יום שישי, 28 בדצמבר 2012

לא אקטואלי - 28.12.12


פלסטיניפיקציה
אם העם הפלסטיני לא היה קיים, היה צריך להמציא אותו.

לשם שמים
הקהילה היהודית באנגליה קיימה השבוע את פסטיבל לימוד שנערך מדי חג הכריסמס מאז 1980. בפסטיבל ניתן למצוא שלל אירועים מסקרנים ומעניינים, אך הדבר המיוחד ביותר הוא המבנה הדמוקרטי של הפסטיבל שבנוי כולו על הרוח ההתנדבותית של משתתפיו – מההיערכות הלוגיסטית ועד בניית התכנים. במבחן התוצאה, המודל הזה עובד נהדר – הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית: 2,500 משתתפים מכל הגילאים משלמים את מיטב כספם על מנת להשתתף בחמשת ימי הפסטיבל, שכבר הספיק לשכפל את עצמו לעשרות קהילות יהודיות בעולם (ארבע מהן בישראל: ירושלים, מודיעין, גליל וערבה). רק חבל שמי שמוצאים את הפסטיבל היהודי כמאיים, הם דווקא הדתיים האדוקים המקומים, אשר מונעים עצמם מלהתחבר לבני קהילתם.

סדרי בראשית
אלוהים ברא את האתיאיסטים קצת לפני שהאדם ברא את אלוהים (תובנה לימודית קלאסית).

מודרן-אורתודוקס
בימים שני ושלישי הקרובים יערוך מכון ון-ליר הירושלמי כנס תחת הכותרת 'אולטרה-אורתודוקסיה: בין מודרנה לפוסט-מודרנה'. על רקע העובדה שתפיסת העולם החרדית התפתחה כתגובת נגד למודרנה, מעניין לבחון כיצד מגיבה החברה החרדית, שאינה אוהדת שינויים דרמטיים, למעבר לעידן הפוסט-מודרני. מעיון בתכניית הכנס ניכר שהושקעה בו חשיבה רבה, צפויים להשתתף בו מומחים מאסכולות שונות ומזרמים מגוונים. אך בשל בחירת מועד הכנס, יהיה מרתק לגלות מי ייפול על צווארו של מי בערב הסילבסטר.

לימודי תעודה
כשחושבים על זה, לא ברור מדוע צריך להתחתן כדי לקבל תעודת רווקות. בהתאם לכך, ראוי לחלק תעודת בגרות כבר בכיתה א', תעודת מילואימניק כבר בבקו"ם ותעודת עניות לכל תינוק חרדי עם לידתו.

חג המולד
בתחילת שנת 2012 הוקם בישראל מכון מחקר חדש בשם מולד – המרכז להתחדשות הדמוקרטיה. למען הסר ספק, המדובר בגוף שהאבות הרוחניים שלו הינם אברום בורג ופיטר ביינהארט, התומכים בליברליזם קיצוני שלא מוכן להשלים עם היותה של מדינת ישראל ביתו הלאומי של העם היהודי. המטרה שהציבו לעצמם אנשי מולד היא להנגיש את המסרים שלהם לציבור הרחב, ולשם כך הם השיקו החודש מיזם חדש וקליל בשם שישים ואחת "שנועד לחשוף בפני הציבור את מה שהימין מנסה להסתיר מפניו". לזכותם ייאמר שהם עושים זאת לא רע בכלל. הפוסט הראשון של הפרויקט הוקדש לעובדה המעניינת שנתניהו נהג לעשות שימוש באירלנד וספרד על מנת לקדם את מדיניות השוק החופשי, כשהיום הוא משתמש באותן דוגמאות בכדי להציג את מה שיקרה לישראל אם יאמץ את דרישות המחאה החברתית. מה שהם עושים קצת פחות טוב, זה הניסיון שלהם לטעון כי "המידע והעמדות שמוצגות באתר אינן מהוות המלצה לתמיכה במפלגה מסוימת או במועמדים מסוימים". העיקר שתבינו למי לא להצביע.

הפרעת קשב
מרכז אחר להגנת הדמוקרטיה הוא 'קשב' אשר בימים כתיקונם הוא כלב השמירה השמאלני של התקשורת הימנית. בימי הבחירות המתרגשים עלינו (גם אתם מתרגשים?) עוסק הארגון במעקב חשוב אחר הסקרים שמופיעים תחת כל עץ רענן ואפילו מתחת לכל פטרייה שצצה לה אחרי הגשם. לפי דוח קשב מסתבר שרוב הסקרים אותם אנו קוראים בכלי התקשורת השונים מפורסמים בניגוד לחוק וללא הנתונים הדרושים דוגמת מזמין הסקר וכמות הנסקרים. כך קורה שהציבור נחשף לסקרים כביכול אמינים בדבר פריצתן של מפלגה כזו או אחרת את אחוז החסימה, נסיקה מגונה של תנועה ועוד שלל מניפולציות מסוכנות. למי שלא חושב שמדובר בסוגיה חשובה כל כך, נזכיר את אותם ימים לא רחוקים בהם לא היה ברור מדוע רוב הסקרים נמצאו מוטים לטובת השמאל.

הבית הפתוח
מסתבר שיש לא מעט חילונים שחושבים להצביע לבנט, אבל היו שמחים לראות יותר חילונים ברשימה. מכיוון שאת הרשימות כבר אי אפשר לשנות, מוצע שחלק מהמועמדים יחזרו בשאלה. אם אפשר שאחד מהם גם יאמץ מבטא רוסי כבד, זה יכול להיות נחמד. ובינתיים בליכוד, פרסום ראשון: ביבי הסכים לעימות. עם ליברמן. וכמה מזל שיש מירי רגב. אחרת איך היינו זוכרים שגם דמוקרטיה לא יכולה להיות מושלמת?

דין התנועה
אתר חדשות איראני בשפה העברית, יש דבר כזה, פרסם השבוע ידיעה לפיה לבני מודה שעסקה בזנות למען ישראל. שני תיקונים קטנים: מסתבר שזה לא תמיד נכון לתרגם פוליטיקה לזנות. ולא, זה לא היה לטובת ישראל.

המפריד והמשותף
הימין ניכס לעצמו את היהדות, הציונות והביטחון. השמאל ניכס לעצמו את השלום, הדמוקרטיה וזכויות האדם. אבל למרות המאמצים הרבים שהשקיעו שני הצדדים, אף אחד מהם לא זכה במונופול על הטיפשות.

פרס לאישה
בעשור האחרון העניקה קרן משפחת רפפורט פרסים כספיים בתחומי האמנות והמחקר הביו-רפואי. השנה, לראשונה, מחלקת הקרן פרסים לציון עשייה נשית המחוללת שינוי בחברה הישראלית, בשיתוף עם מגזין 'לאישה'. מועמדויות ניתן להגיש עד סוף השנה האזרחית ונדמה שגם למי שלא נחשפים לדפי לאישה מגיעה הזכות לדעת על דבר הפרס השווה ולהגיש את מועמדותיהן השוות.

הפוסל במומו
חנין זועבי = דב חנין = שלי = ביבי = בנט = פטרושקה = ליברמן = בן ארי. מסקנה: אם פוסלים את בן-ארי, צריך לפסול גם את חנין זועבי וכל מי שביניהם.

יום שישי, 21 בדצמבר 2012

לא אקטואלי - 21.12.12


משוואה עם נאלם
מישהו יודע לאן נעלם היועץ המשפטי לממשלה בזמן שהזיכיון לערוץ 10 הוארך בתקופת בחירות?

חזרה גנרלית
לקח קצת זמן מאז הקמת המדינה, אבל לפני 63 שנה הכריז ראש הממשלה דוד בן-גוריון בכנסת כי ירושלים היא בירת ישראל. לציון האירוע, קרא ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, להשיב לירושלים את משרדי הממשלה, בדרך להחזרת ההגמוניה הכלכלית והתרבותית לעיר. כמי שהיה חבר בעבר בתכנית צוערי הדמוקרטיה של המכון, אני יכול להעיד שהקריאה של כרמון הינה אותנטית ועמדה במבחן המציאות עת ביקשו כמה מהצוערים לערוך את המפגשים בגוש דן. תגובתו הייתה חדה וברורה: "מרכזי הדמוקרטיה הישראלית הם בירושלים בירת ישראל. אני מבקש שלא להפוך את היציאה מהעיר לנוהג קבוע". יש לקוות שהקונצנזוס הציוני סביב נושא זה יגרום לממשלה לחזור הביתה כפי שנקבע בחוק יסוד: ירושלים.

אחיות לצרה
כל מי שטוען שעיתוי שביתת האחיות בזמן בחירות נובע ממניעים פוליטי הוא אולי ציני, אבל לא כמו אילנה כהן, יושבת ראש הסתדרות האחיות. לראיה, גם לפני 24 שנה, בתקופת הבחירות של 88, עת שימש יצחק שמיר כראש הממשלה, התקיימה שביתה דומה. כל כך דומה עד כדי כך שגם אז מי שהובילה את שביתת האחיות הייתה אותה אילנה כהן, שבין שביתה לשביתה, הספיקה כהן לכהן כחברת כנסת מטעם מפלגתו של עמיר פרץ, עם אחד. אם תרצו, עדות לכך שראוי להגביל את זכות השביתה בתקופת בחירות, הן במדינה והן באיגודי העובדים.

