יום ראשון, 24 במאי 2015

לא אקטואלי - 24.5.15


תיקון טעות
לא פוליטיקלי קורקט לומר זאת, אבל כל השוואה בין מאבק השחורים בארצות הברית למאבק הפלסטינים בישראל היא בורות משוועת במקרה הטוב ודמגוגיה מרושעת במקרה הפחות טוב (וגם עושה עוול לשחורים).

יורחב אתר החרמון
לא היה כמו הכיבוש של 67 כדי לגרום לערבים להשלים עם הכיבוש של 48. אז מתי הכיבוש הבא?

עשרה קבין
לרגל יוזמת העשרה-דברים-אהובים-בבירה-לרגל-יום-ירושלים, הנה הבחירה שלי (לא לפי אף סדר, וכזו שעולה לי בבריאות לאור הדברים שהשארתי בחוץ):
1. הכניסה החצי סודית לבריכת ממילא.
2. הפפרדלה של מסעדת אל דנטה.
3. המפגש של השלג עם עצי העיר.
4. הפריחה והנוף בגבעת התנ"ך.
5. התצפית מהמגדל של ימק"א.
6. הכדורגל של יום שלישי. ורביעי. ושישי.
7. תערוכת השעונים במוזיאון לאומנות האסלאם.
8. המסלול היפהפה של רכבת התיירים מירושלים לבית שמש.
9. האדריכלות הנפלאה של מוזיאון רוקפלר.
10. מחסן היינות העתיק במנזר הפרנציסקני קוסטודיה טרה סנטה.

כיצד הפכה המהפכה החוקתית לטראומה חוקתית?


ספירת הגומר
אני לא חפיפניק! זו האידיאולוגיה שלי שלא מאפשרת לי להתפלל במניין בו יהיה מישהו שעדיין יכול לספור את העומר בברכה.

רב תכליתי
עזבו אתכם כל לימודי התורה, סיפורי הגיור, מאכלי החלב, מתן תורה ויתר המנהגים הפגאניים. החמסין שהיה בחג מזכיר מה הייתה הכוונה המקורית של הקב"ה כשביקש מאיתנו לחגוג את שבועות: חג המים.

מר קו
זה שחלקים נרחבים בתקשורת הם שקרנים ומניפולטיביים - התרגלנו. זה שכל מיני פיינשמייקרים קופצים בראש להסביר כמה אנחנו רעים וטיפשים - זה הנזק האמיתי (סייג לחכמה שתיקה - פרק 7219). ועכשיו הפתעה! למתן אשר, ממייסדי זכויות אדם כחולבן, יש משהו לספר לכם על "קווי האפרטהייד". רמז: כל קשר בין המציאות למה שסיפרו לכם - מקרי בהחלט.

רב קו
אם אפשר לפרגן, אז למה לא? אבד לי הרב-קו. מלא פחד ואימה מהתלונות המוכרות, הגעתי לתחנה המרכזית. עשר דקות, על השעון, עד שקיבלתי חדש עם כל ההסברים והטיפול הנדרש כדי לקבל החזר.  אגד, שאפו. כשמגיע - מגיע!

כיכר ירושלמית טיפוסית
יללות
נאכבה זה כמו סקס של חתולים: זה שעושים מזה המון רעש, לא אומר שלפחות אחד מהצדדים לא נהנה.

יום רביעי, 13 במאי 2015

לא אקטואלי - 13.5.15


חוק לימוד חובה
פסטיבל לימוד מגיע בשעה טובה (יותר נכון בחמישישי הקרוב) לתל אביב! גם אני אהיה שם ואפילו אעביר הרצאה בחמישי בבוקר. על הצורך הדחוף בחוק יסוד: מדינת הלאום, תודה ששאלתם.

