יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

לא אקטואלי - 28.9.11


תיקון טעות
בסוף השבוע האחרון נשא ראש הממשלה נאום מדויק בפני נציגי כל העולם באו"ם. דווקא בשל חדות הנאום, צרמה לאוזן טעות אחת מאד בולטת: בניגוד לדבריו של נתניהו, לא הכותל המערבי הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. אל המקום הקדוש ביותר אמור היה להיכנס הכהן הגדול אך ורק בשבת הבאה.

פיתרון שתי המדינות
שורשיו של הסכסוך אשר קרע את קוריאה לשתי מדינות לעם אחד טמון במאבק היסטורי בין שתי ממשלות לאותה מדינה פוטנציאלית שלא הסכימו לוותר על השררה למען האיחוד הטבעי. מי שרוצה מוזמן לראות בכך רמז לבאות לקראת מה שעלול להוביל בקרוב למציאות של פלסטין מערבית ופלסטין מזרחית (שתשכון בכלל בגדה המערבית).

שנהיה לראש
ולא לדג.

קרב סכינים
רציתם לקנות מתנה לחג למי מקרוביכם ועדיין לא הספקתם? רוצו לקנות את 'מבקשי פניך', ספרו החדש של הרב חיים סבתו המאגד אוסף שיחות מרתקות של המחבר עם הרב אהרן ליכטנשטיין על אלוקים, יהדות ומה שביניהם. השיח שהתקיים בין שניים מענקי הרוח של היהדות המודרנית, תועד כהלכה בספר בעל פוטנציאל לשמש תחליף לספר הכוזרי במאה ה-21 ומתקיימת בו קביעתו של רב חמא בר חנינא: "אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה, כך אין תלמיד-חכם מתחדד אלא בחברו".

אתיקה לדוגמא
ביום שני הקרוב יערוך המרכז לאתיקה ששוכן במשכנות שאננים כנס תחת הכותרת האתיקה של הכפרה תוך מתן דגש להיבטים דתיים, משפטיים, פילוסופיים ופסיכולוגיים. תוכנית הכנס נשמעת מעניינת למדי (וכוללת הרצאה של גידי אורשר בנושא 'כפרה בקולנוע'), אך כללי האתיקה מחייבים אותי לספר כי על הכנס שמעתי מעובדת המרכז וידידה טובה, כפרה עליה. הכניסה – חופשית!

יש לי יום יום דף
בראש השנה לפני 88 שנים חולל הרב מאיר שפירא מלובלין מהפכה והחל במסורת של לימוד דף יומי לפיה יהודים מכל העולם ילמדו את אותו דף תלמוד באותו יום. מאז הצטרפו ליוזמה עשרות אלפי יהודים מרחבי העולם בכל יום ואפילו פורטל מיוחד ברשת האינטרנט, הפועל זה כשנתיים, מרכז בתוכו את כל המידע הדרוש ללומדים ולמעוניינים להצטרף. לרגל השנה החדשה, עומדות בפני הקוראים והקוראות שתי אפשרויות: האחת, לקבל על עצמכם להצטרף לשיעור קבוע לרגל השנה החדשה (רשימת שיעורים בכל אתר ואתר נמצאת באתר) והשנייה, היא לדחות את ההצטרפות לחודש אב הקרוב, בו צפוי להתחיל מחזור הלימוד ה-13 שיימשך כ-7.5 שנים. ולא מוטב מאוחר.

