יום שישי, 27 במרץ 2015

לא אקטואלי - 28.3.15


מדבר שר רע
יאיר לפיד פרסם פוסט היוצא נגד מינויו של אריה דרעי לשר בממשלת ישראל. סהדי במרומים שדרעי הוא לא כוס התה שלי, אבל הדרישה של לפיד היא לא פחות מצבועה ומגעילה. במערכת הבחירות הקודמת, בעימות שנערך בין לפיד לדרעי בתוכנית של ניסים משעל (לאן הוא נעלם במערכת הבחירות האחרונות?), סרב לפיד במשך חמש דקות להתחייב שלא ישב עם דרעי בממשלה. עכשיו, כשלפיד רואה שהאופוזיציה מחכה לו, הוא פתאום נזכר להתנגד מינויו של דרעי. ממליץ לצפות בטהרנות (הגזענית?) של לפיד באותו ראיון. תתכוננו. עם לפיד באופוזיציה, אנחנו הולכים לראות עוד הרבה מזה בכנסת הקרובה.

באור יום: ידיעות אחרונות מסתירים את זהות התוקף - ואיש לא סייע (עמוד 24, למקרה שתהיתם)

רוטציה בקוקפיט
ההתנהגות של טייס המשנה, שנעל את עצמו בקוקפיט בזמן שהקפטן יצא לשירותים, והשתלט על ההגאים בדרך לריסוק המטוס מבהילה ממש. לא רוצה לחשוב איך הייתה מתנהגת ציפי לבני בפעם הראשונה שראש הממשלה בוז'י היה יוצא להשתין, או סתם עובר ליד חלון פתוח בבניין גבוה.

מר אתון
לאחר שהתאמנתי במשך תקופה, גיליתי שאני די בכושר והחלטתי באופן ספונטני וללא תיאום עם המארגנים לא להסתפק בחצי מרתון ולישון מרתון מלא. תמונות בסוף.

הפסקת אוכל
אתם יכולים לקרוא את הפוסט החדש בבלוג המסעדות הירושלמיות מאכלי י-ם כי בא לכם לשמוע על עוד מקום חדש ומוצלח לאכול סושי, ואתם יכולים להיכנס כדי לראות את הדיוקן שלי שאויר בכישרון רב על ידי שלומי צ'רקה המשובח.

לאחר בדיקות מקיפות, ניתן לבשר: נמצאו שאריות מוח

שרירים ושערים
מתחביביי: במקלחת אחרי הכדורגל, לספור את השערים שהבקעתי ואת המכות החדשות שקיבלתי. והתוצאה של כדורגל שישי - 7:3 לטובת הגולים.

תשלום עכשיו
כישלון בבחירות מחייב הסקת מסקנות. אחת מהן היא שכל עשרות מיליוני הדולרים שהושקעו ב-37 השנים האחרונות בתנועת 'שלום עכשיו' ירדו לטימיון. יהא הסרטון הזה, שפרסמה התנועה מספר ימים לפני הבחירות, אקורד הסיום שלהם.

משהו בינלאומי
אני רוצה להזכיר לכולם שהיום זה יום האתמול הבינלאומי. תחגגו כאילו אין מחר!

יום שבת, 21 במרץ 2015

לא אקטואלי - 21.3.15

מדינת חוק
הצעת חוק חדשה: יום חופש גם ביום שאחרי הבחירות. אבל רק לצד המנצח.

שיכרון מוח
באמת שאפו לנתניהו על הקמפיין המדהים שלו, שהביא לליכוד ניצחון גורף. אבל, וזה אבל גדול – אסור לנתניהו לקחת את זה באופן אישי מדי. עיקר הניצחון שלו הוא ניצחון לדרך הימין, ולאו דווקא לדמות נתניהו. המצביעים אכן רוצים את הניסיון והאינטלקט של ביבי, אבל הם גם רוצים את השמירה על דרך הליכוד, תיקים משמעותיים, וכן, גם שיפור היחסים האישיים בתוך הממשלה והתנהלות רגועה יותר של בית ראש הממשלה ושל הלשכה.

