יום שישי, 28 ביוני 2013

לא אקטואלי - 28.06.13

בוז לחופש הגדול
החופש הגדול הגיע והתיכוניסטים מציפים את הרחובות, בתי הקולנוע, החופים והאוטובוסים. איפה אחמדיניג'אד כשצריך אותו?

קהילות יעודיות
בשבוע שעבר התקיים בבית התפוצות האירוע השנתי של חברי 'דור חדש' בישראל. מדובר בארגון שקם בארצות הברית לפני עשר שנים, על מנת לחזק את הזיקה של ישראלים החיים בחו"ל למדינת ישראל. הכי קל לפטור בבוז ולהתעלם מרצונם של מי שעד לא מזמן קראו להם יורדים (וקצת יותר מזמן כונו אף 'נפולת של נמושות') לדאוג לעתידה של המדינה ממנה היגרו. עם זאת, מדובר הן באינטרס מובהק והן בתפקיד חיוני של מדינת היהודים לשמור על קשר חם ואוהב עם כלל בני העם. לפי מסמך שפרסם השבוע מכון ראות אודות הפזורה הישראלית, בשנים האחרונות ניכר שינוי בגישה שמתבסס על ההבנה שהפזורה הישראלית היא גם נכס פוליטי, כלכלי, חברתי ותרבותי לא ממומש. ראשית, בשל יכולתם לתרום להעצמת הזהות היהודית ותחושת העמיות בקרב הקהילות. שנית, בפזורה הישראלית טמון הפוטנציאל לפעול לקירוב העולם היהודי לחברה הישראלית, למשל בהתגייסות אל מול מתקפת הדה-לגיטימציה לישראל. עם זאת, האתגר האמיתי של מדינת ישראל הוא לפעול באופן נחרץ אך רגיש כך שיהיה ברור שמקומו של כל יהודי הוא בארץ ישראל.

השמצה פרועה
בכנסת ישראל פועלות שדולות שונות ומשונות. רובן הגדול של השדולות נמצאות בעיקר על הנייר ובמקום לשרת את העניין אשר לשמו הן הוקמו, הן בעיקר מקשטות את דיווחי פעילותם של חברי הכנסת. ובכל זאת, מבין יותר מ-80 שדולות המופיעות באתר הכנסת, שווה להתעכב על אחת מיוחדת במינה: השדולה נגד השמצה. לא המצאתי. יש שדולה כזו. בראשה עומד חבר הכנסת מש"ס, יצחק כהן. שעות פעילות השדולה לא ידועות, אך הן בוודאי לא במוצ"ש.

החלון ושברו
עם שוך סערת חגיגות יום ההולדת של שמעון פרס, הגיע הזמן לשים בצד את הביקורות ולהצדיע על הצלחת הנשיא בהגשמת החלום אליו שאף, כיוון והוביל את אזורינו. חזונו השאפתני הצליח עד כדי כך שהוא מהווה נדבך משמעותי בעיצוב תקציב המדינה גם שנים לאחר פרישתו (דה יורה) מהפוליטיקה. לדוגמא, במסמך עיקרי התקציב, בפרק על משרד החוץ, נטען כי השינויים העיקריים בתקציב המשרד נובע מלא פחות מאשר "מזרח תיכון חדש", אם כי מפירוט הסעיף ניתן לעמוד על כמה הבדלים זעירים מהאופן בו תיאר זאת הנשיא לפני שני עשורים: "התמודדות עם האיומים וההזדמנויות בזירת המזרח התיכון (סוריה ביום שאחרי, מיעוטים לאומיים ודתיים, אסלאם פוליטי וגורמים חיצוניים)".