שיטת בית הלל
לפני שבועיים וחצי כתבתי פה אודות חשיבותה של יוזמת 'מתפקדים' המעודדת אזרחים לגלות מעורבות פעילה בדמוקרטיה הישראלית באמצעות התפקדות למפלגות. הקורא הלל אפלבום מציע שגם המדינה תעודד את התפקדותם של אזרחי ישראל למפלגות וזאת באמצעות תיקון לחוק מימון המפלגות לפיו גובה המימון ייקבע לא רק על פי מספר המנדטים בכנסת, אלא גם על פי מספר המתפקדים. על מנת למנוע מצב של מתפקדים תמורת תשלום, אני מציע שהמימון ייקבע על פי מספר המצביעים בבחירות הפנימיות. היתרונות בשיטה החדשה ברורים: רמת ההשפעה של המתפקדים על המפלגה (ותקציבה) יגדל באופן ניכר ועל כן זה יהיה אינטרס מובהק של המפלגה להגדיל את מספר המתפקדים ואת איכות הקשר עימם. כל שנדרש על מנת לקדם את ההצעה המבריקה הוא להתגבר על התנגדותם של 54 חברי הכנסת אשר במפלגתם (עדיין) לא מתקיים הליך של פריימריז.

בחירת הפריימריז
למרות הדברים הללו חשוב להבהיר כי לפריימריז, בכל שיטה, יש בעיה מובנית: ככל שהתחרות הפנימית בין מועמדי המפלגה היא פתוחה וחריפה יותר, היא גוררת, כמעט באורח בלתי נמנע שתי תוצאות: פגיעה בלכידות המפלגה וצורך בגיוס משאבים. על פי פרופ' אבי דיסקין, מומחה לעניין, התחרות הדמוקרטית הפנים-מפלגתית כרוכה אם כן בדילמה לא פשוטה: מניעת התחרות הפנימית או צמצומה, מותירה את הזירה הדמוקרטית לתחרות בלתי גמישה במישור האישי, בעוד תחרות פתוחה עלולה להביא להרס של המפלגות כגופים מאוחדים, לתופעות של שחיתות, ומשום כך גם לערעור הלגיטימציה של התהליך הדמוקרטי. האם יש שיטה טובה יותר מפריימריז לבחירת רשימת המועמדים? איני יודע, אבל ככל הנראה אמירתו של צ'רצ'יל הדמוקרטיה תקפה גם לגבי הפריימריז: "דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר פרט לכל האחרות שנוסו".

הקונספציה שהכזיבה
אותו וינסטון צ'רצ'יל היה גם זה שאמר כי "פוליטיקה היא היכולת לחזות מה יקרה בעתיד, בתוספת היכולת להסביר לאחר מעשה מדוע זה לא קרה". לאור כל אזהרות ספטמבר מהתקופה האחרונה, נראה שהגדרה זו מתאימה גם לפרשנים בכירים של כלי התקשורת המובילים בביצה התקשורתית של ארצנו הקטנה (אך לא מספיק קטנה לטעמם).

כתיבה
וחתימה טובה, לא? J

יום שישי, 23 בספטמבר 2011

לא אקטואלי - 23.9.11


מסורת של מלחמות דת
אתמול בלילה, לפני 120 שנים, הובאה לקבורה דבורה, אשתו הראשונה של אליעזר בן-יהודה. את מה שקרה באותו הלילה, תיאר איתמר בנה בן ה-9, במאמרו 'עם שחר עצמאותנו': "...הם (האשכנזים הירושלמים) לא יתנו להביאה למנוחות בבית הקברות האשכנזי... אבי עמד נדהם רגעים מספר... נחפז העירה, עד מהרה חזר, ואיתו חבורה מבני העדה הספרדית אשר ראשיה לא הצטרפו אל הקנאים שרדפו את אבי עד חרמה. כאן ניטשה מלחמה בין הקברנים משתי העדות ליד הגופה היקרה... כבמגע קסם רפו ידי האשכנזים. הדובר בשמם יצא את המערכה מרוב פצעיו, והקברנים... הביאוה להר הזיתים למקום מנוחתה נצח...". דרושים לנו היום עוד מאותם ספרדים עם טעם (של פעם).

