יום שישי, 25 בנובמבר 2011

לא אקטואלי - 25.11.11


מכה מתחת לחגורה
השבוע נערך במכון הישראלי לדמוקרטיה שולחן עגול סביב נושא חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. לא אחדש הרבה אם אספר רוב הדברים שנאמרו על החוק הפשיסטי והטיפשי, השרו אווירה של שיח חברים במועדון חדש של מאוכזבי מרצ. רגע אחד ששווה בכל זאת להזכיר הוא אמירתו של חבר הכנסת שלמה מולה, לשעבר חתום על החוק והיום פעיל נמרץ נגדו: "בקרוב עוד יחוקקו חוק שיאסור על המוסלמים להתפלל לכיוון ירושלים". בהשראת דבריו של המחוקק הדגול אני מציע לחוקק חוק על פיו יפוטרו חברי כנסת שהם ממש, אבל ממש טיפשים.

מנחם האב
הפצצת כור גרעיני, הקמת עשרות יישובים ליהודים בגליל, ליברליזם כלכלי, העברת תקציבים לישיבות, סיפוח חבלי ארץ משוחררים. גם אני מתגעגע לליכוד הישן של מנחם בגין.

הבנות בלי הבנות
טענה שגורה בפיהם של מנהיגי הציונות הדתית כלפי הפוליטיקאים החילונים היא שפעם אחר פעם מעדיפים האחרונים לכרות ברית פוליטית עם החרדים שמשמעותה חיזוק מעמדם של החרדים במוסדות הדת הממלכתיים. אישוש נוסף לטענה זו התקבל השבוע, עת הושלמה בחירתם של נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי דיינים. הפעם הגדיל לעשות עו"ד יורי גיא-רון, אשר המיר את התחייבו בכתב לתמוך במועמדת אישה בתמיכה במועמד חרדי. כעת, לראשונה לאחר 12 שנים, תורכב הוועדה מגברים בלבד. אם הציונות הדתית לא מצליחה במשך שנים לרתום את החילונים לצד שלה, אולי הגיעה השעה שנציגיה בכנסת יובילו את פירוקה של הפיקציה שנקראת הרבנות הראשית הנשלטת על ידי חרדים שאפילו הם עצמם לא סרים למרותה.

הכלבים נושכים
אני באמת לא מבין את אותם חברי כנסת שבסך הכול ביקשו להכפיל פי שישה את סכום הפיצוי אותו ישלם מי שמפרסם לשון הרע. לא יותר קל לתבוע שישה גופים תקשורתיים שונים ששיקרו במצח נחושה והלעיזו כנגדם כאילו מדובר בתיקוני חוק שונים ומשונים?


והשיירה נמשכת
ביום שלישי הקרוב יצוין התאריך המפורסם כ"ט בנובמבר. אם יתמזל מזלנו, כלי התקשורת בישראל יציינו את התאריך החשוב באופן ראוי. כלי תקשורת שלהם יש גם קצת שכל, אולי יזכרו לציין ביום שני הקרוב את כ"ח בנובמבר 1961 – 50 שנה בדיוק למבצע יכין בו עלו לישראל 80,000 יהודים ממרוקו. יפה עשתה אוניברסיטת בר-אילן (ומה עושות בנדון שאר האוניברסיטאות?) שתערוך ביום שני כינוס מיוחד בשיתוף יד בן-צבי בו יוצגו סיפור המבצע, מחקרים בנושא, ואם יהיה מזל – גם אוכל מהמטבח המרוקני.

