יום ראשון, 19 באפריל 2009

לא אקטואלי - 17.04.09

סיוע לחיים
ביום שלישי יצויין יום הזכרון לשואה ולגבורה. 64 שנים לאחר תום המלחמה ההיא, חיים בישראל 256 אלף ניצולי שואה. על פי נתוני הוועדה הבין משרדית לפתרון מצוקת ניצולי השואה בישראל כמעט רבע מהם חיים בעוני וחלקם אף סובלים מחוסר בטחון תזונתי. בשנים האחרונות הטרנד היה לתקוף את ממשלת ישראל על כך שזו אינה מעניקה סיוע לאותם ניצולים אשר תרמו רבות להקמתה של מדינת ישראל ולביסוסה, הן ככוח לוחם והן ככוח מיישב. בעקבות הלחץ הציבורי, הממשלה היוצאת אכן דאגה לקצבאות עבור אותם ניצולים אך בכך אין די. כעת האחריות עוברת אלינו האזרחים, אשר מוזמנים להתנדב במסגרת פרוייקט 'סיוע לחיים' של ארגון 'לתת', בו כל מתנדב מאמץ ניצול עמו הוא נפגש אחת לחודש לטובת חלוקת סל מצרכים ותרופות וכן מתן אוזן קשבת ומענה לצרכיו.
אדריכלי ההתנתקות
רוב הציבור הישראלי חושב כי תכנית ההתנתקות נהגתה במוחו הקודח של אריאל שרון. רק מעטים יודעים כי הראשונים שהעלו את האפשרות לכך שישראל תמיר את נוסחת "שטחים תמורת שלום" בנסיגה חד-צדדית היו גלעד שר ואורי שגיא, אשר פרסמו כבר ב-2002 נייר עמדה מדיני הקורא במילים יפות להפרדות יזומה הכוללת הערכות על קו גבול זמני בהעדר הנהגה פלסטינית היכולה להוביל להסכם יציב. נייר עמדה זה פורסם במסגרת מחקר אותו יזם מכון ון-ליר. שבע שנים אחרי, אותו מכון בדיוק מפרסם הזמנה להצעת פרוייקטים לשנת 2010. חוקרים בעלי אוריינטציה לאומית ותפיסת מציאות נכוחה יותר, מוזמנים לנסות את מזלם.
שעות עבודה
עם כניסתו של ליברמן לתפקיד שר החוץ, הוא עורר עליו את חמתם של עובדי המשרד. אלה התמרמרו על הנחיות הבוס החדש הכוללות ישיבות בשבע וחצי בבוקר כמו גם בעשר בלילה. ככה זה כשהבוס נמצא בחקירות משטרתיות במשך שעות העבודה הקונבציונליות. לא יותר פשוט לבקש מהשוטר הטוב ומהשוטר הרע לחקור את כבוד השר לאחר שעות העבודה?
הודו זה כאן
במפגש שערך צוות המכון לאסטרטגיה ציונית בשגרירות ההודית, הועלו מספר קווי דמיון בין האתגרים עימם מתמודדות שתי המדינות, הודו וישראל. אחד מהאתגרים שהוזכרו היה המאבק בטרור. במהלך הפגישה, אחד המשתתפים הישראלים עמד על החשיבות הרבה אותה רואה מדינת ישראל במניעת האפשרות שאיראן תשיג יכולות גרעיניות. על מנת להבהיר עד כמה חשיבות הסוגיה ברורה, ביקש אחד הדיפלומטים ההודים להזכיר כי יש הבדל אחד משמעותי בין הטרור עמו מתמודדת ישראל לבין הטרור עמו מתמודדת הודו: היכולת של הודו להתגונן מפני הטרור מוגבלת בשל העובדה שהטרור בחצי היבשת נהנה מחסות של מעצמה גרעינית (פקיסטן). נקודה למחשבה למי שטרם הבין את משמעויותיו של הגרעין האיראני על יכולותיה של מדינת ישראל להתמודד עם חיזבאללה, חמאס ושאר ירקות.
שלום ריאלי
בסקר שערכתי בקרב מדגם מקרי ולא מייצג של נהגי מוניות ערבים ממזרח ירושלים עולות התוצאות הבאות: הרשות הפלסטינית מושחתת, אין כל הבדל בין החמאס לפת"ח, ערביי יש"ע מתגעגעים לתקופה שלפני האינתיפאדה הראשונה, ויותר מכך, הם אינם מתביישים בכך. לפי אותם נהגים חביבים, אם הייתה עצומה הקוראת לחזור לתקופה של 1987, מרבית הפלסטינים היו חותמים עליה. מוצע בזאת לאזרח עמי איילון, אשר כבר מנוסה בעריכת מפקדים וכבר החתים 160 אלף פלסטינים על הצהרת העקרונות המשותפת עם סרי-נוסייבה, למלא את הזמן שזה עתה התפנה לו, באמצעות עריכת מפקד בקרב הפלסטינים לטובת יוזמת שלום קצת יותר ריאלית.
שיעור לאובמה
ניתן למנות מכשולים רבים בדרך למימוש יוזמה מסוג זה, אך חשיבותה רבה במיוחד בימים אלה, בהם הנשיא האמריקאי החדש, מתנהג כאילו הוא ליברמן בחנות חרסינה. מהתבטאויותיו האחרונות של אובמה ניתן ללמוד כי הוא מאמין בפתרון של 'שתי מדינות לשתי עמים' וגרוע מכך, כאילו פתרון זה תלוי בצד הישראלי. האתגר המרכזי המונח כיום לפתחו של משרד החוץ הוא להנחיל לאובמה את מה שבוש הבן כבר שכח: ההנהגה הפלסטינית, בין אם היא מהחמאס, ובין אם היא מהפת"ח, לא רוצה מדינה יהודית בארץ ישראל, לא משנה מה יהיו גבולותיה.
עבר הירדן
העדות הטובה ביותר לגוויעתו של רעיון שתי המדינות היא התגייסותו הבהולה של עבדאללה מלך ירדן לקדם את הקמתה של מדינה פלסטינית. ירדן אף פעם לא ששה לרעיון של מדינה פלסטינית בעיקר בשל החשש מגבול משותף עם רשות הטרור הפלסטיני. מצד שני, עבדאללה היום מבין כי אם מדינה פלסטינית לא תקום ממערב לירדן, הציפיות הבינלאומיות יופנו לעבר הירדן, אל המדינה בעלת האוכלוסייה הפלסטינית הגדולה ביותר בעולם.
סכסוך קורע
שורשיו של הסכסוך אשר קורע את קוריאה לשתי מדינות לעם אחד טמון במאבק ההיסטורי בין ברית המועצות לארצות הברית שהותיר שתי ממשלות שלא הסכימו לוותר על השררה למען האיחוד הטבעי. מביקור שערכתי בקוריאה הדרומית לפני שנה וחצי היה ניתן להתרשם כי העם הקוריאני אדיש למחלוקות אשר בין המנהיגים והיה רוצה באיחוד ללא תנאי. עם זאת, האזרחים לא מאשימים רק את המנהיגים המקומיים, אלא מפנים אצבע מאשימה גם לאותם גורמים המתווכים באזור, אשר למעשה מעוניינים בהנצחת הסכסוך. ארצות הברית מנסה לשמור את דרום קוריאה במחנה המערבי, בעוד רוסיה רואה בצפון קוריאה מעוז קומוניסטי כמעט אחרון. ומהצד נמצאת גם יפן, אשר לא טומנת את ידה בצלחת מחשש כי איחוד הקוריאניות יערער את כוחה כמעצמה הכלכלית באזור. על רגל אחת, זוהי כל התורה מאחורי החלטת מועצת הבטחון של האו"ם שלא להחליט על סנקציות נגד צפון קוריאה בשל שיגור הטיל הבליסטי. ארצות הברית הייתה הפעם בצד התקיף, אך רוסיה וסין היו אלה שקראו לאיפוק וסיכלו כל צעד מעשי נגד צפון קוריאה. מי שרוצה יכול לראות בכך רמז לעתידו של האפיק הדיפלומטי לסיכול תכנית הגרעין האיראנית.
מה שמם?
רובם של כלי התקשורת הכתובה, לרבות עיתון זה, חוטאים בחוסר אחידות ביחסם לבני דודינו. פעמים קוראים להם פלסטינים ופעמים מכנים אותם 'פלשתינים', פעמים ב-פ' דגושה ופעמים ב-פ' רפויה, כאילו היו תיירים שהגיעו זה עתה מארץ רחוקה. במאמר חשוב אשר פורסם כבר בגיליון מרץ 2005 של 'העין השביעית', עומד פרופ' שמעון שמיר על כל שישנן רק שתי צורות תקינות: פּלשתינה היא הגרסא העברית לשמה הלועזי של ארץ הקודש על שם הפלישתים, בעוד פלסטין (ב-פ' רפויה) הינו מושג ערבי המתייחס ליישות הלאומית של ערביי ארץ ישראל. בלבול זה גורם לנזק רב. הן משום שהוא ממציא זיקה בין הפלסטינים לפּלשתינה והן משום שכך מתאפשר לפלסטינים לטעון לזכותם על פּלשתינה כולה. אם אנחנו לא סגורים על זה, מה נוכל לצפות מברק חוסיין אובמה?

