יום שישי, 24 בפברואר 2012

לא אקטואלי - 24.02.12



ארץ חלום
בדיוק לפני חצי שנה נערך בעפרה כנס הפעילים הראשון של תנועת 'ארץ שלום', אשר מבקשת לקדם את השלום והדיאלוג בין התושבים היהודים והפלסטינים ביהודה ושומרון. מאז, השתתפו החברים בתנועה בשלל פעילויות שעיקרן היה בניית האמון בין המתנחלים לפלסטינים. על חלק מהרשמים והקשיים שעלו במפגשים הללו, ניתן לקרוא בגיליון הראשון של מכתוב, העלון החדש של ארץ שלום, שמשלב גם קטעי שירה, הגות  ומאמרים. גם אחרי קריאת העלון, נותרתי סקפטי לגבי האפשרות שיוזמה זו תביא לשלום אזורי או סתם שלום באזור, אך לזכות התנועה ייאמר ששכנות טובה (בניגוד להסכמי שלום) מעולם לא הרגו אף אחד.

פרס עמי
"אנחנו זוג שהחליט זה מכבר, שלא לפקוד את בתי הקולנוע בארץ, מסיבות ערכיות של צניעות וכד'. רצינו מאוד לצפות בסרט היפה והחשוב שהפקת וביימת. צפינו בו בדרך לא כ"כ חוקית בידיעה שנשלם לך את שכרך הראוי. קבל נא את תמורת הצפיי'ה כאות הוקרה והערכה לסרט איכותי ויקר זה." זהו תוכנו של מכתב לא חתום שקיבל לא מכבר יוסף סידר לביתו בצירוף 70 שקלים. במוצאי שבת יכריז העולם (אינשאללה) על הערת שוליים כסרט הזר הטוב ביותר. סיפור המכתב מעיד כי עבור עם ישראל, מדובר בהרבה יותר מסרט זר.

מהי מדינת לאום?
ביום רביעי הקרוב ייערך במכון ון-ליר שבירושלים רב-שיח בנושא המחויבות היהודית למיעוט במדינת הלאום, בו ישתתפו בין היתר השופט העליון אליקים רובינשטיין, ד"ר אביעד הכהן, פרופ' אריה נאור, פרופ' חדוה בן-ישראל והרב פרופ' נפתלי רוטנברג. למרות הנושא החשוב והדוברים המכובדים, קשה לחמוק מהתחושה כי שאלת הערב טומנת בחובה שאלה רגישה הרבה יותר: מהי המחויבות של מדינת ישראל כלפי העם היהודי? רק כשתינתן תשובה אמיתית ואמיצה לעניין זה, ניתן יהיה לדון בשאלת המחויבות של המדינה היהודית למיעוטים החיים בה. לשם המחשה, רק אם תוטל החובה על המדינה היהודית להקים יישובים בכלל וליהודים בפרט, ניתן יהיה לדון אם באחריות המדינה להקים יישובים לקבוצות המיעוט. לי התשובה ברורה (חובה, בשתי העניינים), אך יש מי שחושבים שהחובה קיימת רק באחד מצדי המשוואה.

ייעודית ודמוקרטית
השבוע התארח אהרון ברק בערוץ הכנסת שם טען כי "אם הרשות המבצעת או המחוקקת רוצות לפגוע באחד מיסודות הדמוקרטיה, בית המשפט חייב להתערב – גם אם זה פוגע במעמדו". אמירה זו מעידה על השקפתו החד ממדית של מי שכיהן כנשיא בית המשפט העליון. ראשית, משום שלא בכל מדינה דמוקרטית רשאי בית המשפט העליון לפסול חוקים. שנית, משום שמדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. לפי ההיגיון של ברק, רשאי בית המשפט למנוע יישומן של החלטות של אחת הרשויות האחרות במידה ומתקיימת פגיעה באופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הסיבה שזה לא קרה עד היום נעוצה בשתי סיבות מרכזיות: זהות השופטים בבית המשפט העליון וחדלונה של הכנסת בכינונו של חוק יסוד שמגדיר מהם מאפייני מדינה היהודית.

בחירות ישירות
כמה זמן ייקח עד שבג"צ יקבע את מועד הבחירות? ואת תוצאותיהן?

