יום שישי, 31 באוגוסט 2012

לא אקטואלי - 31.08.12



חרדים בארץ אחרת
בתריסר שנותיו של כתב העת ארץ אחרת, עוסק כל גיליון בנושא מרכזי. מערכת כתב העת החליטה לחרוג ממנהגה זה והגיליון האחרון של כתב העת החשוב פורש מבחר מאמרים בנושאים שונים ומשונים. מומלצת במיוחד היא הסקירה המשווה שעורך בצלאל כהן, בוגר ישיבת פונוביץ', בין החרדיות הישראלית למקבילה (הלא כל מקבילה) האמריקאית. מי שרוצים, יוכלו לראות בכך שהחרדיות הישראלית הינה ברת תקנה, אם רק יהיה מי שיציב בפני החרדים המקומיים את תמונת המראה של המציאות החרדית בארצות הברית.

אגוזי אקדמיה
ביום ראשון הקרוב ייפתח בקמפוס המרכז הבינתחומי בהרצליה סמינר בן חמישה ימים בו צפויים להשתתף 40 כתבים צעירים מ-20 מדינות. מטרת הסמינר, שמנוהל זו השנה הרביעית על ידי סטודנטים בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה הינה לאפשר לכתבים מהתקשורת העולמית להכיר מקרוב את הצד של ישראל בסכסוך. נחמד לראות שבזמן שהאוניברסיטאות הישראליות שנהנות ממימון ממשלתי נרחב, מקדישות את עיקר מאמציהן הפוליטיים לסיכול הקמתה של אוניברסיטה עברית בעבר הירדן המערבי, יש מוסד אקדמי פרטי שבוחר מיוזמתו לפעול בעד מדינת ישראל.

לא חראם
השבוע הכריע בית המשפט כי משפחתה של רייצ'ל קורי לא תזכה בפיצויים ממדינת ישראל בעקבות מותה של פעילת השמאל הקיצוני שנדרסה על ידי דחפור צה"לי. בהקשר הזה מעניין לציין כי הוריה של קורי הם אלה שהקימו את קרן רייצ'ל קורי, שמקדמת חרמות נגד ישראל. קצת מוזר שההורים היקרים של קורי מבקשים לקבל כסף מהמדינה אותה הם מחרימים.

לקחת אחריות
בעקבות התחקיר ששודר באל-ג'זירה אודות נסיבות מותו של יאסר ערפאת החליטה צרפת לבדוק את החשדות לפיהן הורעל הראיס טרם מותו. על מנת לקצר תהליכים, אני מוכן לקחת אחריות ולהודות שאני הוא זה שחיסל את הארכי טרוריסט הנאלח. זה אמנם לא נכון, אבל זוהי זכות גדולה. ובנימה עוד פחות רצינית, אולי כדאי שהגיעה השעה שמדינת ישראל תשדרג את מדיניות העמימות ותיקח אחריות על כל מה שהיא מואשמת בו, מחיסולו של יאסר ועד פיזור כרישי מוסד בים האדום. התייחסות הומוריסטית מצדם של הגורמים הרשמיים במדינת ישראל ישפרו את דעת הקהל העולמית כלפינו ויוציאו את העוקץ מטענותיהם של אויבנו.

מפריפריה למרכז המפלגה
ביום חמישי הקרוב ייערך בקרית גת כנס ביוזמתם של רבני הציונות הדתית בפריפריה. לפי המארגנים, מטרת הכנס היא כפולה: מחד, להביא למרכז העניינים של הציונות הדתית את קולם של הדתיים הלאומיים בפריפריה, ומאידך, לחבר את כל חלקי ישראל למשנת הציונות הדתית. מדובר בכנס חשוב ולו בשל העובדה שהוא נערך בהובלת מי שבחרו לקבוע את מרכז חייהם הרחק מאור הזרקורים ולהתחבר לחברה הישראלית במובן הפשוט, העמוק והנכון ביותר. עם זאת, הייתי מציע למארגנים לעסוק פחות בדיבורים ולנצל את שעת הרצון והקרדיט על העשייה המבורכת לטובת השתלבות פוליטית במפלגות הציונות הדתית.

