יום שישי, 27 בינואר 2012

לא אקטואלי - 27.01.12


טיבי ליהודים
אני דווקא בעד להשאיר את טיבי בכנסת. אם צריך, כדאי גם לתת לו שריון במפלגת ימין. אחרי הכל, טיבי הוא הנכס האלקטורלי הגדול של המחנה הציוני בישראל.

מבקר שלא מבכר
בקרוב אמורה הכנסת לבחור את מבקר המדינה השמיני. הדעה הרווחת היא כי לתפקיד אמור להתמנות שופט בית משפט עליון, או לכל הפחות משפטן, וזאת למרות שבחוק יסוד: מבקר המדינה נקבע מפורשות כי "כל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל כשיר להיות מועמד לכהונת מבקר המדינה". בפועל, כל מבקרי המדינה עד כה היו משפטנים, כשארבעת האחרונים מלאו את התפקיד לאחר שכיהנו כשופטים. במערכת הציבורית בישראל, בה כוחם של המשפטנים בכל רשויות השלטון מתעצם, אולי הגיעה השעה למנות לתפקיד אדם שאינו משתייך למילייה המשפטי, ולא יהסס לבקר גם אותו.

להפריט את המוח
עד שימונה מבקר חדש, יש לקוות שיישאר לו מה לבקר. הגיליון החדש של 'ארץ אחרת' עוסק הפעם בהשתלבותן של חברות הייעוץ האסטרטגי בקביעת המדיניות הממשלתית בתחומי ביטחון, בחינוך, ברווחה ובשירות הציבורי בכלל. מקריאת אחד עשר הכתבות מצטיירת תמונה מדאיגה: ראשית, משום שהממשלה מעבירה את העברת ההחלטות לגופים פרטיים, אשר לא בהכרח מחויבים לערכים ועמדות אותן נבחרה הממשלה לקדם. שנית, מכיוון שהשירות הציבורי הופך להיות פחות מעניין ועל כן מאבד את הטובים שבעובדיו. כנגזרת מכך, הפקידות במשרדי הממשלה הופכת להיות פחות מקצועית ומתקשה לפקח על חברות הייעוץ החיצוניות. מי שמציג תמונת מצב מדאיגה במיוחד הוא פרופ' אריה אלדד, היום חבר בוועדת חוץ וביטחון ובעבר קצין בכיר במילואים, שמתאר במאמרו כיצד הופכים מפקדי צה"ל למנהלים מסורסים הנושאים באחריות בזמן שנותרו נטולי סמכות.

כבר לא מגמגם
וידבר אל העם: אחיי העבדים, איפה הכסף?

רודפי עפיפונים
השבוע הושקה "הרשימה השחורה", מיזם אינטרנטי חדש שהוקם על ידי איש השמאל הקיצוני, פרופ' ניב גורדון וחבר מרעיו, בו מוצגים כל השמות שנחשפו על ידי ארגונים כמו אם תרצו, ישרא-קמפוס ומוניטור האקדמיה הישראלית כפעילים אנטי ישראליים. למרות שעיקר מהות פעילותם של ארגונים אלה מסתכמת בהצגת עובדות שבדרך כלל אינן גלויות לעיניי הציבור, הם מואשמים על ידי פעילי השמאל הקיצוני את בסתימת פיות. לעומת זאת, כאשר שר החינוך מקדם בימים אלה את צירופן של פרופ' טליה איינהורן ופרופ' צילה סינואני-שטרן למועצה להשכלה גבוהה, פועלים גורמי שמאל באקדמיה נגד קידומן של אלה שכל חטאן הוא שהן מלמדות במרכז האוניברסיטאי באריאל. אז מי הוא הרודף ומיהו הנרדף?

