יום שישי, 29 ביוני 2012

לא אקטואלי - 29.06.12



אדרבה ועד רבה
השבוע נערך בירושלים הכנס הבינלאומי ה-12 של המועצה העולמית של שירות קהילתי יהודי במסגרתו תיארו פעילים חברתיים רבים את הישגיהם ואתגריהם. אחת מהדוברים הייתה ענת הופמן שמובילה את מאבק נשות הכותל כמו גם מאבקים ציבוריים אחרים לקידום ערכי התנועה הרפורמית בישראל. במסגרת המושב בו השתתפה, נטען כנגד הופמן כי הפנייה לבג"צ שנועדה לחייב את המדינה לממן רבנים רפורמים נוגדת את מטרות התנועה הרפורמית להפריד בין דת ומדינה. הופמן לא התכחשה לטיעון זה, אך הצדיקה את העתירה כל עוד המדינה מממנת שירותי דת. הופמן חשפה כי המדיניות המרכז לפלורליזם יהודי שהיא עומדת בראשו היא להמשיך ולעתור לבג"צ על מנת להשיג שוויון כולל ליהדות הרפורמית בישראל, כולל תוכנית עתידית לדרוש מינוי רבה רפורמית כראש הרבנות בתל אביב. במידה ובג"צ ימשיך להיעתר לדרישות התנועה הרפורמית, לא אתפלא אם החרדים עצמם יהיו אלה שיזמו מהלך להפרטת שירותי הדת בדרך להפרדת הדת מהמדינה.

ד"ש מאראלה
ביום שני נפתחה תחרות צרצרפיס זו הפעם הרביעית בה מבקש מפעל הפיס לעודד כתיבה ויצירה מקורית. בתחרות, שתימשך השנה עד יום ראשון הבא, יתבקשו המשתתפים לכתוב מכתב באורך מקסימלי של 140 תווים. מאד דומה להטמנת פתק בכותל, רק שבמקרה זה יש סיכוי אמיתי לזכות בפרס של 15,000 ₪.

טל ומטר
ביום שלישי הקרוב ייפתח 'מטר על מטר' – פסטיבל ירושלים לשירה שייערך זו השנה החמישית וישתתפו בו מעל 80 משוררים ואמנים, מאלחנן ניר ועד חיים גורי. הפסטיבל הייחודי מופק על ידי חבורת משוררים ירושלים שהתאגדו לפני עשור לקבוצת 'כתובת' והקימו יחד את 'מקום לשירה', גוף ספרותי שמפעיל מגוון פעילויות הקשורות בשירה. השנה, כמו שנה שעברה, ייערך הפסטיבל בגן הבוטני, מקום נעים עם קרקע פורייה ליצירה. מומלץ בחום, ולא רק בזכות הערב הירושלמי הקריר.

לא זהיר בכלל
באמצע חודש פברואר, חצה זאהיר אעסי, נהג מערבל בטון, את צומת חורשים באור אדום. אעסי, אשר בדמו התגלתה חומצת חשיש, פגע ברכב פרטי בו נסעו מידד נתיב ובנו יאיר. מידד נהרג במקום, בעוד בנו יאיר, ניצל בנס. להפתעת משפחתו של מידד, החליטה פרקליטות המדינה להסתפק בסעיף אישום נגד נסרי של גרימת מוות ברשלנות, במקום בהריגה, לכל הפחות. בעבר היו מספר מקרים בהם האשמתם של נהגים פוגעים בסעיפי אישום מקלים עוררו ביקורת ציבורית רבה, אך לרוב הדיון הציבורי התקיים בשלב מאוחר בו לא ניתן היה לשנות את כתב האישום. לאור הניסיון מהמקרים הקודמים, החליט יאיר לא לוותר, ולאחר שלא זכה לשיתוף פעולה מצד פרקליטות המדינה, החליט להגיש לבג"צ עתירה נדירה נגד החלטת הפרקליטות. מעניין יהיה לראות אם גם במקרה בו העתירה מוגשת נגד פרקליטות המדינה, יגלה בג"צ את האקטיביזם הנדרש על מנת למנוע מהפרקליטות לעשות לעצמה חיים קלים ולתת הנחות לנהג שעשה למשפחה תמימה אחת את המוות.