יום מדינת ישראל
"רבים מאלה אשר החזיקו ברעיון "בינאום" לירושלים, לא למקומות הקדושים שבה דאגו, כי הם ידעו כי ישראל נאמן יותר מאחרים לשמירת מקומותיהם הקדושים של כל העמים בשלמות בניינם וכבודם, כדי שלא לפגוע במשהו וברגשותיהם של כל העמים המקדשים אותם; אלא המזימה הייתה לערוף את ראשה של מדינת ישראל מעל גופה, כדי שלא תהיה לה תקומה, כמזימתו המרושעת של אדריאנוס קיסר בשעתו." הדברים הללו נכתבו כבר בשנת 1953, על ידי הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. יום ירושלים בשבילי הוא יום ההודאה על שחרור לב האומה, מתוך הבנה עמוקה כי היכולת להיות עם חופשי בארצנו תלויה בראש ובראשונה ביכולתנו לממש את ריבונותה המלאה של מדינת ישראל בירושלים.

שירים ושערים
כל שנה אני מתבאס שאין אירוע מתאים ליום ירושלים שהוא גם כיפי וגם מרומם. ולא, מצעד דגלים לא עושה לי את זה, ולא, אירועים "מתנצלים" גם לא. לצורך העניין החלטתי ללכת לחברים מעיר דוד ולהציע להם שיתוף פעולה עם בית המדרש לציונות של המכון לאסטרטגיה ציונית. לשמחתי, הם הרימו את הכפפה, ועוד איך הרימו. מוזמנים ומוזמנות לטייל בירושלים, לשיר על ירושלים וללמוד את ירושלים. ובקשה אישית: תזמינו חברים מירושלים ומחוצה לה. יהיה כיף!


הצל
ב-2009 נתניהו צירף את אהוד ברק לממשלתו כדי להראות לעולם שפניו לשלום. ב-2013, נתניהו הלבין את ממשלתו באמצעות ציפי לבני. ב-2015, נתניהו שומר לעצמו את תיק החוץ וגייס לטובת העניין את הצל של בוז'י הרצוג. ללכת בלי ולהרגיש עם זה כשאנשים קטנים עושים צל גדול החדש.

תיקים מושכים
הבחירה של בנט בתיקי החינוך והמשפטים (וגם החקלאות) היא כל כך מוצלחת, עד שהיא יכולה להביא למצב בו הדבר יפעל כבומרנג, כשמפלגת העבודה תכריע ששווה להיכנס לקואליציה בכדי לדחוק את הבית היהודי מאותם תיקים בדיוק.

הפסקת אוכל
כולם מדברים על הסנציה שבמינוי איילת שקד לתפקיד שרת המשפטים (יש!) במקום לדבר על השערוריה האמיתית: ביקורת ראשונה על מסעדה לא ירושלמית במאכלי י-ם. איך זה קרה? תשאלו את פרופ' דן קגנוביץ'.

רועץ משפטי
אני מאד בעד כשרות אלטרנטיבית. אבל אני מתנגד עוד יותר לכך שמי שייקבע את המדיניות בנושא הזה (ובכלל) יהיה היועץ המשפטי. אולי מוזר לומר זאת, אבל היועמ"ש הוא אולי הסכנה הגדולה ביותר היום לדמוקרטיה הישראלית.

זורע הרס
אני מאד אוהב לטייל בעולם. הבעיה היא שכמעט לכל מקום שאני מגיע, אני משאיר אחריי אדמה חרוכה. קצת אחרי שטיילתי בתאילנד, פקד אותה צונאמי הרסני. קיץ אחרי שטיילתי בגרוזיה, החליט גם פוטין לטייל שם עם החברים שלו מהצבא הרוסי. פוקד את גואטמלה? הר געש מתפרץ. יוצא מסיני? בום פיגוע. יוצא מהודו? פיגוע בום. נוטש את דרום אפריקה באמצע המונדיאל – אין יותר גולים. חוזר ממשלחת בדרום קוריאה – צפון קוריאה מתגרענת. נופש בקפריסין – איה נאפה הופכת להיות מושבת ערסים. עושה סקי באירופה – מתאסלמת. ורק לנפאל לקח יותר מעשור שנים להבין שהייתי שם. הצעות ליעד הבא?