הורות מאוחרת
במסגרת הפסטיבל התקשורתי שנערך ביום ראשון האחרון, איחרו עשרות אלפי הורים לעבודה לאחר שנאלצו לפזר את ילדיהם בגנים ובתחנות הרכבת מאוחר מהרגיל. לטובת טיפוח ההיסטריה, הקדיש עיתון ידיעות אחרונות כמעט את כל שער העיתון כשידיעה על שוטר מג"ב שנדקר בשועפט נדחקה לעמוד 21. לא סתם קוראים להם ידיעות אחרונות.

בין אביב לחורף
שוב אתר החרמון מלא, ושוב צריך לחזור על הפתרון הראוי: יורחב אתר החרמון. בימים אלה, יש סיכוי טוב שאסד אפילו לא ישים לב.

תכנית הגירה למגירה
אין צורך לחכות לפעם הבאה שבג"צ יידרש לדון בחוקיות הוראת השעה של חוק האזרחות כדי לקדם את הסדרתה של מדיניות הגירה כבר בכנסת הנוכחית. לפני יותר משנה, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ההגירה לישראל, שמבקשת להסדיר בחוק את מדיניות ההגירה של מדינת ישראל ונותנת מענה לרוב סוגיות ההגירה אשר טורדות את מנוחת היהודים: החל מאיחוד משפחות, דרך מהגרי עבודה ועד הגירת פליטים. הצעת החוק המפורטת מתבססת על נייר עמדה שפורסם על ידי מרכז מציל"ה ועליו חתומים פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' אמנון רובינשטיין וליאב אורגד. אמנם לא מדובר בהצעה מושלמת (לדוגמא, מתבקש למנוע גם קבלת אישור עבודה ממי שנכנס לישראל באופן לא חוקי מבלי שהוכר כפליט), אך היא מהווה בסיס התחלתי ראוי לדיון בנושא. על הצעת החוק חתומים כלל חברי הכנסת של קדימה ואיתן כבל אחד. מעניין יהיה לראות אם כל החתומים על ההצעה ימשיכו לתמוך בה גם בימים אלה, בהם תלותה של קדימה בארגוני השמאל הלא תמיד ציוני גדולה מתמיד.

שופוני אישה
אפרופו הצעת החוק המדוברת, זה לא עניין של מה בכך שכבוד יו"ר האופוזיציה חתומה על הצעת חוק. לשם המחשה נספר שעד לשבוע האחרון הייתה חברת הכנסת ציפי לבני שותפה להגשתן של שלוש הצעות חוק בכל תקופת הכנסת הנוכחית. ביום שני האחרון, נפל דבר בישראל, ולבני מצאה עצמה חתומה על שלוש הצעות חוק חדשות נוספות, כולן לקידום זכויות נשים. נראה שלבני גילתה השבוע מה היתרון היחיד שיש לה על אחד, יאיר לפיד.

בין אסטרונומיה לאסטרולוגיה
אם יאיר לפיד הוא מטאור, אז הפוליטיקה היא האטמוספרה. כדור הארץ קורא ליאיר "לפיד".

יום שישי, 20 בינואר 2012

לא אקטואלי - 19.01.12



לדעת הציבור
ביום ראשון תגיע לסיומה ההצבעה לפרס ביקורת התקשורת על שם אברמוביץ' (שום קשר לאמנון – להפך!) המוענק מטעם האגודה לזכות הציבור לדעת זו השנה ה-13. לקו הגמר הגיעו השנה שישה מועמדים: הפובליציסט דרור אידר, העיתונאים וחתני הפרס בעבר מתי גולן ובן דרור ימיני, הרבנית שולמית מלמד, איילת שקד מתנועת 'ישראל שלי', והבלוגרית דבורית שרגל. חשוב שקהל רחב ככל האפשר ישתתף בהצבעה שנערכת באתר האגודה באינטרנט ולא על מנת לקדם מועמד כזה או אחרת, שהרי כולם ראויים וראויות, אלא כדי להעצים את יוקרתו של הפרס החשוב שכיום לא מקבל את מקומו הראוי בתקשורת הישראלית, מסיבות השמורות עימה.