לא מתן ולא בסתר
על פי החוק בישראל, כל עמותה מחויבת לפרסם כל מי שתורם לה מעל 20,000 ש"ח. עם זאת, עמותות רשאיות להגיש בקשה מיוחדת לקבלת חיסיון על תרומות מטעמים שונים. בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע הורה בית המשפט לרשם העמותות לפרסם את שמותיהן של העמותות שנהנות מחיסיון על תרומות. כתוצאה מכך פרסם הרשם את שמותיהם של 16 ארגונים שקיבלו היתר לא לפרסם את שמות התורמים. עם כל הכבוד לחופש המידע ולשקיפות, ראוי לקיים דיון ציבורי על החובה לפרסם את זהותם של תורמים פרטיים לעמותות. המצב כיום הוא שתורמים פוטנציאליים רבים לא מסייעים לעמותות מכיוון שהם לא מעוניינים לחשוף את פעילותם הפילנתרופית ברבים (מתן בסתר, יש גם ערך כזה למי שלא מכיר) ומכיוון שהם לא מעוניינים ששמם יתפרסם בקרב גייסי כספים של עמותות נוספות שיתדפקו על פתח ביתם. על כן ראוי לשקול את מדיניות חשיפת זהות התורמים ולשקול לפרסם רק את זהותם של תורמים שאינם אזרחים ישראלים, חברות ציבוריות וממשלות זרות.

סולידריות חברתית
תחום בו נדרשת שקיפות הוא פעילותו של המדען הראשי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אשר מפרסם את רשימת החברות שקיבלו סיוע בחמש השנים האחרונות, אך מעלים את היקף הסיוע אותו קיבלה כל חברה ובאלו שנים. מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים מעלה בעיות רבות במצב הקיים, אחת מהן היא התמיכה של המדען ביותר מ-70 חברות שנחשבות לכאורה קטנות, אך בפועל הן בשליטתן של פירמידות עסקיות בבעלותם של טייקונים. כך קורה שיד אחת של הממשלה מבקשת להקטין את רמת הריכוזיות במשק, ויד שנייה תורמת להעצמתה.

עשר של גדר
לפני עשר שנים, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, החליטה ממשלת ישראל על בניית מכשול בין ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית. למרות ניסיונותיה של הממשלה לטעון שמדובר בגדר ביטחון, רבים ולא בהכרח טובים ביקשו למתג את הגדר בתור 'גדר ההפרדה', כרמז לכאילו משטר אפרטהייד שמונהג בין יהודים לערבים. בפועל, למרות שיהודים וערבים נעים משני צידיה, סייעה הגדר להורדת הטרור באופן משמעותי. נראה שהיישום המשמעותי ביותר כיום לכך שלגדר יש שני שמות הוא על מנת להבחין מי עומד לצידנו ומי עבר את הגדר לצד השני.

יום שישי, 22 ביוני 2012

לא אקטואלי - 22.06.12


ציון נחשל
פעמים רבות אנו שומעים כיצד יועצים משפטיים במגזר הציבורי עושים שימוש יתר בכוחם על מנת לסכל יוזמות המובלות על ידי פוליטיקאים תוך שהם שוכחים שתפקידם לייעץ ולעזור. יתרה מכך, חשוב לדעת שאותם יועצים משפטיים למעשה הופכים להיות חסמים בירוקרטים. לאחרונה נערכה השתלמות של עורכי הדין במגזר הציבורי, בה הופיע בין השאר מזכיר הממשלה, צבי האוזר, עורך דין בעצמו. האוזר סיפר שבשנת כהונתו הראשונה של נתניהו, הוא התלווה עמו לביקור בבית ספר נחשל במגזר הערבי לרגל פתיחת שנת הלימודים. האנשים בחליפות שמו לב מהר מאד שבבית הספר אין מזגנים ונתניהו הורה בו במקום להתקין מזגנים באותו בית הספר. מאז עברו כמעט שלוש שנים, ומזכיר הממשלה טרם הצליח להגשים את משאלתו של ראש הממשלה.