ממחאה למחמאה
בקרוב יערוך אתר האינטרנט של בית אבי חי תערוכה מקוונת של צילומי מחאה. ברוך ה', מחאות לא חסר במדינתנו הקטנה (יותר ויותר מתהליך שלום לתהליך שלום). על מנת שהתערוכה תשקף כמה שיותר גוונים של החברה הישראלית, פתח בית אבי חי בתחרות נושאת פרסים בה מוזמנים להשתתף כל אשר מצלמה בידו. בין השופטים ניתן למנות את הצלמים המכובדים דוד רובינגר ואלכס ליבק, כך שזכייה בתחרות על תמונת המחאה תהווה מחמאה לא קטנה.

אלון מורה
ביום חמישי הקרוב יערוך המכון למחקרי ביטחון לאומי יום עיון בנושא מורשתו הביטחונית-מדינית של יגאל אלון במלאות 32 שנים למותו. מטבע הדברים יעסוק הכנס בין השאר ברלוונטיות העכשווית של תוכנית אלון, השריד המוכר ממורשת אלון עד ימינו אלה. אלא שמורשתו של אלון, שכיהן גם כשר חינוך, כללה גם משנה חינוכית וחברתית סדורה אותה פרסם במספר ספרים. דוגמא אחת ניתן להביא מספרו 'כלים שלובים', שפורסם בשנת חייו האחרונה: "הרס איטי, אך מתמיד, של התאים הבריאים פוקד את החברה הישראלית בעקבות ההגמוניה של ההישגיות, המחנכת לתחרות שלוחת רסן, לניכור, לדורסנות, לפולחן האלימות והכוח, לניצחון האנוכיות והנוחות הרגעית - על חשבון רמתה של הסולידריות והעזרה ההדדית. אלפי זוגות צעירים מסתובבים בתוכנו מתוסכלים וחסרי ישע על שאין לאל ידם לרכוש דירה צנועה כדי להקים בה את משפחתם. רבבות משפחות נמקות בעוני ובניוון. הפשע המצוי והמאורגן ועקיפת החוק בחיי יום יום נעשו חזיון נפרץ ומאיים בנוף המוסרי שלנו".

אף לטון
בימים אלה חוגג מגזין אף יומולדת שנתיים. אף הוא מגזין אורבני המהווה במה פתוחה (מאד) ליצירה מקורית על מנת לתת במה וחשיפה לאמנים צעירים. יש לציין כי היצירות המתפרסמות באף, מצילומים דרך איורים ועד טקסטים אישיים, אמנם מאד מרעננות אך רחוקות מלהיות קונבנציונליות. אף, שנולד בירושלים, מודפס בפורמט כיס ומופץ חינם ב-10,000 עותקים מדי חודש גם בתל-אביב, חיפה ובאר-שבע. מי שירצו, יוכלו לראות בפריצתו של אף אל מעבר לגבולות איזור חיוג 02 חלק ממגמת הפיכתה של ירושלים לבירת התרבות של ישראל.

משנכנס אדר
מרבין בשמחה שמחה שמחה שמחה שמחה שמחה שמחה שמחה שמחה שמחה שמחה שמחה שמחה.

יום שישי, 17 בפברואר 2012

לא אקטואלי - 17.02.12


לא שבוע ולא אפרטהייד
חידה לקוראים: איזה אירוע יתחיל ביום שני הקרוב, יסתיים ארבעה שבועות לאחר מכן, ויגדיר את עצמו כשבוע? נכון! זהו שבוע האפרטהייד הישראלי, אשר ייערך בתאריכים שונים ב-26 ערים ברחבי העולם: אירופה, צפון אמריקה, דרום אפריקה ואפילו בעולם הערבי, שם בחמישי לחודש מרץ ייעצרו למשך שבעה ימים כל מעשי הטבח ההמוני לרגל התייחדות עם מאבקם של הפלסטינים בכיבוש הנאור.

יודע חקלאי פיקח
השבוע זכיתי לי לפגוש את שי דרומי בפעם הראשונה מאז שזוכה במשפט. מעבר לעובדה שכיף היה לראות את דרומי חופשי, מאושר וחיוני, שמעתי ממנו כי כיום מתנדבים בחווה שלו שלושה סטודנטים שהגיעו אליו דרך תנועת השומר החדש. שי סיפר לי שכיום הוא כבר לא מסתפק במתנדבים שיבואו לשמור על החווה, אלא מצפה שהחברים יתנו כתף גם בעבודה במקום. לדבריו, "אין צורך בשומר החדש אם אין בנמצא את הרועה החדש". ת'כלס – צודק! ניתן להתנדב בקבוצה או ביחידים, בצפון ובדרום, דרך אתר האינטרנט של השומר החדש.