עדת עריצים
אתר האינטרנט Movements.org מבקש לייצר תמיכה אוניברסלית במאבקם של פעילי זכויות אדם ברחבי העולם (לא, ממש לא רק בישראל) באמצעות שימוש בטכנולוגיה וברשת האינטרנט. לשם כך, מקדיש האתר את חודש יוני לגילויי הערכה כלפי כמה דיקטטורים עלומים וזאת באמצעות הפצת חומרי סאטירה אותנטיים נגדם. רשימה חלקית של המדינות המככבות: אזרביג'אן, ונצואלה, טוניס, סוריה, סין, צפון קוריאה ורוסיה. תזכורת קטנה לטובת הדמוקרטיה הלעתים מייגעת אך הכרחית של ארצנו.

התנגדות עזה
יישומה של תכנית ההתנתקות הצליח מכיוון שברגע האמת היו מוכנים מקבלי ההחלטות לכפות בכוח את עמדתם על המתנחלים. לו יתואר שהיה פוליטיקאי שהיה מציע להגיע לפשרה לפיה התכנית תיושם בהסכמה עם המתיישבים בגוש קטיף, כנראה שלתכנית היה לוקח הרבה יותר משנה של הכנות ושבוע של ביצוע כדי להגיע לכדי מימוש, אם בכלל. זאת מכיוון שהקונפליקט בין המדינה למתנחלים לא נסוב על אינטרס כלכלי סביב מגרש כזה או אחר, אלא על אידאולוגיה. למי שעדיין לא מבין זאת, זהו בדיוק הסיפור עם ניסיונות הסדרת התיישבות הבדווים בנגב, תוכיח התנגדותם העיוורת של חברי הכנסת הערבים לכל הסדר שהוא. הסוגיה הבדווית משמשת ככלי ניגוח פוליטי לערעור הלגיטימציה של עצם קיום המדינה היהודית. אתנוקרטיה קוראים לה האנטי ציונים (מאחמד טיבי ועד אורן יפתחאל). זהו אמנם אינטרס עליון של המדינה להסדיר את ההתיישבות הבדווית בנגב. אבל אסור לשגות באשליות: יהיה ההסדר אשר יהיה, הלאומנים הפלסטינים (ויש כאלה גם בדווים וגם יהודים) לעולם לא יסכימו לו.

פקעת עצבים
משום מה בריחתו של עד המדינה בפרשת הרצח בבר נוער מדירת המסתור המאובטחת גרמה לכולם לרצות לדעת היכן הוא נמצא במקום לתהות איפה המשטרה? יכול להיות שרמז לתשובה ניתן למצוא בעניין הבא: לפי החלטת ממשלה, קיים במדינת ישראל נוהל חבצלת אשר מפרט את דרכי הפעולה בעת פטירתו של אישיות ממלכתית. גם בכלי תקשורת שמכבדים את עצמם ניתן למצוא תיקי חבצלת, מידע המוכן מראש לשידור כהערכות לקראת פטירתו של סלבריטאים ממלכתיים יותר או פחות. על אף שאין הוכחה לכך, קשה לי להשתחרר מההרגשה שגם למשטרה יש מדף חבצלות ממנו נשלפים תיקים כאלה ואחרים בעת מצוקה, נניח כמו אחרי פאשלה של בריחת עד מדינה, על מנת להסית את זרקורי החדשות לכיוונים אחרים. תשאלו את הרב מצגר.

בזק בינלאומי
לאחרונה הגיעה לממשלת ישראל הצעה מממשלת סין להקמת בזק של עיר בת 30,000 יחידות דיור באזור לטרון. ניתן לשדרג את הרעיון, ולהציע שמסתננים מאפריקה יועסקו בבניית העיר, ובמידת הצורך ניתן להיעזר גם בשירותיהם של שכנינו הפלסטינים. כמו כן רצוי לייבא כמה מומחים מגרמניה על מנת שיקפידו על סטנדרט בנייה גבוה. על מנת לחסוך בשטח, רצוי לעשות שימוש בבנייה לגובה ככל שניתן. אולי אפילו מגדל אחד מאד גבוה. יש לי כבר שם לעיר כזו: בבל.

שובו של הקאמבק 2
בואו נמנה גם ראש ממשלה מלפני 15 שנה ונגמור עניין.