בין דובר לדוברמן
לאחר תשע שנים של יחסי ציבור נהדרים וללא כל רבב תדמיתי, מינתה הרבנות הראשית דובר. הזוכה המאושר הוא בחור צעיר בשם זיו מאור, אשר לצורך העניין יסופר כי הוא חובש כיפה סרוגה. זיו מצטרף לדניאל בר, גם הוא דתי לאומי, אשר משמש כדובר המשרד לשירותי דת. יש שרואים בהכנסת שני דוברים ציונים למקומות הנשלטים על ידי גורמים חרדיים כהישג לציונות הדתית. העניין טעון הוכחה. לרוב, מינוי דובר שאינו חלק מהדנ"א של הארגון לא בהכרח מעיד על שינוי כזה או אחר בסדר היום, אלא נעשה על מנת להנגיש את המסר המבוקש לציבור הרחב. לראייה, יעידו הדוברים של הליכוד, ש"ס והבית היהודי.

מעידה כאלף עדים
במסגרת שבוע העיצוב שנערך בירושלים ונחתם אמש, ביקרתי בתערוכה הנהדרת 'עיצוב גרוע' בה ממחישים מעצבים נבחרים את פרשנותם לעיצוב נוראי. הצלחתה הגדולה של התערוכה, שמשכה אליה מבקרים רבים, יותר מאלף כבר בערב הפתיחה, מעידה על טעמו האיום של הקהל הישראלי ובכללם אני. אז מי אמר שבישראל שוק צרכני האמנות הוא קטן מדי?

בגין העלבון
משה פוקסמן, סגן ראש מרכז מורשת בגין מספר כי כשהיה סטודנט לתואר שני תר אחר מרצה שינחה אותו בעבודת המאסטר אותה ביקש לכתוב על המשנה הלאומית-ליברלית של בגין. אחד המרצים אליו פנה משה ענה כי יהיה מוכן להנחות את העבודה רק אם זו תוכיח כי בגין היה פשיסט, ואם לא, שילך לחפש מרצה אחר. השילוב של דעה פוליטית עם עמדה מקצועית גרם לפוקסמן תחושת עלבון עמוקה, ככל הנראה דומה מאד לזו שחש פרופ' דן אבנון כשהוחרם בנסיבות פוליטיות מוצהרות על ידי עמיתיו מאוסטרליה. למי שעדיין לא ניחש, פרופ' אבנון, היה זה שדחה את הצעת ליווי המחקר של פוקסמן. אם יש מגיע באקדמיה, אז לאבנון בהחלט מגיע.

סביבה למסיבה
אם אתם מצליחים לקרוא את הטור, כנראה שסוף העולם לא הגיע, על אף סיום לוח השנה של בני המאיה. לוח השנה של המאיה מורכב מכמה לוחות שונים, המעניין מביניהם הוא לוח הצ'ולקין, בעל מחזור של 260 ימים המחולק ל-20 יחידות זמן בנות 13 ימים, אשר מתיימר לחבר את האדם לטבע. העיון בלוח הצבעוני מומלץ במיוחד לחובבי אסטרולוגיה ושאר מרעין בישין. כתחליף ללוח שנה שמחובר לטבע, מציע המשרד לאיכות הסביבה 'לוח שנה ירוק' שהוא למעשה תאריכון של אירועים סביבתיים, הקרוב מביניהם הוא יום הציפורים שיצוין בעוד שבועיים. למקרה שיש ציפורים בקהל.

זה עולם קטן מאד
בשבוע שעבר פורסם בעלון 'עולם קטן' תרשים שממחיש את משחק הכיסאות בו כיכבו הפוליטיקאים הוותיקים במפלגות השמאל. יש לי תחושה שמיד אחרי הבחירות יהיה צורך בתרשים נוסף בו יתואר כיצד עברו חברי הכנסת ממפלגת העבודה לתנועה בה נמצאים פטרוניהם הפוליטיים, ציפי לבני (נחמן שי ונינו אבסדזה) ועמיר פרץ (כמו מירב מיכאלי, איתן כבל וראלב מג'אדלה). על כן נדמה שהחוק הראשון שהכנסת ה-19 תצטרך לחוקק ימנע עזיבה של חברי כנסת את המפלגה בשמה נבחרו מבלי להתפטר מכהונתם בכנסת.

כל אנשי הקמפיין
שלוש תובנות על המאבק הפנים מחנאי על קולות הימין: הראשונה: פעם נתניהו שילם לנפתלי בנט כדי שיכין לו דפי מסרים – בימים אלה הוא משלם על זה וחוזר להשתמש בהם. השנייה: כשכוכב הקמפיין של ש"ס הוא ליברמן עטור כיפה היא ירתה לעצמה בשני הרגליים. גם מכיוון שהיא החזירה לדיון הציבורי את סוגיית הדרת הנשים משלטי החוצות והן משום שחילוני שנשוי לדתייה זה לא בדיוק סמל ההתבוללות. השלישית: כשוועדת הבחירות פוסלת קמפיין של בן-ארי היא למעשה יוצרת לו קמפיין חדש במו ידיה. מוגש כחומר למחשבה לכל מי שחושבים שלפסול את חנין זועבי זה רעיון טוב.

פודליזם
אולג פטרושקה לא מפחד מיועץ משפטי.

יום שישי, 14 בדצמבר 2012

לא אקטואלי - 14.12.12


חזרה למקורות
מלחמות השמאלנים דווקא מוכיחות שהם לא שכחו מה זה להיות יהודים.

ש"ס קונטרול
בתגובה להצהרתם של מספר חברי כנסת מהליכוד כי יתכן והממשלה הבאה תוקם ללא חרדים, נשמעו תגובות מצידם של גורמים בש"ס כי הם מעדיפים את יחימוביץ' כראשת ממשלה. על פניו, ניתן לפרש את האמירות ככאלו שמנסים להשפיע לכאן ולכאן על מחיר הצטרפותה של ש"ס לקואליציה בראשות נתניהו. לאמירות אלו, במידה ויקבלו תהודה רבה יותר, יכולה להיות השפעה מעניינת על מפת המנדטים: מצביעים פוטנציאליים של העבודה והתנועה (שלא צפויות להיות חלק מהקואליציה) ישקלו לעבור ללפיד (במידה וירצו לקדם את הקמתה של קואליציה ללא חרדים) בעוד מצביעים של ש"ס עלולים לעבור לליכוד ולבית היהודי.

והיה עקב תשמעון
לרגל יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים שצוין בחודש שעבר, התקיים בקנדה מצעד בו הגברים נכנסים לנעליהם של הנשים, וצועדים על עקבים לאורך מייל שלם. יוזמה בעלת מסר חתרני, אם לוקחים בחשבון שנעלי עקב הם הסממן המובהק ביותר לאלימות נגד נשים.

גול את הכותרת
מסי כבר עקף את סילבי ז'אן?

מה מצא שאול?
בדרך כלל את ענייני הפנויים והפנויות אני משאיר למוספים אחרים בעיתון זה. באופן יוצא דופן, אחרוג ממנהגי ואספר על ארגון חשוב שהוקם על מנת לסייע לדתיים ומסורתיות למצוא בני זוג. מדובר בעמותת עינבר שהוקמה על ידי הרב שאול ענברי ומופעלת על ידי מתנדבים ושדכנים לטובת אנשים מאד מיוחדים למרות / בזכות היותם בעלי מוגבלויות. שאול, שסובל משיתוק מוחין, הוסמך לרבנות, הספיק להוציא ספר שו"ת בענייני מוגבלויות והפך להיות הלקוח המרוצה הראשון של העמותה אותה הקים, כשהתחתן עם נטע. העובדה ששאול מצא את אשר ביקשה נפשו לא ריפתה את ידיו, ובימים אלה הוא משקיע מאמצים ניכרים בהרחבת פעילות הארגון לטובת שאר החברים בו. אז אולי בכל זאת מדובר באנשים נורמלים לחלוטין, אם הדבר הראשון שהם עושים אחרי שהם מתחתנים זה לנסות לסייע גם לחבריהם להתחתן.