שמאל ללא ביטחון
מרבית תנועות השמאל מבינות שהקייס המדיני לא ממש עוזר להן ומנסות לגרום לכך שהדיון הציבורי ייסוב סביב סוגיות חברתיות וכלכליות. שיאה של המגמה היה במחאת האוהלים בקיץ שעבר הרבה בזכות הרוח הגבית שקיבלו מהתקשורת. ללא אותה רוח גבית, אותן תנועות מתקשות להוציא המוני אנשים לכיכרות, והן ממקדות את עיקר פעילותן ההסברתית ברשת האינטרנט. בהתאם למתווה זה הוקם 'המשאל' – אתר אינטרנט חדש שמטרתו לקדם שיח סביב משאל עם כלכלי, באמצעותו יכולים הגולשים לקבוע לאן הולכים תקציבי המדינה. לטובת המיזם התאגדו מספר ארגונים שהקשר ביניהן רחוק מלהיות הכרחי, דוגמת התאחדות הסטודנטים בישראל, ישראל חופשית, המחנה המשותף, דרור ישראל ואחרים. על פניו, מדובר ביוזמה ברוכה – שכן ראוי וטוב לאפשר לציבור להיות מעורב עד כמה שאפשר בקבלת ההחלטות. עם זאת, ההסתכלות על סדר היום בישראל בפריזמה כלכלית בלבד, היא הסתכלות צרה ועלולה לסבך אותנו בצרות לא פחות גדולות.

כל יום ירושלים
כאילו לא נגמר החופש הגדול, בירושלים החיים הטובים נמשכים כאילו החגים והחורף לא נמצאים מעבר לפינה. עד יום רביעי יוכלו מי שטרם הספיקו לעשות כן, לבקר בגן הפסלים של מוזיאון ישראל ולחזות במיצג °720 המיוחד של קבוצת האמנים בראשותו של רון ארד. עוד זה מדבר וזה בא: ביום חמישי ייפתח בעיר פסטיבל חדש בן 24 שעות: פסטיבל ירושלים למוסיקה מקודשת. הפסטיבל, שיתרכז בשלושה מוקדים (מגדל דוד, מערת צדקיהו ומרכז נוטרדם), ייתן במה למוסיקאים ויוצרים ממסורות שונות מהארץ והעולם. כמו כל פסטיבל ירושלמי שמכבד את עצמו, גם במקרה הזה יכלול הפסטיבל סיורים מגוונים בעקבות העדות הרבות שמרכיבות את הפסיפס הירושלמי. לטובת המעוניינים להמשיך ולעקוב אחרי מה שקורה בעיר הבירה התוססת ביותר בישראל פתחתי דף פייסבוק בשם המלצה ירושלמית יומית, בו מובאים מדי יום האירועים החמים בעיר, ברוך השם יום יום.

חופש גדול?
חופש דגול!

יום שישי, 24 באוגוסט 2012

לא אקטואלי - 24.08.12


כוחה של שלי
על פי חלק מהסקרים האחרונים, מצמצמת מפלגת העבודה את הפער מהליכוד. מבחינתו של נתניהו, זו צריכה להיות מגמה מדאיגה במיוחד, לאור העובדה שהיא מתרחשת דווקא בזמן שהמצב הגיאופוליטי אצל שכנותינו מתערער. היה ניתן לצפות כי קריסתן של סוריה ומצרים יחזקו את הקו הביטחוני אותו מוביל הימין הישראלי. בפועל, מאז מחיקתם של הסכמי אוסלו באינתיפאדת 2000 וכשלון קונספציית הנסיגות החד צדדיות, אצל ישראלים רבים הופך בהדרגה הנושא המדיני-בטחוני משני לנושא הכלכלי-חברתי. שלי יחימוביץ', שהייתה הפוליטיקאית הראשונה לזהות את המגמה הזו, קוצרת כעת את הפירות של מדיניות נתניהו והאוצר שעדיין חיים בעולם הישן, מצהירים על גזירות כלכליות, מוותרים על העזים לאחר הפעלת לחץ ציבורי, ולא מבינים את פסיכולוגיית ההמונים שהעבירו את כובד המשקל מרגל ימין הביטחונית לרגל שמאל החברתית.