יום שישי, 21 ביוני 2013

לא אקטואלי - 21.06.13

החל מהיום, עובר הטור לעמודי האמצע במוסף היומן של מקור ראשון. רוצים לראות איך זה נראה? בבקשה... שבת שלום!
(הטקסט המלא, ויותר ממנו, נמצא לאחר התמונה)


דור הכיפות
בשעה טובה גם אני זכיתי להשתתף בסיור המוטס של תנועת רגבים בצפון הנגב. רבים וטובים לפניי כתבו על הרושם העגום שקיבלו כתוצאה מהשתלטות הבדווים על חלקים נכבדים מהשטחים הפתוחים באזור. גם עליי לא פסחה הפסימיות, אבל לאו דווקא בשל ההתפשטות הבדווית. אותה אני כבר מכיר. במהלך הטיסה, נצפה בית כנסת גדול כנווה מדבר באמצע השממה. מדובר בבית הכנסת של הישוב המתוכנן כרמית. הקמתו של היישוב החדש אושרה כבר בשנת 2005, אבל בשטח, קיים בינתיים רק אותו בית כנסת, אשר נבנה מכספי תורם פרטי. באותן שמונה שנים, נבנו עשרות מסגדים חדשים בצפון הנגב, אשר לפי הוראה של השייח' ראאד סלאח, נבנים עם כיפה המסמלת את היעד הסופי של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל – מסגד אל אקצא. ועם כל זאת, הביורוקרטיה בישראל היא האיום הגדול ביותר על הדמוקרטיה הישראלית.

בא לקלקל
מרכז אדוה הינו מכון מחקר אשר מתיימר לזהות מגמות חברתיות וכלכליות של המדיניות הממשלתית בישראל ולקדם שוויון וצדק חברתי. בפועל, מדובר בעוד גוף שכל תכליתו לשמש ככלי ניגוח בממשלות הימין. את המכון הקימו הזוג שלמה וברברה סבירסקי, אשר באופן מפתיע אינם כלכלנים, כי אם סוציולוגים. לאחרונה גם הם הצטרפו למקהלת מחיר "הכיבוש" כשפרסמו סרטון שכותרתו 'הסכסוך והכסף' בו מוצג כיצד יורדים המדדים השונים ככל שעולות להבות הסכסוך. אלא שהשניים נאלצו להרחיק עשור שלם כדי להוכיח את התיזה, שבנויה על האינתיפאדה שפרצה בעקבות כשלון שיחות השלום של ועידת קמפ-דיוויד. אילו הייתי מועצת יש"ע, הייתי מפרסם את הסרטון כמו שהוא, בבחינת מעשה בלעם – בא לקלל ויצא מברך.

רב המשותף
ביום שני הושקה בכנסת שדולה חדשה שמבקשת לעסוק בנושאי דת ומדינה בראשותם של חברי הכנסת בוז'י הרצוג ואלעזר שטרן. הכנס עמד בסימן 10 שנים לאמנת גביזון-מדן, אשר לא זכתה להיות מקודמת כל עוד ישבו בקואליציה כאלה שהעדיפו לשמר את הסטטוס-קוו. במידה וחברי הקואליציה הנוכחית יגלו בגרות פוליטית שעד כה נעלמה מהם, אולי הם יבינו שעדיף להם לקדם יחד את המשותף להם, במקום לתקוע מקלות בגלגלים אחד של השני. או אז תהיה זו הזדמנות פוליטית נדירה לקדם את ההסדרים אליהם הגיעו פרופ' רות גביזון והרב יעקב מדן, שעשו כברת דרך ארוכה על מנת להציע הסדר חברתי כולל למדינת היהודים. בשורה נוספת, חשובה לא פחות, שיצאה מאותו הכנס היא קריאת השדולה בשם 'עם, דת ומדינה', מתוך תפיסה כי ליחסי דת ומדינה יש השפעה על העם היהודי בכללותו, בישראל ובתפוצות.

