יום ראשון, 26 במרץ 2017

לא אקטואלי - 26.3.17

כללי המשחק
אגד, תבחרו: או שאתם מונופול או שאתם שובתים. לא שניהם.

העדפה אינה אפליה
השבוע נערך דיון חשוב בוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי בראשותו של חה"כ מיקי זוהר. הדיון נסב סביב הקשיים המוערמים בפני חיילים נוצרים משוחררים בבואם לממש זכאות להטבות בתחום הדיור. במסגרת הדיון הצגתי מחקר משווה שנערך במכון לאסטרטגיה ציונית, ממנו עולה כי מתן העדפות בתחום הדיור, ההשכלה והתעסוקה למי ששירתו בצבא, אינו מהווה אפליה ומהווה פרקטיקה מקובלת בדמוקרטיות מערביות רבות. מה שנכון לגבי כלל החיילים, מקבל משנה תוקף במקרה של חיילים משוחררים שבחרו לעשות את ההחלטה האמיצה ולהתנדב להתגייס לצבא. אנו תומכים במאמצי פורום גיוס העדה הנוצרית לסייע למי שבחרו להיות שותפים מלאים בחברה הישראלית.

פרט מעניין שלא ידעתם על ה-BDS: אם המקלדת נמצאת על מצב עברית, זה יוצא "נגד". מ.ש.ל.
מפלגת הקול הצף
כל דיבורי הבחירות הללו עושים לי חשק להקים את מפלגה משלי. יקראו לה 'חלאס עם השטויות' וכל מהותה תהיה להכניס לחדשות את המשפט: בתגובה נמסר ממפלגת 'חלאס עם השטויות' כי...

עבודת בית
הגיע הזמן לפתוח מתחם WeWork עבור יזמים רווקים. יש לי כבר מותג חדש בשבילו: IDo.

נמצא עורך?
עמדה ושאלה למה?
מדוע את מצביעה ימין ומקבלת שמאל? זה היה צריך להיות שם ספרו החדש והחשוב של ארז תדמור. כל מי שרוצה להבין כיצד הפוליטיקה עובדת באמת, צריכה לקרוא את הספר הזה. אלא שבספר חסר פרק אחד חשוב מאד, שחסרונו משתקף גם בשמו של הספר.
עניינית, אין שום סיבה בעולם ששם הספר ייכתב בלשון זכר. הבחירה לנקוט בלשון זכר מובהקת (אפשר היה ללכת על לשון רבים שהייתה מתפרשת באופן ניטרלי יותר) היא טעות טקטית שמדגימה שגיאה קלאסית שהימין הישראלי נוטה ליפול בה בשל חוסר מודעות ותשומת לב, ובעצם מהווה הסבר נוסף לכך שאנחנו מצביעים ימין ומקבלים שמאל. במקומו של ארז (והלוואי והיו לי את יכולות הכתיבה שלו), הייתי מוסיף פרק נוסף בספר. ובפרק הזה הייתי מסביר, כיצד האידאולוגיה של הימין הישראלי למעשה מנצחת:
מעטים הישראלים שחושבים שהקמתה של מדינה פלסטינית היא פתרון בר קיימא שיסייע במשהו לביטחון אזרחי ישראל ואפילו לפלסטינים עצמם. מעטים עוד יותר הישראלים שכופרים ברעיונות השוק החופשי. אפילו שמעון פרס, המנהיג הגדול של השמאל בעשורים האחרונים הודה בכך. למעשה, הימין מנצח בקלות בשיח הבטחוני ובשיח הכלכלי.
בחלק השני של אותו פרק, הייתי מסביר על האסטרטגיה שהשמאל פיתח בעקבות המציאות הזו: השמאל זיהה שבשני המגרשים הללו הוא נמצא בעמדת נחיתות, ולכן הוא מנסה בשיטתיות להעביר את השיח לשדות פופוליסטיים (אך חשובים!) אחרים: שיח של זכויות נשים הוא רק אחד מהם. ניתן להוסיף לכך גם תחומי שיח נוספים דוגמת דמוקרטיה, זכויות אדם ואיכות סביבה.
כל אחד מהנושאים הללו הוא חשוב בפני עצמו, אלא שלימין נוח לסמוך על עמדות הציבור סביב סוגיות בטחוניות וכלכליות, והוא למעשה מתנוון ושוכח לעסוק בתחומים האחרים. כך קורה שבימים בהם מדינת ישראל נהנית מיציבות בטחונית וכלכלית (בטח ביחס למה שקורה סביבנו), השמאל הישראלי עמל על הפניית השיח הציבורי לתחומים אחרים, שאינם בתחום אזורי הנוחות של הימין.
רק שהאמת היא שאין כל סיבה שהנושאים הללו לא יהיו באזורי הנוחות של הימין. אם בוחנים את הנושאים לעומק (וקצרה היריעה מלעשות זאת בפוסט זה), מדיניות הימין היא זו שמטיבה עם הציבור כולו בכל אחד מהתחומים הללו. אסתפק בדוגמא אחת פשוטה: האם למישהו מכם יש ספק שבמידה ותקום מדינה פלסטינית, מצב הדמוקרטיה, זכויות האדם, זכויות נשים ואיכות הסביבה, באותה מדינה לא יהיה גרוע עשרות מונים מאשר המצב הנוכחי (גם אם הוא לא אידיאלי) תחת השלטון הישראלי?
הספר של ארז הוא קריאת השכמה לימין הישראלי, ובעיקר למקבלי ההחלטות שנבחרו מטעמו, שמבזבזים את האשראי הציבורי שניתן להם בכדי להפוך את מדינת ישראל לטובה יותר. אם הימין הישראלי רוצה להבטיח את שלטונו בעתיד הקרוב, עליו להמשיך במדיניות בטחונית וכלכלית אחראית, אך עליו מוטלת גם האחריות להרחיב את תחומי פעילותו גם לאותם מגרשים בהם רק קבוצת השמאל עולה למגרש. כשהימין יתייצב באותם מגרשים "מפחידים", הוא יגלה שמדובר במגרשים ביתיים כל הדרך אל הניצחון. יאללה בית"ר!