לא אקטואלי - 8.04.09

שוברים שתיקה
בשבוע שעבר הודיע צה"ל כי הוא סוגר את תיק החקירה שנפתח לאור עדויות חיילים על ירי נגד אזרחים בזמן מבצע 'עופרת יצוקה', לאחר שנתגלה כי אלו התבססו על שמועות ולא מתוך ידיעה אישית. הנזק הבינלאומי כתוצאה מפעילותה הלא אחראית של המכינה הקדם צבאית ע"ש רבין כבר נגרם, אך מי שמנסה למזער אותו הוא ארגון Stand With Us, אשר הקים מבעוד מועד אתר מיוחד בשם Soldiers Speak Out, בו לוחמים מספרים מנקודת מבטם על מה שבאמת קורה בזמן לחימה במחבלים אשר מחפשים מסתור באוכלוסיה אזרחית. אודות פעילות זו, לא צפויה כותרת מרעישה בעיתון של האנשים החושבים שחדשות על חיילים טובים אינם חדשות.
תא חד"ש
לאחר מלחמת לבנון השניה ומחדליה, הוקמה תנועת 'אם תרצו' במטרה להחזיר את הציונות למרכז ולהפוך את השיח הפופולרי של ימין מול שמאל לשיח עדכני של ציוניים מול אלה שאינם כאלה. את הראייה הטובה ביותר להצלחתה של תנועת הצעירים המתיימרת להוביל את המהפכה הציונית השניה, ניתן למצוא בהקמתו של תא סטודנטים מתחרה, אשר מנסים לחקות את ההצלחה בבחירת השם 'אין זו אגדה'. התא החדש מתחזה לציוני במסווה של "האינטרס הציוני האמיתי הוא שלום". אך ההוכחה לכך שמדובר בלא יותר מאשר תנועה קיקיונית אנטי ציונית עולה מהחומרים המופצים על ידם, בהם מוצג המוטו הפועל "למען שלום ושיוויון בישראל-פלסטין". ישראל-פלסטין, למי שפספס, הוא שמה של המדינה מאחורי החזון של מדינה אחת בין הים לירדן. הדרך להשגת חזון זה הוא הפסקת הקונספציה של "רק בכוח יבינו שאנחנו כאן" בנימוק המשעשע של "כוח יוצר עימות". והם כמעט צודקים, סביר מאד שבאמת לא יהיה עימות כשליהודים לא יהיה את הכוח להגן על מדינתם.
בכל דור ודור
בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל מנקיונות לפסח.
נדל"ן ציוני
ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לש"ס מונה 72 סעיפים הנפרשים על פני 11 עמודים. הסעיף הארוך והמשמעותי ביותר הוא סעיף 41, העוסק ברפורמה המתוכננת במינהל מקרקעי ישראל. הרפורמה הזו מהווה אחד התנאים לכך שהליכוד הסכים להעביר את השליטה במינהל לידי ש"ס. רפורמה במנהל הינה אולי מהלך מתבקש, אך נראה כי ברפורמה המוצעת בהסכם הקואליציוני ישנם בעיות חמורות אשר עלולות לפגוע במפעל הציוני: ראשית, שיווקי קרקע חדשים יבוצעו במכירה במקום בחכירה. משמעות הדבר היא הפרטה של אדמות המדינה והפיכת הקרקעות לנכס בבעלות פרטית במקום בעלות של המדינה היהודית. מצב שעלול לפתוח פתח להשתלטות עויינת על קרקעות, אם לא בטווח הזמן המיידי, אזי במכירות יד שניה. שנית, קידום החלפת קרקע בין קק"ל למדינה, ללא ערובה כי לקק"ל ינתנו אדמות ראויות לפיתוח ובעלות שווי זהה, ושלישית, הפחתת מספר נציגי הקק"ל במינהל, המהווה חיזוק למגמה של הפרדת המדינה מהמוסדות הלאומיים של העם היהודי. הרפורמה המוצעת, אשר בייסודה נובעת משיקולים כלכליים ורצון להתייעלות, תובא לקידום בקרב ועדת שרים שתכלול את נתניהו, שר השיכון (אטיאס), שר האוצר (שטייניץ) ושר המשפטים (נאמן) ואמורה לסיים את עבודתה עד למועד אישור תקציב 2010 בממשלה. מכיון שהממשלה החדשה מעוניינת לאשר בתקופה הקרובה תקציב לשנתיים, המשמעות לכך היא ברורה ומיידית. על השרים הרואים עצמם נאמנים לחזון הציוני, להביא לבחינת הרפורמה גם על בסיס ההיבטים הלאומיים העולים ממנה.
עד מתי?
תל אביב חוגגת 100 שנים. עד 120?
ביקורת לא בונה
הביקורת על הממשלה מרובת השרים, הסגנים והתיקים של נתניהו מוצדקת לחלוטין, אך היא לא במקומה. הא?! לפני פחות משלושה שבועות, כאשר הסתמנה מגמת ריבוי השרים והשררה, כתבתי פה אייטם קצר המבקר את העובדה שכיום אין כלל דיון ציבורי על מספר השרים הנדרש בממשלה. הביקורת על הממשלה החדשה החלה להשמע רק עם השבעת הממשלה, ולדעתי אין זה בגלל שכלבי השמירה של הדמוקרטיה נרדמו. אילו הביקורת התקשורתית על ביבי הייתה עולה בזמן אמת, היה מקום לחשוב שמדובר בתקשורת המנסה להפעיל לחץ על מנת להביא לשינוי. הפעם כלבי התקשורת העדיפו לחכות עד שהטרף ירבוץ לפתחם ללא כל דרך חזרה לתיקון המצב.
גאון?
יש אומרים שהשארת קדימה באופוזיציה היא זו שתגרום לקריסתה של מפלגת האופורטוניסטים. ויש אומרים כי בגין הצטרפותה של מפלגת העבודה לקואליציה, שם תהא קבורתה. יכול להיות שמעשה המרכבה של ביבי בהקמת הממשלה הנוכחית אינו אלא עבודת הכנה מתוחכמת לקראת הבחירות הבאות?
צל"ש בכאילו
וכל הכבוד לבית היהודי שהסתפקו בשר אחד בלבד, וגם הוא נורבגי.
אחלה דמוקרטיה
המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם השבוע על תוכנית חדשה אותה הוא עורך: בניית אתוס משותף למדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית ושוויונית. בשם האתוס המשותף, ההשתתפות בתוכנית הינה למוזמנים בלבד. בשם השיוויוניות, בשבוע שעבר חשף עיתון דה-מארקר את משכורתם של בכירי המכון. לדוגמא, על פי פרסומים זרים, עלות שכרו של ד"ר אריק כרמון, העומד בראש המכון, היא 119 אלף ש"ח. לחודש. וזה לא הכל: בשם הדמוקרטיה, יומיים לפני אותה החשיפה, פורסם גילוי דעת מטעם המכון בו נטען כי סיוע ממשלתי לעמותות פוגע בדמוקרטיה. במצב רגיל, יתכן ויש אמת בטענה זו, אך במצב הנוכחי של המשק, בו הצורך בעמותות גדול מתמיד, ייתכן ויש מקום לגילוי רגישות בעד העמותות במקום גילוי דעת נגדן. כל שנותר לקוות הוא, כי המימון של המכון הישראלי לדמוקרטיה אינו מגיע מהממשלה שלנו, וגם לא מממשלות זרות.
שבירת מעגל
מנייר עמדה שנכתב על ידי חנה אדלר ופורסם על ידי המכון לאסטרטגיה ציונית, עולה כי הפערים בין הפריפריה למרכז ישראל באים לידי ביטוי גם בתחום שירותי הבריאות. בתחום זה ההבדלים באים לידי ביטוי ברמת משאבים נמוכה יותר כגון מיטות אשפוז, עמדות ניתוח וטיפול נמרץ וכן בשיעור הרופאים לנפש באוכלוסיה. ההשלכות של פערים אלו באות לידי ביטוי במדדי בריאות נמוכים יותר בצפון הארץ ובדרומה, שם סובלים התושבים מתמותה ומתחלואה רבים יותר. הצעת הנייר היא שלימודי הרפואה ימומנו בחלקם באמצעות הלוואה מותנית, אשר תוחזר במהלך שנות העבודה, או לחילופין תהפוך למענק במידה והרופא הצעיר יבחר להתמחות בבית חולים פריפרי. בצורה זו יהיו לימודי הרפואה זמינים עבור כלל האוכלוסייה, החזר ההלוואה יהווה תמריץ עבור הבוגרים להשתקע בפריפריה, והבוגרים יועסקו כרופאים מומחים בתחומם ובאזורם כאשר יסיימו את שלב ההתמחות. ככל שתהליך זה יימשך, בתי החולים בפריפריה יתקדמו מהבחינה האקדמית, המחקרית והטכנולוגית ומעגל הקסמים המונע מרופאים צעירים להשתקע בפריפריה הנחשלת – יישבר.
סגירת מעגל
לא במקרה חנה בחרה לכתוב את מחקרה דווקא בנושא זה. חנה היא ילידת באר-שבע, אשר עברה בצעירותה לגור בירושלים. עשרים שנה אחרי שעזבה את בירת הנגב, עומדת חנה בפני סיום לימודי הרפואה, ואת שנת הסטאז' היא תעשה על פי בקשתה בבית החולים 'סורוקה' בעיר הולדתה.
סר הבריאות
ביבי, רק בריאות.