לאות החקלאות
ביום ראשון הקרוב יערוך מכון דש"א (דמותה של ארץ) יום עיון שעניינו בחינת היבטים סביבתיים בהקצאות וניהול קרקע חקלאית. מטרת היום היא לקדם דיון ציבורי סביב הנושא הנדון בימים אלה בוועדת רוטקופף לבחינת המדיניות לניהול קרקע חקלאית. מטבע הדברים, כשמדובר במכון המחקר של החברה להגנת הטבע, כשבוחנים את סדר היום המתוכנן ליום העיון, מגלים שעיקר השיח נסוב על שיקולים סביבתיים וקולה של האידיאולוגיה הציונית, אשר התבססה רבות על חקלאות ותפיסת קרקע, אינו נשמע. הדברים נכונים במיוחד כיום, כשהמכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע אשר פעל במסגרת הקרן הקיימת לישראל, נסגר ובצדק, לאחר ששימש בעיקר כמנגנון לחלוקת ג'ובים ותו לא.

בין תשובה לשבות
את הדתיים ניתן לחלק לשניים: אלה שבימים הנוראים לא יסכימו להתרחק ממושבם הקבוע בבית הכנסת שלהם, ואלה שישמחו להזדמנות לברוח ולהתאוורר בבתי הארחה ותפילה אחרים. פיתרון מקורי לחברי הקבוצה השנייה אותו אימצתי אני בשנים האחרונות הוא להצטרף לגרעיני המתנדבים של שבות עם. מדובר בארגון הפועל לסייע בקליטתם של עולים חדשים מאתיופיה בזמן שהותם במרכזי קליטה. בתקופת החגים מרחיב הארגון את פעילותו ומתנדבים רבים מתקבצים מכל רחבי הארץ על מנת לסייע בקיומם של תפילות ושאר מנהגי החג. גם השנה, ישמח הארגון לקלוט מתנדבים ומתנדבות חביבים וסובלניים לפחות כמו העולים אשר לחלקם זו הפעם הראשונה לחגוג את מועדי תשרי כהלכתם.

משנכנס אדר
עם תחילת שנת הלימודים פרסם עיתון העיר מוסף חינוך מיוחד הכולל את 50 המשפיעים על החינוך במדינת ישראל. בחמישייה הראשונה התגלתה דומיננטיות של שמות אשר נבחרו בעיקר בשל השפעתם על אופן הוראת האזרחות בישראל, ביניהם ראש המזכירות הפדגוגית, ד"ר צבי צמרת והפרופסורים ידידיה שטרן ואשר כהן, ראשי ועדת המקצוע בעבר ובהווה. בעוד הבחירה התבססה על התהודה התקשורתית, בפועל המשפיעים האמיתיים נמצאים הרחק מאור הזרקורים. במקרה זה, האדם בעל ההשפעה הרבה ביותר על לימודי האזרחות בישראל, הוא אדר כהן, המפקח המרכזי על הוראת המקצוע, מינוי בצלמה ובדמותה של שרת החינוך הקודמת, יולי תמיר, ובעבר עוזר מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. אדר כהן, אשר חולש על תקציבי ענק, מכשיר סגל מדריכים ייחודי למקצוע זה, עדיין משפיע על בחירת ספרי הלימוד וקובע אם ומתי לכנס את ועדת המקצוע, משתמש במנגנון ככלי שרת בידיו שלו בכדי למנוע כל שיפור בתוכנית הלימודים שאינו לרוחו. ולמי שחושב שמדובר במינוי מקרי בלבד נספר כי כהן החליף בתפקיד את אסתי ברנד אשר פוטרה בשל היותה מתנחלת מקדומים ולימים זכתה בתביעה בבית הדין לעבודה שקבע כי פיטוריה היו שרירותיים.