מדעי האומה
אירוע אקדמי נוסף שיערך בשבוע הקרוב הוא הכנס השנתי השמיני של הקתדרה ללימודי תולדות קק"ל אשר יוקדש לציון 110 שנות להקמתה של הקק"ל ולראשית ההתיישבות היהודית בגליל התחתון. עצם קיומו של הכנס דווקא באוניברסיטת בר-אילן מעלה את התהייה האם נותרו אוניברסיטאות ציוניות-אקטיביסטיות נוספות בישראל? נראה שבמסגרת השיח סביב משבר ההשכלה הגבוהה בישראל ראוי לתת מקום מכובד גם לדבריו של ברל כצנלסון במסתו "עובדי המדע בשירות האומה": "זכותו של איש המדע לחשוב שכל העולם לא נוצר בעצם אלא בשביל המדע, אבל אזרחים יהודים פשוטים בימינו כשמדברים ביניהם רשאים הם לומר, שאם יש לנו עניין במדע, אם יש לאומה עניין לבנות את המדע, הרי המדע נוצר בשביל האומה".

כנס מירכתי ארץ
בימים שלישי ורביעי הקרובים ייערכו במקביל שני כנסים מאד עשירים בתוכן (לא בטוח לגבי הכסף...): האחד הוא כנס ישראל-שדרות לחברה שכבר זכה להכרה מכובדת ויעידו על כך שבעה דיונים של ועדות הכנסת שייערכו במסגרתו, מעבר לכל הפאנלים והאירועים הנוספים. הכנס השני הוא הכנס החמישי של עמותת מרחב שמטרתה יצירת איכות חיים עירונית בערי ישראל, אשר יתמקד הפעם סביב סוגיית העיר כמנוע לצמיחה כלכלית. השנה הכנס ייערך באשקלון (לאחר שקודמו נערך בסחנין) וישתתפו בו מרצים בכירים וראשי ערים מהארץ ומחו"ל. יש לקוות שכנסים אלה, שכבר לעצם קיומם מחוץ לגבולות קיסריה-הרצליה יש חשיבות מיוחדת במדינתנו הקטנטונת עם הפריפריה הגדולה, יצליחו להדהד גם עד למסכי הטלוויזיה של תושבי תל-אביב.

סופש נעים לירושלים
מי שרצף הכנסים קצת כבד עליו, מוזמן לחמשושלים – פסטיבל התרבות ותיירות החורף של ירושלים שיתקיים במהלך ארבעה סופי שבוע בחודש דצמבר. הפסטיבל כולל את פתיחתם של מוזיאוני ירושלים עד השעות הקטנות של הלילה, מופעי תיאטרון ומחול, תפריטי מסעדות מוזלים, ועוד שלל אירועים. כתייר של קבע בבירה, אני ממליץ במיוחד על קונצרט הפעמונים של מגדל ימק"א.

פוסט טראומה
אם החרדיות היא ריאקציה למודרניזם, חרד"ליות היא ריאקציה לפוסט-מודרניזם. ואכמ"ל.

שירי לי
כנרת.

יום שישי, 18 בנובמבר 2011

לא אקטואלי - 18.11.11


פמיניזם להמונים
ביום ראשון הקרוב צפוי להיערך באוניברסיטת תל-אביב יום עיון שיסקור שלושים שנות מחקר פמיניסטי של תקשורת ההמונים בישראל. על אף סדר היום העשיר ומגוון המחקרים שיוצגו בו, נראה כי תקופת היובש של הנשים בצמרת השלטון מאז גולדה מאיר ועד ימי התמודדותה של ציפי לבני על ראשות הממשלה הביאה ליבול אקדמי דל. יש לקוות כי בכנס שיסכם את העשור הבא יינתן מענה מחקרי לכמה מהתעלומות הפמיניסטיות הגדולות של השנים האחרונות: כיצד השפיעה תמיכתם של ארגוני הפמיניסטים בלבני בשל היותה אישה (וגם לא ביבי) על עמדותיה החדשות? האם התחרות בשלי יחימוביץ' היא זו שהביאה את ציפי לבני לחבור לנעמי חזן ולקרן החדשה לישראל, על אף העובדה שהם אלה שתבעו להעמיד אותה לדין בבריטניה? כיצד העזו אותם ארגוני נשים שקראו לעם ישראל להצביע לציפי לדרוש מגברברי מרצ לפנות את מקומם לזהבה גלאון? כמה זמן ייקח עד שתעמוד אישה בראשות מפלגה ימנית, ומה הסיכוי ששמה יהיה פאינה?