לא אקטואלי - 3.04.09

אוטוטו פסח
עודפי חמץ? בגדים מיותרים? 'חברה טובה' ו-'שכן טוב' הן רק חלק קטן מהעמותות אשר ישמחו לעזור לכם לעזור. נזקקים נוספים נמצאים מעבר לפינה.
והיית אח שמח
מי שנקיונות הפסח לא הותירו לו זמן כדי להתנדב, יוכל לעשות זאת גם בחול המועד. בארגון 'משולחן לשולחן' פתחו במבצע ייחודי של 'לקט פתוח' בו הציבור הרחב מוזמן לעזור באיסוף יבול חקלאי אשר נותר במטעים ובשדות ואשר ללא האיסוף היה נשאר להרקב בשטח. היבול שנאסף מחולק לנזקקים דרך עמותות החסד. הפרוייקט פתוח גם לקבוצות מאורגנות של מתנדבים בשאר ימי השנה, כמו גם מיזמים נוספים המופעלים על ידי העמותה על בסיס הצלת עודפי מזון המיועדים לזריקה. אלו המעדיפים לטפל באנשים ולא בפירות, מוזמנים לנצל את חול המועד לטובת התנדבות באחת מהקיטנות שמפעילה אלו"ט עבור ילדים אוטיסטים.
שאל אביך ויגדך
בשבת שעברה פרסם יאיר לפיד מאמר נוקב משותף עם הרב שי פירון, בו הם קוראים לביטול הרעיון האווילי והמסוכן למנות שר חינוך נפרד לחרדים. קל להסכים עם כל מילה אשר נכתבה במאמר וכך אעשה גם אני. אך מבלי להסיר את האשמה מעל הזרמים החרדים-בדלניים, יש לבחון מה הביאנו למצב הנוכחי, ויש לי תחושה שאי אפשר להפיל את התיק רק על החרדים. יכול להיות שזה קשור לעובדה שכשאומרים לחרדי את המילה חילוני, הדמות הראשונה העולה בראשו היא דמות הקשורה בקשרים משפחתיים כאלה ואחרים ליאירי?
סער, הסתער!
רוחות חופשיות מדי, אשר תפסו עמדות מפתח במשרד החינוך הביאו לכך שהחינוך הממלכתי בחר להפסיק לינוק את ערכיו מהמורשת היהודית. כדי להתמודד עם בעיה זו, הקימה הכנסת זרם חינוך משלב, וכל זאת, על מנת לאפשר לתלמידים חילוניים ומסורתיים ללמוד יהדות בבית ספרם מבלי שיצטרכו להיות מחוייבים למסגרת חינוכית דתית. את מקומם של שני חברי הכנסת שיזמו את החוק המבורך, אסתרינה טרטמן והרב מיכאל מלכיאור, וכבר אינם עמנו בכנסת החדשה, ייצטרך למלא שר החינוך החדש, במלוא המרץ והחיוניות באמצעות הזרמת דם חדש בעורקי המשרד שקצת איבד את דרכו.
ללא מחסומים
חלק מהלחצים הבינלאומיים עימם תאלץ להתמודד הממשלה החדשה היא הסרת המחסומים ביהודה ושומרון. את ההוכחה לנחיצותם של המחסומים קיבלנו בשבועות האחרונים בפיגוע הירי בו נרצחו שני שוטרים בבקעה וכן באסון שנמנע בנס בקניון בחיפה, מיד לאחר הסרה של כמה מחסומים בשומרון. זהו בדיוק הזמן לזכור כי המחסום לא נועדו לחסום פלסטינים תמימים אלא להוות נקודות בדיקה שנועדה למנוע מטרוריסטים לפגוע בחיי אדם. שלב ראשון בקרב תודעתי זה צריך להיות הוצאתה של המילה 'מחסום' אל מחוץ ללקסיקון ולקרוא לילד בשמו – נקודת בדיקה. אגב, באנגלית זה נשמע נכון יותר: checkpoint.
הנגשה
אם כבר מדברים על יאיר לפיד ועל טרמינולוגיה, אז חנוך דאום הציע בטורו מהשבת האחרונה בידיעות אחרונות לאפשר לנשים בהריון להחנות את רכבן בחניית נכים. ההצעה בהחלט מבורכת, אבל קודם לכן יש לשנות את המושג 'חניות נכים' ל-'חניות נגישות', לפחות כל עוד הריון אינו בגדר של נכות. חוץ מזה, בעידן הפוליטיקלי-קורקט של היום, שיש להודות שקצת יצא מכל פרופורציה, גם נכים כבר אינם נחשבים לנכים.
הארדן הבא
אחד המינויים היחידים שזכה לקרדיט חיובי היה מינויו של השר החדש לאיכות הסביבה, גלעד ארדן. השר ארדן, אשר הוכיח כבר את הצטיינותו כפרלמנטר איכותי במגוון תחומים, יידרש להוכיח את כישוריו כצעיר השרים בנושא הכי טרנדי העומד על הפרק. מנהיגים צעירים הרואים עצמם מחויבים לקידום עשייה סביבתית-חברתית מוזמנים להגיש את מועמדותם לתכנית 'עמיתי הסביבה' של 'מרכז השל' המתקרא גם המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית. בין בוגרי התוכנית, אשר פועלת זה עשור, ניתן למצוא את חברי הכנסת דב חנין וניצן הורוביץ. ארדן אמנם אינו בוגר התכנית, אך הוא בהחלט אחד מהנבחרים האחראים לשבירתה של המשוואה של ירוק = שמאל.
חוק הג'ונגל ההפוך
אל תהיה צודק. תהיה חלש.
נקודת מבט
את ההבדל בין כלי התקשורת בישראל ניתן להדגים בדרך בה בחרו אתרי האינטרנט החדשותיים לסקר את מינויה של לימור לבנת לשרה. בעוד ב-ynet הכותרת הייתה "לבנת לספורט", באתר "הארץ" הכותרת שלחה את "לבנת לתרבות". ב-nrg התקבלה הכותרת המלאה "לבנת תהיה שרת התרבות והספורט". למי יש כוח לקרוא כותרות כל כך ארוכות?
תיקון טעות
אל תהיה צודק. תהיה ערבי.