סימן שאתה קשיש
מדי שנה, עולה תוחלת החיים בשלושה חודשים. העלייה המהירה הזו יוצרת פער שהולך וגדל בין תוחלת החיים לבין המדיניות הציבורית והרגלי החברה הקיימים שמתאימים עצמם לשינוי בקצב איטי יותר. לדוגמא, לפי מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים, תוך חמישים שנה שיעורם של הקשישים באוכלוסיה הוכפל, בזמן שפוטנציאל התעסוקה שלהם לא מומש, וזאת למרות הרצון של רובם להמשיך לעבוד. על פי נתוני המחקר, 30 אחוזים מתוך 70 ריבוא הקשישים בישראל יכולים ומסוגלים לעבוד, כשפוטנציאל ההכנסה שלהם הוא 6.4 מיליארד ש"ח. על כך יש להוסיף את ההפחתה בהוצאה הלאומית שמוביל מצב זה. במקביל, הצרכים של האוכלוסייה הקשישה משתנים. לשם כך בימים אלה פותח המרכז האוניברסיטאי באריאל קורס חדש בתחום מדעי הזקנה וניהול מוסדות לגיל השלישי. לפעמים נדמה שהגענו לעידן שמשתלם להיות זקן. הן לפרט והן לחברה.

הריון מדומה
ידידה שלי סיפרה לי שהיא בהריון. המלצתי לה לעשות בדיקות ולוודא שאין לה תינוק חרדי או ערבי. מומחים טוענים שיש 50 אחוזים שזה יקרה.

עיר רפאים
עמותת 'עיר עמים' מבקשת להביא לחלוקתה של ירושלים וזאת תחת אצטלה של אינטרס ישראלי בקידום יציבות, שוויון ועתיד מדיני מוסכם בירושלים. בפועל, מגלה העמותה עמדות פרו פלסטיניות מובהקות. לדוגמא, כשהיא בוחרת להתנגד להקמתה של גדר הביטחון באזור עין חיניה במסגרת הקמתו של פארק עמק רפאים, בתואנה שחלק מהשטח המיועד שייך לכפר וואלג'ה ושהדבר פוגע בדו קיום באזור. ראשית, מפני שהקמתה של הגדר דווקא מקדמת את רעיון חלוקתה של העיר באופן מעשי (ומשום כך, כמו גם משיקולים הומניטאריים, ראוי לטעמי להסיר את הגדר כולה בירושלים). ושנית, כשמגלים כיצד שיקולים סביבתיים הופכים להיות לא רלוונטיים כשמדובר על התיישבות לא יהודית.

גילוי פנים
ביום חמישי הקרוב ייפתח בירושלים פסטיבל הולגאב השלישי ליצירה ישראלית-אתיופית. הפסטיבל, שיכלול שש הפקות תיאטרון, מחול ומוזיקה שיתפרשו על פני שבוע, ייערך ביוזמת בית הקונפדרציה שהביא לעולם העברי גם את פסטיבל העוד הבינלאומי ופסטיבל המשוררים במטולה. היצירות שיוצגו בפסטיבל קשורות כולן להווי של הקהילה האתיופית הישראלית – משלב המסע לארץ הקודש, דרך החשיפה לתרבות המערבית ועד הסוגיה הרגישה של אלימות במשפחה. יש בכל אלו כדי להסביר במעט את שמו של הפסטיבל, הולגאב - באמהרית 'רב פנים'.

נס לא קרה לנו
נס חנוכה זה כשבמוצאי שבת, עת הדלקת הנר הראשון וכל החנויות עדיין סגורות, אתה מגלה שנשארו לך בדיוק שני נרות משנה שעברה. למקרה שתהיתם, הם הספיקו לערב אחד בלבד.

שאול מופז
לא אקטואלי.

יום שישי, 7 בדצמבר 2012

לא אקטואלי - 7.12.12


פליטי ריאליטי
הגמרא במסכת סנהדרין מספרת על בני מצרים שבאו לדון עם ישראל לפני אלכסנדר מוקדון וביקשו בחזרה את הכסף והזהב ששאלו לפני צאתם ממצרים. היה זה גביהה בן פסיסא שהציל את המצב כשטען שהמצרים הם אלה שחייבים שכר עבודה לבני ישראל. 2,300 שנים מאוחר יותר, נדמה שיש מי שמבקשים לעשות אנלוגיה דומה בין סיפורם של הפליטים הפלסטינים והעולים היהודים ממדינות ערב. האנלוגיה הזו שגויה על שני צדדיה: ראשית, הפליטות הפלסטינית כבר מזמן אינה פליטות אלא כלי נשק תעמולתי נגד המפעל הציוני. שנית, משום שחלק ניכר מיהודי מדינות ערב עלו לישראל מבחירה ציונית טהורה (וגם מי מהם שאולץ להגר, בחר לעשות זאת דווקא לישראל).

יהודה עמי-חי
יהודי אחד כזה היה סבי יהודה, שנפטר לפני שבוע בגיל 90. לאחר שנושא פליטי ערב עלה לכותרות, שוחחתי עמו על הנושא למען הסר ספק מלבי והוא אכן לא היה ולא ראה עצמו בתור פליט. את לוב עזב לאחר ששימש כשוטר בעיר חומס, לילדו שנולד בדרך נתן את השם ישראל ולבת שנולדה מיד אחריו בישראל, קרא ארץ. הוא היה ממחדשי הישוב היהודי בביריה, 400 שנה אחרי שהתגורר שם ר' יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך. סבא יהודה עבד כיערן בקרן הקיימת לישראל תוך כדי שגידל 11 ילדים. זהו סיפור יהודי-ציוני מובהק. את סיפורי הפליטות ניתן ורצוי להשאיר לאירועים וזמנים אחרים בהיסטוריה של העם היהודי.

נבחרת מנצחת
אז בסוף יצא שלבית היהודי (עם ובלי תקומה - המפלגה, לא הדוברת של פולישוק) יש יותר נשים בעשירייה הראשונה מאשר לליכוד (עם ובלי ביתנו).

זהירות בדרכים
בימים אלה יוצא לאור העלון הראשון של בית הלל, ארגון מנהיגות תורנית ציונית דתית המבקשת להיות מתונה וקשובה. סוגיה שכבר הספיקה לתפוס כותרות היא הפסיקה לפיה אדם דתי יכול לאכול אצל חברו החילוני (בתנאים מסוימים). לאור זאת, אני דורש מחבריי החילונים את כל האוכל שלי רטרואקטיבית ובעיקר הקינוחים (אז מה אם את ההלכה הזו פסקתי לעצמי כבר בגיל 3?). יש לציין שהעלון כולל נושאים לא פחות חשובים וקצת פחות אטרקטיביים דוגמת הצורך בהסכמי קדם נישואין. רק קצת חבל שהכותרת שנבחרה לנושא היא "כמו לחגור לפני תחילת נסיעה" – מה שלא מצריך דמיון רב כדי לעשות את ההשוואה בין מוסד הנישואים לתאונת דרכים.

אי הבנה
נכון שכל הקטע הזה של שמאל-מרכז מבלבל אתכם? אז הנה מבחן אחד פשוט: מי שמתנגד לבנייה ב-E-1 למעשה מתנגד להיותה של מעלה אדומים (עיר בת 40,000 תושבים) חלק ממדינת ישראל. קוראים לזה שמאל. לא מרכז ולא נעליים. עכשיו זה הרבה יותר פשוט, נכון?

הדדיות
כתגובה על ההכרזה החד צדדית של הרשות הפלסטינית על מדינה, ראוי שממשלת ישראל תכריז חד צדדית על שלום.

קואליציית חרדים וחרדים
במסגרת פעילותי במכון לאסטרטגיה ציונית, הנחיתי השבוע פאנל בבית המדרש ליהדות וחברה של מכון הרטמן. במסגרת המפגש עלו הצרכים וההיתכנות הפוליטית לכונן ברית ציונית והשתתפו בו יו"ר הקואליציה זאב אלקין, ד"ר עליזה לביא ממפלגת יש עתיד ושחר אילן סמנכ"ל חדו"ש לחופש דת ושוויון. בקרב הדוברים שררה הסכמה שכל מהלך מול החרדים צריך להיעשות בהסכמה ושהדבר ייתכן במידה ובקואליציה הבאה החרדים לא ישמשו כלשון מאזניים. בשביל שזה יקרה, נתניהו יצטרך לדעת באופן ברור שיש לו על מי להישען, מלבד אבינו שבשמים. עם שאול מופז בסיבוב הקודם זה לא ממש עבד.

ראש ממשלת לה לה לנד
במקום שלי יחימוביץ', גם אני הייתי מסרב להצעתה של לבני לעשות רוטציה על תפקיד ראש ממשלה בכאילו.

קול מדבר
שני דברים יפים מגיעים אלינו מהנגב לכבוד חנוכה. הראשון הוא מיזם מדבריה, בו מכינים בני נוער מירוחם חנוכיות העשויות מחולות מכתש רמון. למיזם המבורך שותפים רבים, שהרלוונטי מביניהם (לפחות עד היום בערב) היא רשת חנויות So good של סונול המשווקת את החנוכיות במחיר של 30 שקלים. השני הוא פסטיבל 'צלילים במדבר' ה-15 שיתקיים החל מיום רביעי ובמשך חמישה ימים רצופים בשדה בוקר. מטרת הפסטיבל היא לחשוף את עושר היצירה המקומית על גווניה וישתתפו בו מגוון אמנים ישראלים, מיורם טהר לב ומאיר בנאי ועד שי גבסו ואיה כורם.

