יום שישי, 28 באוקטובר 2011

לא אקטואלי - 28.10.11


שוביניזם בסביבה
השנה זו הפעם השלישית שמבחר קהילות יכריזו על שבת פרשת נוח כשבת של קיימות יהודית, וזו כבר הופכת להיות מסורת. מעבר לפעילויות השונות שייערכו בבתי כנסת וקהילות בכל רחבי הארץ, יקדיש מכון התורה והארץ את עלון השבת שלו לנושא יהדות וסביבה, בשיתוף פעולה עם עמותת 'טבע עברי', שעומדת מאחורי הרעיון של שבת הקיימות. הבשורה הטובה בכך שמכון הלכתי חשוב לוקח על עצמו את הטיפול בסוגיה הירוקה היא שראוי ונכון שהשיח הסביבתי לא יישאר רק ברובד החינוכי, אלא גם יבוא לידי ביטוי בהלכה. הבשורה הרעה היא שגם אותו מכון הלכתי מגלה סממנים ניאו-חרדיים ומשמיט את השמות הפרטיים של המשתתפות בכתיבת העלון. מעניין מה הייתה אומרת על כך ב', אשתו של רבי מאיר, אשר בגמרא שמה הופיע במלואו.

מציונות תצא תורה
לפני כשנתיים אישרה הכנסת את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל אשר ביקשה להעביר חלק מאדמות המדינה לידיים פרטיות. במסגרת תפקידי אז, כמנהל צוות הקרקעות של המכון לאסטרטגיה ציונית, הצגתי את עמדת המכון בפני חברי ועדת הכלכלה של הכנסת. עם סיום דבריי, טען חבר הכנסת כרמל שאמה (אז עוד לא הכהן), כי הוא מבין את הקשר בין ציונות למי שיושב על הקרקע, אך אינו מבין את הקשר בין ציונות לבעלים על הקרקע. באופן אינסטינקטיבי הפניתי אותו לדברים שנאמרו בקונגרס הציוני החמישי עם הקמת קק"ל ובדבר ימי הכנסת עת כונן חוק יסוד: מקרקעי ישראל. יש להודות שהתשובה שנתתי לא סיפקה אפילו אותי, וכשסיפרתי על כך לחבריי מתוכנית המנהיגות הצעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית, החלטנו להקים בית מדרש לציונות שמטרתו להוריד את האבק מארון הספרים הציוני ולהכיר את הטקסטים המכוננים של הוגי הרעיון הציוני לגווניו. היום, לאחר פעילות חובבנית למדי של קבוצת לימוד, החליט המכון לאמץ את הרעיון וייסד תוכנית מקצועית ומסודרת שתתחיל בחורף הקרוב. ההרשמה בעיצומה.

שלג דאשתקד
ביום שני הקרוב ייערך בבית אבי-חי שבירושלים טקס הענקת הפרס לעיתונאות של המרכז העולמי של בני ברית לשנת 2011, אשר יכלול הרצאה מרכזית של דן שפירו, שגריר ארצות הברית בישראל. אחת הזוכות בפרס, אשר מוענק מדי שנה לאנשי תקשורת שהצטיינו באופן סיקור התפוצות בתקשורת הישראלית, היא במבי שלג הבלתי-נלאית, עורכת ומייסדת כתב העת 'ארץ אחרת'. במבי זכתה בפרס בזכות הגיליון המיוחד שהפיקה בשנה שעברה ועסק בעתידה של יהדות אמריקה, עבורם ישראל הופכת יותר ויותר לארץ אחרת.

ים המוות לערבים
ב-15 הימים שנותרו עד לסיום ההצבעה לבחירת שבעת פלאי תבל אנו צפויים לשמוע יותר ויותר קולות משמאל נגד ההצבעה לטובת ים המלח בשל העובדה שהרשות הפלסטינאית אינה נהנית מהיתרונות הכלכליים הגלומים בים המלח. כמובן שלא הכללתו של ים המלח כאחד מפלאי תבל היא זו שמפריעה, שהרי מדובר על ניסיון להשתמש בתחרות כפלטפורמה לקידום השיח הפרו-פלסטיני. שיהיה. סביר להניח שיהיו גם כמה חובבי תקשורת מימין שיצאו נגד התחרות לאור העובדה שבאתר התחרות מוגדר כי ים המלח נמצא בישראל, ירדן ופלסטין. את אותם הנודניקים ארגיע בכך שלא מצוין מאיזה צד של ים המלח נמצאת פלסטין.