לא אקטואלי - 27.03.09

צה"ל מתגייס
לפי פרסומים שונים מהתקופה האחרונה, מושמעות טענות כי הרבנות הצבאית פולשת לתחומי אחריות של חיל החינוך. אחד ההסברים לכך הוא שהרבנות נשאבת לואקום אותו מותיר חיל החינוך. דוגמא אחת לכך היא הידיעה שפורסמה כי צה"ל קרא לחייליו לחתום על על כרטיס תרומת האיברים של 'אדי'. את הקריאה החשובה הובילו קצין רפואה ראשי והרב הצבאי הראשי. לאור ההיבטים החינוכיים שבעניין, היה חסר לי במעמד זה גם קצין חינוך ראשי.
רבנים מובלים
כרטיס ההתרמה של 'אדי' מאפשר גם לשומרי מסורת לתרום איברים באישור של איש דת על פי בחירת המשפחה. במהפכה הזו הוביל הציבור את רבניו, באמצעות חתימות עצמאיות על הכרטיס והעלאת הנושא לסדר היום השו"תי. עם זאת, עדיין ישנם חלקים גדולים בציבור המסורתי מסרבים לחתום על הכרטיס, אך יהיו מוכנים לקבל תרומה במקרה הצורך. חבל שהרבנים שעוד לא אזרו את האומץ הנדרש לפסוק לטובת התרומה, מגלים מעט צביעות בכך שאינם פוסקים שאסור למסרבים לחתום מטעמים דעתיים להנות מדבר עבירה.
אפי אנד
בשבוע שעבר הצעתי לממשלה המיועדת להחליף את יו"ר הקק"ל במועמד אשר מזדהה עם המטרה לשמה הוקמה בקונגרס הציוני החמישי ב-1901 על מנת שזו תשמש כזרוע גאולת קרקע שתהיה "קניין עד לעם היהודי". בתגובה, קיבלתי מלשכת היועץ המשפטי של קק"ל מכתב בן שלושה עמודים שבו התבקשתי לחזור בי "באופן מוחלט מכל דברי הבלע ודברי הדיבה והשקרים המכוונים". ממכתב מביך זה נכתב כי "...יו"ר הקק"ל בעצמו אינו יודע מה תהא עמדתו..." בנושא המהותי ביותר של הגוף בראשו הוא עומד. פרקליטיי מבקשים למסור כי מרשם עדיין לומד את החומר ומודה כי מעולם לא חשב שייעשה שימוש כנגדו בכספיי העם היהודי, אשר נתרמו למען גאולת קרקע בארץ ישראל, לטובת מימון מערכה משפטית נגד מי שבכתיבתו ניסה למנוע זניחת מטרה עליונה זו.
מרקוס מתמרק
ביום שישי הקודם, פרסם יואל מרקוס מאמר דעה בהארץ, בו הוא מתוודה על חטאיו בהפעלת הלחצים על שחרור גלעד שליט בכל מחיר. מודה ועוזב ירוחם. ניחא. ביום ראשון שלאחריו, הקריקטורה היומית של ערן וולקובסקי כאילו יצאה מעיתון 'בשבע': כותרתה הייתה 'קייטנת חמאס' והיא הלינה על תנאי המאסר הנוחים של האסירים הבטחוניים. תחושת הבטן שלי היא שאין פה מהפך אידיאולוגי, אלא הפנמה של המצב השלטוני החדש. מרקוס וחבר מרעיו הבינו סוף כל סוף כי נתניהו הוא יהיה זה אשר ירכיב את הממשלה הבאה, והטור שלו אינו יותר מאשר ניסיון לקפוץ על עגלת כתבי החצר של המלך החדש, מתוך תקווה לכבוש את עמדת העגלון. על העגלה הזו ימצא מרקוס גם את ארי שביט, אשר הפנים את המצב הפוליטי החדש עוד לפני הבחירות, ושכב על הגדר עבור נתניהו וברק במאמר נוקב נגד ציפי לבני.
מדיניות
בסוף השבוע שעבר ערכה קבוצת המנהיגות הצעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית סמינר בנושא ההתיישבות החדשה בנגב. המפגש עם מובילי ההתיישבות בשטח חידד כמה תובנות על הסיבות בגינן העם היהודי נכשל לבינתיים במבחנו. את התובנה הראשונה סיפק לא אחר מאשר ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון בסרט התדמית של עמותת 'איילים' אשר מקימה כפרי סטודנטים בנגב. בסרט מובא קטע מנאומו של שרון בעודו ראש ממשלה, בו הוא נוזף בראשי תנועת 'איילים' אשר מחכים להשלמת כל התוכניות בטרם הקמת הכפרים, במקום להקים עוד ועוד כפרים ולקבל עזרה בדיעבד. למשמע דברים אלה, נצפתה דמות מוכרת בקהל מוחאת כפיים, יו"ר האופוזיציה המיועדת, הגברת ציפי לבני.
ופרצת?
את השבת בילינו בכפר החינוכי בניצנה אשר בין פעילויותיו החשובות ניתן למנות מרכז קליטה לבני נוער עולים מאתיופיה, מרכז הדרכה ציוני-אקולוגי ופארק מדע סולארי. הכפר הוקם בסמוך לגבול מצרים, לפני 22 שנה על ידי המפא"יניק האחרון, לובה אליאב. לניצנה היו את נתוני פתיחה הכי קונצנזוסיאליים שיכולים להיות לישוב: גם בנגב, גם אקולוגי, גם חינוכי וגם חקלאי. למרות כל הנ"ל, ניצנה מונה פחות ממאה תושבי קבע. כאילו הוכחה לכך שערך ההתיישבות, עליו התבססה הציונות, כבר אינו נמצא במקום גבוה בסולם הערכים של החברה הישראלית.
הקונצנזוס החמים
משיחה עם נציג תנועת איילים עולה כי לכפרים ביקוש גבוה מאד בקרב הסטודנטים, ובאופן שאינו מפתיע כלל ועיקר, מחסור בתקציב הוא החסם העיקרי בפני הקמתם של כפרים נוספים. מי שסיפק תובנה כן מפתיעה לגבי הקושי ביישוב הנגב, היה נציג תנועת 'אור משימות לאומיות' בישוב באר-מילכה, אשר העריך כי דווקא מכיון שהנגב החם תמיד היה בקונצזוס החמים של החברה הישראלית, תחושת השליחות לא פיעמה בקרב אלה שחיפשו חזיתות עם קצת יותר אקשן, ומשימת יישוב הנגב לא הופנמה בקרב האזרחים ומערכות השלטון, על אף כל ההצהרות, כמשימה לאומית.
כמה כמה
את ההבדל הגדול בין היחס לנגב לבין היחס ליהודה לשומרון, ניתן לקבל מניסיון לאתר את מספר התושבים בחבלי ארץ אלו. בתוצאות החיפוש בגוגל עולים מחקרים ומספרים רבים אודות כמות המתנחלים, בעוד מספר התושבים בנגב הינו כמעט סוד מדינה. יתר על כן, הלך הרוח בכלי התקשורת הוא כאילו ההתנחלויות הן החסמים של הנגב והגליל, כאילו שמעברם של 300,000 מתנחלים לפריפריה יפתור אחת ולתמיד את בעיית הנגב והגליל. טענה זו אין בה אלא כדי לנקות את מצפונם הפטרנליסטי של כמה יהודים יקרים מגוש דן אשר המחשבה כי הם אלה שראוי שיעברו לנגב אינה עוברת במוחם, אפילו לא בצחוק.
בודדים במערכה
במסגרת הסמינר ביקרנו גם בחוות הבודדים של שי דרומי, החוואי שנאלץ לירות באחד הפורצים לחוותו. שי, אשר חדר השינה שלו נמצא בתוך הדיר, סיפר את סיפורו האישי ואת סיפורם של חוות הבודדים אשר הוקמו ביוזמתו של אחד, אריק שרון, והיום הם מתמודדים עם אחד אחר, מני מזוז, אשר טוען כי החוות אינן חוקיות, כי הן לא קיבלו את כל האישורים הדרושים. בהזדמנות זו מוצע למזוז לצפות בסוף הדקה השלישית בסרטון של 'איילים' הנמצא באתר האינטרנט של העמותה.
חוק דרומי
כרגע נמצא דרומי בפרדוקס תוצרת מערכת המשפט הישראלי. בית המשפט חייב אותו להמצא במעצר בית בחוותו אשר השהות בה לכאורה אינה חוקית. עם זאת, הסיפור של דרומי, על אף כל הסבל אותו היה צריך שי לעבור, הוא הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לחוואים. בזכות המקרה, מצב הביש של החוואים אשר נמצאים בין פטישה של המדינה לסדן הפורצים המתעמרים, עלה לסדר היום.