מן השפה ולחוץ
כך התנהלה לה שיחת טלפון שקיבלתי השבוע: "שלום עדי, אני מבקש לספר לך על כנס מיוחד שנערך אמש באוניברסיטה העברית לרגל הענקת תואר דוקטור של כבוד לכמה חברים שהאוניברסיטה חפצה ביקרם. נחש מה לא היה בכנס?". "המנון!", עניתי מיד בלי היסוס, מדושן עונג מההימור המהיר שלי. "המנון?! עזוב שטויות. עברית! כל הכנס התנהל בשפה האנגלית", ענה לי הקול מעבר לקו. אם כך, מדוע נקראת האוניברסיטה הירושלמית האוניברסיטה העברית? ככל הנראה מדובר בתואר לשם כבוד האוניברסיטה וחרפת השפה העברית.

מה נשתנה?
אלון חסן עבר על הכלל הסוציאליסטי הראשון: בבריכה - מותר. מהמקפצה - אסור.

פרס ניחומים
חלאס עם השאלה הנדושה מה היה קורה אילו ביבי היה חוגג את יומולדת 90 שלו כמו שמעון פרס. זה הרי ברור שאם נתניהו מגיע לגיל 90, כל השמאל כבר נכחד בשל מגפת אולקוס. לפעמים אפשר ורצוי להתעלות מעל להתחשבנויות פוליטיות ולדעת לפרגן. אני רוצה לאחל מפה לנשיאנו האהוב יומולדת 89.875 שמח! עם זאת, בסופו של דבר, פרס שוב הפסיד. הפעם את הגמר של היורו. אגב, לא לפרוטוקול בלבד: יום ההולדת שלי הוא בדיוק יום אחד אחרי שמעון פרס. אני מצפה לשלל מתנות למחרת כל יום שהוא חוגג. תוכיחו שאתם חברי אמת.

כותל לבנות
עוד לא הבנתי איך זה שתמיד ראש החודש של הרפורמים נופל באותו יום של ראש החודש של האורתודוקסים. איפה רבן גמליאל ורבי יהושע כשצריכים אותם?

אורח דרך
יומיים לאחר שנרכשה חברת וייז תמורת מיליארד דולר, הוסמכו 2,000 עורכי דין חדשים. בחישוב לא מחושב, נדמה שבסיכום הכללי המשק הישראלי יצא ניזוק. מזל טוב לעורכי הדין החדשים, מזל נאחס לחברה הישראלית. כמובן שלא התכוונתי לאף אחד משבעת חבריי המוכשרים שזה עתה הפכו לפרקליטים מצליחים ששמם עוד יצא מלפניהם ועלולים להגיש נגדי תביעה ייצוגית כי כל עורכי הדין הם זבלים.

בגרות בהיסטריה
אין בגרויות קשות מדי. יש יותר מדי הורים לתלמידים שמשמשים כעיתונאים.

מסע רוחאני
משהו אומר לי שאפילו שהמועמד "המתון" ניצח בבחירות באיראן, טיול השורשים שלי איכשהו נשאר רחוק, וכנראה שהסיכוי שלי לראות דרכון איראני קטן מהסיכוי שאראה דרקון פרסי. מזל שהחצי השני שלי הוא טריפולטאי. יש למה לחכות.

שיפוט מהיר
שמעתי שיש שופטים שנהנים מכך שמדיחים אותם.


