יום שישי, 31 ביולי 2009

לא אקטואלי - 31.07.09

אפקט הדומינו
בחודש אפריל האחרון עצרה המשטרה כמה מפעילי תנועת 'פרופיל חדש' המסייעת לסרבנים ולמתגייסים לקבל פטור משירות צבאי. השבוע החל משרד החוץ בפעולה על מנת להפסיק את מימונה של עמותת 'שוברים שתיקה' באמצעות ממשלות זרות. ניתן לקוות שמדובר במגמה מבורכת של הסרת המסיכה מעל פני ארגונים אנטי ציוניים בכסות פלורליסטית, אשר תוביל גם לבדיקת מקורות המימון והלגיטימציה של ארגונים דוגמת נשות 'מחסום ווטש', 'רבנים למען זכויות אדם', 'עדאלה' ועוד רבים ולא טובים.

חוק מופז ההפוך
האם יכול להיות שאותו 'חוק מופז' שראש הממשלה ביקש להעביר השבוע, יגרום לכך שבעוד זמן לא רב נחזה בנדידה של שבעה חברי כנסת מהליכוד אל קדימה בראשותו של אותו מופז?

הוועדה למינוי מורים
אחת מפעיליותיו של 'המכון לאסטרטגיה ציונית' היא מעקב אחר תוכניות הלימודים בבתי הספר ופירסום המלצות לשיפורן. מדיונים הנערכים במכון אודות תוכניות הלימודים באזרחות ובהיסטוריה עולה ממצא מעניין: אחת הדרכים להשפיע על תוכניות הלימודים היא השתתפות בוועדת המקצוע. לדוגמא, מסתבר שוועדת המקצוע באזרחות מורכבת בין השאר מארבעה נציגי אקדמיה: פרופ' סוזי נבות (ראש אשכול משפט ציבורי וזכויות אדם במכללה למינהל), פרופ' מנחם הופנונג (חוקר החברה הישראלית בחברה מיליטריסטית), פרופ' ידידיה שטרן (נציג המגזר הדתי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה), וד"ר איימן אגבאריה (יועץ לוועדת המעקב של הערביים הפלסטיניים בישראל). כולם, באופן לא מפתיע מצד מסוים של המפה הפוליטית בישראל. מה שכן מפתיע היא העובדה שעדיין אין מודעות להשפעה על תוכניות הלימודים בקרב אנשי אקדמיה שאינם רואים בלאומיות מילה גסה.

הכל אישי
אם לא יקרה משהו יוצא דופן, ביום שני הקרוב תאשר הכנסת את הפרטת קרקעות המדינה. מפתיע לעקוב אחר הטיעונים של חברי הקואליציה בעד הרפורמה. עד למפלה בשבוע שעבר, רובם של חברי הקואליציה תמכו בהסכם פשוט בגלל שזהו הבייבי של נתניהו אשר עוגן בהסכמים הקואליציוניים. בורותם בנושא זעקה לשמיים, עד למצב בו שרים בכירים ביקשו בישיבת הסיעה של הליכוד לחלק דפי מסרים המסבירים את התועלת שבהפרטה. כעת, לאחר שראש הממשלה הושפל, טוענים אותם חברים יש לשקם את תדמיתה של הממשלה באמצעות העברתו של החוק ללא שינויים הכרחיים. טיעונים ערכיים? יוק!

כנסיית השכל
השכונות הירושלמיות רחביה וטלביה ידועות בתור שכונות יוקרה של האליטות הירושלמיות. עובדה פחות ידועה היא כי מי שמחזיק בבעלות על אותן קרקעות היא הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית. לאורך ההיסטוריה, ניסו הכנסיות להגדיל את אחיזתן בירושלים. אפילו בתקופות בהן הייתה שרויה הכנסיה בקשיים כספיים, לא עלה על דעתה למכור לצמיתות את אדמותיה באתרים אסטרטגיים. לדוגמא, בשנת 1922, ניצל ד"ר ארתור רופין, נציג חברת הכשרת היישוב וקק"ל, את המצב הפיננסי הרעוע של הכנסיה היוונית לטובת החכרת אדמות. הפרטת הקרקעות אותה מוביל נתניהו, מהווה ויתור של המדינה על נכסים שאף מוסד כלכלי, דתי או לאומי לא היה מעז אפילו לחשוב עליהם.

שוק חופשי?
רבים אינם מבינים כיצד קורה שדווקא נתניהו הוא שמוביל רפורמה כל כך מסוכנת. מבלי לקרוא את דף המסרים של הליכוד, ניתן לומר בקצרה כי ראש הממשלה מאמין באמת ובתמים כי מנגנון השוק החופשי וההון היהודי יחדיו יגנו על האינטרסים הציוניים של העם היהודי. הבעיה האמיתית היא שיש הבדל גדול בין המצב בשטח לבין שוק חופשי. לדוגמא, לאחרונה זכתה חברת 'באמונה' במכרז לבניית שכונה ביפו. אצו רצו פעילי 'האגודה לזכויות האזרח' ופנו למשרד היועץ המשפטי לממשלה בטענה כי פעילותה של חברת 'באמונה' הבונה לציבור הדתי הינה מפלה ולכן אינה חוקתית. אצו רצו היועצים המשפטיים שמקבלים את שכרם מהמדינה, והסכימו "לבחון את האפשרות להוסיף בחלק מסוגי המכרזים דרישה מן המגישים להצהיר כי לא ינקטו באפליה פסולה במהלך שיווק הקרקע וזאת כחלק מתנאי המכרז". נותיר לקורא החושב להבין לבד מהי אפליה שאינה פסולה במדינת היהודים.

השבוע הרביעי
השבוע נציין ארבע שנים לעקירת יישובי חבל עזה וצפון השומרון. יש מעט מאד דברים טובים לומר על אותה תוכנית התנתקות מקוללת ומקולקלת. עם זאת, התוכנית הקלוקלת הביאה לתסיסה אומנותית במחנה הלאומי כמוה לא נראה קודם לכן. אחד התוצרים המשמעותיים הוא הסרט 'מגרש ביתי' שמביא את סיפורה של ליגת הכדורסל האיזורית בגוש קטיף. דרך הסרט, ניתן ללמוד על אופן התמודדותם של בני הנוער עם המצב הלא נורמלי אליו נקלעו במהלך חופשת הקיץ של שנת תשס"ה. עם תום שלושת שבועות האבלות על חורבנים קודמים, ניתן יהיה לצפות בסרט באתר האינטרנט WeJew. הצפייה חינם עד יום חמישי.