אמנת ז'נבה
לפני מספר חודשים פנה אל האגודה לזכות הציבור לדעת גולש וסיפר שבחודש נובמבר האחרון שידרה אילאיל שחר, הכתבת המדינית של גל"צ, כתבה על יוזמת ז'נבה, מהעיר ז'נבה. אותו גולש פנה לגלי צה"ל בדרישה לדעת מי מימן את נסיעתה של הכתבת, אולם לא נענה. "לדעת" התערבה וקיבלה בחודשים האחרונים מספר תשובות בנוסח "העניין בטיפול". לאחרונה התקבלה תשובה מסתורית: נציב התלונות בתחנה, עודד לוינסון, השיב כי הנושא בטיפול והסביר כי "לא כל הדברים יכולים להיות גלויים לעין". יכול להיות שגל"צ הפכה להיות יחידה סודית ואף אחד לא גילה לי?

שיחות שלום
המקרה של גל"צ הוא לא המקרה היחיד בו יש מי ששמחים לשתף פעולה עם יוזמת ז'נבה תמורת הנאות טובות: בשנים האחרונות מקיימת יוזמת ז'נבה סמינרים לפעילים ממפלגות שונות ובהן הליכוד וש"ס. קיום השיח בין הימין לשמאל המדיני הוא חשוב וראוי. עם זאת, על פעילי המפלגות שבחרו להשתתף, לקחת על עצמם את האחריות לקיום דיאלוג בגובה העיניים שמבטיח שיח שוויוני, בו מוצגות עמדות שני הצדדים ולא ניסיון של צד אחד להנחיל את עמדותיו לצד אחר תמורת חופן קרואסונים.

אדר לבושה
לאור פיטוריו של אדר כהן, המפקח על הוראת האזרחות במשרד החינוך, שודרה במוצאי השבת האחרונה בערוץ 10 כתבה מגמתית בנושא. קצרה היריעה מלפרט את שלל ההטיות וכלי התעמולה בהם נעשה שימוש במסגרת הכתבה לטובת הכפשתו של שר החינוך. בפועל, הכתבה היוותה גול עצמי ליוזמיה וסתמה את הגולל על הפרשה כשהוכיחה כי המאבק להשארתו של כהן בתפקידו הינו מאבק פוליטי. תעיד על כך תגובתו של ד"ר יצחק גייגר, שכתב את המחקר אודות הוראת האזרחות עבור המכון לאסטרטגיה ציונית והחל את כל הסערה, ואף יצא בעבר באופן פומבי לטובתו של אדר כהן. עם פרסום הכתבה, טען גייגר בפורום המורים לאזרחות כי "כמי שתמך בהישארותו של אדר בתפקיד אני מרגיש מרומה לאור הדרך בה עמיתים שלי הציגו את המאבק... כל המדברים על הגנת הדמוקרטיה בהוראת האזרחות מטיפים למעשה לפגיעה בפלורליזם תוך רידוד הדיון לסיסמאות ולהדבקת תוויות (לאומנים מול דמוקרטים)... מכיוון שכאמור לעיל מורים שונים טורחים להפוך את המאבק למען אדר למאבק פוליטי, אז כדאי שכל המורים מהימין ומהמגזר הדתי שתמכו בו יחדלו מהמאבק...".

ישיבת גול שמח
בימים אלה מתקיימת ליגת מוצש לבתי כנסת בכדורגל בה לוקחים חלק תריסר מניינים. הקבוצה שמגלה עליונות על יתר הקבוצות היא ויז'ניץ גיים זון המורכבת מצעירים חובשי כיפות שחורות שעלו לאחרונה מאירופה. עם כמה מהשחקנים אני משחק במסגרת אחרת והם אכן מוכשרים כשדים, אבל זה בהחלט לא כל ההבדל: כל מי שיראה את הכדורגלנים הצעירים הללו בפעולה יזהה בקלות שהם רכשו מיומנויות יסוד שבישראל מקבלים במקרה הטוב רק במסגרות מקצועניות – עצירת כדור, חסימה עם הגוף ואפילו הוצאות חוץ. כשהחרדים בחו"ל מקבלים חינוך ספורטיבי שעולה בכמה דרגות על השיטה המקומית של "זרוק כדור לתלמידים ולך לעשן סיגריה", לא פלא שהכדורגל הישראלי נראה כמו שהוא.