משפטוקרטיה
ארגוני השמאל הקיצוני עותרים לבית המשפט העליון שנותן להם במה מיוחדת להשמעת טענותיהם, מופרכות ככל שתהיינה, אותן שמחים לאמץ החברים בפרקליטות המדינה. והרי לנו הפרדת רשויות למופת בממלכת המשפט הישראלית.

בגין ז'בוטינסקי
השמאלנים של היום הם לא השמאלנים של פעם. אחרת קשה להסביר מדוע הם מתגעגעים לימנים של פעם.

הכל פוליטי?
רצונה של ממשלת ישראל להגביל את המימון המגיע לארגונים פוליטיים בישראל מממשלות זרות הוא הגיוני ומתבקש: לממשלות זרות יש אפיקים מקובלים אחרים דרכן הן רשאיות להשפיע על מדיניותה של ישראל בתחום זה או אחר. על פי הצעת החוק של חבר הכנסת אופיר אקוניס, עמותה פוליטית מוגדרת ככזו שמטרותיה ישפיעו על סדר יומה המדיני והביטחוני של ישראל. אלא שדפוס פעולתם של ארגוני השמאל נוטה לקדם שיח פוליטי מובהק באמצעות שיח אזרחי קונצנזואלי: הגנה על זכויות אדם, שמירה על חופש ביטוי ושאר חירויות. כעת, אחד האתגרים הניצבים בפני חברי הכנסת הינו לייצר חוק שיצליח לזהות את הארגונים הפוליטיים.

במקום מדינה יהודית
אחת הדוגמאות לארגון מתוחכם שפועל בדרך זו ועלול שלא להיכלל בהגדרת החוק של אקוניס היא עמותת 'במקום' המציגה עצמה כמי שמבקשים לחזק את הקשר בין זכויות אדם ומערכות התכנון במדינת ישראל. סקירת מגוון פעילויותיה של העמותה מעלה כי היא פועלת בעיקר בהתאם לעיקרון הפשוט של עיכוב תהליכי בנייה ליהודים, וקידום ההכרה בבנייה לא חוקית של בדווים וערבים. 'במקום', אשר בשנת 2009 קיבלה על פי דיווחיה יותר מ-700,000 ₪ מישויות מדיניות זרות, לא מסתפקת וממשיכה לפעול נגד כל החלטה שנועדה לשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל: לאחרונה הגישה במקום למועצה הארצית לתכנון ובנייה השגה נגד הקמתו של מתקן כליאה למסתננים מאפריקה ואף ערערה על נחיצותו. במקום האיחוד האירופי, הייתי מעביר מימון נוסף לעמותה שמביאה לכך שפחות מהגרי העבודה מאפריקה יבקשו להגיע לאירופה.

יופי אתיופי
את מי שיטענו כי ההתנגדות לקלוט מהגרים שחורים מאפריקה נובעת מגזענות של החברה הישראלית יש להזמין לחגיגות חג הסיגד שיחולו בשבוע הקרוב. חג שמח!

הצגה פצצה
לאחרונה צפיתי בהצגה 'סמירה', שעוסקת בסיפורה האישי של מחבלת מתאבדת. למרות הביקורות המהללות את ההצגה וטוענות שהיא אינה פוליטית, הנטייה הראשונית שלי הייתה לוותר על התענוג שבצפייה בעוד מיצג אומנותי-תל-אביבי המשתלב בתעשיית השקר לקידום הנרטיב הפלסטיני. בסופו של דבר, החלטתי לא לוותר לעצמי וללכת להצגה על אף הפוטנציאל הנפיץ שבה. לשמחתי, חששותיי התבדו. ההצגה שנכתבה על ידי ענת ברזילי ובכיכובה, מביאה בדרך מקורית ומפתיעה את סיפורה האישי של אישה לא צעירה, המבקשת להתפוצץ בבית קפה. באמצעות חקירה צולבת אותה מנהלים חוקרים ישראלים, נחשף כתב אישום המופנה כלפי... לא, לא הכיבוש, אלא החברה הפלסטינית דווקא.