רכבת עילית לעיר תחתית
כל מי שמסתובב בשנים האחרונות בירושלים, סובל ברמה כזו (פקקים) או אחרת (יותר פקקים) מהעבודות לטובת הרכבת הקלה שצפויות להסתיים ממש בקרוב עם בואו של משיח צדקנו. מי שפותח את עיניו יגלה גם מהי אחת הסיבות לעבודות הממושכות. כמעט מתחת לכל אספלט רענן אשר נחפר לטובת הנחת תשתיות לרכבת מתגלה אתר עתיקות פוטנציאלי החושף רובד נוסף מעברה העשיר של ירושלים. כך יוצא שמסלולה העתידי של הרכבת מהווה מסלול טיולי עתיקות חדש ומקורי בליבה של ירושלים. חבל רק ששאון הדחפורים מפריע לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה.

יום ראשון, 26 ביולי 2009

לא אקטואלי - 24.07.09

גבולות מדינת הלאום
בשנים האחרונות, לאור סדרה של הפרטות דוגמת הקמת בתי כלא פרטיים, דיונים רבים מוקדשים לנושא גבולות ההפרטה. הצד השני של המטבע, עליו לא נערך כל דיון ציבורי, הינו הגדרת גבולות מדינת הלאום ועליו לא נערך דיון ציבורי. במקרה הפרטי של מדינת ישראל, השאלה המוכרת בשיח היא מה משמעותה של המדינה היהודית. לכאורה, כלפי חוץ, התשובה יחסית ברורה: הכרה בזכותו של העם היהודי לממש את שאיפותיו הלאומיות בארץ ישראל. לעומת זאת, לתושבי הארץ, יהודים וערבים, שופטים וחברי כנסת, לא ברור עד לאן מגיעות זכויותיהם הקיבוציות של בני העם היהודי של במסגרת המדינה היהודית. על כן, אנו נמצאים בכאוס מתמשך של קרבות משפטיים על אופייה של מדינת העם היהודי. לשם כך, כתבתי יחד עם דובי הלמן, לשעבר מזכיר התק"ם, נייר עמדה שמסביר את הצורך הדחוף להבהיר לעצמנו מהו חזונה של מדינת ישראל כמדינת היהודים. המאמר, שפורסם החודש בכתב העת 'כיוונים חדשים', קורא לחקיקתו של חוק יסוד אשר יקבע את מהותה של מדינת ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי.

אני לא אנסקי
מזה שנתיים מופיע אלכס אנסקי במונודרמה ושמה "אני לא דרייפוס". אנסקי, המשחק את הקולונל הצרפתי, פרדיננד אסתרהאזי, הבוגד האמיתי בפרשת דרייפוס, מצליח במשחק משובח להעביר באמצעות מונולוג ארוך את עולמו הפנימי והמעוות של האנטישמי המצוי. התמזל מזלי לצפות בהצגה דווקא בבית אבי-חי שבירושלים, בו נערך דיון מרתק מיד לאחר ההצגה בהשתתפותם של עמנואל הלפרין ואלכס אנסקי. הלפרין, סוג של מומחה לענייני כל דבר, הציג פרספקטיבה אקטואלית של הפרשה ההיסטורית תוך שילוב הקרנת בכורה בישראל של סרט נדיר אודות הפרשה שהופק לפני יותר ממאה שנה. אנסקי, שחקן ואקטיביסט, סיפר כיצד פרשת רציחתו של היהודי הצרפתי אילן חלימי, הביאה אותו ליצור את ההצגה והצביע על הקשר בין אנטישמיות באירופה של אז מול האנטי-ישראליות של היום. הזדמנות שנייה ואחרונה לחזות בהצגה בשילוב השיחה המרתקת תינתן באותו בית אבי-חי גם ביום שני הקרוב.

חשמל באוויר
לא כדאי להסתובב בימים אלו בשכונות החרדיות בירושלים. גל ההפגנות נערך דווקא בתקופת בין המיצרים אולי במטרה להמחיש את חורבנה של ירושלים זה אלפיים שנה: זבל ברחובות, רמזורים מנופצים ופחים שרופים. נהג מונית איתו נסעתי הציע פתרון ראוי: העירייה תגבה מיסים גבוהים יותר מתושבי השכונות בהן נערכו מסיבות הרחוב, וזאת על מנת לכסות את הוצאות שיקומה פני העיר המצולקת. הוא סיפר לי כי חברת החשמל מנהיגה מדיניות דומה בכפרו (שועפת): כאשר מאותרת התחברות פירטית למקור חשמל, גובה חברת החשמל את סכום הגניבה על ידי חלוקת החשבון בין כל תושבי השכונה. כך קורה שהאזרחים הופכים להיות אכפתיים יותר לשמירת החוק, המוטיבציה לגנוב מהפריץ היהודי נמוכה ורמת הפשיעה יורדת. איני יודע אם זהו באמת המצב לאשורו, אך אני בטוח שכך צריך להיות.
רפורמת המאחזים הגדולה
"בעין חרוד גרה משפחה שנקראת משפחת שטורמן... חיים שטורמן נהרג בשנות ה-30 בעת סיור לאיתור קרקעות לרכישה של הקרן הקיימת לישראל, בעמק בית שאן... בנו, משה שטורמן נהרג בקרבות על הר הגלבוע ליד עין חרוד. הנכד שלו, חיים שטורמן נהרג באי גרין, יחד אתו נהרג דני ואזה מסיירת מטכ"ל, חיים היה מהשייטת. אחותו של חיים שטורמן לא ידעה אחרי איזה ארון ללכת כי היא הייתה אחותו של חיים וחברה לחיים של דני ואזה, שהיה אחד מחמישה אחים שבאו מעיראק ונקלטו בקיבוץ עין חרוד.... אתם עושים חשבונות עם קיבוץ עין חרוד אם הם שילמו או לא שילמו...". את הדברים המרגשים הללו נשא לפני שבועיים בארי הולצמן, תושב עין חרוד, בוועדת הכלכלה של הכנסת כזו דנה בבקשת בני ההתיישבות העובדת להסדיר את זכויותיהם על הקרקע עליה הם מתגוררים במסגרת הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. בין השאר, בעקבות דברים אמיתיים וראויים אלו, הוחלט להענות לבקשתם. משום מה, טיעונים מסוג זה נחשבים לניצול ציני של השכול כשמדובר בגיבורי ישראל אשר בחרו לממש את החזון ההתיישבותי ביהודה ושומרון.
בין ואגו לדרורי
חידה: אריאל ואגו הוא השופט שרצה להרשיע את שי דרומי. תוך כמה זמן הוא יגיע לבית המשפט העליון?
שלום בלי ירושלים
'שלום עכשיו' אשר רואה בהתנחלויות כמכשול העיקרי בדרך לשלום אשר אין בלתו פרסמה דוח המפרט כמה כסף מתקציב המדינה מגיעה להתנחלויות. הדוח כולל סכומים אשר זוכים לקונצנזוס ישראלי רחב דוגמת שכונות ירושלמיות, מעלה אדומים, תקצוב מכללת אריאל ושירותי אבטחה (כולל מזרח ירושלים ולא כולל שדרות). הדוח המלא נמצא באתר העמותה ואינו כולל את הגילוי הנאות כי עיקר תקציבה של העמותה מגיע מהאיחוד האירופי. מי שמזלזל בהשפעת ארגונים דוגמת 'שלום עכשיו' על השיח בסכסוך הישראלי פלסטיני מוזמן להתעדכן בפרטי הסכסוך השבועי בין רם עמנואל לעוזי ארד.