חופש השיטוי
מדי שנה מפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את מדד הדמוקרטיה הישראלית. לקראת פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטאות מעניין לבדוק דווקא את הממצאים לגבי יחסם של הישראלים לאקדמיה. מהמדד עולים כמה ממצאים מעניינים: ראשית, רוב הישראלים חושבים שלמרצים אסור להביע דעות פוליטיות. שנית, רוב עוד יותר גדול חושב שהמדינה צריכה לפקח על תכני הקורסים. ממצא נוסף ואולי הכי פחות מפתיע הוא שכנראה מי שענו לסקר הם קצת יותר חכמים מאלה שערכו אותו. אחרת קשה להסביר מדוע עורכי הסקר מתבלבלים וחושבים שחופש אקדמי מקנה חופש ביטוי להביע דעות פוליטיות בהרצאה שאמורה להיות מקצועית, ועוד יותר מכך מתקשים להבין שבמקרה של האקדמיה הישראלית דווקא פיקוח על תכני הקורסים יכול שיאפשר חופש אקדמי נרחב הרבה יותר מהמצב כיום.

שניים מקרא אחד אבחון
מנהג יפה עשה לו מכון ון-ליר בירושלים אשר מדי שנה מחבר את פרשת השבוע לציבור הרחב באמצעות סדרת הרצאות שעוסקות בקשר שבין הפרשה לתרבות. בשנים האחרונות נסבו הסדרות סביב קולנוע, תיאטרון, אמנות ומוסיקה. החל מיום ראשון האחרון, מבקשת סדרה חדשה להביא את סיפורי המקרא דרך הפריזמה הפסיכולוגית והפסיכואנליטית. ההרצאות מועברות על ידי מרצים בכירים המתחלפים מדי שבוע ואחריהן ניתן יהיה לעקוב גם בשידור ישיר ברשת האינטרנט, היישר מהספה.

אחרי החגים
נו, מתגעגעים?

יום שישי, 21 באוקטובר 2011

לא אקטואלי - 21.10.11


כאילו הציל
כל המרחם על נפש אחת, סופו שיתאכזר לעולם מלא.

לולב מכופף
מדי שנה מייבאת מדינת ישראל ממצרים כ-700 אלף לולבים, שהם יותר משליש מכמות הלולבים המבוקשים בקהילות היהודיות בארץ ובעולם. השנה החליטה ממשלת מצרים לאסור את היצוא, ובתגובה אישרה שרת החקלאות באופן חריג לייבא לולבים מרצועת עזה, וזאת על אף האיסור הגורף הקיים משנת 2007 להעביר סחורות מעזה לישראל. אלא שאז סירב משרד החקלאות הפלסטיני בעזה לאפשר את מכירת הלולבים בתואנה כי עצי הדקל ברצועה סובלים ממחלה. כמו אותו העבד שגם אכל את הדג המבאיש, גם קיבל מלקות וגם שילם קנס גבוה, כך גם ישראל הפרה את הסגר שהופעל נגד ממשל החמאס וגם לא ראתה מהם אף לולב. מחסור הלולבים, הושלם לבסוף  באמצעות ייבוא מעבר הירדן.

רגש
זה השכל החדש.