יום שישי, 7 ביוני 2013

לא אקטואלי - 7.06.13

קופה חולה
בימים אלה מוצגת בבית אבי חי הירושלמי תערוכת כרזות חדשה בשם עמוק באדמה, של מכון טכנולוגי חולון, העוסקת ברלוונטיות של הקרן הקיימת לישראל בשנות האלפיים. לאור שיתוף הפעולה (המבורך!) בין הקרן למכון, ראו לנכון אוצרי התערוכה לציין שאין מדובר באמנות מגויסת ושהתערוכה לא חפה מראייה ביקורתית. אלא שמסתבר שאחת הכרזות צונזרה לאחר שהייתה ביקורתית מדי כלפי הקק"ל, כשנשאה את הכותרת "דופקים קופה" והכיתוב המקורי ממנה הוחלף לאחר שעסק במשכורות הגבוהות של עובדי הקרן. נדמה שכל עוד הקרן הקיימת תסרב להפנים שהמאה החדשה הביאה עמה סטנדרטים חדשים של מנהל תקין ושקיפות, היא תתקשה להיות קיימת.

בין פרס לבגין
דוגמא יותר מוצלחת לעידוד יצירה בתחומים מסוימים היא תחרות הפרסים שמנהיג מרכז מורשת בגין בו מוזמנים סטודנטים וחוקרים להגיש עבודת אקדמיות אודות מנחם בגין ומורשתו. מכך נהנים כל הצדדים: המרכז מעודד כתיבה אקדמית בנושאים אותם הוא מבקש לקדם, הזוכים נהנים מפרס כספי מכובד, והאישור האקדמי לאיכות המחקר ניתן באופן בלתי תלוי על ידי האקדמיה.

אגודת לא ישראל
בימים אלה משיקה האגודה לזכויות האזרח אתר חדש בשם 'הסדנא' שמטרתו להוות מרחב חינוכי לדמוקרטיה וזכויות אדם. בין התכנים באתר ניתן למצוא תכניות למערכת החינוך, השתלמויות למורים וסדנאות לצעירים. עם זאת, למרות העושר התוכני שמתיימר האתר להציג, הוא ממשיך את בדרכה המעוותת של אגודת האם, כאשר סוגיית זכויות האדם מנוצלת למטרות פוליטיות מסוימת ומתעלמת מפגיעה בזכויות של מי שנחשבים לאזרחים סוג ב' בעיני האגודה. על מנת להמחיש את גודל העיוות, די להציג רשימה חלקית של מועדים מלוח השנה: יום השלום, יום הזיכרון לאירועי אוקטובר, יום הזיכרון לטבח בכפר קאסם, יום האדמה, יום הנכבה, יום המהגר ויום הפליט. לא ברשימה: עקורי גוש קטיף, תושבי דרום תל-אביב וסתם חקלאים יהודים שזכות הקניין שלהם נפגעת באופן יומי יומי. ההתייחסות היחידה לאזרח היהודי מוסגרת באופן מרומז ביום השואה הבינלאומי, שגם הוא מתמקד בהיבטים האוניברסליים שבשואה. עם זאת, העוול הגדול של האתר הוא הפגיעה ברעיון זכויות האדם, אותו האגודה טורחת כבר שנים לצבוע בגוונים פוליטיים בוהקים.

אין לי ארץ אחרת?
השבוע עלה לרשת גיליון חדש של כתב העת 'ארץ אחרת' שעוסק בענייני החברה הישראלית והעם היהודי, בעריכתה של במבי שלג. הגיליון הנוכחי עוסק בסוגיית הזנות בישראל באמצעות עשרה מאמרי עומק שמציגים את היקף התופעה וכיצד ניתן להתמודד איתה. מעבר לנושא החשוב, לגיליון זה ישנה גם משמעות מיוחדת – מדובר במהדורת מעבר מעידן שנמשך 13 שנים בו כתב העת היה בדפוס לקראת מעבר למהדורה שבועית מקוונת שתתחיל לפעול בקרוב. יש לקוות כי המעבר מכתב עת דו חודשי למהדורה אינטרנטית חיה, יסייע לקידום סדר היום המשמעותי אותו מבקש לקדם כתב העת, בדרך לארץ אחרת. 