אם אין הניל"י
בעבר כבר הצגתי פה את היוזמה היפה לציון זכרו של אבשלום פיינברג, ממקימי מחתרת ניל"י, באמצעות אזכרה מחתרתית המתקיימת ליד קברו שבהר הרצל כבר כמה שנים בזכות שתי תלמידות בעלות תושייה שלא הצליחו להבין כיצד הוזנח זכרו של הגיבור הלאומי. גם ביום ראשון הקרוב, יום השנה ה-95 לפטירתו, תיערך אזכרה מכובדת, שכוללת מסר חינוכי, היסטורי וערכי יותר מכל שיעור אחר שמתקיים באזור בשעה 15:30. לתשומת לב מורים, תלמידים ושאר אזרחים טובים.

ניקולאי השני
אם השם ניקולאי בלינוב לא אומר לכם כלום, אתם לא לבד. בלינוב הוא סטודנט רוסי שהוכה למוות על ידי המון זועם בעת שניסה להגן על יהודי ז'יטומיר בפרעות של שנת 1905. בשנים הרבות שחלפו מאז, מעשה ההקרבה של בלינוב כמעט ונשכח על ידי העם היהודי, מדינת ישראל ואפילו גוגל. מי שמבקשים לתקן את העוול ההיסטורי ולהוקיר את גבורתו של בלינוב הם החברים במרכז האוניברסיטאי באריאל שייערכו ביום ראשון הקרוב טקס מיוחד שיכלול את הסרת הלוט מעל אנדרטה לזכרו של ניקולאי ושאר הרוגי הפוגרום.



קצרים לדוסים
למרות הפרופיל התקשורתי הגבוה להן זוכות מגמות התחרדות בציבור הדתי לאומי, ניתן לשער כי בפועל חלקים הולכים וגדלים בציבור הדתי-לאומי נוטים דווקא למגמות של בגרות ובורגנות. הוכחה לכך ניתן לראות באמצעות מעקב אחרי התפתחויות מעניינות בעולם הפנאי, הבידור והאמנות הפנים מגזרי: אינדיקציה אחת היא תפוצתו הגבוהה של מגזין מוצש. לכך מצטרפת הפופולאריות של אתר ארמדיל, קבוצת המאיירים המוכשרת שבדיוק השבוע פרסמה את המגזין ה-26 במספר שעוסק בנושא גבריות. שאפו מיוחד מגיע לאיור של אורי רוזביץ' בו מוצגים השופטים התנ"כיים כפורום מטכ"לי שנערך למקרה ודבורה, שופטת וזמרת לעת מצוא, תתחיל לשיר. שוב. לאלה מצטרפים החודש חבורת אנדרדוס, קומיקאים דתיים שהצליחו לפרוץ במהירות לתודעה של צעירי הציונות הדתית בזכות קובץ מערכונים ויראליים בעלי הומור דתי משובח.

שאלות זהות
בחודש שעבר יצא לאור הגיליון הראשון של 'זהויות', כתב עת חדש לתרבות וזהות יהודית בהוצאת מכון ון-ליר והקיבוץ המאוחד אותו עורך הרב והדוקטור נפתלי רוטנברג. בלב הגיליון ניתן למצוא דיון מעניין במיוחד סביב שאלת מחויבותו של עם הספר לספר התנ"ך, בו מציגים ארבעה כותבים את עמדתם המורכבת מנקודות מבט שונות: פרופ' יאיר זקוביץ מזווית פדגוגית, שולמית אלוני מזווית פוליטית, פרופ' מיכאל פישביין מזווית פילוסופית ופרופ' אוריאל סימון מזווית סוציולוגית. ההסכמה הרחבה של כל הארבעה, לא בדיוק ליכודניקים ותיקים, לגבי החיוניות שבהחזרת התנ"ך למרכז תוכנית הלימודים הממלכתית בישראל מהווה יותר מרמז דק לשר החינוך לגבי הקונצנזוס הרחב לגני השינוי הבא אותו עליו להוביל.