מחאה חברתית-לאומית
הדי המחאה החברתית של הקיץ מסרבים לשכוך על רקע דחיית המלצות ועדת טרכטנברג בידי ראשי המחאה. מבלי להתייחס לשאלה האם הביקורת כלפי הוועדה היא עניינית (היא לא, בעיקר כשהאלטרנטיבה היא לפנות את הבמה ולהתרחק מאור הזרקורים הממכר), הגיעה השעה לקיים חשבון נפש ולקבוע את יחסו של המשק הישראלי כלפי תנועת הגלובליזציה. בעולם הגלובלי של היום, בו תאגידים בין לאומיים משתלטים על חברות ישראליות, הציבור בישראל לא נהנה מהשגשוג הכלכלי שרווחיו זולגים אל מעבר לים והאינטרסים של האזרח הישראלי מפנים את מקומם לטובת אינטרסים זרים. על כן, למרות שהמחאה הובלה על ידי לא מעט אנרכיסטים שחולקים באופן בסיסי על עצם קיום המרכיב המדינתי כחלק מזהותו של האזרח הקטן, ראוי למנף את המחאה החברתית באמצעות שיח פטריוטי גאה לטובת אימוץ עקרונות כלכליים מתאימים. את הציבור הישראלי, ללא הבחנה בין ימין ושמאל, קפיטליסטים וסוציאליסטיים ניתן וצריך לאחד סביב הרצון לחזק את המשק הישראלי באמצעות עידוד צריכתם של מוצרים כחול לבן. אה כן, וגם לא לשכוח את המאבק בריכוזיות.

רפואה לא משלימה
מאד פופולארי לתמוך בשביתת הרופאים המתמחים וגם לי ברור שצריך לשפר את תנאיהם באופן משמעותי, לטובתם ולטובת חולי ישראל. אבל בכל זאת יש כמה עובדות שחשוב לזכור: ראשית, הרופאים הצעירים למדו בבתי ספר לרפואה הממומנים בחלקם הניכר על ידי משלמי המסים. שנית, צעירים רבים שביקשו ללמוד רפואה ונדחו מפאת מחסור בתקנים נאלצו לוותר על חלומם או ללמוד בחו"ל, לשלם יותר ולהיפרד לכמה שנים מסביבתם. שלישית, לא בטוח כלל שחלה הרעה בתנאיהם של הרופאים מאז בחרו הרופאים הצעירים ללמוד רפואה. כל אלה מהווים התחייבות מוסרית של כל רופא צעיר להמשיך ולשמש כרופא במדינת ישראל ומביאים למסקנה כי התפטרות קולקטיבית מהווה, במובנים מסוימים, לא פחות מאשר סירוב פקודה המוני.

פרקי אמהות
תקופת השבתות וחגים אשר אנו קרובים לסיומה מהווה מבחן לא פשוט ליחסי הורים וילדים אפילו במשפחות הכי טובות. על מנת להפחית מהמטענים שאולי הצטברו בליבם של הילדים על אימהותם, מומלץ לילדי ישראל לקרוא את "בבקשה תשגיחי על אימא", אשר יצא לאחרונה בתרגום לעברית. הספר, אשר נכתב על ידי הסופרת הקוריאנית קיונג סוק שין, ממחיש באמצעות סיפורה של משפחה המובא מנקודת מבטם של ארבע דמויות את הפער הנצחי שבין חלומות האם לצרכי הילדים. הרומן מתאים מאד לחברה הישראלית, במיוחד לאור קווי הדמיון לחברה הקוריאנית: שתי חברות שעברו במהירות מחברות מסורתיות-קולקטיביסטיות לחברות מודרניות-אינדיבידואליסטיות. לטובת שיפור יחס הילדים לאבותיהם, דרוש ספר נוסף.

ברוכים הבהאיים
למי שנהנים מהבעיה ההפוכה ומבקשים להמשיך ולבלות במסגרת התא המשפחתי גם ביום שישי נעים זה, מומלץ להגיע לגנים הבהאיים בחיפה, בהם ייערך יום פתוח לרגל ציון עשור להשלמתן של 19 הטראסות המרכיבות את הציר המרכזי של המתחם המפואר. למבקרים בפעם הראשונה בגנים, אסור להחמיץ את הסיורים המודרכים הכוללים סקירה על תולדות הדת הבהאית. לקצרים בזמן: מדובר דת מונותיאיסטית שצמחה מהאסלאם השיעי בפרס לפני כ-150 שנים שהיום מאמיניה נרדפים באיראן, בין השאר, בשל קשריהם עם האויב הציוני – סיבה נהדרת לגלות אמפתיה למעט המאמינים הבהאיים שמביאים תיירים רבים לארצנו.

נוסחא בטוחה
אין רגש אין דאגות.