לא אקטואלי - 20.03.09

ונהפוך הוא
פסטיבל סרטים יהודי בירושלים זה לא חדשות. גם יריד אוכל ססגוני ואיכותי ברמת השרון זה לא בדיוק חדשות. והרי החדשות: הקולנוע היהודי הגיע לרמת השרון והשפים הגיעו לירושלים. ביום ראשון בערב ייערך בפעם הראשונה פסטיבל הסיר הירושלמי בשוק מחנה יהודה. על סדר היום: סבתות בשלניות ושפים בכירים. באותו זמן, בעולם אחר, אי שם ברמת השרון, ייערך הפסטיבל השלישי לקולנוע יהודי-ישראלי. הפסטיבל יתקיים במרכז הקהילתי קרית הצעירים ויחל כבר במוצאי שבת. מילה טובה מגיעה ליזמים של האירועים הללו שהבינו כי העתיד של החברה בישראל טמון ביצירת זהות יהודית-ישראלית מאוחדת במקום מלחמה של יהודים נגד ישראלים.
האח הגדול
לא סוד הוא שהמיתון פוגע בכולם: הן באלו הנזקקים לשירותי עמותות החסד, והן בתורמים לאותן העמותות. מצד שני, הידוק החגורה והפחתת ההוצאות לטובת בילויים מגדילים את זמן הפנאי של הציבור הרחב. גם העמותות הפנימו את המצב החדש, והן מאפשרות לציבור לתרום יותר מזמנו במבצעים מיוחדים. על קצה המזלג ניתן להזכיר את מבצע חלוקת המזון של 'לתת' בשיתוף עם השופרסל, וכן פרוייקט התנדבות ענק מטעם המועצה 'הלאומית להתנדבות בישראל'. מי שיוותר על כמה שעות צפיה בתוכניות טלויזיה חסרות תוחלת לטובת התנדבות כזו או אחרת למען אחד מאחיו, יכיר מהי תחושה אמיתית של להיות 'האח הגדול'.
הקרב על קדימה
השבוע החליטה ועידת מרצ על הקמת ועידת בדיקה שתבחן את התנהלות המפלגה לקראת בחירות 2009. מבלי להתייחס למסקנות הועידה, ניתן לזהות כבר מגמות מסויימות בקרב חברי המפלגה. אחת מהן, היא שינוי היחס למפלגת קדימה: ממפלגת אופורטוניסטים שגנבה את קולות השמאל בזכות ספין מבריק, לתופעה בעלת פוטנציאל להפוך לראש גוש השמאל, לאור עיקשותה של לבני להכנס לממשלה שלא תהיה מחוייבת להקמת מדינה פלסטינית. למגמה זו השלכות רבות. אחת מהן, היא הגדלת מומצאת של מחנה השמאל ב-28 מנדטים באמצעות ניכוס קדימה אל גוש השמאל. כפראפרזה לסיסמת הבחירות של מרץ ב-1992, מכנה אורי זכי, יו"ר צעירי מרצ את הפעולה בשם "להמריץ את ציפי". בבחירות האחרונות, חלק גדול ממצביעי קדימה הינם מיואשי שמאל, מצביעי מרכז שונאי ביבי ושאר קולות צפות שרצו לראות אישה כראש ממשלה. גם מפלגות הימין נוטות לקטלג את קדימה כשמאל, אך הדבר אינו משרת את האינטרסים שלהן. מיתוג של קדימה במרכז המפה הפוליטית וצירופה לממשלה יוכל להגדיל את מחנה הימין-מרכז ולאפשר לו מרחב פעולה רחב יותר לקראת האתגרים העומדים בפני הקואליציה העתידית.
לאומיות וחילון
בימים שני ושלישי ייערך באוניברסיטת בר-אילן כנס בשיתוף עם מכון ון-ליר בנושא לאומיות וחילון. במקרה או שלא במקרה, אף אחד מהמושבים אינו עוסק ישירות בציונות, המהווה מקרה ייחודי של לאומיות, אלא בקשר של לאומיות למדינת ישראל ולעם היהודי. ציונות? הס מלהזכיר. פרופ' מעוז עזריהו מאוניברסיטת חיפה, המגדיר עצמו כציוני מוצהר, אוהב להזכיר כי מקורה של הציונות היה כפתרון עבור היהודים החילונים באירופה בתקופת ההשכלה ואביב העמים. אך כיום, עם ירידת קרנה של מדינת הלאום בשיח הליברלי, נשמטת הקרקע מתחת לבסיס הלאומי של הציונות וכך היא הופכת להיות הבעיה של החילונים. דוגמא להבדל כיום בין התפיסה הדתית את הציונות לתפיסה החילונית ניתן לראות בשמות המוסדות המארגנים את הכנס. מצד אחד, מוסד על שם הרב מאיר בר-אילן אשר עיברת את שמו ובגויים לא יתחשב, ומצד שני, מוסד על שם משפחה שתרמה רבות לחברה ולתרבות בישראל, אך לא הסכימו לוותר על השם והזהות האירופאית. מעניין מה דוד גרין היה חושב על זה.
פעם
לא לפני הרבה שנים, היה דיון ציבורי על מספר השרים שנדרש בממשלה. ונעבור לאייטם הבא.
גזענות ואטימות
מרכז מוסאוא, בשיתוף ארגונים נוספים, עורכים מחר (שבת) את "כנס המאבק בגזענות 2009". הכנס ייערך בעכו בסימן "הגזענות הורגת... האטימות הורסת!". דוגמא נהדרת להמחשת הקשר בין גזענות לאטימות, היא עריכת כנס בנושא גזענות בבוקר של יום הקדוש לבני הדת המונואיסטית הראשונה.
מתקפלת?
אחת מהדמויות החדשות בכנסת הקרובה היא אורלי לוי אשר תכהן מטעם מפלגת ישראל ביתנו. לוי התפרסמה כבתו של דוד לוי ודוגמנית אשר כוכבה דרך בשנות ה-90 בזכות הקמפיין המפורסם של החטיף 'מקופלת' אשר לווה בסלוגן 'עד הפירור האחרון'. כמו רבים מחבריה למפלגה, לא ברור מהו סדר יומה המדיני של הפרלמנטרית החדשה, אך לאור המגעים שניהלה רק לפני 4 שנים על הצטרפות לעבודה ולמרץ, סביר להניח שהיא לא תהיה בחזית המאבק על ארץ ישראל. לפחות לא עד הפירור האחרון.
עתיד נוסף
אמירתו הידועה של וינסטון צ'רציל כי 'דמוקרטיה היא צורת המשטר הגרועה ביותר פרט לכל האחרות שנוסו' היא מפלטם של אזרחי ישראל בכל פעם שעולה הדיון על מגרעותיה של הדמוקרטיה. אבל יש משהו שלא גילו אף פעם לאזרחי ישראל: הרעיון הדמוקרטי מגלם בתוכו כמה שיטות, כאשר תלמידי ישראל חונכו במשך דורות כי דמוקרטיה היא דמוקרטיה ליברלית. אחד האתגרים הניצבים לפתחו של שר החינוך המיועד הוא להסיר את הלוט מעל דגמים נוספים של דמוקרטיה הראויים להלמד ולהבחן בראי החברה הישראלית. עד שזה יקרה, בחר מכון אדלסון ללימודים אסטרטגיים במרכז שלם לערוך סמינר מחקרי בן יומיים בנושא עתיד הדמוקרטיה הליברלית. לסמינר זה מוזמנים פעילים חברתיים וחוקרים צעירים אשר מעוניינים להרחיב את אופקיהם ואת גבולות הדמוקרטיה.
איפה אפי?
בעתירה העומדת לפני בית המשפט העליון מבקשים ארגונים אנטי ציוניים למנוע מהקרן הקיימת לישראל לשווק את אדמותיה ליהודים בלבד, על אף שאלו נרכשו מכספי העם היהודי ולמטרה זו. המכון לאסטרטגיה ציונית פעל בשנתיים האחרונות על מנת שקק"ל לא תוותר על חובתה לעם היהודי. נראה כי מאמצים אלה נשאו פרי בימים אלה, עת פרסמה ועדה פנימית מטעם הנהלת קק"ל את המלצותיה פה אחד כי הקק"ל יפרד ממנהל מקרקעי ישראל על מנת לאפשר ניהול הקרקעות באופן חופשי. המתנגד העיקרי להמלצות אלו הוא לא אחר מאשר יושב ראש דירקטוריון הקק"ל, אפי שטנצלר, אשר מעדיף להשאר סמוך על שולחנם של ראשי המנהל. ההיפרדות מהמנהל היא אמנם צעד מתבקש מצד הקק"ל, אך זוהי אמירה קשה כלפי מדינת ישראל, אשר אינה יכולה במצב החוקתי הקיים לאפשר הקמת יישובים ליהודים. לו ישכילו מחוקקי ישראל לעגן את היותה של מדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי כעקרון יסוד, ניתן יהיה להגן מול בג"צ על הלגיטמציה של ההתיישבות היהודית במדינת ישראל. בינתיים, כל עוד שטנצלר אינו מזדהה עם מטרותיה של קק"ל, מומלץ כי הממשלה תפריד את אפי מכסאו.