עזר כנגדה
אז מעכשיו ליאור שליין הוא אשת ח"כ?

יום שישי, 30 בנובמבר 2012

לא אקטואלי - 30.11.12


כלכלת בחירות
מעטים הם האנשים שמרוצים מכלל תוצאות הפריימריז, בכל מפלגה שהיא. כמעט תמיד ניתן למצוא את מי שלדעתנו הקובעת השתחל בצמרת על אף שאינו ראוי, ואת ההוא שלא התברג במקום ריאלי על אף איכויותיו. לא בטוח שצריך להתרגש יתר על המידה מתוצאותיהם של הבחירות הפנימיות שנחתו עלינו פעמיים בשבוע: הכלכלן הנודע מילטון פרידמן, הסביר פעם שפוליטיקה זה מקצוע שדורש ממך לדעת להיבחר שוב ושוב. וכדי להיבחר שוב, על פוליטיקאי טוב (לאו דווקא במובן הטוב של המילה) לדעת לרצות את בוחריו. לכן, אליבא דפרידמן, במקום להשקיע בלנסות ולקדם את האנשים המתאימים שיעשו את הדברים הנכונים, עדיף להתמקד בלגרום לאנשים הלא נכונים לעשות את הדברים הנכונים.

פרספקטיבה היסטורית
האגודה לזכות הציבור לדעת מזמינה בימים אלה את הציבור הרחב להציע מועמדים לפרס ביקורת התקשורת. לי, בתור ציבור, כבר יש מועמד: אתר פרספקטיבה, שמבקש לקדם דיוק ואחריות בתקשורת הישראלית. חלק ניכר מהחשיפות החשובות של האתר לגבי הטיות בתקשורת הישראלית מתבססות על מעקב אלמנטרי אחרי מחלקת התרגום של עיתון הארץ. לדוגמא, כך בחר השבוע הארץ להציג את הסיפור ההירואי של תושבת הנגב שהניסה מחבל ערבי - "חשד לפיגוע: פלסטיני פרץ לבית באשכול ודקר אשה". באנגלית, זה איכשהו יצא להם: "חיילים ירו והרגו נער ערבי לאחר פריצה ותקיפה בבית באזור עזה". חוץ מהניסיון לעמעם את הסיפור ככל שניתן יצוין כי הנער היה בשנות העשרים בחייו. ככה זה כשיש מי שמכנים את 'עיתון הארץ' כ-'דר שטירמר'. רק בתרגום, כמובן.

על שמאל שהוא ימין
אתר קצת פחות מומלץ לביקורת התקשורת הוא 'קשב', ארגון שהוקם בתור מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל  לאחר רצח רבין ומאז שנת 2005 מתמקד במעקב תקשורת. את השאלה מדוע צריך ארגון שמאלני שיעקוב אחר התקשורת, שווה להפנות ליזהר באר, המנכ"ל המייסד, ששימש כמנכ"ל בצלם בשנות ה-90. דוגמא שתמחיש את רמת האינטגריטי של הארגון היא המחקר שפורסם על ידו לאחרונה וקבע כי "המחאה החברתית הוצגה באופן מגמתי על פי הנחיות העורכים". באופן מגמתי למדי, תקופת המחקר מדלגת על פני חודשי קיץ 2011 בהם זכתה המחאה לגב תקשורתי שכמוהו לא ראתה אף מחאה אחרת בישראל, היישר אל המחצית הראשונה של חודש מאי 2012, עת בוצעו ניסיונות כושלים לקמבק אותה.

טילים וטיולים
עמוד ענן זה לא רק שם של מבצע צבאי, אלא גם שמו של אתר מפות שימושי המשמש כאנציקלופדיה גיאוגרפית מקוונת למטיילים, תלמידים ואוהבי הארץ (לא העיתון, חלילה). האתר מאפשר לנווט בנוחות בכל שטחי ישראל באמצעות מפות בקני מידה שונים שעליהן מסומנות אינספור פינות חמד המסומנים על ידי גולשים ומטיילים נאמנים: ממעיינות עונתיים ועד עקבות רגליים של דינוזאורים. לאלו שאוהבים להיות בבית אמליץ להיכנס לאתר על מנת לצפות במפה עתיקה של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל משנת 1880.

לקחת יוזמה
פרזנטנס הוא ארגון שהוקם על מנת להוות פלטפורמה להתפתחותם של יזמים חברתיים. את הארגון הקימו שני עולים חדשים, צעירים ויפים, אריאל בארי ואהרון הורוביץ בירושלים בשנת 2007. מאז, מאות משתתפים לקחו חלק בתוכניות של הארגון בעשר ערים ברחבי הגולובוס. בישראל, השכיל הארגון לרתום את עיריות ירושלים ותל אביב על מנת לייצר חממות ותוכניות משותפות המתאימות לצרכים העירוניים. לדוגמא, בירושלים יינתן השנה דגש ליוזמות המבקשות לסייע בפתרונן של בעיות דוגמת דיור בר השגה, אמנות רחוב וכן השכלת ותעסוקת חרדים וערבים. יש לקוות שגם עיריות אחרות ישכילו לנצל את היכולות של הארגון על מנת לסייע בהצמחת יוזמות מקומיות ייחודיות המהוות בסיס להתפתחות התרבותית והחברתית של העיר.

עצמאי בשטח
מצד אחד, אני לא מבין מדוע כולם פה מופתעים מהפרישה של אהוד ברק. הוא כבר חודשים אומר בכל ראיון שבכוונתו לקדם נסיגה חד צדדית. מצד שני, אי שם בירכתי הרשימה של הליכוד ניתן למצוא אחד שמחון ושתי ברק (הבנות של?). יכול להיות שהליכוד התאחד עם העצמאות ולא סיפרו לנו?

רק הליכוד יכול
אם כל אלה שמודאגים מחסרונם של דן מרידור, בני בגין ומיקי איתן בצמרת רשימת הליכוד, ישלשלו בפעם הראשונה בחייהם מח"ל בקלפי - אז יש סיכוי טוב שכל השלושה ייכנסו לכנסת בכל זאת. עדיין, כנראה לא משהו שיגרום לנפתלי בנט ללכת על קמפיין של המפד"ל לימינך בבחירות הקרובות.

יום שני
ללא כבד אווז. רוצה ביס, מיקי?

יום שישי, 23 בנובמבר 2012

לא אקטואלי - 23.11.12


אינטגרציה
עכשיו כשמעריב נקנה על ידי הבעלים של מקור ראשון, יש לי שם לאתר האינטרנט המשותף: NRG יהדות.

חינוך המשרד
החודש יצא לאור הגיליון החדש של כתב העת כיוונים חדשים שבהוצאת ההסתדרות הציונית. כתב העת, שמבקש לעסוק בציונות, יהדות, מדיניות חברה ותרבות, אכן כולל מדי גיליון מגוון מאמרים איכותיים שלמרבה הצער אינם מצליחים להגיע לסדר היום הציבורי. אחד המאמרים הבולטים בגיליון האחרון היה זה של ד"ר צבי צמרת, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית, שחושף כמה מהליקויים הבולטים במשרד החינוך בשנים האחרונות וביניהם: היעדרה של מזכירות פדגוגית, ריבוי מקצועות הלימוד, היחלשות הלימודים המדעיים והפוליטיזציה של מקצוע תרבות ישראל. מסקנתו של צבי היא שיש להקים מועצה לאומית לחינוך בדומה למבנה של המועצה להשכלה גבוהה. איני יודע אם זו הדרך לפתור את הבעיות אותן חשף צבי, אבל התעלמות מטיפול בהן, ודאי אינה פתרון.

מהגליל אל הנגב
זה שנים שהצורך במתן מענה לסוגיית התיישבות הבדווים בנגב ידוע לכול, אך לא זוכה לטיפול ממשלתי ממשי בשטח. עת הוקמה ממשלת נתניהו, היו מי שכתתו רגליהם משר לשר, וביקשו מהם לקחת את הנושא לטיפולם האישי. כולם סירבו. גם החזקים בדיבורים התגלו כחלשים במעשים. לפעמים נדמה שפוליטיקאי ארצנו בורחים כמו מאש מלקיחת אחריות על הנושא הרגיש משום שהם יודעים שפתרון קל אין פה, ואין דרך להשיגו ללא עמידה בפני ביקורת ציבורית. עד שראש הממשלה עשה מעשה והטיל על השר בגין להסדיר את הסוגיה – הוחלט ללכת לבחירות. עכשיו יש זמן ללמוד ולהזכיר שיש מקום אחר, לא רחוק מהנגב, בו הבדווים השתלבו באופן מוצלח יותר, אם כי לא מושלם – הגליל. כדי ללמוד מה קרה שם, מומלץ לקרוא את 'הבדווים בצפון הארץ בראי התמורות', ספרם החדש של אמנון ברקאי ויוסקה בן דוד ז"ל שנפטר מבלי שזכה לראות את ספרו יוצא לאור בהוצאת אריאל.