אולפנה בלי גבעה
בפסטיבל הבינלאומי לסרטי הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב שנערך החודש, הוכרז הסרט "למה השמש" של הבימאית אפרת קאופמן, בוגרת מעלה, כסרט הישראלי הטוב ביותר. העלילה פשוטה: תלמידת פנימייה דתית מתאהבת בברוך, חקלאי צעיר ומשגעת את כל האולפנה. הביצוע, חינני ומשובב נפש. שווה לצפות בסרט שנמצא באתר האינטרנט של 'מעלה', גם כדי ליהנות במשך 22 דקות וגם כדי לנסות לנחש איזו אולפנה שימשה כהשראה ליוצרת. ולא, זו לא האולפנה מהגבעה.

ידידים לא שוכחים
לפני עשר שנים, ביקשו כמה סטודנטים להחזיר לקדמת הבמה, תרתי משמע, את הפיוטים המסורתיים. הם פנו לארגון 'בית הלל', מרכז סטודנטיאלי לקידום החיים היהודיים בקמפוס ויחד עם קרן אביחי, יצא לאור פרויקט 'ידידי, השכחת?' שזכה לפופולאריות רבה. במסגרת המיזם פעלו יחדיו פייטנים רוקיסטים ואנשי רוח, במסגרת הופעות, ערבי עיון וקבוצות לימוד, ובאמצעותם החזירו פיוטים נושנים לפלייליסט הישראלי. לאחר עשור של פעילות, הוחלט לחתום את פעילות המיזם באירוע חגיגי שייערך במועדון הזאפה בירושלים בו ישתתפו בין היתר אתי אנקרי, ערן צור, מיכה שטרית וארז לב ארי. מיקס ישראלי או מעורב ירושלמי, תקראו לזה איך שתרצו, מהסוג המשובח ביותר.

רצועת האי-ביטחון
זוכרים את ההתנתקות? זוכרים את ההבטחה כי הנסיגה מרצועת עזה וציר פילדלפי תגביר את הביטחון של מדינת ישראל? אז זהו, ששוב יוזמי התכנית הוכיחו קוצר ראות. בטווח הארוך, האינטרס של שלטון האחים המוסלמים בקהיר צפוי להיות שמירה על שקט בטחוני מול ישראל, אבל אל תתפלאו עם עזה תהיה עבור מצרים כמו שלבנון הייתה לסוריה.

אופק חדש
ביום שני האחרון נערך באוניברסיטת תל אביב ערב השקה לספרו של פרופ' איתמר רבינוביץ "האופק המתרחק – ישראל הערבים והמזרח התיכון 1948-2012". בהתחשב בעובדה ששני הספרים הקודמים של רבינוביץ נקראים "השלום שחמק" (1991) ו-"סף השלום" (1998), נראה שניכרת אצל רבינוביץ התקדמות מהותית בהבנת המציאות הפוליטית באזורנו, לפיה ביום שהאופק יתקרב, יגיע גם השלום למחוזות המזרח התיכון.

מזרח תיכון
חד"ש.

יום שישי, 15 ביוני 2012

לא אקטואלי - 15.06.12


עבודה זרה
למרות שאני תומך בהוצאתם של המסתננים מאפריקה מישראל, הבון טון התקשורתי הפופוליסטי והמתלהם נגדם לא עושה לי טוב. בטח כשאני רואה איך אותם עיתונאים שהיום קוראים לגרש את המסתננים, הם אותם אלה שלקחו חלק פעיל רק לפני מספר חודשים בקמפיין נגד גירוש ילדי העובדים הזרים. אם יש משהו יותר גרוע מאשר עיתונאים עם אג'נדה, זה עיתונאים בלי אג'נדה.

פוליטיקה בקטנה
תוצאות ההצבעה על חוק ההסדרה החזירו לשיח הציוני דתי את השאלה לגבי דרך הפעולה היעילה בפוליטיקה הישראלית – דרך מפלגת השלטון או באמצעות מפלגה מגזרית. אלה מצדדים בדרך זו ואלה באחרת. אלא שאם בוחנים את השאלה במדדים של יעילות, ככל הנראה שהתשובה הנכונה היא לשלב בין שתי הדרכים: מכיוון שגם אם זירת ההשפעה המרכזית היא אכן מפלגת השלטון, אין ספק שעצם העובדה שעבור ציבור מסוים קיימת אלטרנטיבה פוליטית, גורמת למפלגת השלטון לרצות את אותו ציבור על מנת לא לאבד אותו.