לא אקטואלי - 13.03.09

למי הגיעו הגשמים?
כל מי שנסע בשנה שעברה בכביש ירושלים-ת"א לא יכל שלא להבחין בשדות השוממים באזור לטרון, אשר שלטים גדולים עליהם התנוססה המילה 'שמיטה' הסבירו את המצב. השבוע יצא לי לנסוע שוב באותו הכביש. מראה הטרקטורים בשדות הירוקים הרחיב את ליבי, וגם נתן לי קצת מושג למי אלה שהגשמים בשבועות האחרונים הכי הגיעו להם.
מדינת תל-אביב-יפו
לאחרונה פרסמה עמותת 'במקום' קול קורא המזמין אדריכלים, שמאים וכלכלנים להשתתף בהכנת תכנון לדיור בר השגה לפלסטינים ביפו. כמה הבהרות למשפט המסובך אשר זה עתה קראתם: ראשית, מאיפה הגיעו פלסטינים ליפו? מדובר כמובן על ערביי יפו שכמו שאר הערבים בתחומי ארץ ישראל הבינו את חוסר הצדק בכך שלערבים יש 21 מדינות וליהודים רק אחת. מאז שהם הפכו לפלסטינים, אז הם יכולים לטעון כי הם מיעוט נרדף אפילו במרחב המזרח תיכוני. מי שעדיין חושב במושגי הפתרון של שתי מדינות, מובטח לו שמדינת ישראל, גם אם יהיו גבולותיה כשל מדינת תל אביב, לא תתקבל כמדינת העם היהודי. פתרון שתי מדינות סופו להסתיים במדינה פלסטינית ומדינת תל-אביב-יפו.
במקום היהודים
שנית, 'במקום' היא עמותה המגדירה עצמה כעמותת אנשי מקצוע שמטרתה לחזק את הקשר בין זכויות אדם למערכות התכנון בישראל. לעמותה ההומנית אוסף פרסומים המעיד על תמיכתה הכנה בהתיישבות (של בדווים, ערבים ישראלים, פלסטינים בעזה, יו"ש ומזרח ירושלים), אבל היא גם דואגת לעקורי תכנית ההתנתקות, ומגישה התנגדויות לישובים המוקמים עבורם. אפילו תכנית המתאר של המטרופולין של באר-שבע ולחוות הבודדים בנגב מטרידות את מנוחתם של שומרי זכויות האדם. העמותה הפרו-פלסטינית הקיצונית מתגאה בכך שהיא אינה מקבלת כל מימון ממשלתי על מנת להבטיח את עצמאותה, אך היא אינה מספרת שחלק מהקרנות המממנות אותה, מקבלות חלק מתקציביהן ממשלות אירופאיות ומהאיחוד האירופאי, שמוצאות להן דרכים עקלקלות לקעקע את אופיה היהודי של מדינת ישראל.
אג'נדה
במערכת הבחירות שזה עתה הסתיימה הוסרה המסכה מעל פני כמה ארגונים פלורליסטיים בעלי שם יפה במגזר האזרחי. דוגמא אחת זו היא שתיל, מרכז המספק שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי בישראל מטעם הקרן החדשה לישראל (שמשום מה באנגלית נקראת דווקא New Israel Fund – הקרן לישראל חדשה). בעדכון השבועי פורסם מאמר מערכת המסכם את תוצאות הבחירות ובו נטען כי לכל המפלגות אין אג'נדה. לטענת המאמר, "היוצאת מן הכלל היא מפלגת בל"ד ששמרה על כוחה ככל הנראה בגלל אג'נדה ברורה. זאת למרות היעדרותו של מנהיגה הבלתי מעורער של המפלגה עד לאחרונה, עזמי בשארה". אם זו אג'נדה, אזי עדיף בלי אג'נדה. יש להדגיש כי שתיל אינו ארגון שולי, אלא ארגון מרכזי הפועל בישראל משנת 1982 ומספק שירותים מועילים לארגונים לגיטימיים רבים, אך הבסיס האידאולוגי המנחה אותו חותר תחת אושיותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אחד מתפקידיה של הכנסת החדשה, חסרת האג'נדה כביכול, יהיה לתת מענה חקיקתי הולם כנגד ארגונים מסוג זה ולא להסתפק בטיפול פרטני דוגמת זה שזכה לו בשארה.
עדאלה
ארגון נוסף כזה הוא עדאלה, שזה הארגון המקביל לפורום המשפטי למען ארץ ישראל, רק בדיוק להפך. הארגון אשר מתיימר לפעול למען זכויות המיעוט הפלסטיני, לפחות עד שזה יהפוך לרוב, מגיש מדי שני וחמישי עתירות לבג"צ נגד כל סממן יהודי במדינה. לאחר שבין השנים 1993 ל-2003 קיבלו 100,000 פלסטינים שהתגוררו במדינות ערב אזרחות ישראלית לאחר שנישאו לבני זוג בעלי תעודה כחולה, החליטה הכנסת על הוראת שעה על מנת למנוע את ההגירה המאסיבית של ערבים לתחומי מדינת ישראל. בבוקר יום ראשון הקרוב ידון בג"צ בעתירת עדאלה נגד הוראת השעה. בכדי לחזק את ידיה של נשיאת בית המשפט העליון, החליטה תנועת הצעירים 'אם תרצו' להביא לאולם בית המשפט כמה שיותר נציגים של הציבור הנאור והשפוי על מנת לתת גיבוי אזרחי להחלטת הכנסת. פעולת ההמשך לכך צריכה להעשות לא אל מול בית המשפט העליון, אלא אל מול הכנסת, אשר צריכה לאמץ את חוקי ההגירה הנוקשים של כמה מהדמוקרטיות המתוקנות באירופה, במקום להסתפק בהוראת שעה.
שלושים יום
שלושים יום לפני פסח היו דורשים בהלכות פסח. והנה יוצא המדור ידי חובת דרישה בהלכות פסח שלושים יום לפני חג האמונה. המעוניינים להרחיב את היריעה בנושא הפסח, מוזמנים לערוך הכרות עם ההגדה הישראלית החדשה של 'במעגלי צדק' אשר שוזרת סוגיות חברתיות ואקטואליות בין שלל הטקסטים המסורתיים.
חלוקת עבודה
יום האישה הבינלאומי יצא השנה בדיוק בשבוע בו נחגג חג הפורים בו רווח והצלה עמדה ליהודים מאישה. אך החזרה לשגרה צפויה להיות כואבת: בשלושים הימים הקרובים יקחו על עצמם הגברים לבער את החמץ ממשלוחי המנות שלא נמסרו לאיש, בעוד הנשים ירדפו אחרי אבק. ואין הלכה כמותן.
אמונה
צדיקים, מלאכתם נעשית בידי צדיקות.
זהירות בולדוזר
היה היה פוליטיקאי ימני, שנחשב לביצועיסט, והיה לאוייבן של האליטות. לימים, נחשד גם בקשרים אסורים עם המיליארד מרטין שלאף. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים, אך צריך גם ללמוד את הלקח. קווי דמיון הרבים בין אריאל שרון של המאה הקודמת לאביגדור ליברמן בעשור הנוכחי, מחייבים לזכות את האחרון ביחס של כבדהו וחשדהו.
סוף מעשה
הרעיון של ליברמן לתיקוני גבול על בסיס אוכלוסיה נתפס בקרב רבים כלא יותר מאשר תרגיל מחשבתי המסיר את המסכה מעל פניהם של ערביי ישראל שאינם מעוניינים להיות אזרחים במדינה הפלסטינאית שתקום אם ירצה ה' (ירצה – תקום, לא ירצה – לא תקום). הרעיון המדובר מתייחס אמנם רק לאזור המשולש, אך חיים בו 7% בלבד מערביי ישראל ולכן לא זה יפתור את הבעיה הדמוגרפית, אלא רק יקטין את רוחבה של מדינת ישראל באותו איזור ל-14 ק"מ בלבד. על פי הדמוגרף יעקב פייטלסון, ניסיון להשתמש במפתח דמוגרפי לעיצוב מחדש של גבולות מדינת ישראל הינו מסוכן בשל העובדה ש-75% מאוכלוסיית מרכז הגליל הינם ערבים. אימוץ העקרון, אם ע"י מנהיג ישראלי ואם ע"י הקהילה הבינ"ל, תוביל את מדינת ישראל לגבולות תוכנית החלוקה. בקצב הזה, ישראל לא תהיה ביתנו.