מה נעדר
זה נעדר וזה נעדר. ההעדרות של זה וההעדרות של זה עוררה עם שלם לתפילות. מתנדבים רבים נרתמו לחיפושים אחר שניהם. ואז אחד נמצא חי, והשני נמצא מת. והתגלה כי האחד חייל טיפש וחסר אחריות, והשני לוחם משוחרר חסר מזל. ושניהם אסרף. ושניהם מהדרום. ובזמן שהסטיגמות מתעקשות לחפש את הדימיון, המציאות מתערבת עם סיפורים כל כך שונים.

סיפור על משטרה ותפוח
צ'מעו קטע: שוטר עצר אזרח שאכל תפוח, כי הוא ברך עליו. עכשיו למה זה עצוב? כי זה קרה בהר הבית. למה זה יותר עצוב? כי כשאני ביקרתי בהר הבית חילקתי שתיה לקבוצה וגם לשוטר שליווה אותנו. כשהצעתי לו לברך, הוא הלך הצידה ובלי שאף אחד ראה, בירך ושתה.



יום שבת, 2 במאי 2015

לא אקטואלי - 2.5.15


נציב תלונות
הצעת חוק: לא יוכל אדם להתלונן על מפלגה שלא הצביע לה.

שחור ולבן
בואו נעשה ניסיון זול לגרוף הון פוליטי, אמר ראש המפלגה שאף מועמד אתיופי אפילו לא התמודד בפריימריז שלה (ושהפעם האחרונה שנבחר מטעמה חבר כנסת אתיופי הייתה ב-1996).



הרב מצליח
השבוע פורסמה רשימת הדרישות הקואליציוניות המופרזת של החרדים, שזה קצת מוזר לאור העובדה שגם לנתניהו וגם לחרדים אין יותר מדי אפשרויות תמרון לקראת הקמת הממשלה הבאה. מהכרותי עם הנפשות הפועלות, אני אגלה לכם שיש לי בשורה טובה ובשורה רעה:
הבשורה הטובה היא שהחרדים בסך הכול מנסים את שיטת מצליח.
הבשורה הרעה היא שזה יצליח להם.

מחשבה
רבות מחשבות בלב איש, ועצת האישה - היא תקום.

מערכת הפעלה לנשים.
מעשה אחד טוב ביום / בשבוע / בחודש / בשנה (לבחירתכם)
בית חב"ד קטמנדו זקוק לסיוע על מנת להמשיך ולסייע. כל התרומות מוכרות לצרכי מס לפי סעיף 46.
לתרומה מאובטחת: http://www.nepal10.org

במועדם
כשדוד בן גוריון ביקש להכריז על הקמתה של מדינת ישראל, הוא החליט לנצל חלון הזדמנויות היסטורי ולעשות זאת ביום שישי, בשעה 16:00. אם הוא היה שואל רב, כנראה שזה היה מייעץ לו לדחות את ההכרזה מפאת החשש לחילול שבת. מה היה קורה אם בן-גוריון אכן היה מקבל עצה כזו? לעולם לא נדע. אבל 67 שנים לאחר מכן, הוקדם יום העצמאות ביום בשל אותו חשש בדיוק. ומה להוא למעלה היה לומר על זה? הוא סידר לנו יום חמישי סגרירי ומבאס, ומיד לאחריו, יום שישי עם מזג אוויר חלומי.

יצא לי מאמר ימני. כמה ימני? בואו נגיד ששמו את המאמר שלי לימין המאמר של פרופ' אריה אלדד.

קץ לוויכוחים
לא אכפת לי מכל הוויכוחים שלכם על שעון קיץ או חורף. אצלי בבית מי שקובע את העונה זה המזגן. קיץ נעים וקריר לכולם!