מנשרים קלו
צדקנות רקובה
הומניסטים בגרוש
במעילים של פרווה
מבדילי הגירוש
ליצני המוסר
יצרני החומות
במבט מיוסר
מקימים גטאות
מזהים את המילים? כנראה שלא. יובל שנים של רוק ישראלי משגשג לא הצמיח אמנות אוונגרדית שקוראת תיגר על אליטות פסיאודו-ליברליות. ערב סיומה של תשע"א, ביום שלישי הקרוב, תיערך במועדון הסאבליים התל-אביבי הופעת ההשקה של ההרכב החדש 'קולנשר והיונים'. מי שמעדיפים לשלוט על עוצמת הדציבלים ולהתחבר יותר למילים, יוכלו להסתפק בערכת 'תל אבסורד', מארז הכולל ספר שירה ודיסק.

מזרח תיכון חדש
הישראלים שהמליצו על אוסלו, דחפו לבריחה מלבנון, בירכו על ההתנתקות, ממליצים עכשיו שנכיר בפלסטין. משום מה, אני לא סומך עליהם. להלן הצעה הנגדית, הגיונית לא פחות: ממשלת ישראל צריכה ללכת לקראת הפלסטינים ולרגל החזרת השגריר מירדן לבקש מהאו"ם להכיר בירדן בתור המדינה הפלסטינית. למצרים שמבקשים לפתוח את הסכם השלום יוצע שלום קר: אנחנו ניקח את החלקים החמים של סיני והמצרים את הקרים. במקרה והסורים יחממו את הגזרה, יורחב אתר החרמון.

או"ם

יום שישי, 16 בספטמבר 2011

לא אקטואלי - 16.9.11


דיני עבודה
כמי שמעולם לא הצביע למפלגת העבודה, הדעה שלי לגבי זהות המנצח בבחירות לראשות המפלגה אינה רלוונטית. אבל כאזרח במדינת ישראל, חשוב לי שאדם ישר יוביל את מפלגת העבודה, ולכן טוב שההוא ששמר על זכות שתיקה בחקירת המשטרה לא עלה לסיבוב השני. עכשיו נותר לקוות שלא יעלה בידו של ההוא עם מפקדי הארגזים להמשיך את דרכה של הפוליטיקה הישנה והלא טובה.

גביר הדמוקרטיה
עם סיום מושב הכנסת הגיש חבר הכנסת אבי דיכטר אודות את הצעתו לכונן חוק יסוד שמעגן את אופייה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. למרות התמיכה הרחבה לה זוכה ההצעה בקרב חברי הכנסת, יש לא מעטים בשולי השמאל הישראלי שמתנגדים להצעה, אך מבינים שיש לה רוב מוצק בציבור הישראלי ועל כן מקצינים את הביקורת כלפיה. אחד מהם הוא פרופ' ידידיה שטרן, שהפך לשיטה את קידום דעותיו בשם הגנת הדמוקרטיה. בתחכום רב ובמצג שווא של ניקיון כפיים, מיהר שטרן להביע את חששו בפני קוראי הפורוורד, יומון היהודי המתפרסם בניו-יורק, כאילו הצעת החוק תיתפס כגזענית. הוא כמובן לא טען שהיא גזענית, אלא רק הביע את החשש. את העבודה כבר עושים בשבילו ארגונים פרו-פלסטינים אשר מצטטים את אותו שטרן כ-"קולות יהודים" המגנים את חוק היסוד הגזעני.

יסוד החוק
לקראת ה-20 בספטמבר קוראים כל מיני חכמולוגים לממשלת ישראל להכיר במדינה הפלסטינית, כאילו כך ייפתרו כל בעיותינו. אלא שהכרה בינלאומית במדינה הפלסטינית היא רק שלב נוסף במאבק היהודי-ערבי שמתנהל בארץ ישראל מאז ראשיתה של התנועה הציונית. השלב הבא והדי צפוי יהיה מאבקם של ערביי ישראל נגד זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. בכמה מקומות האסימון כבר התחיל ליפול, ולא במקרה ערכה המכללה האקדמית נתניה ביום שני האחרון סימפוזיון בנושא השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל. בנוסף יערוך ארגון ממר"י בימת דיון ביום שני הקרוב בנושא ערביי ישראל לאן? אם תרצו, סיבה נוספת לתמוך בהצעת חוק היסוד של אבי דיכטר, כאן ועכשיו.