על דעת המקום
החודש נפתח במוזיאון ישראל המחזור הרביעי של תוכנית "יחד יוצרים דיאלוג" מטעם ארגון גשר בו משתתפים כ-50 תלמידי מגמות אמנות מתיכונים שונים. כמו כל יוזמות גשר, גם מטרתו של מיזם מבורך זה הינה להסיר מחיצות בין דתיים וחילונים ולהפרות את השיח סביב סוגיות של זהות, הפעם, באמצעות שפת האמנות. התוכנית משלבות סדנאות, סיורים במוזיאון ויצירה משותפת כאשר הנושא סביבו ייערכו המפגשים הוא המקום. אני לא בטוח שיש כזה דבר יצירה משותפת, אבל באמנות, כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה.

מאה אחוז מאמינים
בשנת 1956 אימצה ארצות הברית את העיקרון של "In God we trust" (באלוהים אנו בוטחים) כמוטו הלאומי הרשמי של המדינה. "God save the queen" (אלוהים נצור את המלכה) הוא ההמנון הלאומי של בריטניה. בישראל לעומת זאת, כאשר מתגלה ש-84% מהיהודים מאמינים באלוהים, ה-16% הנותרים זועקים "אלוהים אדירים!".

חוזר חלילה
כיצד קרה שחלקם של החילונים המובהקים באוכלוסייה הצטמצם לכדי 16%? מעבר לכל ענייני הדמוגרפיה אני מבקש לספק הסבר לתופעת נטישת היהדות החילונית. זו אימצה לעצמה מנהג להניח בצד את המסורת. עבר דור, עברו שניים, והחילונות הישראלית נטשה גם את המסורת שלה עצמה. כך כתבי ברנר וברדיצ'בסקי מעלים אבק במדפים האחוריים של עולם הספרים החילוני, והחילוני הצעיר מוצא עצמו ללא תיאולוגיה חילונית מובהקת. אין זה פלא שהוא מוצא עצמו רועה בשדות זרים (אוניברסאליים) או בשדותיו של ישראל סבא, רחמנא לצלן.

אבא גוריון
השבוע התגלגל לידי צילום מכתב קצר ששלח דוד בן גוריון בעודו מכהן כראש ממשלה לשר האוצר: "חתמתי היום על הצהרת העובד(ת) לצורך קביעת ניכויי המס. בהצהרה, בסעיף 4 נאמר שם בעלי/אשתי. לדעתי יש להגיד אישי/אשתי. במילה בעל יש משמעות של אדנות ועבודה זרה, שאינה הולמת את כבוד האישה, השווה לגמרי בזכויותיה לאיש. תעשו כדברי הושע הנביא: "והיה ביום ההוא – תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי" (הושע ב', 18). בכבוד רב, ד. בן-גוריון". למי שתהה יהדות חילונית מהי...

חיים שכאלה
עוד יהודי חילוני שווה לכל נפש הוא המשורר חיים גורי, אשר לכבוד הוצאת הכרך השלישי שמאגד את כל שיריו, ייערך ביום שלישי הקרוב ערב דיון במכון ון-ליר. חייו של גורי, כמו גם שיריו, מגלמים בתוכם סיפור התחייה של העם היהודי: גורי, שנולד בעיר העברית הראשונה (שהיא לא באר שבע), למד בבית הספר החקלאי כדורי, סייע במחנות העקורים בהונגריה בהבאתם של ניצולי שואה לארץ ישראל, לחם בפלמ"ח ואף הספיק לשרת במילואים עד גיל 60 כנהג משאית במלחמת לבנון הראשונה. אשרינו שזכה.