לא אקטואלי - 6.03.09

עין חדה
תוצאות הבחירות, ובעיקר הספינים של התקשורת ויועציה, בלבלו לא רק הנשיא אובמה שלא ידע למי הוא אמור לשלוח זר פרחים, אלא גם דיפלומטים זוטרים יותר הנמצאים בישראל. בפגישה שנערכה במכון לאסטרטגיה ציונית ביקשו אנשי הדסק הפוליטי של השגרירות הסינית בישראל לקבל זווית נוספת על תוצאות הבחירות. ראש הדסק, השוהה בישראל כבר 5 שנים, העיד על עצמו כי כשהוא חוזר לסין הוא עוד לא יודע איך לתאר את ישראל ההטרוגנית והמגוונת. למרות זאת, הוא ניפק אבחנה מדוייקת ביותר לגבי הפוליטיקה הישראלית. לטענתו, הפולטיקאי הישראלי דואג קודם כל לעצמו, לאחר מכן למפלגתו ורק לאחר מכן למדינה. רציתי לומר לו שהוא צודק, אבל לא ידעתי איך אומרים ציפי לבני בסינית.
חדי עין
מלוכסנים נוספים השוהים בישראל באופן חוקי, הם סטודנטים מדרום קוריאה הלומדים באוניברסיטה העברית. כאחד שזכה להיות חבר במשלחת שהתארחה בקוריאה מטעם הממשלה המקומית לפני שנה וחצי, אני יכול להעיד כי לנו הישראלים יש הרבה מה ללמוד מהחברה הקוריאנית, אשר בפניה ניצבים אתגרים דומים לאלה שלנו: שילוב צמיחה כלכלית מרשימה במקביל לעימות צבאי מכביד, תוך מאבק על שימור המסורת אל מול המודרנה. מדי מוצאי שבת בשעה 21:00, ניתנת הזדמנות להכיר כמה מהקוריאנים בישראל, אשר פוצחים במחרוזת שירי הלל לאל במדרחוב בירושלים, ולערב אחד מצטרפת אל הכנסייה הרוסית, היוונית והאתיופית בירושלים, גם אחת קוריאנית. החוויה מומלצת בעיקר ליהודים שמקפידים לא להכנס לכנסיות.
קוצר ראיה
לכנסת החדשה נבחרו חברים חדשים על 'טיקט' של צעירים. לפני שהם פונים לראש הממשלה המיועד בדרישות לטובת תפקידים כאלה או אחרים, הדרישה הראשונה שלהם צריכה להיות מופנית ליו"ר הכנסת החדש. אחד מהשרידים הטובים שהשאירה מפלגת שינוי אחריה, הייתה הקמתו של מוסד 'נציבות הדורות הבאים', שתפקידה היה לבקר את החקיקה בראי ההשלכות על הדורות הבאים. בפוליטיקה הישראלית, כמו שרק הפוליטיקה הישראלית יודעת, מותה לא בטרם עת של מפלגת שינוי, גרם גם לגוויעתה של הנציבות החשובה, באיבחת חרבה של היו"ר הקודמת, דליה איציק, שהחליטה לא למנות נציב חדש במקום שלמה שהם, כשתקופת כהונתו תמה.
הפרדה
למקרה שלא שמתם לב, בשבוע החולף חל שבוע האפרטהייד הישראלי, בו פעלו ברחבי העולם המערבי שלל ארגונים פרו-פלסטיניים או סתם אנטישמיים נגד מדינת ישראל, זאת כהכנה לקראת הדבר האמיתי, ועידת דרבן 2 שתערך באפריל הקרוב בז'נבה. מי שרוצה להבין מהי מדיניות הפרדה אמיתית, מוזמן לנסות לארגן הפגנה של פעילים מערביים על נושא כלשהו, בכל מדינה ערבית שהיא. בינתיים, עד שהעולם המערבי יבין שאת ההפרדה האמיתית יש לעשות בין המשטר המפלה בין לבנים ושחורים בדרום אפריקה לבין המצב בישראל בו המדינה נאלצת לפגוע בזכויות של פלסטינים כדי להגן על אזרחיה, הארגון הפרו-ישראלי Stand with Us השיב מאבק והפיץ גלריית חומרים מרשימה המסבירה את הצד של ישראל. כל החומרים כתובים באנגלית בלבד, כי מי שמבין עברית, לדוגמא אחמד טיבי, ומי שמבין ערבית, נגיד, ליברמן, מבינים על נקלה שכל קשר בין ישראל לאפרטהייד הוא שקרי בהחלט.
הון ערבי טוב
בשבוע הקרוב, אם לא יחולו עיכובים נוספים, ייפתח לראשונה המסחר בבורסה של דמשק. לאור החדשות המרעישות, בכוונתי להקים חברה שתמכור בזול אופציות על מגרשים ברמת הגולן אשר את תוקפם ניתן יהיה לממש מיד לאחר הנסיגה הישראלית, כאילו היו אלה חלקות על הירח. כל ההכנסות ישמשו לטובת פיצוי כספי לסוריה על הפסדה במלחמת יום הכיפורים אותה כפתה על מדינת ישראל, תמורת רמת הגולן.
בג"צ
תנו לפרידמן לנצח.
זהות יהודית
ענייני זהות יהודית נחשבו במשך שנים לנושא של יהודי התפוצות, בעוד בישראל, הזהות היהודית הייתה נתפסה כמובנת מאליה. כך קרה שעבור ציבור רחב בישראל, היהדות הפכה מתרבות עשירה, לאוסף מצוות מעיקות ולא רלוונטיות. תנועת 'הלל', שפועלת להעמקת הזהות היהודית של סטודנטים יהודיים ברחבי העולם, השכילה להבין לפני מספר שנים, כי עליה לפעולם גם בקמפוסים בישראל. כיום כבר קיימים מרכזים של הלל בשמונה קמפוסים בישראל, המפעילים מיזמים רבים ומגוונים, והכל ברוח יהודית. ממש פה בארץ ישראל... דוגמאות לפעילויות מבורכות שכאלה הן סדנת הכלולות לזוגות לפני חתונה ומסע עליה לרגל בחג הפסח.
ריאליטי על אמת
את הצלחתן של תוכניות הריאליטי ניתן למנף לא רק לטובת העלאת תעריפי הפרסום אלא גם לעשייה חברתית. דוגמא טובה לכך היא עמותת פעמונים הותיקה, אשר בדומה לרעיון של התוכנית 'משפחה חורגת' בה מאמן אישי מייעץ למשפחה כיצד לנהל את כלכלת הבית באופן חכם יותר, ייסדה תוכנית להכשרת יועצים. לטובת תוכניות הריאליטי אשר יקימו מהכורסא לא רק את אלה שמנסים לפלס את דרכם לעולם הזוהר, אלא גם יצמיחו פעילים חברתיים ובכך יהוו תרומה חיובית לחברה הישראלית, אני אהיה מוכן לשקול לשלוח sms.
יום פתוח
מתנדבים לא מדופלמים נוטים לטעון, שתחושת העשייה שבהתנדבות ממכרת, וברגע שהתחלת, קשה להפסיק. עבור אלה המעוניינים לנסות את טעמה של התנדבות מקיימים שורה ארוכה של ארגונים יום פתוח להתנדבויות הנקרא 'יום מעשים טובים', שיתקיים בכ"ט באדר (25.3), עם תום חודש השמחה, ושניה לפני שאנו עתידין להגאל. להצטרפות ניתן לפנות לעמותה הקרובה למקום מגוריכם, או לגלוש לאתר האינטרנט של עמותת 'רוח טובה' המקשרת בין מתנדבים לארגונים.
מעשה טוב
אם כבר קמת מהכורסא, תביאי בירה.
הקו הירוק
עם הפרידה של יולי תמיר ממושבה כשרת חינוך, כולי תקווה כי מורשתה לא תיעלם, וכי הקו הירוק לא ייעלם מספרי הלימוד. רק כך יבינו תלמידי ישראל את אווילות הרעיון של מדינה פלסטינית בגבולות 49, הקרויים בטעות קווי 67.
ארץ נעדרת מתנחלים
לא במקרה בחרה ההפקה של ארץ נהדרת להקרין את מערכון ההסתה נגד המתנחלים בפרק האחרון של עונה זו וכפרומו לעונה הבאה. הכותבים זרקו את הפיתיון, הימין בלע אותו בלי אפילו להריח לפני, והנה זכתה לה ארץ נהדרת במקדם מכירות נהדר לקראת העונה הבאה. ממני לא תשמעו יותר אף מילה נוספת על משדרי התעמולה הלא רשמיים של ערוץ 2.