ניסויים אזרחיים
מרכז מציל"ה (מחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית) פרסם לאחרונה נייר עמדה המבקש להציג מסגרת אזרחית לנישואין וגרושין בישראל. ראוי לציין כי הכותבים, ד"ר אבשלום וסטרייך ופרופ' פנחס שיפמן, אינם מייצגים עמדות קצה בחברה הישראלית. יתרה מכך, גם העומדת בראש המרכז, פרופ' רות גביזון, מייצגת נאמנה את המיינסטרים הישראלי בענייני דת ומדינה ואף הייתה שותפה להסכמות המוצעות באמנת גביזון מדן. באותה אמנה, הפשרה שהוצעה בתחום זה הייתה כי נישואים ייערכו במסגרת אזרחית ובלבד שכל הגירושים יעברו דרך הממסד הדתי, וזאת על מנת למנוע סיבוכים הלכתיים מיותרים. המתווה המוצע כעת מהווה נסיגה מהאמנה. דווקא משום כך, חשוב להכיר בכך שהשחיקה במעמד הרבנות פוגעת ביכולת לשמר את ההסדרים החוקיים כך שיתאימו לעולם ההלכה. על כן הפתרון צריך להיות להחזיר את אמנת גביזון-מדן לשולחן הכנסת ולהסדיר אותה בחוק, כל עוד הממסד הדתי נמצא בעמדת מיקוח.

מלון אלף כוכבים
השבוע נפתחה בירושלים מסעדה חדשה וזמנית. זמנית, מכיוון שמדובר במסעדה שמתוכננת להיסגר בעוד מספר חודשים, עם לכת החגים ובוא החורף. הסיבה המרכזית לתפיסת ההפעלה הלא שגרתית היא המיקום הייחודי של המסעדה: שפת הבריכה של מלון ענבל. בניגוד לדמיון, לא מדובר בעוד דוכן להגשת אבטיח עם בולגרית המתקרא מסעדה, אלא במסעדת גורמה בשרית משובחת, ללא ספק אחת הטובות בירושלים. מעבר לאוכל המעולה המוגש במקום (גילוי נאות: זכיתי להתארח ולטעום את רוב המנות שבתפריט) יש גם משהו קסום בחוויית האכילה בין המים לשמים ובהתכתבות שבין הבשר שבצלחת לזה שבבריכה.

נאמת לי מאד
אני לא יודע מי כותב את הנאומים של יש עתיד, אבל זה בהחלט מרשים איך נאום אחרי נאום שלהם הופך ללהיט באתרי החדשות וברשתות החברתיות. קודם רות קלדרון, לאחר מכן יאיר לפיד, ועכשיו הרב שי פירון.

דמוקרטיה מנוצלת
בחירות חשאיות הן עקרון יסוד בכל דמוקרטיה. בחירות חשאיות בקרב נבחרי ציבור הן כל מה שלא דמוקרטי. לא מייצג, לא שקוף ולא ראוי. ואין זה משנה אם מדובר בהצבעה פנימית בבית היהודי, בבחירות לוועדה למינוי שופטים, בהצבעה של הגוף הבוחר את הרב הראשי או בהחלטה על נשיא המדינה.

שלום אמת
המשרד בו אני עובד שימש פעם כלשכה של הרבנים הראשיים לישראל. מאז נותר כיתוב גדול על הקיר "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" - פסוק שהמסר שלו הוא שצריך למצוא את האיזון בין האמת ובין השלום. בקרב הנוכחי על ראשות הרבנות הראשית, האיזון הקדוש נשמר. קשה למצוא אפילו קמצוץ אמת ובטח לא קורט שלום. על כך נאמר: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. האמת.

אביב בלי גפן
הבעיה במחאות אזרחיות במזרח התיכון היא שכולם יודעים איך זה מתחיל אבל אף אחד בשמאל לא יודע איך זה ייגמר.

חזון הצמחונות
לא אוכל יותר תמנונים. ומוכן להתערב שבעוד שנתיים / שבועיים ירוץ וידאו נוסף של אותו הילד אוכל קציצות שלא עשויות מטופו.

דרוש
מלקוש.