Bibi King
ראש חודש ניסן נחשב במקורות לראש חודש למלכים. רק אומר.

בדרך לממש את זכותי הדמוקרטית לבחור: רק לא וויינט.

ווינר ולוזר
במערכת הבחירות הנוכחית השתתפתי פעמיים בטוטו בחירות. בשני המקרים "זכו" המארגנים. רק אומר.

הלך הרוב
שמאלנים יקרים, אם אתם יורדים מהארץ אחרי כל פעם שאתם מפסידים בבחירות, איך אתם מצפים לנצח? לאלה מכם שבאמת מתייאשים מהעם, אני מציע ללכת על אסטרטגיה חדשה ומקורית:
If you can't beat them, join them.

איזה ברוך
ארבע פעמים ניסה ברוך מרזל להתמודד לכנסת (בבחירות לכנסות ה-16, 17, 19 ו-20) ולא נבחר. חנין זועבי לעומת זאת, ניסתה להיבחר שלוש פעמים לכנסת, והצליחה בכולן. ספרו לי עוד על החברה הישראלית הגזענית.

ניסן בא ניסן הלך
מי שלא רצה את ניסן סלומיאנסקי בראשות ועדת הכספים, קיבל שם את משה גפני. הפרחים לסתו שפיר.

מצוות כרימון
במאמר לעיתון בשבע, כתב בצלאל סמוטריץ כי הציבור הדתי, בתמיכתו בבנימין נתניהו, משול לרועי קליין ז"ל שקפץ על רימון כדי להציל את חבריו. ממש לא מת על האנלוגיה הזו, אבל הייתי שמח לשאול את בצלאל: לפי אותה אנלוגיה, מי הוא יוני שטבון, שקיבל צל"ש באותו הקרב?

פלוס מינוס
בשלב כלשהו בקמפיין של מרצ, היה רצון לגדול לשבעה מנדטים ולהיות לראשונה בהיסטוריה המפלגה עם רוב נשי. הבוחרים הסופר אינטליגנטים של מרצ, עשו חישוב מהיר, ובחרו לעשות את אותה היסטוריה, רק עם חמישה מנדטים.

שר ההיסטוריה
זוכרים את הדיבור על שרה לביטחון פנים? אז קבלו את השרה החדשה: יואב גלנט.

לפני ואחרי
ראיון עם פוליטיקאי ימני לפני הבחירות: אסור לנו לעשות תעמולה.
ראיון עם פוליטיקאי ימני אחרי הבחירות: היו כבר בחירות. אפשר להפסיק עם התעמולה.
נראה שהתקשורת לא למדה את הלקח ועדיין מתקשה להקשיב ולנסות לתקשר בין הציבור לנבחריו.

ביבי VS נוני, שלב הנוקאאוט

שלושים ועוד אחד
31 המנדטים של הליכוד ביתנו בבחירות הקודמות, הפכו בבחירות האלה ל-30 + ליברמן.

הרוב הדומם
אחת התופעות המרתקות אליהן נחשפתי בבחירות האלה, הם האנוסים. תומכי ימין שקטים, שחוששים להביע את עמדתם הלא טרנדית. אם על כל פעם שמישהו אמר לי בחודש האחרון שהוא מסכים עם הפוסטים שלי, אבל לא יכול לעשות לייק בגלל סביבתו החברתית היה לי שקל, הייתי יכול כבר לקחת אוטובוס הלוך חזור לאילת.

מפלגת אווירה
לפני הבחירות, כולם ניסו למכור לנו, שסחף משמעותי יכול לקרות רק במרכז בגלל כמות הקולות הצפים שנמצאים שם. נתניהו הוכיח שמה שהוא שכח בפוליטיקה, אף אברמוביץ וכספית עדיין לא למד.