דוקטור ג'יי
ג'יי שולץ הוא צעיר יהודי שגדל בארצות הברית והגיע להבנה שאין תוחלת בהמשך הקיום היהודי בגלות. ג'יי שלנו לא היה מוכן להסתפק בדוגמא אישית, ועם הגעתו לישראל לפני שש שנים, הוא החליט להקים קהילה יהודית בין לאומית בתל-אביב, אשר תהווה מוקד משיכה לצעירים יהודים מכל העולם. תוך זמן קצר הצליח ג'יי לגבש קהילה שמונה מאות צעירים באמצעות קיום ארוחות שבת משותפות, במות דיון פוליטיות ועריכת אירועי תרבות. בנוסף לכך, הוא זיהה שגם צה"ל מהווה אבן שואבת ליהודים בחו"ל, ופתח בקמפיין שמטרתו לעורר מודעות בקרב בני נוער יהודים בתפוצות לגבי האפשרות להתנדב לשירות משמעותי בצה"ל. בקצב הזה, נראה שג'יי באמת לא ישאיר לאף יהודי תירוץ להישאר בגלות.

מזהות להזדהות
את ג'יי הכרתי בוועידה העולמית של ROI בה השתתפו 150 יזמים צעירים יהודים מכל העולם. מגוון הנושאים בהם עוסקים המיזמים השונים הוא עצום: מהעצמת קהילות יהודיות ועד התמודדות עם בעיות גלובליות. אצל חלק גדול מהמשתתפים, הבחירה לעסוק דווקא בנושאים אלה נובעת מהדרך הסובייקטיבית בה הם מבקשים לממש את הזהות היהודית שלהם. לתשומת ליבם של כל מי שטוענים שעיסוק יתר בזהות היהודית מביא לאתנוצנטריות.

זהות ייעודית
באופן מעניין למדי, דווקא בקרב היזמים הישראלים שהשתתפו בוועידה, הזהות היהודית הייתה פחות דומיננטית בבחירת תחום הפעילות. זו תופעה לא כל כך מפתיעה בהתחשב בעובדה שהעיסוק בזהות היהודית מנוון בקרב מי שנולדו לחברה יהודית כברירת מחדל, כאשר הזהות היהודית וההשלכות הפרקטיות שבעקבותיה, מלידה ועד מיתה, נקבעות למעשה על ידי המדינה ורשויותיה. אחת האפשרויות לאפשר לאזרחי ישראל לחזק את זהותם היהודית, היא לאפשר להם לבחור את אופי הקהילה היהודית אליה הם מבקשים להשתייך. פיתרון כזה מוצע על ידי תנועת נאמני תורה ועבודה, שמציעים מודל קהילתי לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל. מדובר ברעיון מהפכני אם השלכות מרחיקות לכת, אבל כזה שטומן בחובו הבטחה להפיכת ישראל למדינה יהודית יותר ודמוקרטית יותר.

הכיבוש ושברו
לפני יותר משבועיים פרסם מרכז אדוה לשוויון וצדק חברתי בישראל את הדוח הדו שנתי – "מחיר הכיבוש: תמונת מצב 2012". הדוח כמעט ולא זכה לאף תהודה תקשורתית, ואפילו ברשת הוא מוזכר רק באתרי השמאל הלא מתון. כנראה שהניסיונות הלא מוצלחים באוסלו, קמפ דיוויד ובהתנתקות, שדווקא אחריהם ביקש צה"ל להגדיל את תקציבו עקב פעילות מוגברת מול הפלסטינים, הפיל למספיק אנשים את האסימון וכמעט כולם מבינים שנטל הסכסוך עם הפלסטינים לא הולך להיעלם, עם הכיבוש או בלעדיו, אם זה כיבוש ואם זה לא.