דרישת שלום
השבוע התקבלה בתיבת המייל שלי הודעה כי 'שלום עכשיו' מחפשים מנהל פעילות ארצי. לא מספיק להם שלושה מנהלים בדמותם של ג'ורג' מיטשל, רם עמנואל וג'ימי קרטר?

גיוס לא צבאי
לאור פעילותם של ארגונים כמו 'שלום עכשיו', 'שוברים שתיקה' ודומיהם, מעודד כל פעם מחדש לשמוע על ארגונים הפועלים למען שיפור תדמיתה של ישראל בעולם. יוזמה אחת כזו היא של חבורת סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, אשר שמה לעצמה למטרה להפוך את בני ובנות הדור הצעיר בישראל מאדישים למנהיגים, על ידי גיוס הדור הבא למערכה על תדמיתה של ישראל באמצעות האינטרנט. היוזמה, IsraPedia שמה, מבית היוצר של ארגון ההסברה StandWithUs, תוצג ביום ראשון הקרוב בקמפוס הר הצופים שבאוניברסיטה העברית. ההרשמה, איך לא, דרך האינטרנט.

כחול-לבן-ירוק
יותר מדי פעמים אנו שומעים על כך שהטרנד הסביבתי מנוצל כנגד המפעל הציוני. בסרטון מבריק שרץ ברשת האינטרנט, הצליח מאן דהוא, לרתום את הטרנד הירוק לטובת ההסברה הישראלית. הסרטון, בכיכובו של חסן נסראללה, קורא לעבור לרכבים היברדיים על מנת להפסיק את מימון הטרור באמצעות צריכת הנפט. יש שיאמרו כי הסרטון הופק במטרה לרתום את הרגש הפטריוטי לטובת הסביבה ולא להפך, אך כשמדובר בשתי ציפורים במכה אחת, מה זה חשוב כמה ציפורים נשארו על העץ?

יום שישי, 24 ביולי 2009

יעלון בין גמדים - הדרמה שמאחורי הדרמה

את הפיאסקו שנחל שלשום ראש הממשלה במליאת הכנסת לא יוכל להסביר כתב פרלמנטרי כלשהו. מה שקרה בכנסת ביום רביעי האחרון הוא למעשה קריסתו של מגדל הקלפים הנדל"ני עליו בנה ראש הממשלה את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל שמהותה הוא הפרטת אדמות המדינה.

תומכי הרפורמה מנסים להציג תמונה בה מתואר כי הרפורמה לא עברה בשל שיקולים פוליטיים או פופוליסטיים.אלו טענות שניתן להשמיע כנגד חברי אופוזיציה אשר תמיד חשודים בהתנגדות אוטומטית לכל הצעת ממשלה או חברי קואליציה שמחפשים כותרות. לא זה המקרה כשהמשנה לראש הממשלה, השר בוגי יעלון, בוחר שלא להגיע להצבעה. אפילו מתנגדי יעלון, להזכירכם, רמטכ"ל לשעבר, כשהם מבקשים ללכלך עליו, הם מאשימים אותו בעודף רצינות (בוק, הם קוראים לו). ויעלון, אולי השר הרציני יותר בממשלת ישראל כיום, התנגד לרפורמה ולא במקרה.

במשך החודשים האחרונים פעל צוות המכון לאסטרטגיה ציונית על מנת לנתח את המשמעויות הלאומיות, החברתיות והערכיות של הפרטת קרקעות המדינה. את מסקנותיו העביר המכון לכלל השרים וחברי הכנסת. עמדת המכון אף הוצגה בדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת. בפועל, מעטים מחברי הקואליציה, טרחו להגיע לדיוני הוועדה ולקרוא את החומרים בנושא. הן בשל האמונה שהעברת הרפורמה מונחת בכיסה של הקואליציה, והן בשל האמונה כי נתניהו לא יוביל מהלך הנוגד את הרעיון הציוני.

כך יצא, שרוב רובם של חברי הקואליציה תמכו אוטומטית ברפורמה, אך ללא לדעת מדוע, מעבר לציון העובדה כי הרפורמה הזו היא הבייבי של ביבי, כפי שיעידו בקשותיהם של חברי הליכוד בישיבת הסיעה האחרונה לקבל דף מסרים המסביר את יתרונות הרפורמה.