יום רביעי, 12 באוקטובר 2011

לא אקטואלי - 12.10.11


אבל אבלים
בשבת חול המועד נוהגים אחינו האשכנזים לקרוא את מגילת קהלת, הוא שלמה המלך. בשל המורכבות הרבה של הספר "בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו? מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה" (מסכת שבת ל:). לי נראה שלספר חשיבות נוספת, בעיקר בעידן המבלבל בו אנו חיים: מעיד על כך פרופ' אוריאל סימון, מחוקרי התנ"ך הבכירים שבדורנו, שהתוודה על עצמו כי מה שמנע ממנו למרוד בדת בימי נעוריו הייתה העובדה שהתנ"ך הצליח להכיל בתוכו ספר אמביוולנטי כמו קהלת. לחובבי המגילה מומלץ לרכוש את המהדורה המעוצבת החדשה שהוציאה האמנית תמר מסר, הכוללת איורים עם פרשנות מקורית לכמה מפסוקי המגילה.


הרחבת דעת הקהל
ועד מתיישבי גוש קטיף, מכון ון-ליר, המכון לאסטרטגיה ציונית, התנועה ליהדות מתקדמת, טבע עברי, השומר הצעיר, קולך, גשר ועוד עשרות ארגונים נוספים, כולם, ישתתפו בפסטיבל הקהל ה-15 שייערך ביום ראשון בסמינר רמת אפעל. כמי שיצא לו להשתתף בפסטיבל כבר בשנותיו הראשונות, אין לי אלא להמליץ בחום על אירוע התרבות היהודי-ישראלי המגוון ביותר, אליו מגיעים דתיים וחילוניים מכל רחבי הארץ. השנה לראשונה יאורגן הפסטיבל על ידי רשת בתי המדרש, להם אאחל כי בשנה הבאה יצליחו להנמיך עוד יותר את המחיצות בחברה היהודית בישראל, אם יעמדו במשימה הלא פשוטה של שיתוף האוכלוסייה החרדית באירוע.

תג מחיר
מוות לערכים.

הסדר חדש
לאחרונה פורסם על נוהל חדש בצה"ל לפיו תלמידי ישיבות ההסדר יתבקשו לוותר על חזרתם לישיבה במידה ובחרו להגיש את מועמדותם ליחידות המובחרות, וזאת בניגוד לעבר, בו הוויתור נעשה רק במידה שעברו את הגיבוש. למרות שבקרב חלקים מסוימים בציבור הדתי נראה כי מדובר בהתנכלות מכוונת, אין זה המניע. הרציונל מאחורי ההנחיה הינו לאפשר חזרה לישיבה רק להסדרניקים שרואים בכך צעד לכתחילה, ולא על תנאי. אני אישית ראיתי לפני יותר מעשור כיצד לא מעט מבני גילי שמחו לחזור לישיבה המפנקת בעיקר כדי להימנע משירות צבאי מלא. אמנם, פינוק היא נטייה טבעית, אך היא אינה מצדיקה מצב בו כל בן ישיבה חוזר לישיבה על חשבון שירות צבאי. על כן ראוי להגיע להסדר חדש: כל אחד יוכל להצטרף לישיבת הסדר ללא הגבלה וללא תקנים, אך לישיבה תוקצה מכסה עבור התלמידים הראויים לכך שיוכלו לחזור לישיבה בתום המסלול המקוצר. והשאר? יוכלו לחזור לישיבה לכמה זמן שירצו לאחר השירות הצבאי.

פסיפס של פסטיבלים
לאחרונה הופכת נתניה להיות בירת התרבות של השרון. יעידו על כך לא פחות משלושה פסטיבלים שיתקיימו בחול המועד ברחבי העיר: הפסטיבל הבינלאומי השישי לגיטרה קלאסית, פסטיבל סוכות עולמי בו תוצגנה עשרות סוכות המייצגות קהילות יהודיות מרחבי העולם וגולת הכותרת – פסטיבל הפסיפס שיכלול בין השאר תערוכת אמנות בינלאומית, כנס אקדמי ופעילויות עממיות לכל המשפחה. בקצב הזה, נתניה תהפוך להיות חולון החדשה.