הסברה על הסברה
באותו יום תערוך מועצת יש"ע כנס להסברה ותקשורת במלון לאונרדו בירושלים, בו יתארחו שורה של מומחים ופרשנים שיסייעו למשתתפים להיות שגרירי הסברה מקצועיים. על פי לוח הזמנים שפורסם, צפויים כל הדוברים להיות ישראלים יהודים, וללא פלסטיני אחד לרפואה. חבל, שהרי אחד מנכסי ההסברה הטובים שיש לישראל, הוא עמדתה הבסיסית של ההנהגה הפלסטינית בכל הנוגע לסיום הסכסוך. תשאלו את איתמר רבינוביץ.

סורר ומורה
בהתאם להסכמים הקואליציוניים, השבוע הגיע תורה של חברת הכנסת עינת וילף להיכנס לתפקיד יושבת ראש ועדת החינוך של הכנסת. מי שמבקש לדעת מהו סדר היום אותו צפויה וילף לקדם במסגרת תפקידה זה, מוזמן לקרוא את הספר אותו פרסמה בשנת 2008, "בחזרה לאלף-בית: הדרך להצלת החינוך בישראל" בו היא מעניקה מקום מרכזי למעמדו של המורה. על מנת להחזיר למורים את הכלים והסמכות לפעול למימוש זכותם של רוב התלמידים המבקשים ללמוד, העלתה וילף לפני שנתיים את ההצעה הלא פופולרית לבטל את חוק זכויות התלמיד שהעצים את כוחם של תלמידים בודדים ולעתים קצת סוררים. לא הרבה פעמים מתאפשר לחבר כנסת לקדם נושאים בהם יש לו משנה סדורה. החזרת מועד הבחירות למועדן המקורי מעניקה לחברת הכנסת החרוצה הזדמנות נהדרת להשמיע את קולה הייחודי והחשוב לטובת מערכת החינוך הישראלית.

יום שישי, 8 ביוני 2012

לא אקטואלי - 8.06.12


הפרעת קשב
בימים אלה עורכת הוועדה לקידום השוויון בנטל (ועדת קש"ב) את דיוניה במטרה למצוא חלופה לחוק טל. עצם קיומה של הוועדה (וללא קשר לחבריה או החלטותיה) מסמל את כל מה שרע בתרבות הפוליטית בישראל. בית המשפט העליון החליט לבטל פיתרון פוליטי שאינו מוצא חן בעיניו (וגם בעיניי, אבל אותי אף אחד לא שואל אותי ואת בית המשפט העליון, משום מה, כן שואלים) וכפה על הממשלה והכנסת לגבש פיתרון חדש תוך זמן קצוב. ברור שהדינמיקה שיצר בג"צ לא תאפשר להגיע לפיתרון מוסכם, אבל היא גרמה לכולם לעסוק בסוגית הגיוס לצבא ולשכוח מהצורך במציאת פיתרון לסוגיה החשובה באמת: לימודי הליבה. בלי לימודי ליבה, לצה"ל ולמשק הישראלי אין מה לעשות עם כל כך הרבה חרדים שיצטרפו פתאום לשוק העבודה. להפך, במציאות זו יוכח שהחרדים צודקים: הצבא לא ירצה לגייס את כולם, באלה שיגויסו יהיה צורך להשקיע משאבים רבים, והמשק הישראלי יקבל עוד כמה מובטלים. בתנאים אלה, לא ברור שהפיתרון שתביא הוועדה יגדיל את השוויון, אבל כמעט ברור שהוא יגדיל את הנטל.