פרשנות השבוע
אליעזר הוא מנכ"ל אימפריית 'אברהם אבינו בע"מ' כבר שנים רבות, אבל על כרטיס הביקור שלו מודגש – אליעזר עבד אברהם. בידי אליעזר עצמה גדולה, אך הוא לא משתמש בה לצרכיו. כשהוא נוסע לחו"ל כמיליונר בשביל לחפש כלה ליצחק, הוא מכריז בכל הזדמנות "עבד אברהם אנכי", ולא משאיר לעצמו טיפונת של כבוד או הנאה. הנגטיב שלו הוא לבן, אחיה של הכלה המיועדת... הניתוח המקורי לפרשת השבוע הוא לא שלי, כי אם של אהרוני ברנשטיין, מחבר הספר "פעם בשבוע – תובנות והעצמה אישית מפרשת השבוע" (הוצאת ידיעות ספרים). ספרו החדש והנעים של ברנשטיין כולל תיאורים קלילים של פרשת השבוע אשר מאירים אותה באור אחר ומאפשרים לקורא להפנים את הערכים הגלומים במקרא בחייו האישיים.

אקטואלי
טור בן שלוש ישמח לקבל מתנות מקוריות, צ'קים ושאר תופינים לרגל יום הולדתו.

יום שישי, 11 בנובמבר 2011

לא אקטואלי - 11.11.11


מאחזי עיניים
השבוע פורסם כי הפלסטינים התובעים בעלות על אדמות מגרון משכו את תביעותיהם לקבלת פיצוי על השימוש בקרקע, ככל הנראה מכיוון שלא הצליחו להוכיח את בעלותם על הקרקע. מדובר בהתפתחות משמעותית, בעיקר מכיוון שממנה עולה כי הפסיקה של בג"צ להרוס את מגרון התקבלה ללא תשתית ראייתית. כך מצטרפת מגרון למקרים נוספים כמו שכונת היובל בעלי שאובחנה כנמצאת על אדמות פרטיות שאין להם דורש. האירוע שקרה השבוע מהווה הזדמנות לממשלה לאמץ פתרון ביניים שייתר את הצורך בביצוע פסיקת בג"צ האמורה: במקרים של מאחזים שנמצאים על אדמות פרטיות שבעליהן אינם מזוהים, ניתן לוותר על הדחף להרוס את המבנים ו/או לפנות יושביהם, וזאת מתוך שאיפה להגיע להסדר עם הבעלים על הקרקע להסדרת ההתיישבות.

לקחת יוזמה לתת
קורה לכם שצץ לכם רעיון למיזם חברתי ממש מועיל, אבל אתם לא ממש יודעים איך ומאיפה להתחיל כדי להרים אותו על הרגליים? ארגון פרזנטנס הוקם בדיוק למטרה זו: סיוע ליזמים חברתיים לפתח רעיונות חדשים באמצעות השתתפות בתוכנית הכשרה המספקת כלים וקשרים ראשוניים. הארגון הצעיר, אשר הוקם בשנת 2007 על ידי אהרון הורוביץ ואריאל בארי, צעירים יהודים שעלו לישראל מארצות הברית רק לפני מספר שנים, צומח במהירות ובשנת 2012 צפוי לערוך תוכניות הכשרה ב-13 ערים שונות ברחבי העולם. ההרשמה לתוכניות השונות נסגרת בימים הקרובים.