לא אלמנטרי
האייטם הנוכחי אינו מיועד לקוראי עיתון זה: מי שמתכחש לסרבנותם המסורתית של הערבים לקבל ריבונות יהודית בארץ ישראל, מוזמן לצפות בסרטו החדש של דני אילון, שעלה השבוע לרשת האינטרנט, בו מציג סגן שר החוץ את כל הפעמים שערביי ישראל שללו כל פשרה טריטוריאלית שכללה העברת שטח ליהודים ממזרח לקו הים.

לא אשתוק
השבוע אתר האינטרנט של הארץ שינה את פניו. מישהו במערכת כנראה לא מבין שהבעיה של העיתון אינה עם הצורה אלא עם התוכן.

החופש ליצוק
לאחרונה נפתחה בגלריית ליטבאק שבתל-אביב תערוכת הזכוכית 'החופש ליצור', אשר כל היצירות שבה הן מעשי ידיהם של אמנים צ'כים. כאשר מדברים עם ישראלים על אמנות זכוכית, השם הראשון שעולה הוא צ'יהולי. בניגוד לצ'יהולי, שכמה יצירות שלו מופיעות גם הן בגלריה ואשר משתמש בעיקר בטכניקות של ניפוח, האמנים הצ'כים עובדים בעיקר באמצעות יציקה. אחת היצירות הבולטות בתערוכה ואשר מופיעה גם בחלון החזית של הגלריה, היא מגן הדוד של האומן ואצלב ציגלר. יצירה זו בהחלט מסמלת את הקשר העמוק בין העם הצ'כי לעם היהודי, קשר אליו נחשף כל מבקר יהודי בפראג, אולי בשל נאמנותם הבלתי מסתייגת של היהודים לרפובליקה הצ'כוסלובקית. מספרים שבימיה של הרפובליקה המאוחדת, האזרחים הצ'כים תמיד הרגישו יותר צ'כים מצ'כוסלובקים. כך היה גם באזור הסלובקי, בו הרגשות הלאומיים נטו לצד הסלובקי. ורק היהודים ברחבי הרפובליקה כולה היו צ'כוסלובקים גאים.

איך שגלגל מסתובב
אמש (חמישי) נחנך בית הגלגלים ע"ש מרים שורץ בהרצליה פיתוח. הקמת המבנה עבור העמותה המסייעת לבעלי שיתוק מוחין, ניוון שרירים ומחלות נוספות הגורמות לפגיעה ביכולת התנועה, לוותה בלא מעט קשיים מצד דיירי השכונה שניהלו מאבק משפטי נגד הקמת המבנה בשכונתם. נכון, קל לבקר את מי שמתנגדים להקמתו של מעון לנכים בשכונתם, בעיקר אם מדובר במי שאמורים להיות נאורים, אך בפועל מדובר בתופעה מוכרת, וכנראה גם די טבעית, שזכתה לשם נימב"י (Not In My Back Yard). לשמחתם של אנשי העמותה, הניסיון מראה המצב הוא בהחלט בר תקנה: כשהארגון שכר ביתו הראשון לפני 30 שנה, הזמן והקשר היומיומי הביאו להסרת המחסומים הפסיכולוגיים וחלק מהשכנים הפכו לידידי אמת עד היום.

שלום עכשיו
כי לשלום של ארבעים השנים האחרונות גם הימין וגם השמאל הולכים להתגעגע.

יום שישי, 9 בספטמבר 2011

לא אקטואלי - 9.9.11


דתיים לעומתיים
שוב לא רואים את הדתיים. שוב הם פספסו את הרכבת. כל עם ישראל יוצא מהבית, ורק הדתיים נשארים להם בבועה. עצוב לראות את כולם שם, ולגלות שמעט מאד דתיים טרחו להגיע. זה לא עניין של ימין ושמאל, אלא נושא שחשוב לכל מעמד הביניים. בכל זאת, לא בכל יום משיקה קיקה, רשת הרהיטים האוסטרית, סניף ראשון בישראל.