עד כמה המעמד של פייסבוק נחלש בתקופה האחרונה יעיד הקמפיין הפטריוטי הלא ברור הזה באמצע החיים.


שעה אבודה
מה אתם עשיתם בשעה שהעברתם קדימה לרגל שעון הקיץ? אני לדוגמא, רצתי חצי מרתון.


יום שבת, 18 במרץ 2017

לא אקטואלי - 18.3.17

הביאו את היום
הקדישו לך יום בינלאומי? מצבך לא משהו.

זמן ירושלים
בשעה טובה ומוצלחת אני גאה לספר לכם על החוברת הרביעית בסדרת 'הזמן' שזה עתה לאור. מכיוון שאני משוחד ולא יכול לספר לכם כמה נפלאה יצאה החוברת שמעלה את ירושלים על ראש שמחתנו (מרגישים כמה עיר הבירה שלנו מתרגשת?), אסתפק בתודות לשותפים הנהדרים להוצאתה: רועי ילינק, שותפי לעריכת החוברת, הרצי, משה ותמר ממרכז מורשת בגין, ואחרונים חביבים, יועז ומירי, הידועים גם בתור 'הבוסים'.

עד דלא ידע
פורים דמפריזים
אחרי שלוש מסיבות פורים והחג עדיין לא התחיל. לא קל להיות יהודי.