יוזמה שורשית
אם ביוזמות עסקינן, בשבוע הקרוב יצוין שבוע היזמות העולמי, שבישראל ילווה באירועים רבים שייערכו בכל הארץ. האירועים השונים מותאמים למגוון רחב של קהלים ומפולחים בהתאם: מבני נוער, דרך סטודנטים ועד יזמים ובעלי עסקים). אחד הפרויקטים היפים שיתקיימו בשבוע זה הוא 'שורשים', בו יזמים יחזרו אל המקום בו גדלו והתחנכו ויעבירו הרצאות בבתי ספר, מתנ"סים וברים.

שפה תחתונה
כחלק מהדיון הציבורי סביב הצעת חוק יסוד מדינת הלאום של ח"כ אבי דיכטר, נשמעת טענה כאילו הצעת החוק שוללת את מעמדה הרשמי של השפה הערבית. מחקר חדש של ד"ר אביעד בקשי, מומחה למשפט חוקתי, מערער על הנחת היסוד לפיה לערבית יש מעמד רשמי. הטענה המרכזית של המחקר, שפורסם מטעם המכון לאסטרטגיה ציונית, היא שאילו הערבית הייתה שפה רשמית, היו נדרשות כל רשויות המדינה לפעול באופן דו לשוני, על כל המשמעויות הכרוכות בכך: מניהול הליכים משפטיים ועד הגשת הצעות חוק בערבית. בפועל, מוכיח המחקר כי החקיקה, הפסיקה והפרקטיקה במדינת ישראל אינם רואים בערבית שפה רשמית, אלא מעניקים לה מעמד חוקי בעיקר למטרות נגישות. למרות המחקר החדשני, לדעתי מסגרת הדיון הראויה לסוגיה לא צריכה להיות משפטית: ראוי לזכור כי המקור למעמדה הרשמי של השפה הערבית טמון בחקיקה מנדטורית. לימים, מעלו הבריטים במנדט שניתן להם והוחלט להקים בפלסטינה שתי מדינות – יהודית וערבית. בינתיים הוקמה מדינה יהודית, שראוי ששפתה הראשית תהיי עברית. מעמד רשמי לשפה הערבית צריך להינתן בתחומי המדינה הערבית כשתקום אי"ה (ירצה – תקום, לא ירצה – לא תקום).

חינוך רציני בצחוק
פעמים רבות אני עוסק מעל שורות אלה בסוגיות חינוכיות בדגש על התוכן שמועבר במסגרות השונות. הפעם אני מבקש להמליץ מיזם חדש של קבוצת אמנים מוכשרים בשם "חינוך בחיוך" שמתמקד דווקא בדרך להעברת התכנים הלימודיים: שימוש בהומור. החברים בקבוצה מקיימים סדנאות, מפגשים וימי אומנות ולא שוכחים להתגאות בהתמקדותם בנושאים הנסובים על ארץ ישראל, השפה העברית ולמורשת היהודית.

גינה לי חביבה
בסוף השבוע האחרון זכיתי להשתתף באחד הפסטיבלים המקסימים ביותר בישראל: בתים מבפנים, בו מעל 100 מבני ציבור ובתים פרטיים נפתחים באופן נדיר לציבור הרחב. בין הביקורים המהנים בוילות המפוארות וההשתתפות בסיורים מרתקים, הופתעתי לגלות בעיקר את פינות החמד החדשות של ירושלים: הגינות הקהילתיות. הגינה הקהילתית היא הרבה יותר מאוסף ערוגות בהן מגדלות השכנות את העלים החביבים עליהן. למעשה, הגינה הקהילתית מאפשרת לדיירי השכונה לחזור למבנה קהילתי בזכות הרצון המשותף לטפח שטח חקלאי, איש איש ומטרותיו.

בירת היין
החל מאתמול ובמשך שלושת החמשושים הקרובים ייערך פסטיבל היין ה-13 של יקבי יהודה. מעבר לטעימות יין וסיורים ביקבים ייערכו במסגרת הפסטיבל גם מרתון סרטים, יריד אמנים, תערוכה, סימפוזיון פיסול – הכל סביב היין. למי שלא אוהב יין והמשיך לקרוא עד כאן, אספר כי במסגרת הפסטיבל ניתן לבקר בשש מבשלות בירה. לחיים!