על חזית ועורף
שניים מהכשלים המרכזיים עליהם הצביע דוח מבקר המדינה לאחר מלחמת לבנון השנייה היו הפקרת העורף ומחדלי ההסברה. מאז קמו להם שני משרדים ממשלתיים, המשרד להגנת העורף ומשרד ההסברה. עד כאן החלק השווה לשניהם. המבחן הרציני הראשון של שני המשרדים היה מבצע עמוד ענן, כשביניהם, במבחן התוצאה, הבדל של שמים וארץ. בעוד במבצע הנוכחי מוכנות העורף הייתה מרשימה למדי, בחזית ההסברתית תרומתו של המשרד לא הייתה קיימת. לראייה, החומרים שנמצאים באתר האינטרנט של משרד ההסברה הינם בשפה אחת בלבד... עברית! זה נכון שיש בקרבנו כמה שאיבדו את האמונה בצדקת הדרך של מפעל הציוני, אבל לא נראה לי שחומרי משרד ההסברה הם אלה שישכנעו אותם.

עוז לעמו
מה חדשות בזה שעמוס עוז חתם על עוד עצומה?

אין תגובה
הביקורת של מדינות העולם על המתקפה הישראלית מוצדקת לגמרי. זה שהן היו תוקפות כבר אחרי הטיל הראשון לא הופך אותן לצבועות. אנחנו אלה שהרגלנו את העולם לכך שמדינת ישראל לא מגיבה בטיל הראשון, לא בשני, לא בשלישי ולא בחמישים. אז מה אנחנו רוצים מהן? ומה מאיתנו?

רועה חשבון
כמו שזה נראה, אנחנו נכנסים לתקופה של מלחמת התשה כלכלית. מכיוון שכל טיל שלהם עולה 500 דולר וכל יירוט של כיפת ברזל שווה 50,000 דולר, צריך לדאוג לגרום לחמאס נזק כלכלי בהתאם למשוואה פשוטה: כל שיגור לעבר ישראל יגרור הרס תשתיות בשווי של הנזק שנגרם לישראל (עלויות היירוט, השבתת המשק ומתקפת הנגד). בנוסף, רצוי להרוג אותם.

כזוהר הרקיע
מאז שהיוצרים הישראלים (נו טוב, אולי רק חלק מהם) הבינו שיש עוד נושאים ייחודיים לישראל מלבד הסכסוך היהודי-ערבי, הצליח הקולנוע הישראלי להפיק מספר פניני איכות. הטרנד התורן הוא לפרגן ל-'למלא את החלל' המיוחד, אבל בשקט בשקט מסתובב על האקרנים סרט איכות נוסף – 'הרקיע החמישי'. הסרט, שמביא את סיפורו של בית יתומות בשנים שלפני קום המדינה, מצליח להמחיש באמצעות סיפורן של הדמויות את המאבקים בתוככי התנועה הציונית. סיפור שאין בו צודק וטועה, רע וטוב, אבל הכוונות הטובות של כולם לא מספיקות בכדי למנוע את הטרגדיה האנושית.

ערבים תומכי ימין
כמדי מערכת בחירות גם כעת נשמעים קולות הקוראים לפסול את השתתפותם של חברי הכנסת הערבים שתומכים במעשי טרור נגד ישראל, ובימים אלה מכוונים כלפי חברת הכנסת חנין זועבי. הקריאות מוצדקות ואילולא היו נשמעות כמקובל בכל דמוקרטיה מתגוננת, היה הדבר מעיד על פתולוגיה חולנית של החברה הישראלית. עם זאת נדמה לי שההחלטה הנכונה תהיה לא למנוע מאף אחד להתמודד לכנסת. ראשית, משום שעצם כהונתה של זועבי בכנסת מהווה ההפרכה הטובה ביותר לכול טענותיה נגד הדמוקרטיה הישראלית, ושנית, מכיוון שמעשיהם של זועבי וחבריה הופכים אותם ללא פחות מאשר אידיוטים שימושיים המהווים נכס אלקטורלי לימין הישראלי.

הפגנת המיליון
בימים אלה מציעה אל-על ללקוחותיה שלל מבצעים כחלק מחגיגות הנוסע המתמיד המיליון של החברה. כדאי להתעכב על הנתון הזה שוב: לאל-על, חברת התעופה הישראלית, שמשרתת על בסיס קבוע בעיקר שבעה מיליון ישראלים בכל הגילאים, יש מיליון נוסעים מתמידים. מדובר בהיקפים שספק אם יש דומה להן במדינות אחרות. מי אמר שקשה להוציא את הישראלים מהבית?

האויב
מואזין.

יום שישי, 16 בנובמבר 2012

לא אקטואלי - 16.11.12


פוליטיקה מקומית
מרכז השלטון המקומי ערך השבוע כנס ערים תאומות בו לקחו חלק ראשי רשויות רבים מישראל ומגרמניה. מושבי הכנס עסקו ביזמות ופיתוח מקומי ובכלל זה סוגיות של הגנה על הסביבה, רב תרבותיות, העצמת צעירים וכד'. העובדה שמדובר בכנס של השלטון המקומי, הביאה לכך שפסיפס המשתתפים היה מגוון, שלא כמו בכנסים אחרים שנוטים להיות מאד הומוגניים ושעיקר משתתפיהם מגיעים מתל אביב וירושלים. כך זכו האורחים להכיר את פועלם של ראשי רשויות מכל רחבי ישראל: ממעלות, עכו ואום אל פאחם בצפון, דרך ראש העין, רמלה ומזכרת בתיה במרכז ועד אילת בדרום. אפילו השתתפותו של ראש מועצת ההתנחלות בית אריה באחד השולחנות העגולים התקבלה בטבעיות על אף עמדותיהם הידועות של הגרמנים בנושא התנחלויות. כנראה שכשמדובר בעיסוק ברמת השטח, המציאות חזקה מכל נטייה פוליטית.

ראש ממשלה במשרה מלאה
בשבת האחרונה חלף בנימין נתניהו על פני יצחק שמיר בדרך אל הפיכתו כמי שכיהן בתפקיד ראש הממשלה במשך הזמן הארוך ביותר אחרי דוד בן גוריון. מאז שהבאתי את התרחיש הזה פה לראשונה לפני כשנה וחצי, הספיק לעקוף נתניהו גם את יצחק רבין, מנחם בגין, לוי אשכול, אריאל שרון וגולדה מאיר. צחוק צחוק, אבל המשמעות של הנתון הזה היא שבנימין נתניהו עמד בראשות המדינה במשך עשירית מתקופת קיומה. זו אמנם מחמאה גדולה לנתניהו, אבל זה גם אומר שאין לו הפריבילגיה להטיל את האחריות על טיפול בנושאים שהוזנחו על קודמיו.

אבא יקר
אחמד ח'טיב הוא ערבי לא כל כך טוב, שנהרג בעת שניסה לחטוף אקדח ממאבטח בעיר העתיקה בירושלים. אלמנתו של אחמד ניסתה את מזלה, ותבעה מהביטוח הלאומי לקבל גמלת שארים. בשבוע שעבר פסק בית הדין הארצי לעבודה שבנסיבות האמורות ההסבר היחיד להתנהגות המנוח הינו כי המדובר באירוע לאומני (הפתעה!) ועל כן נשללת מהאלמנה קצבת השארים. בית הדין ראה מקום להבהיר כי מהאלמנה ובנותיה לא נשללו זכויות לגמלאות המגיעות להן כגון קצבת הבטחת הכנסה, קצבת ילד נכה, קצבת ניידות וקצבת ילדים, בשיעור של 8,200 ₪ נטו בחודש. מזל. כי בהתאם לנתונים אלה, אולי ראוי היה לפסוק כי אבא אחמד יצא להביא כסף למשפחה המסכנה באמצעות ניסיון להשיג זכאות לקצבה נוספת, ועל כן ראוי להכיר בכך שנהרג בתאונת עבודה.

ג'וק פוליטי
תקופת הבחירות מוציאות את המיטב מנבחרי הציבור שלנו שמנסים להשיג כותרת בכל מחיר. לדוגמא, לאחרונה קרא עמיר פרץ לראשי מפלגות השמאל-מרכז להתחייב על כך שימליצו לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על מועמד האופוזיציה שמפלגתו תקבל את מירב המנדטים. זה שפרץ מכריז כבר עכשיו על ניצחון הימין (וזה עוד בלי המרכז) זה נחמד, אבל גם לפי היוזמה שלו לא ברור כיצד ניתן להטיל את הרכבת הממשלה על מועמד האופוזיציה כשאין עדיין אופוזיציה. ומה יקרה אם יו"ר האופוזיציה ייבחר לראשות הממשלה בעקבות התמיכה הסוחפת שתביא לעולם יוזמתו של פרץ? לפי ההצעה התמיכה צריכה תהיה לעבור למועמד האופוזיציה החדש, ואז... ראש הממשלה המומלץ חוזר להיות יו"ר אופוזיציה. לולאה אינסופית. באג.

