יום שבת, 17 בינואר 2015

לא אקטואלי - 17.1.15



מפלגה אבודה
במסגרת המלצות הפריימריז לחברי הפייסבוק שלי, אלו היו המלצותיי למפלגת העבודה. נכון, איני מצביע למפלגת העבודה, אבל בכל זאת, מדובר בתנועה שהקימה את המדינה ויש לה זכויות רבות. למרות שאני איש ימין, אני מספיק ישר להודות שיש הרבה מועמדים ראויים, אבל החלטתי להסתפק בשלושה שמות בלבד, של אישים בעלי ניסיון וחזון, שעשו משהו בחיים שלהם, ושאני מאד מעריך את פועלם, ועל כן אשמח מאד אם חבריי פה יצביעו להם על מנת שנזכה לראות אותם ברשימת המחנה הציוני לכנסת ה-20:
א. דוד בן גוריון.
ב. יצחק טבנקין.
ג. יגאל אלון.
לא עבד לי.
בתמונה: מפלגה אבודה

על משפחות אצולה ומזג שיפוטי
השבוע פגשתי את פרופ' אריה נאור, בן זוגה של השופטת מרים נאור, הנשיאה הנכנסת של בית המשפט העליון. בירכתי אותו על המינוי המכובד ותהיתי בקול רם, אם עכשיו מאחלים לו בכל מקום אליו הוא מגיע, נשיאה טובה. ברוב אצילותו הוא צחקק קלות, למרות שלא עמוק כל כך בלב הוא בטח רצה להוריד לי כאפה.

בכי רע
תקופת בחירות, סיכום ביניים:
     הבית היהודי - משהו אותו דבר מתחיל. וזה לא בהכרח כל כך רע. לעבודה זה עובד יופי.
     מפלגת העבודה בחרה יופי של רשימה למפלגת אופוזיציה.
     נראה עכשיו את מרצ בוחרים רשימה שתבדל אותם מהרשימה של בוז'י ולבני.
     כחלון מתחיל להרגיש לי כמו טרול. יש סיכוי שאם יתעלמו ממנו הוא יעלם.
     אצל ליברמן מילה זו מילה. ת'כלס. עשייה גדולה לא הייתה שם.
     יש עתיד רק אם יש כזה דבר פוליטיקה חדשה 2.
     הקמפיין של הליכוד צריך להיות המחנה הלאומי מול המחנה הציני.
     אל תספידו את ש"ס כל כך מהר. תנו לאלי ישי לעשות את זה.
  
סוף עונה
יש משהו סמלי בזה שהעונות של פולישוק ושל משה מזרחי נגמרו באותו שבוע (רק שיהיה ברור: אין לי שום דבר נגד פולישוק. אם יש מפלגה שלוקחת אותו, אני מבטיח לה את הקול של אשתי).

שלג בירושלים! (מוגש כשירות לציבור שלא מכיר את ירושמיים)


יום שבת, 10 בינואר 2015

לא אקטואלי - 10.1.15


מעשה בחומץ
אני יודע שכרגע את זחוחה ומאד מרוצה מעצמך. את על הסוס, לכאורה. אבל, כשאין לך עמוד שדרה אידיאולוגי יציב, המדרון באמת חלקלק. ולא משנה מאיזה בית באת ומי היה אבא שלך. תראי את אברום בורג. גם את בדרך לשם. לתשומת ליבך, ציפי לבני.