צריכת תרבות
רצה הגורל, ואולי גם כמה אנשים נוספים, ובאותו השבוע בו נפתח הסניף הראשון של קיקה, נפתחה בנתניה תערוכת 'זמאיקאה?' אשר מציגה יצירות אומנות המתבססות על שרידי החנות השרופה של איקאה. מספר המבקרים בתערוכה יעיד על איכותה, אך גם על מקומה של החברה הישראלית בציר שבין תרבות הצריכה לצריכת התרבות.

יום פקודה
בשעה טובה הסתיימה לה המחאה החברתית הגדולה בתולדות המדינה, אך את ההשפעה האמיתית שלה ניתן יהיה לדעת רק בעתיד. כעת הגיעה השעה לפעול באופן יעיל ולהתפקד למפלגה שמקיימת פריימריז. בארצות הברית הבחירות האזוריות יצרו את גישת ה-Call your congress man. בישראל שיטת המשטר אינה מתמרצת את נבחרי הציבור להיות באמת מחויבים למצביעי המפלגה. לכן עיקר ההשפעה על הנבחרים נמצאת בידי חברי המפלגה שקובעים את סדר הרשימה לכנסת וכוחם היחסי בבחירות הפנימיות תמיד יהיה גדול מכוחם היחסי של האזרחים בבחירות הארציות. כי התפקדות זו שפה שכל הפוליטיקאים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, מבינים היטב.

פאשיזם דמוקרטי
במסגרת פרסומי ויקיליקס נחשף השבוע נחשף בכירה בקרן החדשה לישראל סברה כי "בתוך מאה שנה ישראל תהיה בעלת רוב ערבי, אך היעלמותה של המדינה היהודית לא תהיה הטרגדיה שהישראלים חוששים ממנה, משום שהיא תהפוך לדמוקרטית יותר". בקרן הלא כל כך חדשה מיהרו להתנער מהדברים בתואנה שמאז שנאמרו הדברים, הספיקה הסמנכ"ל לשעבר לעזוב את עבודתה בקרן. עם זאת, המציאות מראה כי הקרן באמת לא רואה חשיבות בצביונה היהודי של מדינת ישראל. תעיד על כך היוזמה שהשיקה הקרן בתחילת החודש שעבר, "נאמנים לדמוקרטיה" שמה, בה מוזמנים הגולשים לחתום על הצהרת נאמנות לדמוקרטיה הישראלית. באופן לא מפתיע, ההצהרה אינה כוללת כול התייחסות ליהדותה של המדינה. לא אתפלא אם בעקבות החינוך מחדש שהקרן הנחילה בישראל בשנים האחרונות, יהיו מי שיחשבו בטעות שהצהרות נאמנות הן קטע פאשיסטי...

קרן לא עוזרת
חשוב להבהיר כי כל פעילות לקידום ערכי הדמוקרטיה הינה חשובה ותורמת רבות להצדקת קיומה של מדינת ישראל במזרח התיכון. עם זאת, נראה כי הקרן החדשה מקדמת דמוקרטיה סלקטיבית שכוללת לא אחת ניסיונות למנוע מהציבור לקבוע את זהותו של ראש הממשלה. היום כבר ידוע לכל שמאחורי המאבק של ויקי כנפו והנשים החד-הוריות, עמדה הקרן החדשה כחלק ממאמציה להדיח את נתניהו בתקופת כהונתו הראשונה. מעניין אם פרשת העוזרת הנפאלית, שנחשפה על ידי ארגון 'רופאים לזכויות אדם', קשורה לעובדה שהארגון הצטרף לקרן ביולי האחרון.