פנסיה מוקדמת
אני חייב להודות שאני לא מבין את הביקורת על חבר הכנסת מאיר שטרית שעומד לעבור למפלגת הגימלאים. זה פשוט הגיוני שכל חברי קדימה יעברו אליה.

כצל'ה?
קצל'ה.

ערב בנות
ביום רביעי יתקיים בבת ים מופע לנשים שכולו קודש לשירת נשים לאורך הדורות ועד ימינו. במופע יופיעו מוזיקאיות שתבאנה חומרים משלהן ומבית אימן סביב נשים ועליהן: משירי ערש ועד רומנסות. בין המפייטות ניתן למצוא את עלמה זהר, מורין נהדר, לאה אברהם, הדס פל ירדן ורקפת אמסלם ולצידן נגניות על כלים מסורתיים ומודרניים. הגברים מוזמנים להאזין לביצועים המרגשים ברשת האינטרנט.

סביבה בהסכמה
עד לא מזמן, הנושא הסביבתי נוכס על ידי השמאל וקודם על ידו. בשנים האחרונות אנו חוזים בשבירת המונופול בנושא, ועדות לכך משמש שר לאיכות הסביבה מהימין הכתום כמו גם עמותות ירוקות שהוקמו על ידי פעילי ימין. יתרה מכך, העיסוק בנושא לא מתמקד רק במדינת תל אביב, אלא נפרס על מגוון הפריפריות שיש בארץ הקטנה שלנו. הקרדיט על כך מגיע בין השאר לעמותת 'אדם, טבע ודין' שתקיים ביום שני את הכנס השני לצדק סביבתי בשיתוף עם עיריית באר שבע. עם זאת, לימין הפוליטי עדיין יש מה להשתפר בתחום: בעוד שני חברי הכנסת מהימין יסתפקו בדברי ברכה, שני חברי כנסת משמאל ייקחו חלק פעיל בפאנלים המקצועיים ואליהם יצטרף בהרצאה משלו חבר הכנסת לשעבר, יוסי שריד.

רמת הנשיא
בעקבות בחירתו המחודשת של אובמה לנשיאות ארצות הברית, מסתובב ברשת סטיקר חדש וחצי משעשע שמצטט את דברי השולחן ערוך "הרואה כושי אומר ברוך משנה הבריות" – ראשי תיבות אובמ"ה. משום מה אני מעדיף את "שנתן מכבודו לבשר ודם". ראשי תיבות מלו"ד.

עוד ארבע שנים
כי הזמן עובר מהר כשנהנים. לא ככה?

יום שישי, 9 בנובמבר 2012

לא אקטואלי - 9.11.12


קדישא
קדימה נמחקת בסקרים ושרון אפילו לא ממצמץ.

הנביא יחזקאלי
ביום שני האחרון התקיים המפגש החודשי של בימת ממר"י, ארגון המנטר את כלי התקשורת הערבים במזרח התיכון. הדובר המרכזי במפגש הנוכחי היה צביקה יחזקאלי, העיתונאי שסדרת התעודה שהכין על התפשטות האסלאם הקיצוני באירופה, אללה אסלאם, העלתה לסדר היום נושא שהתקשורת בישראל לא כל כך אוהבת לדבר עליו ובאירופה לא יודעים עדיין איך להתמודד איתו. מסתבר שתרבות הפוליטיקלי קורקט המערבית לא מאפשרת לייצר שיח בונה לטיפול בסוגיה, דבר שמחזק את כוחם של מפלגות הימין שמבקשות לשפר את המצב באמצעות חקיקה, דבר שמביא יותר תושבים מוסלמים לחוש לא רצויים וכך גורם ליותר מהם לאמץ עמדות קיצוניות. במילים אחרות: שיח התקינות הפוליטית מביא לכך שהשיח הפוליטי אינו תקין. דוגמא אחת שתמחיש את מצוקת התקינות הפוליטית הביא ד"ר יגאל כרמון, ראש ממר"י ולשעבר יועץ ראש הממשלה לענייני טרור, שסיפר כיצד בתחילת שנות ה-90 נפגש עם ראשי השירותים החשאיים בארצות הברית והציג בפניהם דרכים לייעול עבודת איסוף המודיעין באמצעות מיפוי מסגדים. האמריקאים לא הבינו כיצד יעלה על הדעת למפות מוסדות דת. סביר להניח שאי שם בספטמבר 2001 הם כבר הבינו יותר טוב.

היועץ פינקלשטיין
לאחרונה פרסם ארגון נאמני תורה ועבודה מחקר חשוב שמציג תמונת מצב עדכנית של החינוך הממלכתי דתי על מגמותיו והישגיו. ככלל, מסקנות המחקר מציגות תמונה יפה ומעוררת כבוד. עם זאת, המחקר מצביע על מספר ליקויים נקודתיים שלא כדאי להתעלם מהם. אחד מהם הוא מקצוע האנגלית בו סובל החינוך הממלכתי דתי מנחיתות ביחס לחינוך הממלכתי. לנושא הוקדש פרק נכבד כבר בדוח מבקר המדינה לשנת 2008, אשר תולה את האשם בהעדפה של לימודי הקודש, איכות המורים, כמות השיעורים הפרטיים וזלזול במקצוע מצד מינהל החינוך הדתי. עורך המחקר, אריאל פינקלשטיין, מוסיף על גורמים אלה גם את המאפיינים הסוציולוגיים השונים של חלק ניכר מהתלמידים הדתיים אשר נחשפים פחות לשפה האנגלית באמצעות סוכני תרבות דוגמת תכניות טלוויזיה ומוזיקה. החוברת כוללת תובנות רבות וחשובות וראוי שתועבר לכלל נציגי הציבור ואנשי החינוך של הציונות הדתית. לתשומת ליבו של הראש החדש של הבית היהודי.

דמוקרטיה אריסטוקרטית
בשל שיטת הפריימריז בבית היהודי, לפיה כל מתפקד יכול לבחור עד חמישה מועמדים בסדר עדיפויות יורד, טופס הבחירות של המפלגה מתחיל להיראות כמו שאני אוהב. כזה שדורש מינימום של אינטליגנציה כדי להצביע בבחירות. אני הייתי מוסיף את הקטע של השחרת משבצות בהתאם לתעודת זהות, ציור של עץ, בית וילד ואפילו שאלון ידע כללי, אבל בתור התחלה - זה לא רע.

קולנוע יהודי
בשנים האחרונות אנו זוכים מעת לעת להיחשף לסרט ישראלי שמציג את ישראל האחרת על גבי האקרנים:  מאושפיזין החסידי, דרך זרובבל האתיופי, ועד למלא את החלל החרדי (וכן, גם עג'מי הערבי). עם זאת, נדמה שמדובר בהבלחות חד פעמיות ביחס לכמות הסרטים שנעשים בישראל. לשם כך, מבקשת מועצת הקולנוע בראשותו של ד"ר דויד אלכסנדר לתקן את התמיכה בקולנוע הייעודי והרב תרבותי שבא להשמיע את קולם של מגזרים שעד היום סבלו מתת ייצוג ביצירה הקולנועית המקומית. התיקון האמור כבר מעורר קולות של התנגדות מצידה של הגברדיה הוותיקה שלוטשת את עיניה לכבשת הרש של הפריפריה החברתית. מי שמאד קידמה את המהלך היא לא אחרת מאשר שרת התרבות, לימור לבנת. מכיוון שללבנת יש תכניות אחרות לקדנציה הבאה, יש לקוות שהמהלך יושלם טרם הבחירות ולא ייגדע על ידי רבים בתעשייה שלא ששים לאבד נתח קטן מהעוגה התקציבית לטובת יוצרים אלטרנטיביים.

ביצי חופש
אם שביתת הביצים תימשך מספיק זמן, נוכל סוף כל סוף לקבל תשובה לשאלה מה בא קודם, הביצה או התרנגולת.

משאלה מהמערב הפרוע
אם אתה כבר נוסע לניו-יורק, תוכל להביא לי קצת גשם?

יום שישי, 2 בנובמבר 2012

לא אקטואלי - 2.11.12


אפריקה ישראל
על פי פרסומים זרים, תקפה ישראל בסודן ולא בפעם הראשונה. המודיעין האמריקאי סימן כבר מזמן את סודן כחלק מציר הרשע. לאור נתונים אלה, נראה שהיחסים של מדינת ישראל עם סודן לא צפויים להיות אידיליים בתקופה הקרובה ולכך צריך להיערך. על פי נתוני רשות ההגירה, שוהים בישראל 15,000 אלף מסתננים מסודן, רובם אינם מדרפור ואינם פליטים. במאמר שפורסם על ידי המכללה לביטחון לאומי העריכה עו"ד עפרה קלינגר, קצינה בכירה בשירות בתי הסוהר, שהמסתננים הם סיכון ביטחוני, משום שהם עלולים לשמש כפעילים של מדינות עוינות או של ארגוני טרור‏. הדבר נכון שבעתיים כשלאותם מסתננים יש קרובי משפחה בסודן אשר עלולים להוות אמצעי לחץ וסחיטה מצד השלטון. יתכן והפיתרון טמון דווקא בידיהם של כמה מהסודנים שנמצאים בישראל ומשתייכים לתנועת האופוזיציה לשחרור סודן (SLM), אותם יצא לי לפגוש בסיור בו השתתפתי במסגרת פעילותי במכון לאסטרטגיה ציונית. מכיוון שלא מדובר בבעיה ייחודית לישראל, רצוי לטובת כל הצדדים לדחוף לכך שהקהילה הבינלאומית תפעל בעניינה של סודן.