השרים וחברי הכנסת מהקואליציה, דוגמת השר דני הרשקוביץ, והח"כים זבולון אורלב וציפי חוטובלי, אשר בחרו להתעמק בסוגייה, גילו על נקלה את הסכנות הטמונות ברפורמה, ומצפונם לא איפשר להם לתמוך ברפורמה. גם מאמציהם להציע מתווה ראוי לקידום הרפורמה וחיסול הבירוקרטיה במינהל מקרקעי ישראל מבלי להפריט קרקעות, דוגמת יוזמתו הברוכה של חבר הכנסת עתניאל שנלר, עלו בתוהו.

דוגמא אחת שתמחיש את חוסר המחשבה מאחורי הרפורמה היא סוגיית אדמות הנפקדים. חברי הכנסת הערבים טענו בדיוני ועדת הכלכלה כי אדמות רשות הפיתוח, כשליש מהאדמות המיועדות להפרטה, הן אדמות הפליטים הפלסטיניים ולכן יתבעו אישית כל בעל קרקע בתביעה שישיב את הזכויות על האדמה לבעליה המקוריים לכאורה. ללא הסדרים נדרשים והבהרות מתאימות, טענות אלה עלולות ליפול על אוזניים קשובות בהרכבו הנוכחי של בית המשפט העליון. את התגובה המפתיעה והמדאיגה ביותר קיבלתי שעה קלה לפני ההצבעה במליאה מדמות בכירה מאד בלשכת ראש הממשלה: "הרפורמה כוללת גם את אדמות רשות הפיתוח? באמת?".

מי ששהה במסדרונות הכנסת ביום רביעי לא יכל שלא להתרגש לאור המחזות שנראו במשכן. פעילים צעירים של בני-עקיבא (איפה ראשי התנועה?) רודפים אחר השר יולי אדלשטיין בבקשה שלא יפקיר את אדמות הדורות הבאים, כשלצידם חניכי הנוער העובד והשומר הצעיר (כולל ראשי התנועה) מבריחים את השר ברוורמן מהכנסת על מנת שלא יצביע. עוזרים פרלמנטריים ותיקים אמרו לי שמאז הדיונים על התנתקות לא זכור להם כזה לחץ ציבורי.

את שורשי המפלה ניתן היה למצוא בנגעי היבריס ושכרון הכוח אשר פושים כבר יותר ממאה ימים בקרב קברניטי הממשלה החדש. לא פלא הוא, שקואליציה אשר בוחרת להתעלם מטענות מוצדקות כנגד הרפורמה, להתכחש לקואליצייה הנדירה והמיוחדת של שלל ארגונים ציוניים, להשתיק קולות אחרים הבוקעים מבין שורות הקואליציה ולקיים הצבעות דורסניות בזכות רוב מבוטח בוועדת הכלכלה של הכנסת, מוצאת עצמה עם המכנסיים למטה בהצבעה שהיא עצמה ביקשה לערוך.
(פורסם הבוקר בעמודי החדשות של מקור ראשון)

יום שבת, 18 ביולי 2009

לא אקטואלי - 17.07.09

לומדים את 'הארץ'
השבוע פורסם כי שר החינוך החדש החליט להרחיב את פעילות המיזם החינוכי המבורך של 'מסע ישראלי מבראשית'. העדות הכי טובה להצלחתה של התוכנית הינה שעיתון 'הארץ' יוצא במסע הסברה נגד התוכנית לחיזוק החינוך לערכים ציוניים. בזמן שכלבי השמירה של השמאל הרדיקלי נובחים ובשל התרחבות הפעילות, גובר הביקוש למדריכים מוכשרים נוספים להשתתפות בפרויקט. קראת ומצאת? תאמין.

תכנון סלקטיבי
ארגוני שמאל קיצוני נוטים להסוות את עמדותיהם הקיצוניות באמצעות שיח פופולרי ומקובל בחברה, לדוגמא באמצעות אג'נדה פמיניסטית, סביבתית, תכנונית וכד'. הכל נכון, עד שמתגלה כי האג'נדה סותרת את מטרותיהם האמיתיות. במידעון האחרון של עמותת 'במקום' יצא המרצע משק החבטות הישראלי. תחת הכותרת "יערות בנגב – למה הן נועדו?" יוצאת העמותה, אשר שמה לעצמה להוביל את השיח התכנוני, נגד נטיעותיה של קק"ל בגבעות גורל. מעבר לתרומה הסביבתית של נטיעות אלה, הנטיעות תורמות גם לשמירה על קרקעות המדינה וליכולת של המדינה להגביל את התפשטותם הלא מתוכננת של המאחזים הלא חוקיים של הבדווים. האם יכול להיות כי אינטרסים שאינם תכנוניים הם המנחים את העמותה המתכננת?