בין הפטיש לסדן
בעיצומה של תקופת פוסט הטראומה של הציבור הדתי-לאומי אחרי הנסיגה מרצועת עזה ואירועי עמונה, פרסם הרב אלי סדן מניפסט הנושא את השם "קריאת כיוון לציבור הדתי", בו נימק את משנתו האידיאולוגית לאור מה שנראה כקרע בין הציונות לדת. חמש שנים מאוחר יותר, מצא עצמו אבי המכינות הקדם צבאיות כותב את חלקה השני של קריאת הכיוון, הפעם כמענה לכל הפרובוקטורים שמבקשים לפגוע בצה"ל מפה ומשם. בחדות ובנחרצות יוצא הרב סדן נגד תג המחיר והפעילות האלימות נגד צה"ל, ובאותה נשימה נגד כל מי שמבקשים לפגוע בהשתלבותם של הדתיים בצבא באמצעות תואנות שווא אודות הדרת ושירת נשים. אלא שהרב סדן עשה טעות מבורכת אחת כשבחר לסנגר על העולם החילוני ולשטוח את טענותיו לגופם של דברים. הרי בידוע הוא שעל מנת להגיע לכותרות, צריך לסמן אויב ולתקוף אותה בצורה נבזית, בדומה לכותבי המניפסטים מן השמאל שלא בחלו בהפניית אצבע מאשימה כלפי המתנחלים ותומכיהם.

תפילה לאני
קבוצת מבקרים יהודים עלתה השבוע להר הבית. השוטר בכניסה תדרך אותם בדרך גלותית משהו: "אתם אנשים דתיים. אני מבקש מכם לשמור על קדושת המקום ולא להתפלל". הגיוני. אני מקפיד על זה גם בהיכנסי לבית הכנסת הפשוט ביותר.

יום שישי, 10 בפברואר 2012

לא אקטואלי - 10.02.12


מדעי הרווח
השבוע נחנך בית הספר למדעי המוח ע"ש סמי סגול באוניברסיטת תל אביב. בית הספר החדש, הראשון מסוגו בישראל, מצטרף למספר מכונים לחקר המוח ומסלולי לימוד הפועלים בין כתלי האוניברסיטאות השונות המבוססים על לימודים בינתחומיים. אלו הן חדשות מרעננות וחשובות ממספר סיבות: ראשית, בשל מעורבותו המשמעותית של פילנתרופ ישראלי לטובת האקדמיה הישראלית. סיבה נוספת נובעת מכך שכפי שמחקרים על פעילות המוח מבוססים על תחומי ידע רחבים, כך התועלת הרבה המופקת מהם משפיעה באופנים שונים – רפואיים, שיקומיים, טכנולוגיים וקוגניטיביים, על רמת החיים של אזרחי ישראל. ושלישית, משום שכל קידום של המדעים המדויקים בישראל עתיד להניב תשואות גבוהות עבור מעמדה של מדינת ישראל בעולם, בניגוד למה שקורה יותר מדי פעמים כתוצאה מהפעילות "האקדמית" בפקולטות למדעי החברה והרוח.

נגד כיוון השאון
ביום שני האחרון נערך בירושלים האירוע הראשון בסדרת אירועי ימי שני של שאון חורף. שאון חורף הוא מיזם חדש של רשות הצעירים בעיריית ירושלים אשר מבקשת לקדם תכניות לחיזוק ירושלים כעיר אטרקטיבית לצעירים מכל בחינה שהיא. במסגרת השאון, נערכים בירושלים מדי יום שני בחודש פברואר עשרות אירועי תרבות, חברה ואוכל, לאו דווקא בסדר הזה. נראה שמאז שהצעירים הירושלמים החליטו לקחת את העניינים לידיים בבירה, השעון הביולוגי של העיר שינה כיוון: ככל שהזמן עובר, היא נהיית צעירה יותר ויותר.

גישה ראויה
לאחרונה פרסמה עמותת גישה שש קביעות שגויות אודות המצב ברצועת עזה: יש מצור על הרצועה; תושבי עזה לא יכולים לצאת ממנה לשום מקום; אסור לישראל לעצור ספינות בדרכן לעזה על פי החוק; לישראל אחריות מלאה על המתרחש בעזה; עזה זקוקה ליותר סיוע מבחוץ; יש משבר הומניטרי בעזה. לכאורה זה נראה מוזר שדווקא ארגון פרו פלסטיני כמו גישה שהוקם מיד לאחר יציאתה של ישראל מעזה, יודה שכל הטענות הנ"ל שגויות. זה לא שהחבר'ה בגישה נפלו על הראש, הם פשוט הבינו שהאשמת ממשלת ישראל מאפשרת לישראל ותומכיה להציג את העובדות שמעידות על חוסר דיוק שבטענות הכוללניות ובכך להפיל את הטיעון כולו. מבלי להיכנס לעמדות של גישה, אין ספק שהגישה שלהם נכונה: ראוי שהטענות המושמעות בדיון הציבורי מפי כל הצדדים ובכל נושא, יהיו מדויקות. די לנו בשיח של הטחת האשמות.