דרך בגין
בתקופה האחרונה ספג השר בני בגין קיתונות של ביקורת על היחס הקשיח שהפגין כלפי המתנחלים, במיוחד בהשוואה ליחסו הגמיש יותר אל מול הבדווים. אך בפוליטיקה הישראלית אין ואקום ומיד נמצאו אלה שישמחו לזרוק מילה טובה: "בני בגין הוא אחד החברים הטובים שלנו בממשלת ישראל". כך אמר לא אחר מאשר דניאל סוקאץ', מנכ"ל הקרן החדשה לישראל, בהופעה בפני יהודים בסידני. החיבוק לו זוכה בגין מהקרן החדשה לישראל מטריד עוד יותר לאור העובדה שלמעשה הקרן החדשה משתמשת בבגין על מנת לתאר ולטהר את פעולותיה, באותו מקום שרק לפני שנתיים ביטל את השתתפותה של נעמי חזן בשל מעללי הקרן. מה לבגין האב היה לומר על כך? איני יודע, אבל ניתן יהיה ללמוד קצת מפאנל שייערך ביום חמישי הקרוב במסגרת הכנס ה-22 של מחקרי יהודה ושומרון במרכז האוניברסיטאי באריאל תחת הכותרת "בגין וההתיישבות ביהודה ושומרון".

רועי לא אחסר
ביום ראשון הקרוב תיפתח בירושלים הוועידה העולמית הרביעית של ROI בה ישתתפו 150 יזמים צעירים יהודים מכל העולם. לשמחתי, השנה גם אני אשתתף בוועידה ואזכה להכיר רעיונות חדשים שמבקשים להשפיע על העולם היהודי בעשור הקרוב. רעיון אחד כזה הוא של אנדראה קספר, משתתפת מאיסלנד שגדלה בצפון אמריקה ויצאה קצת מתוסכלת ממערכת החינוך היהודית המסורתית והשבלונית מדי לטעמה. על מנת להרחיב את עולם המקצועות היהודיים אל מעבר לעורכי דין, רופאים ובנקאים, היא הקימה את 'ידיים', בית ספר מקצועי שנועד לאפשר לצעירים יהודים להיות בעלי מלאכה חכמי לב תוך התבססות על מקורות היהדות, מהקמת המשכן ועד הלכות שעטנז.

בין 2 ל-10
ביום שני נערכה הוועידה השנתית של האגודה לזכות הציבור לדעת שעוסקת בביקורת התקשורת. במסגרת הוועידה נשא דברים לאוניד בלחמן, מנכ"ל ערוץ 9 לדוברי הרוסית. בהרצאתו תיאר בלחמן את אתגריו של ערוץ שקהל היעד שלו מצטמצם יותר ויותר ככל שבני העלייה הרוסית משתלבים בחברה הישראלית. במציאות זו מעלה הערוץ את מינון התוכניות שמשודרות בעברית עם כתוביות ברוסית. מכיוון שדעת הקהל הרוסית היא ימנית, לא ירחק היום עד שערוץ 9 יהפוך להיות ערוץ הטלוויזיה המוביל של המחנה הלאומי. הציבור מוזמן להתחיל לשנות את הרגלי הצפייה שלו כבר הערב, עם שידורו של משחק הפתיחה של היורו בערוץ שישדר 11 משחקים נוספים לאורך הטורניר.

לא מעלה על הדעת
בשבוע שעבר טען שר הביטחון אהוד ברק כי אם ייכשל המשא ומתן, צריך יהיה לשקול פעולה חד-צדדית מול הפלסטינים. צודק לגמרי. אפשר להתחיל בסיפוח של מעלה אדומים.

היידה ביבי
נתניהו הוא הנכס הגדול ביותר של הליכוד ושל המפלגות מימין לו.

כל קורא
ביום שישי שעבר עלה לרשת הגיליון ה-200 של המגזין המקוון מראה שמשמיע מדי שבוע את קולו האינטלקטואלי של מחנה הימין בענייני מדינה, חברה ותרבות. למרות שהמגזין האיכותי פועל כבר כמעט ארבע שנים, הוא אינו מצליח להשפיע על סדר היום הציבורי ומשמש בינתיים כבמה להעשרת השיח הפנימי בלבד, בדומה לכתבי עת רבים וטובים הנפוצים (אך לא מספיק) במחוזותינו. מבעיה דומה סובל גם אתר התוכן דעות בששים, שמספק מדי יום מגוון דעות ועמדות המנוסחות באופן שנון ומהודק לכדי 60 מילה. על אף אופיים השונה של שני האתרים, הן מבחינת סגנון הכתיבה והן מבחינת אופי הכותבים, נדמה שאתר מאוחד, אשר ישלב את תכני שני האתרים, יעניק את הדינמיות והעומק הנדרשים מאתר פובליציסטיקה חי ובועט עבור כלל קוראי הימין, ולא רק כותביו.