שוק הכרמל
היה זה אוטו פון-ביסמרק שאמר כי ככל שאנשים יודעים פחות על איך יוצרים נקניקיות וחוקים, כך הם ישנים יותר טוב בלילה. השבוע לא נגעתי בנקניקיות. ביום א' התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת לעוד דיון בנושא הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. חבר הכנסת כרמל שאמה, אשר ניהל את הדיונים בנושא, היה נראה כמי שקיבל על הראש על כך שלא קידם את החוק בקצב המתבקש. כך קרה שהדיון נוהל בקצב מזורז, כאשר בשעה 14:00, צעדו פנימה כמו חבורה ממושמעת כלל חברי הוועדה מטעם הקואליציה. מה שקרה מכאן והלאה המחיש את שיכרון הכוח של הקואליציה החדשה: בעוד ההסתייגויות המעטות מצד חברי הקואליציה נידונו לגופו של עניין, כלל ההסתייגויות של חברי האופוזיציה הועברו ישירות להצבעה מזלזלת אשר סופה היה ידוע מראש. כנראה לכך התכוונו יוצרי הסדרה 'פולישוק' אשר טענו כי שם הסדרה נקרא בשל החיבור בין פוליטיקה לשוק.
חרדים לגורלם
בשבוע הקרוב, צפויה הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל להיות מאושרת סופית על ידי הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. חברי הכנסת החרדים צפויים לתמוך ברפורמה על אף פסקי ההלכה נגד הפרטת הקרקעות משום שהם באמת ובתמימות מאמינים שבזכות הרפורמה היצע הדירות לזוגות צעירים בכלל ולמשפחות חרדיות בפרט יגדל והמחירים ירדו. האמת היא שבמתכונתה הנוכחית, הרפורמה לא תוכל להבטיח שכך יקרה. קיים חשש אמיתי כי בשלב כזה או אחר, ישתלטו גורמי נדל"ן אמידים על השטחים המיועדים לבנייה חדשה ובאמצעות תיאום ביניהם הם יביאו למצב של היצע נמוך של דירות וזאת על מנת למנוע הוזלה במחירי הדיור. מצב זה עלול לפגוע במיוחד באוכלוסיות אשר מעוניינות להמשיך ולהתגורר בקהילות ולכן הן מוגבלות לאזורים מסוימים. זו הסיבה בגינה דווקא החרדים אשר כבר סובלים כבר היום ממחירים מופקעים בשל היותם מתוחמים לבני-ברק, אלעד וקריית ספר צפויים יהוו מטרה נוחה לקבלנים.
בת-ים ניו-יורק
מי שעוד יסבלו מהרפורמה הם תושבי גוש-דן. מספיק לראות מה קורה בארצות הברית בה רק מעטים יכולים להרשות לעצמם להחזיק בדירה משלהם, בעוד בעלי הדירות המושכרות הינם בעלי הון וחברות נדל"ן. קו החוף של תל אביב וקו החוף של מנהטן לא היו אף פעם דומים כל כך.

העם עם המע"מ
הפרטת הקרקעות תגרום גם לשינויים מרחיקי לכת בשימושי הקרקע במדינת ישראל. החקלאות אשר מהווה גורם חשוב בשמירה על השטחים הפתוחים ונתמכת היום בידי המדינה תהפוך להיות לא כלכלית. היזמים יעדיפו לנצל את הקרקע למטרות רווחיות יותר, החקלאים יאבדו את פרנסתם והיצע התוצר החקלאי יקטן. בקצב הזה אחרי שהרפורמה תצא לדרך, עוד נתגעגע למע"מ על הפירות והירקות.
חוק האדמה
מי שמציע רפורמה ערכית במדיניות הקרקעית במדינת ישראל הוא מזכיר התק"ם לשעבר, דובי הלמן. דובי, חבר קיבוץ יטבתה וראש צוות הקרקעות במכון לאסטרטגיה ציונית פרסם החודש נייר עמדה עקרוני בו הוא מציע לערוך שינויים חוקתיים אשר יגדירו את כלל אדמות המדינה כאדמות העם היהודי, במקביל להקצאת קרקעות מסודרת לערביי ישראל על פי צרכיהם. מעבר לכך קובע דובי, כי לא ניתן לשמור בפועל על קרקעות המדינה בלי לממש את הבעלות עליהן בפועל. לכן, מציע דובי לחזק את הריבונות היהודית באמצעות יצירת תנאים אשר יאפשרו התיישבות יהודית על קרקעות הלאום ותפיסתן בין השאר, בדרך של עיבוד חקלאי.
עבודה יהודית
עמותת גשר פתחה בחודש שעבר במחזור שני של מיזם ליב"ה (לומדים יהדות במקום העבודה). מטרת המיזם היא להכשיר מנחים אשר יוכלו להוביל קבוצות לימוד במסגרת העבודה. חבל שהרעיון של לימוד תורה במקום עבודה נלקח קצת רחוק מדי על ידי כמה יהודים בחברה הישראלית.

פרס ספיר השני
הרבה רחש ובחש היה סביב הענקת פרס ספיר לספרות רק בגלל שחבר השופטים היה מורכב מאנשי שמאל קיצוני. מי שפעל למען ביטול הענקת הפרס לסופר הנכבה היה הפורום המשפטי למען ארץ ישראל. מבלי להמעיט בחשיבותה של פעילות זו, היא מעידה על אחת התסמונות הנפוצות בחוגי הימין: תגובה מאוחרת לביצה שכבר נולדה, במקום לעמוד בשער ולהתריע כבר בעת מונה חבר השפוטים. ללא קשר ישיר, זו הזדמנות לספר כי השבוע פורסם קול קורא להגשת מועמדות לקבל אות המופת לפעילות חברתית במסגרת כנס שדרות לחברה. ארגונים ראויים מוזמנים להגיש את מועמדותם בטרם יגלו ששוב איחרו את הרכבת. הכנס, אגב, מתרחש ברובו במכללה חביבה ששמה הוא ספיר.

יופי של כלא
השבוע נחנך בשרון כלא רימונים החדש והמודרני. יד המקרה דאגה לכך שבדיוק השבוע הורשעו השוטרים שאוזלת ידה של המערכת הובילה אותם ליטול את החוק לידיים ולפעול נגד עבריינים. אולי כדאי לנצל את הכלא החדש לטובת אנשים טובים שהחוק לא מותיר ברירה אלא להעניש אותם? רובין הוד היה עושה מזה סרט.

המכונית המגויסת
מיזם חברתי נוסף יוצא לאור מטעם זוכת פרס ישראל, עמותת 'עזר מציון'. העמותה החשובה, אשר עורכת קייטנת קיץ לחולי סרטן פונה לבעלי רכבי 4X4 בבקשה לתרום קצת מזמנם ועוד קצת מרכבם לטיול ג'יפים בן יום אחד שייערך בט"ו באב. דרך נהדרת לחגוג את חג האהבה שסופה להתקיים. המעטים מבינינו שאין להם ג'יפ מוזמנים לתרום מזמנם במגוון דרכים נוספות המפורטות באתר העמותה.

יום שישי, 10 ביולי 2009

לא אקטואלי - 10.07.09

חופשה בהמשכים
השנה החלטתי ללכת על חופשת קיץ מסוג קצת אחר. ניצלתי את ההזדמנות שחבר טס לשליחות והחלפתי אותו בחדרו החמים אשר במרכז העניינים הירושלמי. מעבר להחלפת הלחות התל-אביבית בערביה הקרירים של הבירה הקדושה, הרעיון הוא לשלב את שיגרת היום יום עם בילויים ויציאות בכל ערב כך שבמקום חופשת קיץ מרוכזת את שלושת החודשים הקרובים אעביר בהתענגות על טעימות של חופשה. מדובר בקונספט חדשני אשר טרם נוסה בארץ ובשבועיים האחרונים מוכיח את עצמו מעל ומעבר. מומלץ בחום יולי אוגוסט.