רץ כבן צבי
בשבוע שעבר השיק יד בן-צבי את בית הספר הבין-לאומי הראשון ללימודי ירושלים על שם חיים קוברסקי בבית החלוצות ההיסטורי המשופץ בשכונת רחביה שבירושלים. מומלץ לבקר במבנה החדש בהקדם על מנת ליהנות משלוש תערוכות-תמונות שמוצגות במקום בימים אלה: 'סיפורו של בית החלוצות', 'ילדי ירושלים' ו-'צריף הפרחים של רחל ינאית'. המעוניינים בקצת יותר אקשן, מוזמנים להצטרף לסיורי האייפונים של יד-בן צבי.

מיהו חפי?
דתיים לייט, דתל"שים, דתל"פים, דתי לדעתי, פוסט אורתודוקסים, ניאו רפורמיים, חפיפניקים, דתיים נורמלים, דתיים פלורליסטים, פרילאנסים של האל, ועוד שורת שמות וכינויים שבאים לתאר תת מגזר בחברה הדתית לאומית שעדיין לא הפנימה שכל אלה הם בכלל וריאציות שונות של יהדות קונסרבטיבית. האבחנה הזו עלולה להרתיע, בעיקר בשל חוסר הכרות עם הזרם הקונסרבטיבי ובשל תדמיתו המפוקפקת. רבים מבינינו ומבנינו אפילו לא יודעים להבחין בין רפורמים לקונסרבטיבים. היוצא מן הכלל שידע להכיל את האידיאולוגיה של התנועה המסורתית היה זבולון המר, בהיותו שר חינוך בשנות ה-80, כשקידם את פעילותה של קרן תל"י (תגבור לימודי יהדות) שהקימה מסגרות חינוכיות ברוח התנועה הקונסרבטיבית. נקודה למחשבה לכל המבקשים לתהות לגבי עתידה של הציונות הדתית.

זה נכון
אין ספק שהאיחוד בין הליכוד לישראל ביתנו נוגד את דרכו של מנחם בגין. מנחם בגין לא היה מאחד את תנועת החירות בעלת התומכים המזרחיים עם מפלגה אשכנזית המפלגה הליברלית ומקים את גח"ל. בוודאי ובוודאי שבגין לא היה רץ במשותף עם סיעות קיצוניות דוגמת התנועה לארץ ישראל השלמה ובונה יחד איתן את הליכוד. כי הליכוד הוא בלב, הליכוד הוא בראש, אבל גם הוא, הוקם כרשימה משותפת בשנת 1973. ומזל שלא שאלנו את יצחק שמיר לדעתו על הסכמת הליכוד לרוץ במשותף עם מפלגת עולים מברית המועצות, שהיה לו חלק מרכזי בעלייתם ארצה.

הדרך לרשימות מרשימות
מחלוקת אינסופית ניטשת סביב השאלה מה עדיף (או מה פחות גרוע) – פריימריז או ועדה מסדרת? בבחירות הקרובות צפויות להיות לפחות שתי רשימות שהינן תוצר של איחוד פוליטי ויורכבו על בסיס פריימריז וועדה מסדרת גם יחד. יש לקוות שהליכוד, ישראל ביתנו, הבית היהודי והאיחוד הלאומי ישכילו לנצל את השילוב של שתי השיטות על מנת שנראה את המעלות שבהן ולא חסרונם.

כל עוד בלבב
כשסיפרו למדינאי הצרפתי, ז'ורז' קלמנסו, שבנו בן ה-22 הפך לסוציאליסט, הוא טען שאדם צעיר שאינו סוציאליסט הוא חסר לב. לעומת זאת אדם מבוגר שבוחר להיות סוציאליסט הינו חסר שכל. נראה לי שהאמירה הזו נכונה גם בחייה של מדינה. אם כך הדבר, נשאלת השאלה האם מדינה שאוטוטו חוגגת 65, מבוגרת דיה לקבל שכל?

מצד אחד
בנימין נתניהו חגג לאחרונה יום הולדת 63. עוד ארבע שנים לפנסיה.

מצד שני
אתה לא מצליח לחזות אף מהלך של נתניהו כבר ארבע שנים ואתה קורא לעצמך פרשן פוליטי?!

יום שישי, 26 באוקטובר 2012

לא אקטואלי - 26.10.12


אפס משמאל
כשאלדד יניב חשב שכולם בשמאל שונאים את המתנחלים, הוא כתב את השמאל הלאומי. או אז פרצה המחאה החברתית ויניב יצא בווידוי ציבורי נרגש נגד הטייקונים. כשגם זה לא עזר לו להתרומם למעמד של מנהיג השמאל, לא נותרה לו ברירה אלא לשלוף את הג'וקר ולהאשים את הגרביים של ביבי. קמפיינר של שנאה, ובעברית: אפס.

שניים סינים
בשנת 1996 כתב אביב גפן את 'עונות'. לטעמי, אחד השירים הישראלים הטובים שנכתבו. "את היית באיזה חודש/ וחיכינו כבר לילד/ כשנולד אני קראתי לו אביב/ כי הוא סימל תקופת ביניים/ כשחיכיתי בינתיים/ כבר לחופש ששום איש אינו משיב". מאז עברו מים רבים בנילוס, ושני עיתונאים המזוהים עם המחנה הלאומי, שניהם פרסמו מספר ספרים, אחד מהם לילדים, החליטו לקרוא לבנם החדש (בנפרד) בשם סיני. יכול להיות שעם פרוץ האביב הערבי שכבר הפך לחורף, מגלים יועז הנדל ואמילי עמרוסי שאיפות טריטוריאליות חדשות? אם כן, אשמח לקבל את הזיכיון על חוף נואיבה.

דרך רבין
יום הזיכרון לרצח יצחק רבין גורר אחריו דיון קבוע על יכולתו של הציבור הדתי ו/או הימני לקחת חלק פעיל באירועי ההנצחה. דרך חדשה לציין את היום החשוב  תיחנך ביום שישי הבא, בו יקיים מרכז יצחק רבין בשיתוף הקרן הקיימת לישראל, יום טיולי מורשת בפארק רבין שבאזור שער הגיא. הסיורים השונים ייערכו ברגל, מכוניות, אופניים, רכבי שטח ואוטובוסים חינם אין כסף. בדיוק כמו שיצחק אהב.

מחול לכם
ביום שלישי הקרוב ייפתח בירושלים פסטיבל בין שמים לארץ זו השנה הרביעית. הפסטיבל, שיימשך שלושה ימים, מבקש לשלב מחול, יהדות ויצירה ויכלול מופעים של רקדנים ורקדניות, חלקם ביחד ורובם בנפרד. כמו כן, במסגרת הפסטיבל ייערכו סדנאות תנועה ותאורה ותוצג תערוכה שכוללת צילומים ומיצגי פיסול ווידאו. למתקשים לעכל את החיבור שבין יהדות למחול (בעיקר קוראים מהמין שחושב על המין היפה) מומלץ לצפות בסרט 'לא תרקוד' שמביא את סיפורם של קבוצת בחורים דתית שהחליטה להקים בית ספר למחול לגברים דתיים באתר בית הספר 'כל עצמותיי תאמרנה'.

חנוך רוזן
ביום רביעי ייערך טקס ההשקה של מדרשת השילוב 'נטור' שברמת הגולן. מדובר בשילוב של מכינה קדם צבאית עם שנת שירות בגרעין וגיוס שמזכיר ישיבת הסדר המיועדת לבוגרי תיכונים חילוניים ודתיים. בין המקימים של המדרשה נמנה הרב אביה רוזן, שהיה גם בין המייסדים של המכינה החילונית בקיבוץ מיצר, מהמכינות החילוניות הראשונות בישראל. הקידומת רב עלולה לבלבל את מי שפוגש את הרב אביה, עוף מוזר בשמי רמת הגולן, אותו אני מכיר עוד מימיי כתלמיד במכינת קשת יהודה וזוכר היטב את שיעוריו על ספר הכוזרי אליהם הגיע רכוב על אופנוע כבד, מה שבהחלט עושה את זה לחבורת נערים בני 18.