מצוקת השכונות
מושג רווח בעולם הגיאוגרפיה העירונית הוא הג'נטריפיקציה: תהליך עירוני-חברתי של חדירת אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות במרכזי ערים תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה, התחדשות פני הרחובות, שיפוץ בתים ותחלופה של העסקים באזור. דוגמא לכך בישראל היא שכונת נווה צדק התל-אביבית. הספרות המחקרית לא תמיד מתייחסת באהדה לתופעה זו ומבקרת את הפגיעה באוכלוסיות החלשות שנאלצות לעזוב. אלא שיש גם תהליך הפוך, שעדיין לא זכה בשם: חדירת אוכלוסייה מהמעמד הנמוך לשכונות של בני מעמד הביניים, תוך פגיעה בערכי הנכסים בשכונה והפיכתה למעשה לאטרקטיבית לבני האוכלוסייה החדשה בלבד. בירושלים לבדה ניתן לזהות את התופעה הזו במספר מוקדים דוגמת בנחלאות, רמת אשכול והגבעה הצרפתית שהפכו להיות אבן שואבת לפועלים זרים מאפריקה, חרדים וערבים ממזרח ירושלים, בהתאמה. כשזה התהליך הדומיננטי גם בשכונות רבות ברחבי ישראל שמתחרדות או מוצפות בעובדים זרים, המשמעות המעשית היא פחות אפשרויות מגורים למעמד הביניים. לך תסביר את זה לראשי מחאת הדיור.

שכונת חיים
למרות שגם המודל של ג'נטריפיקציה וגם המודל ההפוך מיושמים בדרך כלל בתהליך לא מתוכנן, יכולות הרשויות להפעיל מדיניות מתמרצת בהתאם לצורך. לדוגמא: למשך תקופת ביניים, עירייה יכולה לתת מלגות ו/או הנחות לסטודנטים שיתגוררו בשכונות חלשות. באמצעות הגדלת הביקוש בשכונה והבאת אוכלוסיה חזקה אליה, מחיר הנכסים עולה ומהתשואה נהנים תושבי המקום שעוברים לגור במקומות פחות מרכזיים. כשמגיעה מספיק אוכלוסיה חזקה, אטרקטיביות השכונה עולה עוד יותר ואיתה מחירי הדירות, אשר מאפשרות את הפיכתן של שכונות העוני במרכז הערים לשכונות חזקות. יש שיראו בכך את החלשתן של האוכלוסיות החלשות, אך למעשה מדובר במהלך ממנו כולם יוצאים נשכרים: לבני המעמד הבינוני נפתחות אפשרויות נוספות למגורים במרכז העיר ולאוכלוסיות החלשות מוענקת ההזדמנות להיחלץ משכונת העוני ולשפר את תנאי מגוריהן.

יום שישי, 13 בינואר 2012

לא אקטואלי - 13.01.12


שמאל מחפש ומתחפש
בשעה טובה ולא כל כך מוצלחת השמאל הישראלי מבין שהסיכוי שלו לחזור לשלטון הוא לא ריאלי. שלי יחימוביץ הייתה הפוליטיקאית הראשונה להבין זאת, ואמצה אג'נדה חברתית ראויה לדיון ציבורי. אחרים בוחרים לבנות עצמם על בסיס השנאה לחרדים ו/או מתנחלים ו/או חרדלים. השיח האינטלקטואלי הפנים שמאלני מעל דפי ביטאון הארץ מלמד על אימוצו של כיוון חדש, שעיקרו דמוקרטיזציה של המרחב שבין הירדן לים. יש שיקראו לזה מדינה דו-לאומית, יש שיציעו מודל של ארבע מדינות: מדינה חרדית, מלכות יהודה, מדינה פלסטינית ומדינה חילונית ליברלית. המרכיב היסודי מאחורי הגישות החדשות הן נטישת הדיכוטומיה של ימין מול שמאל לטובת חלוקה בין מחנה הדמוקרטיה למתנגדיו. בעזרת רוב הציבור הישראלי שבאמת תומך בדמוקרטיה ייכבש השלטון, אלא שנציגי המחנה יהיו במקרה שמאלנים ויממשו את רעיונותיהם המקוריים ויסיימו את הכיבוש בשם הדמוקרטיה. מי שרואים בכל ענייני הדרת הנשים ושאר מאבקים שנושאים את שם הדמוקרטיה, חלק מאסטרטגיה כוללת – לא טועים.