בית כנסת פתוח
בשבוע שעבר ביקרתי בפסטיבל ירושלים לשירה 'מטר על מטר', אשר נערך זו הפעם השנייה ברחבי שכונת נחלאות. הפסטיבל האינטימי משרה אווירה נעימה וקלילה המאפשרת למשתתפים להכיר מקרוב משוררים אלמונים הנושאים את דבריהם לצד מספר יוצרים מוכרים המהווים מוקדי משיכה לקהל צעיר ועממי כמוני (רק עממי, לא צעיר). מי שמשך את תשומת ליבי במיוחד בפסטיבל היה יוצר חדש וקטן בשם יעקב אוזן המוכר גם בתור קובי אוז. קובי החדש, בניגוד לקובי הישן והטוב מטיפקס, החליט ללכת עקב בצד אגודל בעקבות סבו אשר היה פייטן טוניסאי ולצאת במופע חדש משותף לו ולהקלטותיו של הסבא בשם 'מזמורי נבוכים'. קובי, אומן מדויק מאין כמוהו, השתמש בביטוי אשר מתמצת עבורי את החזון לשילוב הראוי בין יהדות לישראליות בתוך הכלי הזה שנקרא מדינת ישראל: "בית הכנסת הגדול שנקרא ארץ ישראל". אם תרצו, זוהי הציונות החדשה שגם אין אחרת קודמת לה.

תמיד אקטואלי
כשנקרית בפניי שורת מחץ, אני תמיד מתקנא במשורר אשר זוכה להנציח את הגיגיו לעדי-עד באמצעות יצירתו. בניגוד למילים הנכתבים על נייר זה אשר עתידן יהיה מאחוריהן עם המעבר לכתבה הבאה, לשיר אין תאריך תפוגה והוא נשאר תמיד רלוונטי. כך יוצא, ששירים מהווים כלי מרכזי להנחלת ערכים בין-דוריים בתפוצה עממית רחבה.

שפה לעם
השבוע פרסם המכון לאסטרטגיה ציונית נייר עמדה פרי עטה של ליאורית גואטה, חברת קבוצת המנהיגות הצעירה של המכון. במחקרה, מראה ליאורית את הקשר שבין השימוש בשפה העברית בשיח התרבותי לבין היכולת להנחיל ערכים יהודיים וישראליים דרך שזירת זיכרונות היסטוריים ומסרים משותפים. ההמלצות העיקריות העולות מן הנייר הן עידוד היצירה העברית ושילוב תוצריה במערכת החינוך הישראלית.

ההדרן של טיפקס
אחד השירים האחרונים אותו הספיקה להוציא להקת טיפקס טרם התפרקותה, היה שיר אשר לא זכה לתהודה ציבורית כלל. למרות שהשיר נכתב לפני שנתיים, ולווה בקליפ אנימציה משובח במיוחד, אני זכיתי להכיר את השיר רק לפני ימים ספורים. השיר המדובר, 'הורה נדלנים' שמו, פורט על אותם המיתרים של 'הורה האחזות' שקדם לו ביותר מיובל שנים וממחיש את התבהמותה של החברה הישראלית. על אף שהלהקה כבר מתה, את מורשתה לא ניתן למחוק, גם לא בטיפקס. השיר פותח במילים אקטואליות מתמיד המדברות בעד עצמן ועוד יותר נגדנו: "עוד נדהר על ההרים עם טרקטורון, ונגדע את הגפנים נשים בטון, הורה הורה נדלנים, הורה נצלנים, הורה חמדנים....". את המשך השיר, וכן את הקליפ המעולה, ניתן למצוא בקלות ביו-טיוב. שווה לראות עד הסוף, ולו כדי להבין כיצד זה "התקרנפה לה כל החיבת ציון" ומדוע כבר "אין undo לחזור אחורה".

ביבי נגד ביבי
את הפרטת קרקעות המדינה נימק ראש הממשלה בכנס קיסריה האחרון ביכולת לאפשר את סגירת המרפסות. מנהל המינהל, ירון ביבי, הודה בפני וועדת הכלכלה של הכנסת כי אין כל קשר בין סגירת מרפסות לרפורמה במינהל פשוט משום שגם היום אין צורך באישור המינהל כדי לסגור מרפסת. אם נתניהו בוחר לקדם רפורמה כה מהותית ובעלת השלכות מרחיקות לכת בשם ספין המרפסות נשאלת השאלה מהם מניעיו האמיתיים של ראש הממשלה? האם זהו הרצון לנתק עצמו מקונוטציה הקושרת אותו למרפסת אחרת או שמא יש פה מניעים מדאיגים יותר?

הצתה מאוחרת
גל השריפות שהכה את חורשי הגליל בשבוע שעבר תפס את הכותרות במשך יום אחד בלבד. על פי שירותי הכבאות יש חשד כי חלק מההצתות נעשו על רקע לאומני. פלא הוא שאיתמר בן-גביר וברוך מרזל עדיין לא עתרו בתגובה לבית המשפט בבקשה לממש את זכותם להבעיר את אום אל פאחם.

ניצבים או תקועים
השבוע התקבלה בתיבת המייל שלי מודעת דרושים לטובת השתתפות כניצבים בעונה השנייה של 'סרוגים'. לי הספיקה הצפייה בשני הפרקים הראשונים של העונה הקודמת על מנת להסתייג מסדרה אשר נתנה דגש מוגזם לבעיית הרווקות. כותביה המוכשרים של הסדרה הפופולארית, באמצעות תרומתם לעיסוק האובססיבי בנושא, יצרו שלא בכוונה לצעירי וצעירות המגזר תדמית של אנשים התקועים במקום מכיוון שטרם מימשו את שאיפותיהם המשפחתיות, וזאת במקום לפתוח תריס לעולם האישי של הצעירים אשר מנתבים את יכולותיהם לכיוונים נוספים.