חרם דלא רבנו
לאור סגירת מיזם הנישואין של צוהר, אין אלא להכריז על חרם חוצה מגזר ומגזר: לא מתחתנים עד לביטול גזירתו של השר לענייני דת. רווקים ונשואים כאחד.

אחד אחד
יום שכולו פרסומת לאורז פרסי.

יום שישי, 4 בנובמבר 2011

לא אקטואלי - 4.11.11


לעולם חוסן
לא מעט רעיונות הופרחו לחלל השיח הציבורי בעקבות עסקת שליט: מקביעת מדיניות חילופי שבויים ועד עונש מוות למחבלים. נדמה לי שאף אחד מהפתרונות הללו אינו ישים ללא שינוי מהותי ברוח החברה הישראלית. מהלך אחד שכן מוביל שינוי כזה בציבור הוא יוזמת ההחתמה על כרטיס 'חוסן' של תנועת 'רעננים' עליו חתמו מאות חיילים ומילואימניקים שבמקרה של חטיפה מסרבים להשתחרר תמורת מחבלים. יש לקוות כי יוזמה זו תגבש סביבה מספיק חותמים אשר יהוו מסה קריטית לתת אמירה ציבורית בחטיפה הבאה.

חדשות לבקרים הבאים
חזרתה של הכנסת לפעילות שגרתית יכולה דווקא להרגיע את בנימין נתניהו. במובנים רבים, מהווה הכנסת את מכשיר הוונטילציה של החברה הישראלית, מציאות המאפשרת למנהלי הקואליציה להתמודד עם אי אילו מחאות באמצעות כללי משחק ידועים, גם אם הדבר אינו מהווה ערובה לשלמות הקואליציה. עם זאת, ככל שריחן של הבחירות קרב, כך עולה מפלס האיומים לנטישת הקואליציה ממי שצופים כי הקדמת הבחירות תשרת את מטרתם. על כן, ככל שהזמן יעבור, מרחב התמרון של הקואליציה יקטן ואנו נחזה בכנסת שעוסקת בעיקר בניהול משברים ופחות ביוזמות קונסטרוקטיביות.

לעומת מדינת הלאום
יוזמה חיובית אחת כזו, היא הצעתו של חבר הכנסת אבי דיכטר לכונן את חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, אשר נועד להעניק מעמד חוקתי למאפייניה היהודיים של מדינת ישראל. לכאורה, מדובר בחוק שתכניו מובנים מאליהם, אך המציאות המשפטית אותה מתווה בג"צ מונעת ממדינת ישראל לפעול למען העם היהודי, לדוגמא באמצעות קידום התיישבות יהודית (בתוך תחומי הקו הירוק, כן?). הצעת החוק צפויה לזכות למתקפה רבתי מצד ארגונים המבקשים להפוך את ישראל למדינה דו-לאומית בשם שיח השוויון. למצער, לארגונים אלה יש השפעה רבה על ח"כים לא מעטים בשמאל הציוני אשר באופן אינסטינקטיבי תמכו בחוק אך מתקשים לעשות כן כעת אל מול מכבש הלחצים שמופעל עליהם. המתנגדים לחוק טוענים שהחוק פוגע במרקם העדין שבין המדינה היהודית לדמוקרטית. ראוי להזכיר להם כי חוק היסוד המדובר אינו עומד בפני עצמו ומצטרף ל-11 חוקי יסוד קיימים, אשר תשעה מהם כבר מעגנים את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, מבחינה פורמלית ומהותית.