לאן הקבצנים עפים כשהאגם קפוא?
על ענווה והבנה
3 מילים היו צריכים לומר חברי הבית היהודי במענה לשאלה על יחסם לנישואים הומוסקסואליים. 3 מילים שהיו מוציאים אותם באופן מכובד יותר מכל תשובה, מתפתלת או לא מתנצלת. 3 מילים של קצת ענווה והבנה שהם לא הראשונים שהופנתה אליהם השאלה. 3 מילים שהיו יכולות לשקף את ההפנמה שבסופו של דבר דרוש פתרון מוסכם ומורכב, גם אם לא אידיאלי. 3 המילים הללו הן: "אמנת גביזון מדן". אמרו את זה קודם, לפניכם, זה לא משנה. האמת, שהאמנה גם לא נותנת מענה מושלם לאף סוגיה, ועוד פחות בנושא הרגיש הזה. אבל הגיעו אליה שני אנשים חכמים מאד, הרב יעקב מדן ופרופ' רות גביזון, אחרי שהתעמקו בנושא במשך תקופה ארוכה והתייעצו עם נציגים רבים מכלל חלקי החברה הישראלית. אבל השיעור הראשון לחברי הבית היהודי החדשים (וגם הוותיקים), צריך להיות שהם צועדים בשדה חרוש ותפקידם הוא לא להמציא את הגלגל מחדש. לא תמיד. לרוב לא. תפקידם הוא לקדם את הפתרון הראוי ביותר, שבדרך כלל נמצא שם, ומחכה ליישום (הדברים נכתבו על חברי הבית היהודי, אבל נכונים לחברי כלל המפלגות). למעוניינים בהרחבה, מצורף קישור לכתבה שפרסמתי לפני כשנה.

Check out (בקושי בתמונה: המזוודה שלי, שנחבאה אל הכלים והרסה את הפאנץ')
בחירות אישיות
טוב. אני הולך להסתבך עם כמה חברים טובים. בפריימריז לבית היהודי מתמודדים הרבה יותר משבעה מועמדים שאני מכיר ומוקיר. קוראים לזה בעיות טובות. אז למרות שאני בכל לא חבר מפלגה, החלטתי להסתבך בכל זאת, ולהמליץ על שבעה מועמדים שאני *מאד* מעריך את פועלם, ואת רובם אני מכיר היטב באופן אישי.
רק שתי הערות לפני שנגיע לרשימה:
1. אין מועמדים תורניים - כי להם יהיה ייצוג הולם באמצעות השריונים לתקומה.
2. אין מתנחלים דתיים - כי להם יהיה ייצוג הולם ברשימה לכנסת וגם בליכוד.
וזו הרשימה, לפי סדר האלף-בית היהודי:
אורי אורבך - כי הוא הדבק הרעיוני של תנועת הבית היהודי.
איילת שקד - כי היא הדבק המעשי של סיעת הבית היהודי.
אנט חאסכייה- כי לא משאירים יד שמוגשת לנו לשלום באוויר.
פרופסור אשר כהן - כדי שאורי אורבך לא ישאר לבד בנושאי דת ומדינה. באמת.
בתיה כהנא דרור - כי צריך פייטרית גם בנושאים אישיים ולא רק הלאומיים.
דני דיין - כי הוא אינטליגנט ורהוט בצורה יוצאת דופן.
רונן שובל - כי אני לא מכיר עוד צעיר בגיל של רונן עם קבלות כמו שלו.

מפעל הפיס בשירות הציבור: כי מה הסיכוי שעוד מיליונר יצא מהתחנה הזו?
והוא ימשול בך
אני מודה, גם אני לא חושב שבנימין נתניהו היה ראש ממשלה מושלם. רחוק מזה. בעיקר לא אהבתי את נטייתו להימנע מקידום מהלכים מתבקשים בשם השמירה על יציבות הקואליציה. הן הנוכחית והן אלה שקדמו לה. לזכותו ייאמר, שחלק משמעותי מהעניין אכן נבע מבעיית משילות, ולכן נכון עשה נתניהו כששם על השולחן את נושא המשילות לקראת הבחירות הקרובות.
רגע, רגע, רגע, קוראים מתנגדי ביבי. איפה הוא היה עד עכשיו? אז זהו, שנתניהו רצה, אבל לא יכל. לא ניתן לקדם שינוי בשיטת הממשל המעודד הצבעה למפלגות הגדולות, אם אפילו להן אין רוב בכנסת (לדוגמא: בכנסת האחרונה, היו ליש עתיד ולרשימה המשותפת של הליכוד וישראל ביתנו רק 50 מנדטים).
ולא, ההצעה של ביבי כי ראש המפלגה הגדולה ירכיב את הממשלה באופן אוטומטי היא לא תיקון קוסמטי או ספין, אלא מהפכה (חיובית) של ממש. על מנת להוכיח את צדקתי וצניעותי, מצורף מאמר מרתק שנכתב בנושא לפני כמעט שנתיים.