מתי נוח לך?
אחד הכיוונים אותם מאפשרת העצמאות שאינה מרצון להגיע אליהם היא פעילות התנדבותית לטובת יצירת חברה טובה יותר. תחת הכותרת של 'התנדבות מתי שנוח לך' פועל אתר האינטרנט של 'חברה טובה' אשר מאפשר לכל מי שרוצה, רווק, נשוי או ילד, להתנדב באמצעות ריכוז הפרויקטים של כלל ארגוני ההתנדבות הארצית. חופשת הקיץ בפתחה אנו עומדים, בה המסגרות הפורמאליות יוצאות גם הן לפגרה, פותחות אפשריות רבות להתנדב עבור כל מאן דבעי.

מבנימינה ימינה
החופש הגדול מותיר זמן גם למתנדבים בעם ליהנות מתרבות פנאי איכותית דוגמת טיולים. אחת האפשרויות הנוחות יותר לטיולים ומתאימות גם לקבוצות מאורגנות ולבעלי משפחה היא פעילותה של עמותת 'ארץ נהדרת' אשר עורכת סיורים במטרה לחזק את הקשר בין העם היושב בציון לאתרי המורשת. הסיורים המגוונים מקיפים את כלל אזורי הארץ בכלל ימי השבוע. מימי ראשון בעיר דוד, דרך חמישי בלוד ושישי בבנימינה ועד שבת, איך לא, בתל-אביב.

הפולישוק של בייניש
השבוע עולה לשידור סדרת דוקו-דרמה בטלוויזיה אשר תתאר את עבודת בית המשפט העליון. אחת ממטרות התוכנית, חסר תקדים שמה, היא לשפר את תדמיתו של בית המשפט העליון בקרב הציבור הישראלי. מעניין לראות כיצד אותה אליטה תקשורתית אשר מתגייסת לקידום האג'נדה של בית המשפט העליון, פועלת במקביל להגחיך את כבודה של הכנסת הן באמצעות דיווחים מוטים ופרובוקטיביים והן דרך סידרת הדוקומדיה ומשחקו המשובח של ששון גבאי.

יום שישי, 3 ביולי 2009

לא אקטואלי - 3.07.09

פסק דין חברתי
השבוע עלה לכותרות פסק הדין של השופט (הדוס) משה דרורי בו זיכה אברך (גם הוא דוס) אשר דרס קופאית ממוצא אתיופי (ולא דוסית בכלל) ביציאה מחניון. הסיבה בגינה נחשף הציבור לפסק הדין מעורר המחלוקת היא מועמדותו של השופט הדתי לבית המשפט העליון. פסק הדין ניתן בספטמבר 2008, אך מכיון שהוא כולל 321 עמודים שאין לי כל כוונה לקרוא, אסתפק בכמה הערות שאינן נוגעות לכבוד השופט: דרורי אולי יוצא מתנשא וגזען מכל הסיפור, אך מה שיותר ברור הוא צביעותם של אלה אשר הכירו את פסק הדין בן תשעת החודשים והחליטו לעשות בו שימוש ציני רק כששמו של השופט הוצג כמועמד לבית המשפט העליון.

מינוי עצמי
חבר הכנסת שלמה מולה, אשר משום מה ניכס לעצמו את תפקיד המתבכיין הסדרתי מטעם מפלגת קדימה, יצא מיד לתקשורת בהודעה כי אם המינוי של דרורי יאושר, הוא יעתור לבג"צ. עתירה לבג"צ כנגד מינוי כזה או אחר של הוועדה למינוי שופטים, כמוה העברת סמכויות הוועדה לבג"צ. האם לכך התכוון מולה או שעובדת אי בחירתו של חברו למפלגה, רוני בר-און כחבר בוועדה למינוי שופטים העבירה אותו על דעתו?

בר-און מאז ולתמיד
מי האמין שדווקא מחנה השמאל החילוני הליברלי והנאור הוא זה שיצא בקריאות שבר לאור אי בחירתו של רוני בר-און לוועדה למינוי שופטים, כאילו לא מדובר באותו עורך הדין אשר מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי רק לפני 12 שנים זכתה להתקפה חריפה מצד אותו מחנה בדיוק.

מעמולה
טיפ חינם לחבר הכנסת מולה: העדה האתיופית זוכה לסימפטיה רבה בקרב החברה הישראלית, ובצדק. חבל שבגלל נציג ציבור מתלהם ומתבכיין תודבק לעדה כולה סטיגמה של מרוקאים. עם העדה המרוקאית המכובדת סליחה, אך אין לכם את מי להאשים אלא כמה מנבחרי ציבור שעשו ועושים ממשחקי כבוד קריירה לתפארת.

מדינת הלכה
ואם בסיפורי שופטים עסקינן, מעניין מה הייתה התגובה בישראל אם שופטת במדינה מערבית הייתה דוחה בקשה של אישה מוסלמית מוכה להתגרש מבעלה בתואנה כי הקוראן מאפשר זאת. בגרמניה זה קרה לפני שנתיים בשם הרגישות הדתית. האמת הכואבת היא שגם בישראל זה קורה תחת איצטלה של בתי דין דתיים אשר עקרונות שוביניסטיים עדיין מנחים חלק מהדיינים.

ברק חוסיין
נשיא בית המשפט העליון (בדימוס, תודה לאל) אהרון ברק עשה בשבוע שעבר שירות גדול לציבור הציוני בישראל עם חשיפתו הפומבית כפוסט-ציוני לאחר שהעדיף את היותה של מדינת ישראל מדינת כל אזרחיה על פני מדינה יהודית. מאז הצטרפותה של מחברת דו"ח המאחזים, עו"ד טליה ששון, לתנועת השמאל החדשה-מרצ לא קרה כדבר הזה. עם זאת, מביני עניין ככלל, ופרופ' דניאל פרידמן בפרט, לא הופתעו כלל, גם לא מכך שברק לא ראה מקום להסביר את דבריו לאור המתקפות שספג אפילו ממחנה השמאל הציוני. קבוצת ההתייחסות של ברק אף פעם לא הייתה החברה הישראלית, אלא חבריו הפרופסורים באוניברסיטת ייל. לפני שלוש שנים, דן בית המשפט העליון בחוק האזרחות וסוגיית איחוד המשפחות. הייתה זו הפעם היחידה בה בג"צ בראשותו של ברק כנשיא, הותיר את השופט הנכבד בדעת מיעוט. מיד לאחר הינתן פסק הדין, אץ לו רץ לו אהרון ברק וכתב מייל מתנצל לחבריו מייל. לאור חשיפת דעותיו בפני הציבור ומכיון שאיבד את יכולתו הפורמלית כשופט ונשיא בבית המשפט העליון, ראוי כעת להחזיר את המטוטלת ולתור באופן יסודי אחר העקבות שהותיר ברק בפסיקה הישראלית ולהעמידן מחדש במבחן העקרונות הנדרשים מאופייה היהודי של מדינת ישראל.