ביבי כלכלי
כמה זמן שאני מחכה לראיונות מהסוג הזה! ראשית, מפני שתמיד טוב לשמוע יותר את ראש הממשלה בראיונות ענייניים בתקשורת. שנית, מפני שב-20 השנים האחרונות (לפחות), פרט לתקופה קצרה בה שר האוצר היה נתניהו עצמו, הימין העדיף לעשות לעצמו חיים קלים ולגזור את הקופון האלקטורלי סביב הקייס בטחוני בעוד הוא מזניח, שלא לומר מפקיר, את זירת השיח הכלכלי לטובת כל מיני סוציאליסטיים-פופוליסטיים-חברתיים-עאלק. וזה, חבל מאד. פעמיים: פעם ראשונה מכיוון שמדובר בסוגיות מאד חשובות לחייהם של כלל אזרחי ישראל, ופעם שנייה משום שגם בזירה הזו הימין יכול לגרוף רווחים אלקטורליים נאים, אם רק יוציא מהבוידעם את האג'נדה הכלכלית.
לא רק שאני בעד, יש לי גם שם לערוץ החדש: BB See
הפסקת אוכל
דניאלה טראוב חזרה לאחרונה משליחות באירלנד, בה שימשה כסגנית השגריר הישראלי. הסרט האיטלקי החדש והמשובח, 'זרים מושלמים', היה נראה לי כמו הזדמנות מעולה להוציא את עלמת החן בעלת השורשים האיטלקיים לבילוי כפול: ארוחת ערב בפטריקס, הפאב האירי בסינמה סיטי, ואחריו סרט שגם אותו לא כדאי לכם לפספס.

8 סיבות
המעלית חוזרת, והפעם כדי לשכנע אתכם לחלק את ירושלים.

יוצא למרתון. מוזמנים לבוא לעודד!
הבית הייעודי
השבוע השיקו חברי הכנסת שולי מועלם (הבית היהודי) ויהודה גליק (הליכוד) את השדולה לחיזוק הקשר היהודי להר הבית. במסגרת כנס ההשקה הצגתי זווית חדשה שעולה מנייר עמדה חדש עליו אנו עמלים בימים אלה, לפיה ראוי לשדרג את מעמדו של הר הבית כאתר תיירות אטרקטיבי בדומה לאופן בו מנוהלים מסגדים בעולם המשמשים כבית תפילה וכמוקד משיכה לתיירים.


עיר דוידל'ה
תראו כמה שהם דומים: דוידל'ה, הוא דוד בארי, וברל כצנלסון, ששמו העברי היה בארי. את הטקסט הבא, אותו כתב ברל לפני 83 שנים לחבריו בשמאל הציוני, ניתן להעתיק כפי שהם לדברי הברכה לרגל זכייתו של דוידל'ה בפרס ישראל למפעל חיים כהוקרה על חידושה של עיר דוד:
"שני כוחות ניתנו לנו: זיכרון ושיכחה. אי אפשר לנו בלעדי שניהם. אילו לא היה לעולם אלא זיכרון, מה היה גורלנו? היינו כורעים תחת משא הזיכרונות. היינו נעשים עבדים לזכרוננו, לאבות אבותינו. קלסר פנינו לא היה אז אלא העתקה של דורות עברו. ואילו הייתה השכחה משתלטת בנו כליל – כלום היה עוד מקום לתרבות, למדע, להכרה עצמית, לחיי נפש?
השמרנות האפלה רוצה ליטול מאיתנו את כוח השכחה, והפסדו–מהפכניות רואה בכל זכירת עבר את "האויב", אך לולא נשתמרו בזיכרון האנושיות דברים יקרי ערך, מגמות נעלות, זכר תקופות פריחה ומאמצי חירות וגבורה, לא הייתה אפשרית כל תנועה מהפכנית, היינו נמקים בדלותנו בבערותנו, עבדי עולם.
דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה, ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, מחזיר לתחייה מסורת קדומה, שיש בה להזין את נפש הדור המחדש. אם יש בחיי העם משהו קדום מאד ועמוק מאד, שיש בו כדי לחנך את האדם ולחסן אותו לקראת הבאות, האם יהא בזה ממידת המהפכה להתנכר לו?"
(ברל כצנלסון, מקורות לא אכזב, דבר, י"ד באב תרצ"ד)

שיא אישי
סיימתי הרגע שיעור ספינינג של 60 דקות, מתוכן רק ב-47 דקות הסתכלתי בשעון מתי הסיוט הזה נגמר.