ועדת חכירה
בראיון שהעניק יובל שטייניץ למוסף זה בשבוע שעבר, טען שר האוצר כי פיתרון של הריסה אינו הגיוני: "אילו היו מגלים שיש למישהו טענת בעלות על שכונה ברמת אביב, האם מישהו היה מעלה בדעתו להרוס את הבניינים בשכונה ולמסור אדמה פנויה לבעליה? הרי היו מוצאים פיתרון של פיצוי לבעלים". לא מדובר בטיעון פילוסופי בלבד, שהרי כבר ישנן שכונות שלמות שנמצאות על אדמות של הפטריארכיה היוונית. אם יהרסו המאחזים שנמצאים על אדמות פרטיות, יהווה הדבר תקדים שיעודד את הפלסטינים ותומכיהם ללחוץ על הכנסייה היוונית שלא להמשיך את הסדר ההחכרה עם דיירי טלביה ורחביה. לתשומת ליבם של כמה משופטי העליון שלא ידעו שהם מתנחלים.

מי שלא פועה לא טועה
בשבוע שעבר ביקרתי את החלטתו של מכון פועה לערוך כנס בו יישאו דברים גברים בלבד. איני חוזר בי מהביקורת – אני עדיין חושב שבמיוחד בנושא מסוג זה חשוב שגם נשים ישמיעו את קולן, ושאסור שתהליך ההידברות עם האוכלוסייה החרדית יכשיר התרפסות בפני כל גחמותיהם. עם זאת חשוב לי להבהיר: הטור שלי נכתב ביום שלישי, לפני שהתחיל הקמפיין הארסי נגד המכון החשוב. טעיתי כשלא זיהיתי שמדובר בקמפיין בהתהוות, אליו אין לי שום כוונה להצטרף. על כך התנצלותי בפני הקוראים ופעילי מכון פועה שעושים עבודת קודש.

מבריחים בחירות
במבט ראשון נראה שמעשה קפיצתם של רבים לבריכה הפוליטית בימים אלו משרה אווירה של בחירות. בפועל, לא אתפלא אם ייווצר בדיוק האפקט ההפוך: יותר ויותר ח"כים, רבים מהם מהעבודה וקדימה, מבינים שכניסתם של כוחות חדשים לשוק הפוליטי שומטת את הקרקע דווקא מתחת לכיסאותיהם שלהם ולכן יעדיפו לקיים את הבחירות במועד מאוחר ככל האפשר, גם כשהדבר נוגד את האינטרס הציבורי אותו הם אמורים לשרת. ולא נשכח את אריה דרעי, דפני ליף ואלדד יניב שבדרך...