דמוקרטיה פוזלת
אהרון ברק אינו היחיד שמכוון את דעותיו כלפי חוץ. גם המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהוא מכון ישראלי, הפונה לקהל ישראלי, לפחות על פי הגדרתו העצמית, פוזל כלפי חוץ. לדוגמא: בחודשים האחרונים יוזם המכון פרוייקט בשם 'טרור ודמוקרטיה' המתיימר ליצור מאגר מידע משפטי הכולל את כל האמצעים הננקטים במדינת ישראל במסגרת מאבקה בטרור. משום מה, דווקא המידעונים אותם מפרסם המכון מדי חודש בנושא זה, נשלחים בשפה האנגלית בלבד, בניגוד לשאר פרסומי המכון הישראלי. מי שמפגין יחס ראוי יותר כלפי החברה בתוכה הוא פועל הוא המרכז הירושלמי הירושלמי לענייני ציבור ומדינה אשר ערך בחודש שעבר כנס פתוח לקהל הרחב הבוחן את השאלה עד כמה מותאמים דיני מלחמה במשפט הבינלאומי למאבק נגד הטרור. מי שפספס את הכנס יכול לבדוק את ידיעותיו במבחן האינטרקטיבי אודות המשפט הבינלאומי באתר העשיר של המרכז הירושלמי.

עניינים פנימיים
עם כאלו פזילות כלפי חוץ מה העולם יגיד, פלא ששליטי מדינות אחרות מבקשים להתערב בענייניה הקואליציוניים הפנימיים של מדינת ישראל? אפרופו עניינים פנימיים, אני מציע לנשיא הצרפתי להיפטר מאשתו השלישית, הדוגמנית קרלה ברוני. אני מכיר כמה ישראלים שישמחו לקלוט אותה בארץ הקודש.

האיחוד האירופי-פלסטיני
אמנם התבטאותו של סרקוזי זכתה לתגובות רבות, אך האמת היא שהתערבות אירופאית בענייניה הפרטיים של מדינת ישראל היא לא דבר חדש. לדוגמא: ממשלת שבדיה, אשר החל משלשום מכהנת כנשיאת האיחוד האירופי, מעבירה כספים רבים לארגונים פרו-פלסטיניים קיצוניים. דו"ח מלא בנושא ניתן למצוא באתר האינטרנט של ארגון NGO-Monitor אשר שם לעצמו למטרה לעקוב אחר מעלליהם ומקורות המימון של כמה עמותות קיצוניות הפועלות בישראל.

לא גביע של קידוש
מי שלא זוכר מהן הרוחות מנשבות בשבדיה, מוזמן להיזכר בהפגנות הענק שנערכו לפני ארבעה חודשים בסמוך למשחקיה של נבחרת הטניס הישראלית בגביע דיוויס. בסוף השבוע הבא, תארח נבחרת ישראל את טניסאיה של רוסיה. למרות שמדובר בנבחרת ישראלית רשמית, המשחקים ישוחקו גם בשבת. אם היה מדובר בנבחרת הכדורגל או להבדיל בחניון ירושלמי, סביר להניח שנבחרי הציבור שהשבת קרובה לליבם היו מתקוממים. מכיון שמדובר בענף ספורט שהעניין הציבורי בו קטן, אף אחד לא פוצה פה. עם זאת, מומלץ בזאת למקבלי ההחלטות להגיע להסדרים מתאימים בכל האמור לשמירה על צביון השבת וזאת מבלי לנקוט בצעדים שייתפרשו ככפייה דתית דוגמת חוקים חד צדדיים או סתם הפגנות עם חיתולים משומשים, וזאת כפי שנאמר במקורות: "אל תהיה צודק, תהיה חכם".

הם לא נחמדים
גוף נוסף אשר עושה נפשות למען הפיכתה של מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה הוא המכללה החברתית כלכלית, אשר פועל תחת מסווה של אג'נדה חברתית טהורה. ביום רביעי האחרון נערכה סדנה מטעם המכללה תחת הכותרת "ניהול מאבקי עובדים בשיטות לא קונבנציונאליות". שמה של הסדנה מעיד במעט על דרכי הפעולה בהן נוקטת המכללה על מנת לקדם את סדר יומה הקיצוני.

הם כן נחמדים
להבדיל, ביום חמישי הקרוב תערוך תנועת 'במעגלי צדק' את כנס י"ז בתמוז ברמת הגולן. הכנס, שהפך כבר למסורת מסמן את כברת הדרך הארוכה שעברה העמותה שהוקמה זה אך לפני חמש שנים על ידי כמה צעירים ירושלמים ובשנים האחרונות הצליחה לפרוץ את גבולות פעילותיה, הן החברתיים מעבר לגבולות המגזר הדתי והן הגיאוגרפיים אל עבר שדרות, תל-אביב ורמת הגולן.

נשיקה מנצחת
השבוע נפרד חבר הכנסת חיים רמון מכנסת ישראל. רמון צוטט כאומר שתקרית הנשיקה היא הטעות הכי גדולה שלו. הוא טועה. פרשת הנשיקה היא הדבר הכי טוב שקרה לקריירה שלו. בזכות הסיפור האומלל הזה, שכח הציבור הישראלי לחבר הכנסת הוותיק את הטעויות הגדולות באמת של תוכנית ההתנתקות והקמתה של מפלגת קדימה.