על דאטפת אטפוך
מה שטורקיה עושה להולנד, מגיע לה כל כך. הולנד היא אחת המדינות שמעבירות הכי הרבה כספים (כל הנתונים במאגר המידע המעולה של NGO Monitor) לארגונים המבקשים לקדם חרמות נגד מדינת ישראל. עשרות מליוני אירו מדי שנה אם תהיתם. לא שזה יעזור להולנד במאבקה העתידי מול המוסלמים על שמירת ההגמוניה הנוצרית של המדינה.

חזרה לשגרה













יום שלישי, 7 במרץ 2017

לא אקטואלי - 7.03.17

מאימתי חוגגין את ראש חודש אדר? 
לא בשבט!

משכנס ניסני
הרגע הזה שאתה מגלה שחבר שלך לא קיבל את ההודעה על הכדורגל בגלל שהמשטרה החרימה לו את הטלפון כי הוא  מארגן קבוצות לעליה להר הבית.

מחכים את הח"כים
בשבוע שעבר הצגתי בוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי בראשות ח"כ מיקי זוהר, את ממצאי המחקר שלנו בנוגע לפתיחת עסקים בשבת. ויש גם כתבה יפה בוויינט עם עיקרי הממצאים.

הלכנו לחגוג במשתה של אחשורוש וושתי או כמו שקוראים לזה פה: בית שגריר האיחוד האירופי
הפושר של קלמן
אפליקציה שמציגה בכל מוצ"ש את הטור של קלמן ליבסקינד באופן אוטומטי, מגיבה "מבריק כרגיל" ומשתפת אותו בפייסבוק.

אבן הבוחן
אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו. אם כדי למגר את תופעת יידוי האבנים צריך לירות בפורעים, הגיע הזמן לעשות זאת, ולא משנה אם מדובר בחרדים, ערבים, מתנחלים או אנרכיסטים.
הפסקת אוכל
השם של קפה מיכאל מטעה. מי שיראה אותו מהרחוב, יחשוב שמדובר בעוד קפה שכונתי. מי שייכנס ויטעם מהתפריט העשיר, יגלה שמדובר במסעדה משובחת לכל דבר, שפעם בחודש מפיקה ארוחת קונספט עם שף אורח. כששמעתי שהארוחה הקרובה תהיה ארוחה יפנית, לא היה לי ספק שאזמין את נטע כהן, מנהלת מחלקת האירועים במוזיאון ישראל. תקראו את הפוסט ותבינו כבר לבד מדוע לא יכולתי שלא לחשוב עליה.

אושפיזין פלסטינים
יש דרך נוספת להסתכל על האבולוציה הזו: עד לפני 5 שנים לא היה ארגון זכויות אדם בימין שטיפל בזכויותיהם של הפלסטינים, והיום כבר רואים יופי של תוצאות בשטח.
גם אתם מעוניינים לתרום לצביונה של מדינת ישראל כמדינה שהיא יותר יהודית ויותר דמוקרטית? גם אתם רוצים לשפר את תדמיתה של מדינת ישראל? גם לכם חשובות זכויות האדם של כלל תושבי הארץ הנהדרת שלנו?
הצטרפו לזכויות אדם כחולבן. כי להיות לאומי ליברלי זו לא רק סיסמא.

חי בלה לה לנד
כולם מדברים על הטעות בהכרזה על להלהלנד כזוכה באוסקר, אף אחד לא מדבר על הפאדיחה בעצם היותו מועמד לפרס. אבל האכזבה הגדולה באמת היא שספי עובדיה לא זכה באוסקר על משחקו האותנטי בלהלהלנד.

משה פייגלין, הנביא שמתעקש להיות כהן
הגיע זמן שופינג
הכנות לצילומי המעלית:
מ: למי יש חולצה מתאימה לדמות של ערבי?
אני: לי.
מתלבט בין 4 חולצות שיש לי בארון. מחליט להביא את כולן.
צילומי המעלית:
משתמשים בארבעתן.