לא זוכרות
מי שאפילו לא מנסים להסתיר את התכחשותם לרעיון המדינה היהודית הם החברים (?) מארגון זוכרות אשר שמו לעצמם למטרה לקדם את זכות השיבה כתנאי מוקדם לכל הסדר מדיני עתידי וביום חמישי הקרוב יפתחו תערוכה חדשה שכל עניינה להציג אפשרויות תכנוניות למימוש השיבה הפלסטינית. חבל רק שהזוכרות שוכחות שביום שמדינת ישראל לא תהיה יהודית היא גם לא תהיה דמוקרטית.

בת ברית
ביום שני הקרוב תינשא בבית הכנסת הגדול של ירושלים דרשה מיוחדת. נו טוב, אולי לא דרשה, אבל הרצאה מיוחדת ולא רק משום שהדוברת היא אישה. במסגרת "הרצאת ירושלים" של ארגון בני-ברית, תדון מלאני פיליפס, סופרת ועיתונאית בריטית מוערכת, במלחמה הרב-חזיתית המתנהלת נגד מדינת ישראל, גם במדינות מערביות כגון: ארה"ב, בריטניה ומדינות אחרות באירופה. מומלץ בחום להגיע ולהכיר את התיזה המקורית של פיליפס, אחת הסנגוריות הטובות של מדינת ישראל, ולמעשה הגרסא הבריטית לאלן דרשוביץ.

יום שישי, 2 בספטמבר 2011

לא אקטואלי - 2.9.11


אגרה רמה

בחודש האחרון וגם לפני כן, התמקד השיח החברתי-כלכלי בשאלת הסוציאליזם מול הקפיטליזם, כאילו אין מצבי ביניים. המציאות, אפעס, קצת יותר מורכבת, ובהתאם לכך, גם הפתרונות לתחלואים שבמצב הקיים. דוגמא אחת כזו היא מסלול האגרה בכניסה לתל-אביב: על מנת להקל על בעיית הפקקים בכניסה לתל אביב נסלל נתיב חדש, על ידי יזם פרטי(!), אשר עבור השימוש בו נגבה תשלום נוסף. עם השקת המיזם הושמעה ביקורת פבלובית נגד הכביש לעשירים בלבד. בפועל, דאג הרגולטור (המדינה), להסדר שיכלול מרכיבים חברתיים הוגנים: לדוגמא, הותרה הנסיעה חינם בנתיב האגרה לרכבים בהם יש לפחות ארבעה נוסעים, הטבה שמאגדת יחדיו קבוצות נוסעים המבקשים לחסוך בדלק ובזמן. בנוסף, הופעל שירות 'חנה וסע' המאפשר לנהגים להשאיר את רכבם בחניון וליהנות משירותי ההסעה החינמית שנוסעת במסלול המהיר. כביש 1 לקפיטליסטים וסוציאליסטיים.


בירור הבוררות
לאחרונה פורסמה הצעת חוק ממשלתית בדבר בוררות חובה אשר מאפשרת לקבוע, ללא צורך בהסכמת בעלי הדין, כי תיקים מסוימים יועברו לבורר פרטי, וזאת על מנת להתמודד עם העומס בבתי המשפט. מי שיצא נגד היוזמה הוא שופט העליון בדימוס, יצחק זמיר, שתקף את יעקב נאמן, יוזם החוק, בטענה כי שר המשפטים מוביל הפרטה של מערכת המשפט במקום למנות שופטים נוספים. גם מי שתומך במדיניות ההפרטה יתקשה לקבל את הצעת החוק של נאמן, ובמיוחד כשהצעת החוק לא מקפידה על חששות לניגוד עניינים בין הבורר בעל העיסוקים השונים לבין בעלי הדין, אלא מסתפקת בהצעת חלופה לפיה העיסוק כבורר תהא עיסוק יחיד. חלופה שעורכי הדין יתנגדו לה ולכן לא תתקבל בהליך החקיקה העתידי. הפיתרון המתבקש, אותו מציע גם זמיר, הוא מינוי שופטים נוספים. מצד שני, בשיטה לפיה מתמנים שופטי בית המשפט כיום, ברור מדוע נאמן מעדיף שלא למנות שופטים נוספים.