התחזית: ללא שינוי
עצה ליאיר לפיד: לא משנה מה יהיה סדר היום של מפלגתך החדשה, אל תקרא לה שינוי. לא בגלל ההסבר שהובא באייטם הקודם, כמו בשל הסיבה שכשמפלגה מצליחה – לא רצוי להתאהב בשינוי. ע"ע מפלגה שמרוב הצלחה התרסקה מ-15 מנדטים ל-0 באבחת מערכת בחירות אחת.

סרטי תהודה
'עיר עמים' הינו ארגון המקדם אג'נדה פוליטית לחלוקתה של ירושלים. במסגרת פעילותו, מפרסם הארגון מפות של העיר, עורך סיורים ומגיש עתירות נגד עמותות שפועלות לשמירה על ירושלים מאוחדת. בנוסף לכל אלה, עורכת 'עיר עמים' את מיזם 'רגע-ים' שמטרתו ליצור ולהפיץ אסופת סרטים קצרים אשר מתיימרים להציג את המורכבות מאחורי המציאות הירושלמית. במסגרת שנתו החמישית של המיזם, נבחרו להקרנה שלושה סרטים, כולם סביב דמותם של מנהיגים פלסטינים צעירים. לכאורה, פעילות מבורכת. בפועל, מדובר במימון סרטי תעמולה המוקרנים ברחבי העולם ומציגים את "המורכבות" מאחורי המציאות הירושלמית באופן חד צדדי, כאילו אין צורך להזכיר על איזה רקע נבנתה גדר הביטחון ומדוע כוחות הצבא נאלצים לרדוף אחר פלסטינים שבורחים לכל עבר.

בחייאת חוני
שמישהו יבקש מחוני שפעם הבאה הגשם יגיע אחרי האובך ולא הפוך.

יום שישי, 3 בפברואר 2012

לא אקטואלי - 3.02.12


מיהו יהודי לאומי?
השבוע פורסמו תוצאותיו של סקר מרכז גוטמן לסקרים, ממנו עולה כי 80% מאזרחי ישראל היהודים מאמינים באל. מדובר אמנם בנתון מעניין, אך לא בנתון קריטי. אמנם, חלקו הארי של הסקר התייחס ליהדות כדת, אבל הנתון החשוב באמת עבור העם היהודי הוא שאלת הזהות היהודית הלאומית, הן בקרב אתיאיסטים גמורים והן בקרב חרדים. ואכן, 92% ענו שהעיקרון המנחה של להרגיש חלק מהעם היהודי חשוב להם ו-79% היו רוצים להיוולד יהודים. הסבר אפשרי לתופעה מרתקת זו מובא על ידי פרופ' דוד ביאל, מחבר הספר המחכים 'לא בשמיים – מסורת המחשבה היהודית החילונית', אשר מצטט את המהפכן יצחק דויטשר שטען כי גם "הכופר היהודי המפליג הרחק מהיהדות שייך למסורת היהודית". תשאלו את אחד, העם.

וגר זאב עם ברל?
כמדי ט"ו בשבט, עורך מכון הרטמן את הכנס לישראל יהודית ודמוקרטית. הפעם ייסוב הכנס סביב סוגיית הצדק החברתי ויכלול שלושה חלקים: 17 שולחנות עגולים בהם ייערך לימוד מטעם ארגונים שונים, מליאה מרכזית עם שלי יחימוביץ' (שנה שעברה הייתה זו ציפי לבני, למי שהשם מצלצל לו מוכר), ושישה מושבים מקבילים שייסובו על נושאים אקטואליים. למצער, כללי האתיקה המקצועית מונעים ממני להמליץ בחום על השולחן העגול להנחייתו אהיה שותף ושייערך מטעם בית המדרש לציונות של המכון לאסטרטגיה ציונית, גם אם הוא יכלול דו-קרב טקסטואלי מרתק בין ברל כצנלסון לזאב ז'בוטינסקי. רצוי להירשם מראש.