כבעל ניסיון
בסוף השבוע האחרון הודיע יצחק נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל, כי הוא היה נוהג בדיוק כמו פרס שיצא נגד תקיפה ישראלית באיראן. האם הוא זוכר שבזמן כהונתו כנשיא המדינה ישראל הפציצה כור גרעיני לא רחוק מאיראן?

בעד הבעד
אני בעד מתקפה ישראלית באיראן. הסיבה פשוטה: ככל שירבו האנשים בישראל שיתמכו בתקיפה, כך יקטנו הסיכויים שיהיה בה צורך.

יום שישי, 17 באוגוסט 2012

לא אקטואלי - 17.08.12


חדשות חמות
כולם בחופשה, אין חדשות ועיתונים צריך למכור - זה הסיפור האמיתי מאחורי כל הכותרות על איראן. העצה שלי: לשתות יותר מים. חם.

יען כי נכנע
במסגרת פעילותי במכון לאסטרטגיה ציונית, השתתפתי השבוע בסיור בדרום תל-אביב. כמי שעורך סיורים באזור באופן סדיר כבר יותר מחמש שנים, לא ציפיתי שיתחדש לי הרבה בסיור. בדרך כלל סיורים מהסוג הזה מורכבים בעיקר ממפגשים עם ארגוני סיוע לזרים ותושבים מקומיים פחות מאורגנים. הפעם זכינו לפגוש את ארגון איתן, שהוקם על ידי חבורת צעירים מודאגים מעתידה של דרום תל אביב וישראל בהיעדר מדיניות הגירה רשמית. במסגרת העבודה החשובה של החברים הללו מושמע קולם של תושבי המקום ובעלי עסקים באזור שחייהם השתנו ללא היכר בעשור האחרון. בנוסף, מבקש ארגון איתן לבקר את עבודת הרשויות, ואם צריך, גם את אוזלת ידן. לדוגמא, אחת התופעות אליהן נחשפנו היא שבחצי השנה האחרונה, הפסיקה דוברות משטרת תל אביב לפרסם את נתוני הפשיעה במחוז שכללו גם נתונים מפורטים אודות פשיעת מסתננים. אם המשטרה חושבת שטמינת הראש באדמה היא מדיניות, אז מישהו  כנראה שמישהו צריך לרמוז לה שבהיעדר נתוני פשיעה, גם אין צורך בתקציבים.

חדש תחת השמש
ביום שני האחרון נחנך בירושלים מכון מחקר חדש, בשם פורום קהלת. הפורום הוקם על ידי משה קופל, פרופסור למדעי המחשב ומומחה למשפט חוקתי בזמנו הפנוי, שזכה לתרומה נדיבה על מנת לקדם שלושה עקרונות מרכזיים: העצמת מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, קידום חירות הפרט ושיפור הפרדת הרשויות בישראל. פרופ' קופל וחבריו לקחו על עצמם אתגר חשוב ומיוחד במינו, בעיקר לאור השיח השורר באליטות הישראליות שמתיימר לטעון כי היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית בהכרח פוגעת ביכולת להגן על חירויות הפרט, בעודם שוכחים שביום שמדינת ישראל תפסיק להיות יהודית, היא גם תפסיק להיות דמוקרטית.

מעצמת גרעינים חברתיים
השבוע נערך בישראל כנס מיוחד בו השתתפו יזמים חברתיים מניו זילנד, אל סלבדור, הודו וברזיל. במסגרת הכנס, זכו המשתתפים ללמוד על ארגונים חברתיים כמו פעמונים, רוח חדשה, אתגרים, נע לגעת ועוד רבים ונהדרים שנוסדו בישראל, אך מודל הפעולה שלהם יכול לשמש בקלות יחסית בכל מקום אחר בעולם. נראה שמארגני הכנס, קבוצת הסטודנטים הירושלמים של StandWithUs, עלו פה על משהו. לא אתפלא עם הכרך הבא של רב המכר Start Up Nation יעסוק בישראל כמעצמת יזמות חברתית.