פוליטיקה אחרת
ועכשיו ברצינות, סיכום אירועי השבוע האחרון בפוליטיקה הישראלית: יאיר לפיד הודיע על הקמתה של מפלגה סקטוריאלית של איש אחד. בתגובה, שלפה מפלגת העבודה את הסלב שלה, נועם שליט. "אם הילד שלי היה נחטף, הייתי מצטרף למפלגת העצמאות", אמר פוליטיקאי משופשף. עצומה חדשה רצה ברשת: אם אפול בשבי לא ארצה שקרוביי ירוצו לפוליטיקה. קדימה יוזמת חוקי צינון לקרובי חטופים, ובכלל למפלגות שקמו אחריה. אנסטסיה שפכה מים על חבר כנסת ערבי. השמאלנים נזכרים שהיא גיורת. לא מפריע להם שהייתה גויה. זה שהיא התגיירה זה מה שמשגע אותם. אותם שמאלנים שוכחים שרק בבחירות הקודמות הוצבה אותה אשת תקשורת ברשימת קדימה לכנסת. האפליה ממשיכה: שוב הערבים קיבלו יותר מהיהודים. והפעם, אנסטסיה קיבלה פי 30 מחנין שהרביצה רק לסדרנית פשוטה ולא לחבר כנסת מכובד. צפויה להיות מערכת בחירות מעניינת, רוויה באידיאולוגיה: הקמפיין של יאיר יישא את הלפיד שיגרש את ביבי, לבני תמשיך עם הנוסחא המנצחת "ציפי או ביבי", ושלי תלך על ההברקה המקורית של "שלי שלך, שלך – של ביבי".

מחיר המחאה
דפני ליף שוב פונתה מדירתה השכורה. לא נורא, אם אף אחד לא יפריע למדינה ליישם את חוק המסתננים שאושר השבוע בכנסת, שוק הדירות בתל אביב צפוי לגדול בקרוב בצורה משמעותית. אגב, באופן מפתיע, נימוקו של בעל הבית לא היה שהוא יכול לקבל עכשיו הרבה יותר כסף על דירה בה גרה דפני ליף המפורסמת.

אזרחי העולם
"יתכן שבזמנים כאלה יש לשקול את הצגת התפישה שלפיה מגני זכויות אדם יקבלו הכרה כקבוצה וכמעמד הראויים להגנה ולקשר את האמצעים האנטי-דמוקרטיים לסדרת ההגנות המוכרות במשפט זכויות האדם הבינלאומי המתייחס לפעילי זכויות אדם... אני מאמינה שאנו צריכים להתחיל לבנות את המעמד של פעילי זכויות האדם ולהשתמש בו בשפה ובפעילות שלנו בתחום זכויות האדם. חיוני להכניס מונח זה לשיח הציבורי, להשתמש בו במשפט – כולל במשפט זכויות האדם הבינלאומי – ולנקוט צעדים שיאפשרו לקהילת זכויות האדם לעבור מתפישה מתגוננת לתפישה תקיפה, פרואקטיבית." הדברים הללו, אותם נשאה פרופ' נטע זיו, פרופ' מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, ולשעבר סגנית הנשיא בקרן החדשה לישראל, מצביעים על האסטרטגיה אותה מבקשים פעילי השמאל הרדיקלי לקדם: לערער על כפיפותם לחוק הישראלי ולקבל את הסעד המבוקש באמצעות המשפט הבינלאומי. צעד קטן לפעילי השמאל, צעד גדול בדרך לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל.

הדרת נציגי ציבור
פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, שלח לחבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, מכתב חריף בו הוא טען כי הכנסת מגלה מעורבות יתר בנושא ערוץ 10 וכי ראוי היה שהרשות השנייה, כמוסד הרגולטורי, תעסוק בעניין. קצת מוזר שדווקא מי שנושא את שם הדמוקרטיה טוען כי קיימת מעורבות יתר של נבחרי הציבור בענייני הציבור, ובמיוחד במקרה בו לרגולטור יש חלק בכך שערוץ 10 הגיע למצבו הקשה לאחר שלא מילא במשך שנים את חובותיו במכרז בו זכה.

יום שישי, 6 בינואר 2012

לא אקטואלי - 6.01.12


בזכות נשים
ביום רביעי הקרוב יערוך מכון פוע"ה את הכנס השנתי ה-12. למי שלא מכיר נספר כי מכון פועה עושה עבודת קודש בייעוץ וסיוע לזוגות בנושאי פוריות. שחר אילן ידידי הסב את תשומת לבי לכך שכל הדוברים בכנס, מהרבנים דרך הרופאים ועד החוקרים, כולם גברים. מישהו צריך לגלות להם שתנאי הכרחי לפוריות הינו שיתוף פעולה מצד המין השני. וזה לא שאין נשים צדקניות, תשאלו את פועה.