ערס פואטיקה
אירוע נוסף שייערך באותו ערב הוא 'פואטרי סלאם' – ז'אנר חדש של הקראת שירים שהגיע לישראל בשנה האחרונה ועיקרו הצגת טקסטים ליריים מקוריים בפני קהל על ידי שחקנים ו/או ראפרים ו/או נביאים. בשל נטיית המשתתפים לרצות את הקהל שקובע מיהם העוברים לשלב הבא, חלק ניכר מהיצירות מקבל מאפיינים של סטנד אפ, אבל עדיין ניתן למצוא כישרונות החוצבים את מילותיהם ממעמקי ליבם. האירוע ייערך בבית מזי"א, האכסניה החדשה והמושקעת של אמני הבמה בירושלים. זו הפעם השנייה שערב כזה נערך בירושלים, ואם לשפוט לפי הפעם הראשונה, יש למה לחכות.

לא סיפור פשוט
זהו סיפור על ישראלי בן 67, בן גילה של המדינה, טיפה יותר. עלה מלוב לארץ עם הקמתה היישר אל בירייה שבצפון הרחוק. לפני שהיה יוצא לבית הספר, היה רועה את צאן הוריו וכשגדל מעט יצא לעבוד בעבודות מזדמנות על מנת לסייע לפרנס את עשר האחים והאחיות שנולדו אחריו. לאחר השירות הצבאי, תוך כדי עבודתו בבניין ולמרות שלא השלים 12 שנות לימוד, רכש לעצמו מקצוע מכובד, ועבד ב-41 השנים האחרונות כמנהל חשבונות בתעשייה האווירית. השבוע פרש לפנסיה. עד עכשיו עשה לביתו. הגיעה השעה שיעשה לעצמו. לא משימה פשוטה עבורו כלל ועיקר. אחרי הכול, אבא נשאר אבא.

הארץ זה שם
"זה אולי איננו הפרלמנט שאליו שאפו במערב... רובו נתון בידי מפלגות דתיות, חלקן, כמו האיחוד הלאומי, אפילו רדיקליות בהשקפת עולמן - ומיעוטו בידי זרמים ותנועות ליברליים חילוניים... אבל זהו הפרלמנט של אזרחי ישראל. צריך לברך את אזרחי ישראל על הצלחתם לחולל את המהפכה, להפיל את המשטר שדיכא אותם ולכונן בפרק זמן קצר יחסית פרלמנט ייצוגי חדש, שירכיב בקרוב גם את הממשלה החדשה. ואולם, המהפכה הישראלית איננה נוגעת רק לשינוי שיטת המשטר או להפלת ראש הממשלה. היא משנה את אופיו של הקשר בין השלטון לאזרחים: לא הציבור צריך למצוא חן בעיני משטרו, אלא המשטר הוא זה שצריך מעתה לקבל לגיטימציה אמיתית מן הציבור. זהו יסודה של הדמוקרטיה, שעליה מבקשים אזרחי ישראל ונציגיהם לבנות את עתידם." מאמר מערכת של הארץ, בשינויים קלים, מסביר מהו יסודה של הדמוקרטיה. אה כן, במצרים, לא בישראל.

איקס מיקס
בפרשת השבוע נקרא את שירת הים אותה שרו משה ובני ישראל אחרי חציית ים סוף. לעומת זאת, לא ברור מה בדיוק שרו בנות ישראל כשהצטרפו למרים בתופים ובמחולות. מה שכן ברור הוא, ששירת הנשים היהודיות שלא פסקה מאז ועד היום, לא צפויה להיקטע. הלהיט הנשי הבא עליו אני מהמר הוא הסינגל החדש של נאויה משרקי, 'אש תמיד' שמו, המשלב מילים של הרב קוק עם פסוקים מישעיהו ושירת האזינו במיקס מקפיץ ולא אופייני למגזר. בקרוב בחופות הקרובות למקום מגוריכם.

המצע הישראלי
כן למשא ומתן עם הפלסטינים, אבל לא לנסיגות חד צדדיות. כן לשוק חופשי, לא לקפיטליזם חזירי. כן לסולידריות חברתית, לא לשיח של מגיע לי. שוויון זכויות, אבל רק תמורת שוויון בנטל. כן לעזור לחרדים ולערבים להשתלב בשוק העבודה, אבל לא להתרפס בפניהם. מדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית. כן לפוליטיקה, לא לשחיתות. מצע של כמה שורות, זה מה שצריך יהיה כדי לנצח בבחירות הבאות.