אקטיביזם פרלמנטרי
'שלום אדוני השר' הוא אתר חדש שעלה לאוויר ומאפשר לשלוח באופן ידידותי ונוח פניות לחברי כנסת ושרים. הניסיון מראה כי פניות ציבור אולי לא משנות את עמדת הח"כים (אם כי לפעמים כן), אבל הן בהחלט גורמות לנבחרי הציבור לרדת מהגדר ולהירתם לטובת נושאים מסוימים, נניח חוק יסוד:מדינת הלאום, אם נחפש דוגמא לא היפותטית.

משרה ללא אמון
דמו בנפשכם שהיועץ המשפטי של חברת 'קוקה קולה' נואם בכנס כלכלי פומבי ומזהיר מפני כך שהחברה המעסיקה אותו תאמץ רעיון להוספת מיץ בטעם חדש. סביר להניח שאותו יועץ משפטי יפוטר על המקום. לא כך הדבר במגזר הציבורי – שם ליועץ מוענקת חסינות ולעתים רבות הוא שוכח את חובתו להגן על עמדת נבחר הציבור שמעסיק אותו. דוגמא לבעייתיות שבמצב זה הוא עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, שבמקום להשמיע את עמדתו בפורום הראוי לכך, בחר לתקוף את הצעת החוק של דיכטר, דווקא בכנס של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה הזכורה מפרשת טקס הסיום ללא שירת ההמנון. בדרך מסתורית הגיעו דבריו של היועץ היישר לעמודי החדשות של עיתון הארץ למחרת היום. מעבר להדחה מתבקשת של ינון, הגיעה השעה לנטרל את השיח המשפטי בעזרתו מסורסים נבחרי הציבור וזאת באמצעות הפיכת תפקיד היועץ המשפטי למשרת אמון. על המינהל התקין יופקדו כל החשבים, המבקרים ושאר פקידים מקצועיים.

אגוזי אקדמיה
פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטאות מגלה כי מספר הסטודנטים בחוגים למדעי החברה והרוח ממשיך לרדת. הסיבה העיקרית לכך היא שהצעירים הישראלים מבקשים ללמוד מקצועות שיעניקו להם מקצוע, ובהתאם למודל של ההשכלה הגבוהה בישראל אשר שואב את השראתו מהמודל הגרמני, נהנים הסטודנטים מהכשרה ספציפית, אך חסרים את השכלה בינתחומית רחבה, כפי שנהוג במודל האמריקאי. ביום שני הקרוב, יפרוס ד"ר דניאל פוליסר, נשיא מרכז שלם, את חזונו למכללה אותה הוא מקים בהתאם למודל האמריקאי. יש לקוות כי המכללה החדשה תצליח במקום בו האקדמיה הישראלית נכשלה עד כה, בין השאר משום שיותר מדי חוקרים ישראלים הפכו את מדעי החברה והרוח לקרדום פוליטי לחפור בו.

מודה לעוזב לירוחם
בשבוע החולף סיים ד"ר צבי צמרת את תפקידו כיושב ראש המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך אשר ימשיך את פעילותו הציבורית בירוחם. חלק מהקרדיט על פעילותו המבורכת והנמרצת של צמרת, ראוי לזקוף לטובת שר החינוך, גדעון סער, שמינה אותו לתפקיד. אלא שמינוי המחליף מתמהמה, ולא מעטים מבין אלה ששולטים בתכני הלימוד של מקצועות החברה והרוח הם מינויים של יולי תמיר. מכיוון שסביר להניח שבתקופה הקרובה שר החינוך יוכל לעסוק פחות בחינוך ויותר בצורך להיבחר לעוד קדנציה כשר, רצוי למהר ולמנות מחליף ראוי שיאפשר לגדעון סער להמשיך ולהציג לקהל בוחריו קבלות על עשייתו החשובה במשרד החינוך.

חזרה בשו"ת
מחקר חדש שהתפרסם השבוע מגלה כי רוב החוזרים בשאלה חוזרים שוב בתשובה. הגיוני. אני כל ערב חוזר בשאלה וכל בוקר חוזר בתשובה.