חנוך לגבר
בסוף השבוע שעבר התקשרה אליי מוקדנית שביקשה להזמין אותי להגיע לכנס חיפה לחינוך שאמור להיערך ביום רביעי הקרוב. שאלתי אותה האם מדובר בכנס ההוא שנערך בשיתוף עיתון הארץ וכמעט כל הדוברים בו הינם גברים. המוקדנית המופתעת התבלבלה מעט לאור השאלה שהגיעה אליה מכיוון אותו לא צפתה ולא הצליחה לנפק לי תשובה. הצעתי לה לחזור אליי עם שמות הנשים שידברו בכנס. היא אמנם עדיין לא חזרה אליי, אבל לא אשאיר אתכם במתח ואגלה שמתוך 21 משתתפים פעילים רק 4 הן מהמגדר שרוב המורות משתייכות אליו. שתיים מהדוברות הן נבחרות ציבור, אחת היא אשת תקשורת, ורק אחת היא אשת חינוך והיא במקרה מפינלנד, מה שאולי מסביר מדוע פינלנד נמצאת במקום הראשון בעולם בהישגי תלמידיה.

שיעורי בית
החל מיום ראשון הקרוב פותח ארגון רבני צוהר בסדרת שיעורים לאורך כל ערבי חודש אלול בכל הארץ, או יותר נכון בכל העולם, או ליתר דיוק – ברשת האינטרנט, בטכנולוגיה שמאפשרת מעורבות פעילה של התלמידים. בין המשתתפים במיזם המבורך ניתן למצוא את הרבנים דוד סתיו, יובל שרלו, יעקב אריאל ואחרים אשר יעסקו במגוון זוויות של נושא התשובה. יחליטו הלומדים מה השאלה.

צפון ברך
לפני כעשור, עת הייתי מפקד בצה"ל, השתתפתי בהכנות תרגיל צבאי שנערך בבור של פיקוד צפון. החיילים שלי גילו חריצות וסיימו את משימותיהם לפני פתיחת התרגיל, מה שהותיר לנו ערב חופשי. הודעתי לחיילים – חילונים כולם, שאני נשאר בכוננות והם מקבלים אפטר בתנאי שייצאו לכליזמרים בצפת. אסרתי עליהם להתלונן, ואמרתי להם שהם מוזמנים להודות לי כשיחזרו משם. שניים מהחיילים לא אהבו את הרעיון, והחליטו להישאר לאות מחאה בבסיס. האחרים נסעו חזרו נרגשים ושמחו על ההזדמנות האקזוטית שנפלה לידיהם. ביום שני הקרוב ייפתח פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי זו הפעם ה-25. בפסטיבל השנה ייטלו חלק עשרות מוזיקאים מהארץ ומהעולם ביותר ממאה ממופעים, כולם בכניסה חופשית לקהל הרחב. בין האמנים הישראלים ניתן לציין את ברי סחרוף, שולי רנד, האחים רזאל, חנן יובל, דניאל זמיר ואחרים. כולם מהווים מספיק סיבות למספיק ישראלים, דתיים וחילוניים, להצפין ולהרגיש צפונים אמיתיים.

חופש טוב
חלק מהמבוגרים שבין קוראי מדור זה, יוצאים בימים אלה לחופשה שנתית. הקוראים הצעירים יותר, נמצאים כבר עמוק בתוך החופש. אלה וגם אלה שמבקשים לנצל את החופשה באופן משמעותי וקצת שונה מצורות הנופש הקונבנציונליות מוזמנים לגלוש לאתר של חברה טובה, בו מרוכזות שלל אפשרויות להתנדבות בכל רחבי הארץ ובמגוון תחומים: מהשתתפות בקייטנות מיוחדות דרך בילויים עם קשישים ועד הכנת מזון לנזקקים.

בקרוב
מודיעין, יפו, כרמיאל, לוד. מתנחלים בסטייל אירופאי.

יום שישי, 10 באוגוסט 2012

לא אקטואלי - 10.08.12


1984
התיקון לחוק המפלגות ב-1984 שביקש לאסור על התמודדותן של מפלגות הפועלות נגד אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הייתה הפעם הראשונה בה הוטמע הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" בחוק הישראלי. 8 שנים מאוחר יותר, העניקו אמנון רובינשטיין והרב יצחק לוי לביטוי זה מעמד סמי-חוקתי כשהובילו את חקיקתם של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. כוונתם של השניים הייתה טובה, אך המהפכה החוקתית של אהרון ברק הפכה את הביטוי ההצהרתי והחגיגי למערכת איזונים כאילו יהדות ודמוקרטיה הינם ערכים סותרים שצריך לקיים איזון ביניהם. מאז, הפך השימוש בביטוי זה לחרב פיפיות שחותכת את הציבור הישראלי באופן מלאכותי לשניים: המחנה הדמוקרטי מול המחנה היהודי. 20 שנה אחרי חקיקתם של שני חוקי היסוד האמורים, הגיעה השעה לחשיבה מחודשת לגבי אופן הגדרתה מדינת ישראל תוך שמירה על אופייה היהודי והדמוקרטי. הצעת השף: מדינת הלאום של העם היהודי שמשטרה הוא דמוקרטי.