בלוף טכני
בבחירות הקודמות, היה זה נתניהו שעשה קמפיין לא ראוי נגד הבית היהודי - דבר שהביא בסופו של דבר מעבר של מנדטים מהליכוד לבית היהודי. בבחירות האלו, היה זה דווקא נפתלי בנט שהתעקש עד לשלב מאד מאוחר בקמפיין ללכת ראש בראש מול נתניהו במקום לנסות לקחת מנדטים "חברתיים" מכחלון ולפיד. כך קרה שטריק "הבלוק הטכני" שניסה בנט להפעיל ברגע האחרון לא עבד על הבוחרים, שקלטו שמדובר בלא יותר מבלוף והראו לו הפסד טכני מהו.

ציפיית שווא
כל הכבוד לציפי לבני שכיבדה את ההסכם עם בוז'י ולא הייתה ראש הממשלה לפני הבחירות, כשבוז'י יחליף אותה בתור לא ראש הממשלה אחרי הבחירות. עכשיו היא צריכה לפרוש מהפוליטיקה. נקודה.

ביבי-בנט
מעולם לא רבו רבים כל כך, על התלבטות זניחה כל כך.

הסבא רב ראשי, האב נשיא, הבן עורך דין. (הכי נמוך בערך שאפשר היה להגיע עם נתוני הפתיחה הללו)

ימין פרגמטי
בדיון הפנימי של תקומה, אורי אריאל צדק. תקומה הייתה צריכה לרוץ עם יחד, גם כדי להכניס את 'יחד', וגם כדי לאפשר לרבים אחרים להצביע לבית היהודי.

קץ הימין
מה שהתחיל בתור יחד, נגמר בתור קץ. הימין.

הטובים לאן?
ביום רביעי נערך גילוי המצבה של אורי אורבך. הבחירות מוכיחות כי המאמר המכונן שלו, הטובים לתקשורת, נכון יותר מתמיד. אבל הן גם מוכיחות שלטובים יש עבודה קשה גם בגזרות נוספות, משפיעות לא פחות.

יש כבוד
תוצאות הבחירות מכניסות שני חברי כנסת דרוזים ממפלגות ימין. כבוד לעדה, כבוד לימין!

חסרת מרצ
סחטיין על כוונתה של זהבה גלאון להתפטר. לא בטוח שהיא נדרשת לכך, כי חלק גדול מהכישלון של מרצ נובע מהאשלייה סביב ניצחונו האפשרי של בוז'י. אבל בשיח פוליטי שבו כל אחד מצפה מאחרים לשמש דוגמא אישית - גלאון מוכיחה שהיא קורצה מחומר אחר.

טיעון מנצח
מצאתי דרך ממש יעילה לסיים ויכוחי פייסבוק: "על מה מתערבים ש...?" גורם לאנשים להיאלם. עכשיו אני רק צריך למצוא את המקומות בהם נהגתי כך ולמחוק אותם...

מתון בעברית
יש כמה חברים שמאלנים יקרים ללבי ששירתו כלוחמים וכמילואימניקים, ונפגעו מהאמירה של נתניהו "להם יש V15 - לנו יש צו 8". לפי האמירות הקיצוניות של איימן עודה בווידאו הזה, אתם לגמרי הייתם צריכים להצביע נתניהו.

חרדים מחרדים
ההתבטאות של נתניהו על הצבעת הערבים היא בעייתית מאד, וזה אנדרסטייטמנט, אבל את האקלים שלה יצרו כל אלה שבמשך שנים הילכו איימים עם דפוסי ההצבעה במגזר החרדי. אז, משום מה, זה היה בסדר.

סר החינוך
צריך לקוות שפירון לא יחזור להיות שר חינוך. את הנזקים שהוא עשה במשרד החינוך, ייקח כמה שנים טובות לשקם. משהו על טיפש, באר ואבן.

אין עתיד
יאיר לפיד אוהב להתגאות שיש עתיד צמצמו את הממשלה ל-18 שרים. זה לא לגמרי נכון. אמנם יש עתיד צמצמה את הממשלה האחרונה ל-23 שרים, אך ההגבלה שיאיר מתהדר בה, תחול רק על הממשלה הבאה. עכשיו למה זה מצחיק? כי יש סיכוי מעולה שבגלל המגבלה הזו, יש עתיד והחרדים לא יוכלו לשבת באותה קואליציה, דבר שיבטיח את הקמתה של ממשלת נתניהו הרביעית. יש עתיד.