ללא פרופורציה
עיר נוספת לה יש אמירה תרבותית, הנמצאת בפריפריה הדרומית לנתניה, היא תל אביב. למי שלא מכיר, בתל אביב מספר פינות חמד, ואחת הקסומות שבהן היא מתחם התחנה בנווה צדק. מי שטרם זכה לבקר במתחם החדש מוזמן לעשות זאת במהלך חג הסוכות, בו תיערך תערוכת 'גדווול' בה תוצגנה עבודותיהם של סטודנטים מהמחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי HIT. כל הפריטים בתערוכה הם פריטים יומיומיים המוגדלים פי עשר מגודלם המקורי: ממחזיק מפתחות ועד קופסת סוכרזית. שימושי במיוחד לטיפול בקלפטומניה


למה לא פוליטיקה
למזלו הטוב, זכה הרב חנן פורת ז"ל עוד בחייו להכרה ראויה והוקרה מכובדת על פועלו למען המחנה הלאומי. עם זאת, פורת הוא גם הסמל לטרגדיה של כישלון הימין האידיאולוגי בפוליטיקה הישראלית. ימין אידיאולוגי אשר לא ידע להתפשר, שהתנפץ לעוד ועוד רסיסי מפלגות, ובנוסף לכול גם לא השכיל לשלב כוחות עם אחרים במחנה הלאומי שאינם שומרי מצוות מסוימות. לקראת הבחירות של שנת 2006, בה התמודדו המפד"ל והאיחוד הלאומי ברשימה משותפת, יצא לי להשתתף במפגש של בוגרי תא כתום עם פורת. לאחר המפגש שוחחתי עמו על הצורך לשלב מספר גבוה של חילונים ברשימה לכנסת על מנת לזכות בקולותיהם של מאוכזבי הליכוד לאחר ההתנתקות. פורת דחה מכל וכל את הצעתי, וטען כי האמת סופה להתגלות ולנצח. הסוף היה ידוע מראש: הרשימה המאוחדת קיבלה תשעה מנדטים בלבד, וליברמן נהנה עד היום מהפקרתו של הימין האמוני את הימין החילוני. אבל ככה זה עם האידיאולוגים הגדולים: קשה להם להבין שבפוליטיקה לא מספיק להיות צודק. צריך להיות גם קצת תחמן.

אושפיזין
"בסוכות תשבו שבעת ימים". אומר רע"א הקטן: "תשבו" – אתם ולא זבובים. חג שמח!

יום שישי, 7 באוקטובר 2011

לא אקטואלי - 7.10.11


לוחמי חירות
קוראי 'ישראל היום' יגלו כי לעיתון סוף השבוע התוספה הפתעה: חוברת בשם 'חשבון נפש דמוקרטי – לפי משנתו של מנחם בגין', בה מובאים ציטוטים של מנהיג תנועת החירות בזכות הדמוקרטיה הליברלית. אכן, ראוי מאד להעלות על נס את עובדת היותו של מנחם בגין אחד המנהיגים הישראלים הדמוקרטיים ביותר אותם ידעה מדינת ישראל, למרות שהיו מי שטענו שניצחונו בבחירות הוא קץ הדמוקרטיה הישראלית. באופן מפתיע למדי, החוברת פורסמה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, גוף שפעיליו לא בדיוק נמנים על מצביעי ליכוד, ונכתבה על ידי פרופ' מרדכי קרמניצר, אחד מפטרוניה של מרצ בבחירות 2009. באופן קצת פחות מפתיע, קובע קרמניצר כי מדיניות החקיקה של הכנסת הנוכחית היא אנטי דמוקרטית ומשתמשת בכסות של פטריוטיות, כאילו לא הוא זה שמבקש לקדם מדיניות שמאל קיצונית בכסות של שיח דמוקרטי.


נבואת אשכול
סוף השבוע הארוך לו זכינו בשבוע שעבר אפשר לי להתחיל ולסיים את קריאתו של נוילד, הרומן החדש, המקסים והארוך (550 עמודים!) של אשכול נבו, עם הפסקות הכרחיות לשאר מצוות החג: תפילה, אכילה ושינה (לאו דווקא בסדר הזה). דרך דמויות המייצגות שלוש דורות של ישראליות, מצליח נבו להביא את סיפורם של אלה אשר ראו את מטרת הציונות ביצירת מקלט בטוח לעם היהודי ותו לא, וכיום הגיעו לידי שבר כשהבינו שמטרה זו אינה תמיד מצדיקה את המחיר אותו נדרשת החברה הישראלית לשלם. כך חוזה הסופר המחונן הקרוי על שם סבו, לוי אשכול, את הצורך במהפכה חברתית אשר תאפשר לעם היהודי לעלות מדרגה ולהקים את חברת המופת אליה נכספו ראשי התנועה הציונית. מה שנבו לא חוזה, הוא את האפשרות שמהפכה כזו תתעורר בתוך גבולותיה של מדינת ישראל.