אביו הערבי
בינתיים, עד שזה יקרה, יכול המושג "יהודית ודמוקרטית" לשמש כתחמושת במתקפה הסברתית מול מדינות ערב על אביביהן ואבו-אביהן. כלפי חוץ, ניתן וראוי תמיד להזכיר שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. כל שנותר הוא לתהות בקול רם, מתי נזכה לשמוע את צמד המילים ערבית ודמוקרטית?

עזה כמוות
בחודש שעבר הוציאו רשויות חמאס ברצועת עזה להורג שלושה פלסטינים שנידונו למוות בבתי המשפט בעזה. לאור זאת, עשה יפה ארגון בצלם ובמידעון האחרון שלו כלל סקירה אודות עונשי המוות ברשות הפלסטינית: מאז השתלט חמאס על רצועת עזה נידונו למוות בבתי המשפט שלו 33 בני אדם, והוצאו להורג 13 בני אדם, שחלקם נידונו למוות לפני השתלטות חמאס על רצועת עזה. בגדה המערבית נידונו למוות 71 בני אדם מאז הקמת הרשות הפלסטינית בשנת 1995 כשעד היום 13 מהם הוצאו להורג. לפי החוק הפלסטיני, יישום של גזר דין מוות מחייב אישור של נשיא הרשות הפלסטינית. מאז כניסתו לתפקיד בינואר 2005, סירב אבו מאזן לאשר הוצאות להורג ולפיכך מאז לא הוצא איש להורג בגדה המערבית. עם זאת, בתי המשפט של הפתח ממשיכים לגזור עונש מוות על נאשמים. ברצועת עזה חידש שלטון חמאס בשנת 2010 את ההוצאות להורג בטענה שתוקף כהונתו של אבו מאזן פג. יש לקוות שהפרסום החשוב הזה של בצלם לא מגיע מהדאגה שהפלסטינים יצמצמו במו ידיהם את השד הדמוגרפי.

לא עכשיו
זו נשמעת כמו בדיחה, אבל זו לא: תנועת שלום עכשיו הודיעה השבוע על פתיחתו של קורס שגרירים. לא ברור לי מה ילמדו הגוגלהיימרים את החניכים החדשים, אבל אני מציע להם לפתוח את הקורס בשני עקרונות מרכזיים: ראשית, לספר איפה מכבסים את הכביסה המלוכלכת ואיפה לא. שנית, ששלום הוא כמו כבוד. ככל שרודפים אחריו, כך הוא בורח יותר רחוק.

אתלטיקה קשה
באופן לא מפתיע, הכישלון הישראלי באולימפיאדה מביא לקריאות שבר לטובת הקמתן של ועדות חקירה, עריפת ראשים ומתיחת שרירים. נכון שגם אני הייתי שמח מאד על כל מדליה ישראלית, אבל לא צריך להיכנס למרה שחורה על כך שעם ישראל לא זכה למדליה משלו. לטובת המשך הישרדותו של העם היהודי, הרבה יותר חשוב לדאוג לעוד מדליות באולימפיאדות מדעים, שזוכות לחשיפה תקשורתית נמוכה מכל כישלון ספורטיבי ישראלי. לשמחתנו, עדיין יש בעם היהודי כמה שרידים תרבותיים שמעדיפים את המוח על פני הכוח. תעיד על כך השפה העברית שמבכרת את מושג "שומר הראש" על פני "body guard" ו-"שיעורי בית" על פני "homework".