כיפורים כפורים
הבחירות הללו היו יום הכיפורים של השמאל, ויום הכיפורים של הסוקרים, ויום הכיפורים של התקשורת. אבל כבר כתוב בזוהר (המלך!) שכיפורים כפורים. ובפירוש עכשווי: לאחד זה כיפורים ולאחר - פורים. שמח!

עבודה בעיניים
מפא"י, העבודה, המערך, שוב העבודה, ישראל אחת, העבודה-מימד, רק העבודה, המחנה הציוני. עכשיו מה?

עתידות
2018 תהיה שנה מגעילה. תהנו מהזמן עד אז.

יום שבת, 14 במרץ 2015

לא אקטואלי - 13.3.15

ליינט
עד כמה וויינט שקוע עד צוואר בניסיונות להדיח את נתניהו? טמקא הוא אתר החדשות הגדול היחיד שאין לו ערוץ בחירות נפרד.

תקופת בכי רע
פעמיים בשלושים שנה האחרונות קמה ממשלת שמאל שניסתה לקדם הסכם מדיני עם הרשות הפלסטינית. בשני המקרים, ממשלת רבין ב-92 וממשלת ברק ב-99, במקום לפרוץ שלום, פרצו אינתיפאדות רצחניות, שגבו מאות רבות של הרוגים ואלפי נפגעים נוספים. שני העומדים בראשות אותן ממשלות שמאל, רבין ז"ל וברק, היו רמטכ"לים לשעבר. אפרופו שיח הבטחוניסטים המתוזמר כחלק מקמפיין שכל כולו נועד להדחת נתניהו.
  
איזה משחק כייפי. מצידי אפשר מחר לבטל את הבחירות.

ועוד כמה השלמות חשובות (או: ככה הלוואי ותראה הממשלה ה-34):
* שר הפנים: גלעד ארדן.
* השרה לפיתוח הנגב והגליל: מירי רגב.
* שר הבינוי: אורי אריאל.
* שר המשפטים: זאב אלקין.
* (סגן) שר הבריאות: יעקב ליצמן.
* שר הכלכלה: סילבן שלום.
* שר התרבות: ינון מגל.
* שר התחבורה: ישראל כץ.
* שר הגמלאים: מאיר כהן.
* שר לביטחון פנים: יואב גלנט.
* שרת התיירות: אורלי לוי-אבקסיס.
* שר התקשורת: אביגדור ליברמן.
* שרת המדע: יעל גרמן.
* שרת החקלאות: אילת שקד.
* שר הקליטה: אלי אלאלוף.
* שר הדתות: הרב שי פירון.
* (סגן) השר להגנת הסביבה: משה גפני.
(חלוקה לפי מפלגות: 7 לליכוד, 4 לבית היהודי, 4 ליש עתיד, 3 לכחלון, 2 ישראל ביתנו, 2 יהדות התורה, 1 יחד. יתר המפלגות - מחוץ לממשלה.(

משרד התעמולה
יש עתיד לתקשורת.
(או: כך קונים תמיכה תקשורתית במדינת ישראל)


אסטרטגיה
אין דבר לא אסטרטגי כמו הצבעה אסטרטגית.

בחירותיזם
הסיבה שהשמאל בטוח שהוא מנצח בבחירות הקרובות והימין בטוח שהוא מפסיד, היא שבאופן טבעי השמאל נוטה להיות יותר אופטימי, בעוד הימין נוטה להיות יותר סקפטי. מי שבאמת ינצח בבחירות יהיה מי שעליו ימליץ המרכז האסקפיסטי. הצביעו אסקפיזם!

בגין מה
במשך 29 שנים ישב מנחם בגין באופוזיציה ולא הצטרף לממשלת שמאל. עכשיו משה כחלון, אני רק שאלה: אם בגין היה חי היום, על מי הוא היה ממליץ לראשות ממשלה?