ויעשו כולם אגורה אחת
את אתר אגורה למסירת חפצים יד שנייה מכירים חלק ניכר מהאוכלוסייה בישראל, יעידו על כך 74,000 חפצים שנמסרו בשנת 2011. פרויקט אגורה זכה אף להכרה ממסדית, כשזכה לאחרונה במקום הראשון בתחרות יזמות חברתית סביבתית בישראל מטעמם של המשרד להגנת הסביבה ושותפים נוספים. בהתאם לרוח החסכונית ששורה עליי, אוסיף כי כל מילה נוספת על המיזם המבורך – מיותרת.

מדינה מכה
הסעודים לקחו לי את כל הכוכבים. איך אני אמור לקנות עכשיו מפלון מים לחדר שלי?

חלמיש למעינו מים
בין ממטר גשמים למשנהו, הגיע לידי ספרו החדש של הרב חן חלמיש, אנשי הגשם, אשר מביא עשרה מדרשים העוסקים בגשם ובעיכובו. המציאות של מחסור בגשמים היא בעלת השלכות מיוחדות: האדם, כמו גם החברה, מזהים את התלות שלהם בכוחות העליונים, דבר שמביא אותם לפשפש במעשיהם על מנת להסיר את הגורם למניעת הגשמים. העלילות השונות, עטופות בתיאורים הצבעוניים של מדרשי חז"ל וכרוכים בפרקי לימוד מרתקים של הרב חלמיש, מביאים את הקורא לידי חוויה קיומית הכוללת לימוד מעמיק ותפילה חרישית. מומלץ ליום חורף סגריר.

עבודה ערבית
ביום שלישי הקרוב יערוך עיתון דה-מרקר בשיתוף בנק לאומי כנס כלכלי המיועד למגזר העסקי הערבי. כיאה לכך, הכנס ייערך בנצרת. מטרת הכנס הינה לזהות את החסמים העומדים בפני העסקים במגזר הפרטי ולדון על דרכים להסרתם. לכנס זה חשיבות רבה, הן משום שמדובר בקבוצת אוכלוסיה שרחוקה מלנצל את כוח העבודה שבה, והן משום שרווחה כלכלית לקבוצה הגדולה של אזרחי ישראל הערבים היא אינטרס מובהק של המשק הישראלי. להערכתי, אחד החסמים העומדים בפני היזם הערבי העצמאי הינה הקושי התרבותי להתמודד עם הבירוקרטיה הישראלית, גורם אשר מביא לכך שרבים מהיזמים במגזר הערבי בוחרים להקים עסקים הרחק מעיני הרשויות. הקלת הבירוקרטיה הישראלית תקל על יותר ערבים לפתוח את העסק שלהם באופן גלוי ורשמי, ועל הדרך תשרת את כלל אזרחי ישראל.

ערוץ אחד
אסור שערוץ 10 ייסגר. אחרת נוכל לראות את אותן תכניות רק בערוץ 2.

קואליציה נגד קואליציה
בימים רביעי וחמישי הקרובים ייערך במכללת ספיר כנס בנושא הפוליטיקה של המחאה. כדי ללמוד על הנושא אפשר ללכת לכנס ואפשר לראות מי הספונסרית המרכזית של הכנס: הקרן החדשה לישראל. מי שמעוניין להבין עד כמה שקועה הקרן במאבקים להחלשת הקואליציה הנוכחית, מוזמן להגיע ביום ראשון הקרוב בשעה 9:00 למשרדה של רחל ליאל, מנכ"לית הקרן החדשה, לפגישה של הקואליציה נגד הדרת נשים.

פרדוקס הגבר
אם אני שונא להתחבר לרגשות שבי, זה אומר שאני מחובר לרגשות שבי?