כל העולם במה
ביום שלישי הקרוב ייפתח בירושלים כנס מיוחד בן שלושה ימים שיעסוק בתיאטרון ככלי לתיקון עולם. הכנס, שנערך על ידי החוג ללימודי תיאטרון באוניברסיטה העברית, יתקיים ברובו בבית מזי"א, משכן האומניות הבמה החדש של ירושלים אשר בהקמתו הושקעו 13 מיליון שקלים. במסגרת הכנס יוצגו דרכים שונות המאפשרות להשתמש בתיאטרון הן ככלי טיפולי והן ככלי להעצמתן של קהילות ואוכלוסיות מיוחדות. במרכז הכנס יועלה המופע המוסיקלי "היפה והחיה" בו משתתפים סטודנטים ופעילי המרכז לחיים עצמאיים מיסודה של עמותת נכים עכשיו. אם תשאלו אותי, בחירה לא מוצלחת לשם של עמותה לקידום נכים, אבל אפשר להתנחם בכך שלמרות הפוטנציאל הפוליטי הגלום בכנסים מסוג זה, זהו לא ארגון עכשוויסיטי פוליטי שלוקח חלק ביוזמה.

יום שישי, 1 ביוני 2012

לא אקטואלי - 1.06.12


הצבעה חשדנית
חבר מצרי טרח לשתף אותי בחוויית ההשתתפות בבחירות שנערכו במצרים בשבוע שעבר: לטעמו, כל המועמדים לנשיאות אינם אטרקטיביים ולכן לא התכוון להצביע כלל בבחירות. אלא שבמקום העבודה שלו, חברה גדולה בפרברי קהיר, ביקשו מכלל העובדים להצביע לאחד המועמדים. לשם כך, נפתחו קלפיות ייעודיות במקום העבודה בהן רשימות של כלל העובדים. כדי להקל על האח המוסלמי הגדול במעקב אחר נתיניו, הכניסה למתחם הקלפי נעשתה על ידי כרטיס העובד, כך שניתן היה לנטר במהירות מי כבר הצביע, ומי עדיין לא. לכאורה, הוכחה למרחק הגדול שצריכה לעבור מצרים כדי להיות דמוקרטיה אמיתית. בפועל, הסיפור הזה לא התרחש במצרים, אלא ממש פה בישראל בבחירות להסתדרות באחד (לפחות) ממפעלי התעשייה הביטחונית.

רועים את הקולות
יש לי תחושה שהסיבה שלקח כל כך הרבה זמן לפרסם את התוצאות לבחירות בהסתדרות היא שלכל מוציאי הפתקים וסופריהם יש קביעות.

חוסם עורקים
אנשי תנועת המחאה בירושלים ביקשו מהמשטרה לקיים את ההפגנה הבאה שלהם בכיכר ציון או בכיכר פריז ונענו בשלילה בשל המדיניות החדשה של המשטרה שרוצה להימנע מסגירת עורקי תנועה מרכזיים. בשעה טובה! הגיע הזמן להפסיק לסגור כבישים בשביל הפגנות (או מצעד גאווה או הכנסת ספר תורה או ריקודגלים או ווטאבר). כל מאן דבעי מוזמן להפגין (או לרקוד או לצעוד) בכיכר ספרא, גן סאקר, גן הוורדים, רחבת בית המשפט העליון או כל מקום אחר שהוא לא כביש ראשי.