פלא ארכיטקט טוני
השבוע פורסם כי הפלסטינים מבקשים מהקוורטט להחליף את השליח לענייני המזרח התיכון, טוני בלייר, בתואנה שהוא מוטה לטובת ישראל. מקור בכיר שעבד עם אהוד אולמרט אימת בפניי את נכונות הטענה, וסיפר כי גם בלייר עצמו יודע כי הפלסטינים אינם מעוניינים להגיע להסדר עם מדינת ישראל ולא משנה מה יהיה הפיתרון המוצע. עם זאת, זעמם הבלתי נשלט של הפלסטינים עודנו לא ברור, לאור העובדה שהם יודעים את מה שגם בלייר יודע טוב מכולם.

אל תלכו
בשבוע שעבר נחנך במוזיאון ישראל פרויקט מיוחד במינו: סריקתן של המגילות הגנוזות והנגשתן לציבור הרחב באמצעות רשת האינטרנט. אמנם, בעותקים של מגילות ים המלח המפורסמות שנמצאו במערות קומראן ומתוארכות לתקופת בית שני, ניתן היה לצפות בהיכל הספר הרבה לפני התחדשותו של מוזיאון ישראל. ובכל זאת, היכולת הניתנת כעת בידי ההמון לבחון את ההבדלים בין נוסח המגילות הקדומות לבין נוסח המסורה אשר מובא בכתר ארם צובא ומאוחר באלף שנה באמצעות לחיצת כפתור, מאפשרת לגלות שהרבה לא השתנה באלפיים השנים האחרונות, בכל האמור לדברי התוכחה המובאים בהפטרה של יום כיפור בשמו של הנביא ישעיהו לקראת היום הקדוש, לדוגמא.

קריאת ביאליק
בקפה ביאליק, שברחוב ביאליק בתל אביב, זכיתי להכיר את להקת 'אל המשורר', הרכב ששם לעצמו למטרה לחדש את יצירתו של ביאליק ולקרבה לקהל הצעיר שיודע שחיים נחמן הוא המשורר הלאומי, אבל לא בדיוק מבין מדוע. יודעי ח"ן יספרו לכם שתשובה אפשרית אחת לכך היא שביאליק כתב גם לא מעט שירי ילדים ("רוץ בין סוסים", "יוסי בכינור" "נד-נד", ועוד) בין השאר במטרה לחבב את השפה העברית על גוזלי העם היהודי המתחדש. למרות 100 השנים שעברו מאז כתב ביאליק את שיריו על אהבה, יהדות ופוגרומים, והביצועים המחודשים והרוקיסטיים של 'אל המשורר' לשלל שיריו של ביאליק, מצליחים להפיח רוח חיים בטקסטים המורכבים ומספקים משב רוח מרענן בסצינה המוזיקלית בישראל.

משפחה טובה
אין כמו הימים שבין ראש השנה, בהם הגיבוש המשפחתי עלול להתערער, לבין יום כיפור, בו כולנו מחפשים לקבל על עצמנו מעשים טובים להמתקת הדין, מכדי להמליץ על הצטרפות להתנדבויות משפחתיות, מיזם חדש של 'חברה טובה', אתר אינטרנט המרכז את אפשרויות ההתנדבות בישראל. אפשרויות ההתנדבות מותאמות לכל גיל ומאפשרות לכל בני המשפחה להתגבש יחדיו סביב מטרה טובה משותפת שהיא לא להתנקם בדודה המעצבנת.

שעון חיץ
זהו, מחר מסתיים שבוע נדיר שכלל שתי צומות. אפשר לחזור לשעון קיץ, או לכל הפחות להגיע להסדר לפיו שעון החורף יונהג רק לבעלי המשפחות והרווקים ימשיכו עם שעון הקיץ. גם ככה מדובר בשני עולמות מקבילים...