אני לוזר?
אפשר לגלות כבר עכשיו שבפרס הלוזר הגדול של הבחירות זוכה אביגדור ליברמן, שסירב להכניס את החרדים לממשלה, ובכך הביא לבחירות, שייגרמו לו בוודאות לאבד את תפקידו כשר החוץ ואולי אפילו לא לעבור את אחוז החסימה שהוא עצמו העלה. דא ליברמן.

בקבוק עם מסר
קונה ב-SOS ליד הבית כמה בקבוקי שתיה ומה אני מגלה? שהמחיר שלהם ירד! היידה ביבי. (נראה לכם דמגוגי? יופי. ככה נראות הכותרות של ynet בשלושת החודשים האחרונים. רק להפך. ואגב, המחיר של הבקבוקים באמת ירד)

הצעה לסדר
אם אני נתניהו, אני מקדים את טקס הדלקת המשואות למחר. אולי ככה אנשים ישימו לב שלא כל כך רע פה.

שר לטנים
אנשים חושבים בטעות שהחשש של בנט מממשלת ביבי-בוז'י-ציפי הוא בגלל שהוא לא סומך על ביבי. שטויות. הוא פשוט לא סומך על בוז'י וציפי, שיהיו הראשונים למכור את העקרונות שלהם לנתניהו תמורת כסא בממשלה. תשאלו את שר הרווחה 2009 ושרת המשפטים 2013.

חשבון פשוט
הידעתם? 0 לחלק ל-2, נשאר אותו דבר. לתשומת ליבם של מי שמבקשים מציפי לבני לוותר על הרוטציה.

לוז לוז
יש משהו אירוני בבחירת השם "ניצחון 2015" לקמפיין השמאל, כשכל מטרתם היא שנפסיד לאבו מאזן ולערבים. מאז האיחוד הלאומי (נו טוב, והמחנה הציוני) לא היה כדבר הזה.


המשימה
לסיים לצפות בכל נאומי הפתיחה של הח"כים החדשים עד הבחירות.


יום שבת, 7 במרץ 2015

לא אקטואלי - 7.3.15


נהומי נאום
אני לא מבין למה לאובמה כל כך הפריע שנתניהו ינאם בקונגרס. כשהוא הגיע לישראל, הוא החליט לצפצף על הכנסת ונבחריה ולנאום בפני חבורת סטודנטים מריירים בבנייני האומה ונתניהו לא עשה מזה ביג דיל.
אני גם לא מבין למה לתקשורת מפריע שנתניהו ינאם בקונגרס. יהיה להם אחלה רייטינג בלי כל עלויות הפקה (נו טוב, חוץ מהאברמוביץ ההוא שמשלמים לו לומר שוב את אותו הדבר. לא ברור הקטע הזה...).
אני לא מצליח להבין מה מפריע לאיראנים הנאום של נתניהו בקונגרס. הם לא קוראים עיתונים ישראלים שמסבירים מדוע נתניהו לא ישיג כלום בנאום?
אבל הכי אני לא מבין מדוע לשמאל מפריע השידור הישיר של הנאום של נתניהו בקונגרס, בתואנה כאילו מדובר בתעמולה. גם ככה יונית לוי מתרגמת אותו איך שהיא רוצה.
בקיצור - בנימין נתניהו, אמור לי מי הם מתנגדיך ואומר לך למה אני בעדך.

פתק לבן, תחפושת מחאה (מטופש כמו שזה נשמע. ונראה.)

חרדים לגורלנו
הממשלה הקרובה תכלול את החרדים, ולא משנה מי יהיה ראש הממשלה. כדי להקטין את כוחם היחסי בממשלה, צריך:
1. להצביע למפלגות הגדולות. הסבר: יתר המפלגות הבינוניות "עולות" יותר מאשר החרדים לכל ממשלה פוטנציאלית, ועל כן המפלגות החרדיות תועדפנה על מי שירכיב את הממשלה. לעומת זאת, ככל שהמפלגות הגדולות תהיינה גדולות יותר, כוח המיקוח של החרדים מולן יהיה קטן יותר.
2. להעדיף ממשלת ימין, בה יש סיכוי גדול יותר שהחרדים לא יהיו לשון המאזניים (לעומת התרחיש של הקמת ממשלת שמאל שלא יתכן ללא החרדים).
אם הציבור לא יפנים זאת, אז כדאי להתרגל לרעיון שלימודי ליבה למגזר החרדי יהפכו ללימודי לא בא לי.