ניו-דיל משפטי
במחקר חדש שפרסם המכון לאסטרטגיה ציונית בוחן ד"ר אביעד בקשי את שיטת מינוי השופטים ב-15 דמוקרטיות מערביות ובו הוא מראה כי במדינות בהן לבית המשפט העליון יש סמכות לפסול חוקים, הרשות המבצעת ו/או הרשות המחוקקת הם המחליטים על מינוי השופטים. פרט להודו, רק בישראל, בה השופטים נטלו לעצמם את הסמכות לפסול חוקים, מעורבים שופטים (וגם נציגי עורכי הדין שנמצאים בניגוד עניינים מובנה אל מול השופטים) בהליך מינוי השופטים. בהתאם לכך נובע כי שיטת מינוי השופטים בישראל אינה משקפת את ערכי הציבור ורצונותיו ועל כן פוגעת הן בערכי הדמוקרטיה והן בזהותה היהודית של המדינה. לאמתו של דבר, הפיתרון הראוי אינו הפרטה של מערכת המשפט אלא ניו דיל: עיבוי משמעותי של מערך השופטים, אשר ייבחרו על ידי נציגי הציבור בלבד, באופן שיבטיח נאמנות ערכית של הרשות השופטת לעולם ערכיו של הציבור הישראלי.

דובר מן
השבוע זכיתי להשתתף בסיור שנערך מטעם קבוצת 'צעירים למען ירושלים' בהדרכתו החד פעמית של דובר צה"ל הפורש, תא"ל אבי בניהו. מעבר לאבניה של ירושלים, הסיור חשף את המשתתפים גם לעולם הדוברות ויחסי הציבור. ראשית, משום שכשמביאים דובר להוביל סיור, אפשר לסמוך עליו שהוא ידאג לכיסוי תקשורתי הולם. שנית, בשל הפער העצום בין העמדות הגלויות למציאות בשטח. דוגמא אחת היא שכשחצינו את קו התפר, שאלתי את בניהו אם הוא רואה אפשרות שגבול עתידי יעבור על תוואי הרכבת הקלה. בניהו, שועל קרבות מדיה ותיק, סירב ליפול בפח ותשובתו הרשמית הייתה שהוא מסרב להיכנס לשדה המוקשים שנפרש לפניו. הוא כן הסכים לציין את העובדה שמילולית, הוא לא רואה כל גבול מול עיניו.

מים לדוד המלך
למי שפספס, הזדמנות נוספת לסייר בעיר דוד תינתן ביום חמישי הקרוב במסגרת כנס מחקרי עיר דוד ה-12, אשר יכלול את קיומם של סיורים והרצאות חינם אין כסף. מומלץ במיוחד הסיור בדרך עולי הרגל, מנהרת המסתור מעיר דוד אל אבני הכותל המערבי.

כל שופר
החל מיום רביעי הקרוב תוצג במוזיאון ארצות המקרא ירושלים תערוכה חדשה: שופרא דשופרא – השופר כעד להיסטוריה. מלבד המגוון הרחב של השופרות, במסגרת התערוכה יוצגו גם סיפורים אישיים הקשורים לשופר מאת כל המי ומי, מהרב לאו עד מרגלית צנעני (כפרה עליה). כמו כן ניתן לשלוח למשרדי המוזיאון סיפורים נוספים, אשר המרגשים מביניהם יזכו להיכלל בתערוכה.

זה הזמן לסלוח
יהי רצון וברוח ימי חודש הרחמים והסליחות, ישמש קולו של השופר לא רק לעורר בנו הרהורי תשובה אלא גם להזכיר לנו שתשובה לא נועדה רק כדי שיסלחו לנו, אלא שגם אנו ננצל את ההזדמנות ונסלח לאחרים.

שלום כיתה
ב'.