כפתור ופרח
אחד המיזמים החינוכיים היותר יפים בישראל, הוא פרויקט פר"ח שפועל מאז 1974 ובמסגרתו סטודנטים חונכים ילדים הזקוקים לעזרה לימודית ורגשית תמורת מלגה צנועה. ההרשמה לחונכות במסגרת המיזם תחל ביום ראשון הקרוב. הסטודנטים ישמחו ודאי לשמוע כי השנה תגדל המלגה ב-14 אחוזים ותעמוד על 5,200 שקלים לשנה.

אזרחות סלקטיבית
בעקבות סערת מקצוע האזרחות במשרד החינוך, אמר פרופ' ידידיה שטרן, לשעבר יו"ר ועדת המקצוע לאזרחות בראיון רדיופוני השבוע: "אני מוניתי בעצמי ככל הנראה באמת ימים ספורים לפני תום כהונתה של יולי תמיר. אינני יודע אם המאזינים יאמינו לי, לא הייתי מודע לזה. לא עלה על דעתי שיש לכך משמעות". לעומת זאת, כשהודיעו לאותו שטרן בתום הקדנציה שלו שכהונתו לא תוארך, הוא ועוד איך העלה על דעתו שיש לכך משמעות והאשים כי מדובר בהחלטה על רקע פוליטי. כנראה שדבריו של שטרן הושפעו מהאקלים המדברי ששורר בתקופה האחרונה בישראל, שמאופיין בגמלים רבים שאינם רואים את דבשתם.

ב' הנבחרים
תוך זמן קצר ניחתו שתי מכות על חברי הכנסת של הבית היהודי: זמן קצר אחרי מחלתו המסתורית של חבר הכנסת אורי אורבך בגינה אושפז למשך מספר שבועות, נפגע זבולון אורלב בתאונת דרכים. אילו הייתי דניאל הרשקוביץ הייתי רץ לבדוק אם יש מזוזה בבית היהודי.

חנוך
לנער על פי דאום.

יום שישי, 3 באוגוסט 2012

לא אקטואלי - 3.08.12


ממה הם חרדים?
פקיעתו של חוק טל וסוגיית גיוס החרדים לצה"ל השתלטה בחודשים האחרונים על השיח הציבורי כאילו זהו הנושא החשוב ביותר בכל האמור ליחסי החרדים והמדינה. היסטורית, סוגיית הגיוס הייתה משנית אפילו בקרב החרדים, שהסכימו להסדר עם קום המדינה שפוטר 400 בחורי ישיבה בלבד בשם 'תורתו אומנותו'. נושא זה לא נכלל אפילו במכתב הסטטוס קוו המפורסם ששלח בן גוריון בשם הסוכנות היהודית לאגודת ישראל על מנת שזו לא תתנגד להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל בעדותה בפני ועדת אונסקו"פ. ארבעת הנושאים שכן נכללו היו קביעת יום השבת כיום המנוחה השבועי, שמירה על דיני הכשרות במוסדות הממלכתיים, שמירה על מסגרת משפטית יחידה לדיני אישות ומתן אוטונומיה מלאה לכל הזרמים בחינוך תוך קביעת מינימום של לימודי חובה במקצועות כגון עברית, היסטוריה ומדעים. על בסיס הסכמות אלה, הצטרפה אגודת ישראל לממשלות הראשונות. לתשומת ליבם של כל מי שמבקשים להציג את סוגית הגיוס כסלע המחלוקת העיקרי תוך בריחה מדיון רציני בסוגיות חשובות יותר לעתידה של מדינת ישראל וויתור על הסכמתם ההיסטורית של החרדים ללימוד מקצועות הליבה במוסדותיהם.

הצעה
"אסור לשכוח שאין אנו ממשיכים פה חיי הגלות, ותלויים בחסדי זרים, ונמשיך לנהוג כעם הסמוך לשולחן אחרים. אנו עומדים ברשות עצמנו, ועול הבטחון מוטל עלינו בעצמנו. זוהי זכות גדולה שזכינו לה אחרי מאות בשנים... איני יכול למצוא בתורה או בנביאים או בכתובים שלומדי תורה היו פטורים מהגנת המולדת, ויש לזכור שהתנאים בימינו השתנו: אף פעם לא היינו מוקפים מכל העברים אויבים הרוצים להכחידנו, ואמצעי הלחימה בימינו אינם כאמצעי הלחימה בימי בית ראשון או שני. עכשיו זוהי תורה מורכבת הדורשת אימון רב... ולכן הצעתי (לא הוריתי, אלא הצעתי) שבני הישיבה המקדישים כל חייהם ללימוד תורה – ילכו לאימונים בסיסיים של שלושה חודשים, ואחרים – ישרתו בצבא ככל צעיר בישראל." מתוך מכתבו של דוד בן גוריון לרב הראשי, יצחק הרצוג, משנת 1958.