י-ם רעיונות
רוח חדשה יצאו במיזם מדליק לחיזוק המעמד היצירתי בירושלים. מוזמנים לתרום משלכם וגם לחוות את דעתכם על הרעיון שלי: המלצה ירושלמית יומית, הדור הבא.

שביזות יום א'
פעם זה היה להוציא פרסומים לתקשורת ביום חמישי בבוקר, כדי לקבל כותרת בעיתון של שישי. אחרי זה, העבירו את הפרסומים לחמישי בערב, כדי לא לקבל אף כותרת באף עיתון. ואז, הגיעו אלה שהוציאו פרסומים בערב שבת כדי שהדתיים לא יוכלו להגיב עד מוצש. עכשיו, מחכים עד למוצש, כדי לשחרר חומרים חדשים שינשאו על גבי אהדת שומרי השבת. ליום א', לעומת זאת, עדיין לא נמצא שום שימוש. זה אומר שאפשר לבטל אותו?

הידעת? נמלים הם הזקא של הג'וקים.

יחד שבטי ישראל
הבחירות הקרובות יכולות להיות על נושאי 'דת ומדינה', אבל לא בדרך בה אתם חושבים. לא משנה מה תהיינה תוצאות הבחירות, החרדים יהיו חלק מהממשלה הבאה (ביבי בונה עליהם, בוז'י וציפי לא יכולים בלעדיהם. הם לא יכולים בכלל, אבל זה כבר נושא אחר).
אלא שכאן מגיע הסיפור של אלי ישי: אמנם פוליטיקאי בינוני (מאד), אבל האיש שיכול לייצר את המהפכה השנייה של ש"ס. אלי ישי יוצר תחרות בריאה על קהל החרדים והמסורתיים הספרדים. תראו מה קרה לש"ס בראשות אריה דרעי רק מהרגע שישי התפצל מש"ס: פתאום יש מועצת נשים חרדיות, דרעי מקיים חוגי בית עם החכלילים ויתר הפנתרים השחורים הלא כל כך דתיים וזה עוד כלום. בקרוב תשמעו שיח חרדי אחר על הצורך בגיוס לצה"ל, על החרדים העובדים ועל מעמד האישה. דרעי וישי הולכים להתחרות מי יותר פתוח למודרנה.
כדי שהמאבק הזה יחזיק לאורך זמן, צריך את אלי ישי בכנסת. אחרת, הוא יהפוך לעוד אמסלם והיכולת לייצר אלטרנטיבה לש"ס תיעלם מהעתיד הנראה לעין. זה יעשה לנושאי דת ומדינה, ולחברה החרדית, הרבה יותר טוב מחוק הגיוס (המטופש) של יש עתיד, או מכל הבטחה שקרית של בוז'י וציפי על 0 זקנים / חולים / מתים / חרדים (מחקו את המיותר).
דת ומדינה זה הדבר שהכי מעניין אתכם? רוצים להקטין את כוחו של דרעי בפוליטיקה הישראלית? אז תצביעו ישי. אם יש טרנד ראוי לבחירות הקרובות, אז זה זה (גילוי נאות: הסיכוי שאצביע ישי נמוך מאד, כי עם כל הכבוד לנושאי דת ומדינה, באמת שכרגע יש נושאים יותר חשובים על הפרק).

הפסקת אוכל
הרשו לי להציג את הפוסט החדש בבלוג מאכלי י-ם, בו התארח הפעם אריה שפירא, חבר ההרכב המוזיקלי צ'נדלר בינג והמבורגרגרן חובב. עכשיו נסו לנחש לאן הלכנו.