אין עתיד
על פי המצע של 'יש עתיד', מפלגתו של יאיר לפיד, אחד השינויים בשיטת הממשל יהיה שהרכבת הממשלה תוטל על ראש המפלגה הגדולה ביותר. במציאות הישראלית, בה הכנסת מורכבת מ-14 מפלגות, אין הצעה נכונה מזו. אלא שמהלך מסוג זה הוא גזר דין מוות למפלגה, במידה ולא תהיה אחת משתי המפלגות הגדולות. קשה לראות כיצד חברי מפלגתו של לפיד יתמכו ביוזמה שתפגע בסיכוייהם להיבחר שוב לכנסת אלא אם יחברו למפלגות הגדולות. במילים אחרות: הצבעה למפלגת יש עתיד היא אוקסימורון (כמעט כמו הצבעה לאיחוד הלאומי, חדש ומרץ, ששמותיהן כבר מזמן לא מעידות על מהותן).

יושנן בנות
בימים אלה עלה לרשת בלוג חדש בשם 'מתנחלות ברשת' בו משתפות חמש תושבות יהודה ושומרון את עולמן הפנימי עם העולם החיצוני. כמו כל בלוג איכותי, גם פה הדברים מובאים ללא סינון ועריכה, ומעניקים תחושת של אינטימיות ואותנטיות גם יחד. נדמה שרק בבימה מסוג זה ניתן לקרוא כיצד מרגישה מתנחלת חילונית, על החופש הגדול (והמילואים!) כאויב מספר אחת של האם מרובת הילדים, ועל ביקורם של ארבעים אופנועי הארלי דווידסון בלב בנימין. את רחל ויוקנת, מתנחלות מארץ נהדרת אחרת, לא מצאתי בבלוג.

טדי קולך
בעוד פחות מחודשיים ייערך בירושלים כנס ה-TEDx הראשון. למי שלא מכיר, TED הינה ועידה מוצגים רעיונות ששווה להפיץ באמצעות הרצאות חדות וקצרות. מלבד הוועידה השנתית שנערכת זה 28 שנים בארצות הברית, נערכות ועידות משנה ברחבי העולם ובעשירי לדצמבר תיערך ועידת המשנה של ירושלים בפעם הראשונה. קוראים קורעים מוזמנים להציע עצמם באתר הכנס.

יום שישי, 19 באוקטובר 2012

לא אקטואלי - 19.10.12


עשו להם אוניברסיטה
השבוע פורסמו תוצאותיו של סקר שביעות רצון הסטודנטים ממנו עולות תוצאות לא מחמיאות לאוניברסיטאות בישראל ביחס למכללות, כשהמרכז הבינתחומי בהרצליה מעפיל למקום הראשון, האוניברסיטה הפתוחה זוכה במקום החמישי כשהאוניברסיטה הבאה אחריה היא בן-גוריון שמגיעה רק למקום ה-15 מתוך 32 מוסדות להשכלה גבוהה שנבדקו. ועד ראשי האוניברסיטאות פטר עצמו באמצעות תגובה מזלזלת כי "מטבע הדברים, סקר שביעות רצון מהוראה משקף בין השאר את מידת הקושי בלימודים, העומס והדרישות מהסטודנט". גם אם נניח שיש אמת מסוימת בטענה זו, ראוי לאוניברסיטאות ללמוד ממכון ויצמן, שלא נחשב למקום קליל במיוחד, והגיע למקום השלישי.

הכל למכללות
במסגרת מפגש עם תכנית המנהיגות הצעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית לפני כשנתיים, טען השר סילבן שלום כי טעותו הגדולה הייתה כשהתנגד להקמתן של המכללות. להגנתו טען, כי חשש מהעמקת הפערים בין קבוצות שונות באוכלוסיה באמצעות מצב של השכלה סוג א' של אוניברסיטאות מול כזו סוג ב' של המכללות. תוצאות הסקר מראות שהאוניברסיטאות עדיין לא הפנימו את השינוי בשוק ההשכלה בישראל ושיתרונן היחסי מתמצה בהיותן מוסדות מחקריים. בהתאם לתוצאות אלה ראוי לבחון רפורמה בהשכלה הגבוהה בישראל שתכליתה להביא לכך שכלל לימודי תואר ראשון יתקיימו במכללות, בעוד האוניברסיטאות תתמקדנה בהכשרה לתארים מתקדים בתחומי המחקר השונים.

הסתה לשם הסחה
אחת הסיבות לנסיקת המכללות הינה היכולת הגבוהה שלהן (בהשוואה לאוניברסיטאות) לפעול באופן דינמי ביחס למציאות המשתנה. אחד האמצעים לכך הינו הקמת מכוני מחקר שאינם מסתפקים במחקר טהור ועורכים פעילויות המאפשרות ניתוח אירועים עכשוויים. דוגמא אחת כזו היא המכון למדיניות נגד טרור שהוקם במרכז הבינתחומי שקיים בשבוע שעבר סדנת מומחים סביב משבר המשילות במזרח התיכון, בה לקחו חלק אנשי צבא, ממשל, דיפלומטיה ומחקר. במסגרת הסדנא נערכו דיונים מעמיקים שכללו שימוש בנתונים עדכניים שהובאו על ידי גורמי השטח שלא תמיד הגיבוי המחקרי עבורם כבר קיים. אחת המסקנות שעלו מניתוח המציאות במדינות ערב הינה שהמצב הכלכלי הקשה אליו נקלעים המשטרים השונים במצרים, סוריה ולבנון, לא מאפשרים להם להתחמש ולפעול באופן אקטיבי נגד מדינת ישראל אך כן לעשות שימוש בהסתה נגדה על מנת לייצר הסחה של דעת הקהל המקומית מהצרות הפנימיות של אותן מדינות.

ביטחון למי ולמי
מכון מחקר נוסף שעורך אירועים מחכימים הינו המכון למחקרי ביטחון לאומי שיקיים בשבוע הקרוב שני כנסים מעניינים: הראשון יתקיים לאורך יום שלישי, יעסוק באתגר הגנת המים הכלכליים של ישראל ויכלול דיון במכלול היבטים בנושא: טכנולוגיים, משפטיים, ביטחוניים ונוספים. האירוע השני ייערך לזכרו של זאב שיף ביום חמישי בערב וייסוב סביב נושא אמצעי התקשורת החדשים והביטחון הלאומי. מדובר בשני נושאים שמומלץ להתעמק בהם, כי סוגיות ביטחוניות הן כבר מזמן לא רק נחלתם של אנשי צבא.

דיבת הארץ
זה שעיתון הארץ מלכלך על הארץ, זה לא חדש. מה שכן חדש (יחסית), זהו אתר פרספקטיבה, שפועל בשנתיים האחרונות לניטור וניתוח דיווחים מעוותים על ישראל בעולם. חלק ניכר מפעילות האתר מוקדשת לאיתור השמצות של עיתון הארץ על ישראל בעולם. בשבוע האחרון הראה האתר כיצד עקיבא אלדר, כתב בכיר בעיתון, מעוות נתונים על מנת להציג את ישראל (בגרסא האנגלית בלבד, משום מה) כמדינת אפרטהייד. מכיוון שבעיתון הארץ מדובר בתופעה רווחת, יתכן ואין ברירה אלא להטיל על פרקליטות המדינה להגיש תביעות דיבה נגד עיתונאים שמציגים נתונים שקריים על מדינת ישראל ומוציאים את דיבתה רעה.

הרב המאושר
השבוע נחשף כי הרב אמנון יצחק משתמש באייפון אישי למרות שהוא עצמו מטיף למאמיניו שלא לקנות את המכשיר המסוכן. להגנתו טען, כי הרב שטיינמן אישר לו להשתמש באייפון לצרכי החזרה בתשובה. אותי מעניין אם הרב שטיינמן אישר לו גם לצפות בטמבלוויזיה ומי לכל הרוחות אישר לו להסתובב עם שמלות?

טיפול זוגי
בבוקרו של יום שישי שעבר נפתח בקהילת השמשוני שבמודיעין בית המדרש הזוגי בשיתוף מדרשת לינדנבאום. במסגרת בית המדרש, לומדים בחברותא זוגות זוגות תחת הנחייתם של הרב אוהד טהרלב והרב חיים נבון. יוזמה מקסימה ולא רק עבור המעוניינים לפנות את הבית ולאפשר לילדים לנקות אותו לקראת שבת.

פרשיית השבוע
מיד לאחר המבול, קובע הקב"ה את עיקרון היסוד כי יצר לב האדם רע מנעוריו. באופן מפתיע למדי, מיד לאחר מכן, מברך האל את נוח ומורה לו ולבניו לפרות, לרבות ולמלא את הארץ – לכאורה מעשה שמשמעותו היא הוספת רוע בעולם. דווקא סתירה זו מחייבת להבין כי העובדה שיצר לב האדם רע מנעוריו אינה גזירת גורל. הייעוד של האנושות, הם הצורך לגבור על אותו יצר רע בד בבד עם פיתוח העולם. ויש שיגידו שאין זה אתגר, אלא תנאי – כי אין יצירה בלי יצר רע.

שבת נוח
לכם?