רעבי-ם?
כל קשר בין הפוקאצ'ה האחרונה שאכלתם למסעדת פוקאצ'ה במושבה מקרי בהחלט. לראייה: מדובר במסעדה בשרית. מאד. ומאד מומלצת! פוסט חדש במאכלי י-ם, הפעם מאת החתן הטרי, מעוז ויסטוך.

יום ראשון, 4 בינואר 2015

לא אקטואלי - 4.1.15


על הניסים
לא מאמינים בניסים? גם אני. לפעמים. אבל בערב שבת זכיתי לראות נס מהלך. ממש. כזה שאתה נפעם ונרגש כשהוא מופיע מולך, ככה במציאות, ממש מול העיניים. היה לי הכבוד להשלים מניין בערב שבת עם יהודה גליק, האיש שרק לפני קצת יותר מחודשיים נורה שלוש פעמים בחזהו על ידי מחבל ערבי מטווח אפס. לראות את יהודה הולך, מדבר וצוחק, גורם לך להאמין בניסים. וגם בבני אדם. לפחות בחלק מהם. ובינתיים, האיש הספיק גם להיבחר במקום ה-33 לרשימת הליכוד בכנסת. למרות שיהודה הבטיח לרעייתו שהוא מתמודד על מקום לא ריאלי, לך תדע מה יקרה. ניסים קורים. בדוק.

סילבסטר זה בדיוק הזמן לפנות ערב לאהבה שלך

צום העשירית
כבר שנים שאני שומע מכל מיני הוגים ומהגגים שצום עשרה בטבת הוא מיותר, כעת שירושלים פורחת ומשגשגת. אני מודה, למרות שהזדהיתי עם הטענה, עדיין היה קשה לי לשבור את המסורת הזו. עד שהגעתי בעצם היום לפגישה בתחנה המרכזית של העיר, וראיתי עשרות חובשי כיפה אוכלים בפרהסיה במתחם המזון המהיר. רק אז נפל לי האסימון כמה ירושלים חיה, נושמת, אוכלת ושותה. ובעיקר - נורמלית. משם הדרך כבר הייתה קצרה מאד לפלאפל האהוב עליי ברחוב יפו.

מחיר החיקוי
לאורך זמן, אין הצדקה לקיומו של אף חיקוי. הדבר נכון הן לגבי ערוץ 10 והן לגבי ש"ס.

כפיים!
אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם. אני לא מחובבי מירי רגב. אבל זו לא חכמה. למרות זאת, יום אחרי פרסום תוצאות הבחירות בליכוד, צריך להודות - היא שיחקה אותה. נדמה לי שהיא האישה שהתברגה הכי גבוה בפריימריז של הליכוד אי פעם! רק על זה צריך להוריד בפניה את הכובע. ולמי שדואגים מה יעשה איתה ביבי במידה ויצטרך למנותה לשרה? יש פתרון פשוט למדי: השרה לפיתוח הנגב והגליל. בדיוק התפקיד בו הכישורים של מירי רגב, ויש לה לא מעט כאלה, יוכלו לבוא לידי ביטוי: מעיצוב סדר יום, דרך דחיפת נושאים חשובים ועד התחברות לשטח.

סוף סוף קלטתי למה לשכונה שלי קוראים קטמון הישנה

בית יעודי
מי שמתרכזים בספירת חילונים בבית היהודי, שוכחים לפעמים שלא כל הדתיים הלאומיים אותו דבר. הפריימריז הקרובים בבית היהודי יכריעו מה יהיה סדר היום של המפלגה בנושאי דת ומדינה. בשבוע שעבר היה לי הכבוד להנחות פאנל בנושא, שנערך בשיתוף תנועת אמונת חכמים והתמקד בפריימריז למפלגת הבית היהודי. היה מעניין.

טקסט דואלי
רעיון להצעת חוק חדשה: טקסט שמסתיים במילים "אז מי מרים את הכפפה?" - לא ייכתב. אז מי מרים את הכפפה?