מדרש משחקים
זכה ישעיהו וחזונו מתגשם מדי חג שבועות (באופן חלקי לפחות), עת יהודים רבים עולים לרגל ומשתתפים בחגיגת לימוד גדולה בבחינת "כי מציון תצא תורה". השנה זכיתי להשתתף בתיקון מיוחד במינו שנערך בבית הספר למשחק 'ניסן נתיב' בו נלמדו מדרשים חז"ליים הקשורים לאווירת החג באמצעות המחזתם בידי הבאים. למחרת, השתתפתי בשיחה עם אסף ענברי, סופר ישראלי צעיר בעל זהות יהודית עמוקה, שמאד אוהב את הלימוד היהודי ודווקא משום כך יש לו בעיה עם הלימוד בשבועות. לדידו, ראוי היה לערוך תיקונים ציבוריים בכל חג וחג – מפורים ועד יום הכיפורים. קניתי. עכשיו רק צריך לשכנע את הכופרים החביבים מניסן נתיב להרחיב את פעילותם הבית מדרשית לשאר מועדי ישראל.

צדקת הצדוקים
החלטתי. מעכשיו סופרים את העומר ממחרת השבת הראשונה שאחרי פסח כך ששבועות יצא תמיד ביום ראשון ואני אוכל להגיע לתיקון החג ערני כמו שרק במוצ"ש אפשר להיות.

חוקה ומבולקה
בשעות הערב של יום חמישי שעבר, פרסם בית המשפט העליון את החלטתו לדחות את העתירה כנגד הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל שביקשה להפריט את אדמות הלאום, למרות שמבחינה מהותית הרפורמה סותרת את חוק יסוד: מקרקעי ישראל. מבלי להיכנס לדיון על טיבה של הרפורמה, הוכיח בג"צ כי הוא מעדיף להעניק לחלק מחוקי היסוד מעמד חוקתי שעל בסיסם ניתן לבטל את חקיקת הכנסת ויש חוקי יסוד ששווים בעיניו קצת פחות.

מעוז צור ישועתי
בימים אלה נסגרת ההרשמה למחזור 2013 של תוכנית מעוז-SEAL שמטרתה לטפח את מנהיגי המרחב הציבורי והחברתי בישראל אשר "מחויבים לשליחותם הציבורית למורשת עם ישראל לדורותיו". ההזמנה להציע מועמדות נשמעת לכאורה קלישאתית – אך הצורך בה הוא אמיתי ונכון, במיוחד במציאות הישראלית בה סדר היום של הדרג המקצועי וארגוני החברה האזרחית משפיע לא מעט על סדר היום הציבורי. לזכות תוכנית זו ייאמר כי היא מכוונת גבוה (ברמה המקצועית) ורחב (לכלל הקונצנזוס הציוני). יעידו על כך רשימת השותפים לתוכנית האקדמית: ממרכז מורשת בגין ועד מרכז מורשת רבין, מאוניברסיטת הרווארד ועד המרכז הבינתחומי הרצליה, מהמכון לאסטרטגיה ציונית ועד בית המדרש קולות.

מט ליפול
מישהו יודע איפה ניתן להמר על תוצאות משחקי אליפות העולם בשחמט?

ובא לציון גואל אדמות
קטנה ככל שתהיה, נדמה שגבעת האולפנה הפכה למלכוד 22 של הממשלה שמבקשת לרצות בצדק גם את בית המשפט העליון וגם את בוחריה. לכן אין מנוס להפסיק עם הפטפטת המשפטית והפוליטית ולרקוח פיתרון יצירתי מחוץ לקופסא: לא רוצים חמישה מבנים על אדמה (לכאורה) פרטית? צאו במכרז לקבלנים שיקבלו לרשותם אדמות מדינה באזור ויוכלו לבנות עשרות יחידות דיור לשיווק שיאפשרו להם להעניק פיתרון מגורים חינם אין כסף לדיירי הגבעה. כך המדינה תקיים את צו בג"צ, תמלא את חובתה למצביעיה תומכי ההתיישבות, תדכא ניסיונות עתידיים לפגיעה דומה בהתיישבות והכול מבלי להוציא שקל אחד.

בחירה לא חכמה
מוטי יוגב, אני לא מכיר אותך, אבל זה שאתה מתקשר אליי ממספר חסום בהודעה מוקלטת כדי שאצביע עבורך לאיפשהו יוצרת רושם ראשוני רע מאד. אני לא יודע מאיפה להתחיל כדי להסביר כמה זה מטריד, מטופש ומתנשא. בדיוק התכונות שאני לא רוצה לראות בנבחר ציבור.

גלפנד
תעשה לי תיקו.