אבל ציון
זכיתי להשתתף השבוע באירוע בו נשא המועמד הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית, מיט רומני, את נאום המדיניות שלו לגבי המזרח התיכון. בשל מועד האירוע, צום תשעה באב, וכתוצאה מכך בהיעדר מוזיקה ושאר אפקטים, האווירה הייתה מאופקת למדי ולא דמתה לקמפיין בחירות נלהב. פספוס לא קטן לאור התפאורה המושקעת שהוקמה במשך שלושת אלפים שנה. את הסיפור על ביקורו של נפוליאון בבית כנסת יהודי בתשעה באב כולם מכירים. מעניין מה חשב האורח האמריקאי על העם היהודי שאבל על חורבנה של ירושלים למרות שבירתו מעולם לא הייתה משגשגת יותר.

ימין לא שאנן
בהזמנה לאירוע צוין כי הוא ייערך בימין משה. במידה והיה מדובר בנאום של אובמה באותו מקום בדיוק, היה יותר מתאים לכתוב על ההזמנה משכנות שאננים. ממילא אף אחד לא באמת יודע איפה עובר הגבול בין שתי השכונות הציוריות הללו.

נישואים בבני אדם
לרגל ט"ו באב, מפרסם מכון עתים לראשונה את דו"ח מצב הנישואין בישראל אשר מצביע על ליקויים חמורים החל מאי מילוי הוראות החוק, דרך הליכי בירור יהדות ללא הקפדה על כבודם של בעלי הדין ועד סירובם של רשמי נישואין להכיר בסמכותם של בתי דין ממלכתיים. עוד עולה, כי חסרה מדיניות מנהלית והלכתית אחידה בכל הנוגע לרישום לנישואין ובירור היהדות. למרות שהדוח מצביע על תופעה זו כליקוי, נראה כי במציאות הישראלית מדובר דווקא ביתרון, שמאפשר למביני עניין לזהות היכן ניתן לטפל במקרים שדורשים הקלות. במציאות הפוליטית והרבנית בארצנו, ככל שהמדיניות ההלכתית תהיה אחידה וכוללנית יותר, סביר להניח שהיא תהיה מחמירה יותר. לפחות כל עוד שרי הפנים והדתות הם ממפלגות חרדיות ולשר המשפטים אין כוח פוליטי.

שליחי ציבור
למה הם קוראים לזה "הקרב על השידור הציבורי" אם הם לא מוכנים לתת במה לדעות הציבור?

עושים שוק
ביום ראשון בערב, כמו בכל יום ראשון בחודש אוגוסט, יארח שוק מחנה יהודה את פסטיבל באלבסטה זו השנה השלישית. מצד אחד, תענוג לראות את השוק הירושלמי הססגוני משגשג ומארח אנשים מכל מיני צבעים, ריחות וטעמים. מצד שני, מי שיבקר בשוק בצהריו של סתם יום שישי, יגלה שמדובר בפסטיבל אחד גדול. מצד שלישי, למה להיות הורס מסיבות? שהרי כבר נאמר במקורותינו (ואם לא נאמר, אז יום אחד עוד ייאמר) שהמסיבה הכי טובה היא זו ללא סיבה.

זה לא יתפקד אם לא תתפקד
התקופה האחרונה לא הוסיפה כבוד רב לפוליטיקאים הישראלים. סביר להניח שבעקבותיו, תגובת הקהל הישראלי תהיה התרחקות גדולה יותר מעיסוק בפוליטיקה. זו אמנם תגובה טבעית, אך שגויה מיסודה. ככל שיותר אנשים טובים יתרחקו מהפוליטיקה, כך היא תמשיך להידרדר. התגובה הנכונה צריכה להיות התפקדות למפלגות. איכות נבחרי הציבור כאיכות המתפקדים. זה כזה פשוט.

מעשה שהיה
ומה שהיה ב-2005 זה לא מעשה מגונה?