לא אקטואלי - 27.02.09

צאתכם לשלום
השבוע סיימה את תפקידה הכנסת ה-17. כאילו כחלק מכללי הטקס, מלווה כל השבעה של כנסת חדשה בגינונים תקשורתיים של "כמה לא נתגעגע לכנסת היוצאת". באופן חד פעמי יוקדש חלקו הראשון של המדור לכמה מילים טובות על הכנסת היוצאת או במילים אחרות: דברים שלא תקראו בשום מקום אחר.
שיר פרידה
דוגמא אנקדוטית משהו המעידה על כך שחלק מנבחרי הציבור ראויים ליותר אשראי מאשר התדמית המצוירת להם בסיקור התקשורתי היא מפגישה שערכתי לאחרונה עם אחד הח"כים. באמצע הפגישה עמו צלצל הפלאפון עם רינגטון מפתיע משהו, של מנגינת השיר "לחיי העם הזה", כאילו להזכיר שכמה טוב שהוא כזה. אשרי העם שנבחריו מאמינים בו, חבל שהעם מאמין קצת פחות בנבחריו, ועוד יותר חבל שחבר הכנסת המדובר הוא הרב יצחק לוי שהחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים לפני כחודשיים.
90 בציונות
מילה טובה נוספת מגיעה לחברי כנסת היוצאת על נכונותם המרשימה להשתתף במיזם מיוחד במינו: לרגל יום העצמאות וחגיגות ה-60 למדינת ישראל, הובילה קבוצת המנהיגות הצעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית מיזם שאפתני בו התבקשו כלל חברי הכנסת ה-17 לאשר בחתימת ידם את אמונתם בערכי הציונות, כפי שהובעו על ידי מייסדי המדינה במגילת העצמאות. עם קום המדינה, חתמו על מגילת העצמאות כלל חברי מועצת העם, ימין ושמאל, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, קומוניסטים וחרדים. הצלחת המיזם הייתה כבירה. 90 חברי כנסת חתמו על המגילה, כשרובם הגדול של המסרבים לחתום באו מבין שורות חברי הכנסת החרדים והערבים.
ציונות במקום ציניות
לעיתים מומלץ להסיר את מעטה הציניות בזמן העיסוק בפוליטיקה הישראלית, ולראות במפגן אחדות מסוג זה, מסר חשוב לאזרחי המדינה ולעולם כולו כי החברה הישראלית, על אף המחלוקות ומגוון הדעות, עומדת מאוחדת ואיתנה מאחורי ערכי היסוד על בסיסם הוקמה המדינה.
ציונות מקיר לקיר
ראיה נוספת לקונצזנוס הציוני בחברה הישראלית ניתן לראות גם במעשי החקיקה של הכנסת היוצאת. ממדד החקיקה הציונית שפורסם על ידי המכון לאסטרטגיה ציונית עולה כי בין עשרת הח"כים המובילים ראש החץ הציוני ניתן למצוא ח"כים ממגוון מפלגות: מפרופ' אריה אלדד מימין ועד אבשלום וילן משמאל. מעל כולם הפתיע והתעלה דווקא חבר הכנסת יעקב מרגי מש"ס, שהיה גם אחד משני חברי הכנסת החרדים היחידים שחתמו שוב על מגילת העצמאות.
אוסלו
באוסלו שבנורבגיה עדיין לא יודעים איך לעכל את תוצאות הבחירות בישראל. מצד אחד זהו מסמר נוסף בארון של קורבנות השלום, ההסכמים א' ו-ב' (אשר שמם המלא אינו שמור במערכת), אך מצד שני, הקהילה היהודית הרוויחה את רבה מחדש, עם העלמותו של חבר הכנסת מלכיאור מהזירה הפוליטית וחזרתו למשרת הרב המקומי.
בדיחה רומנית
רק כדי לקרב את הגאולה, מובאת בדיחה בשם ידידי אורי רכב: מנהל בית ספר ומנהל בית כלא הגיעו לצ'אושסקו וביקשו הגדלת תקציבים. הרודן הרומני נענה רק לבקשתו של מנהל הכלא. כשנשאל מדוע, ענה כי לבית הספר הוא כבר יחזור... בישראל זה לא היה קורה. אצלנו פשוט מקצים תקציבי ענק לבניית בית ראש הממשלה, ולכשיורשע יהיה די בשינוי הכיתוב על השלט ל-'בית כלא'. הגדרות ושאר מערכי אבטחה כבר מוכנים.
יהדות קהילתית
למרות הכל, קשה להאשים את אלו שבכל זאת מואסים במסגרת הפוליטית הארצית. אלה שבכל זאת מחפשים את מקומם להרים תרומה לחברה הישראלית, יכולים למצוא מסגרות קהילתיות מתאימות. דוגמא למסגרת כזו היא תכנית 'תהודה' מטעם 'קולות', בית מדרש ישראלי למנהיגות חברתית יהודית. תכנית זו, מיועדת ליזמים ומובילים בתחומי העשייה החברתית והקהילתית המעוניינים בהעמקת השיח בין המורשת היהודית למעשה החברתי. אחד החידושים המעניינים בתכנית הוא בכך שהיא פונה בעיקר למועמדים משכבת הגיל של 30-45 שהילדים והעבודה לא נטלו מהם את המרץ.
להתחפש לחקלאי
בלוח השנה ניתן למצוא מספר ימים שרבים וטובים, בעיקר בעלי משפחות, אינם יודעים כיצד להתמודד איתם. עבור אותם יהודים מעטים שאינם מתגוררים בירושלים, שושן פורים הוא אחד מהם. מי שהחליטו לנצל את המבוכה הם יזמי פרוייקט 'דרך ארץ' המנסה לשלב בין פיתוח סביבתי בגליל לחלוציות ועבודת אדמה. במסגרת הפרוייקט מובאות קבוצות של צעירים מהארץ ומחו"ל ליום חווייתי בגליל המשלב פעילות חינוכית וסיוע לחקלאים באזור. הפרוייקט, שבימים של שגרה מתאים לסטודנטים, חיילים ובני נוער, פותח את שעריו בשושן פורים למשפחות ולציבור הרחב. התאריך נבחר מכיון ששושן פורים הוא יום הולדתו של סרן דניאל גומז שנפל במלחמת לבנון השניה, לזכרו הוקם המיזם. ליצירת קשר: info@4galil.com.
מדינת תל אביב
השבוע דנה ממשלת ישראל באיזה נושא יתמקדו חגיגות ה-61 למדינת ישראל. על הפרק עמדו שתי אפשרויות: '100 שנים לעיר העברית הראשונה' ו-'חזית ועורף לב אחד'. למרות טענתה של השרה לבני כי בחירה בנושא הראשון רק תעמיק את התחושה הקיימת של 'מדינת תל-אביב' במיוחד לאחר המבצע בעזה, החליטה הממשלה לבחור בו. השר הרצוג צידד בהחלטה באומרו כי זו הזדמנות חד פעמית לציין 100 שנה להקמתה של תל-אביב. הוא לא אמר כי לנושא 'חזית ועורף לב אחד' יהיו עוד הזדמנויות רבות, במיוחד לאור המבצעים הרבים הצפויים בעזה בשנים הקרובות. בהזדמנות זו, מצורף טיפ למבקרים בתל-אביב בשנה הקרובה ובכלל: אל תאמר לכשאפנה אחנה, שמא לא תפנה.
השבתה עולמית
כה אמרה אלאניס מוריסט: האין זה אירוני, אינך חושב, שבאותו היום בדיוק הושבתו גם מפעל פרי הגליל וגם שירות הדואר של גוגל?

לא אקטואלי - 20.02.09

התקשורת עוינת

"לא צריך להיות כתב פוליטי בכיר, ד"ר באוניברסיטה, חבר כנסת או הקמפיינר של ראש ממשלה, כדי להבין שלציבור מתחיל להימאס מהפוליטיקה בכלל ומהפוליטיקאים בפרט. אבל מה חלקה של התקשורת בהיווצרותה של אותה תחושת מיאוס?". באלו המילים נפתחת ההזמנה ליום עיון שנערך אמש מטעם החטיבה הצעירה של אגודת העיתונאים. מכיון שנבצר ממני להשתתף ביום העיון בטרם נסגר הגיליון וכדי לא להשאיר את הקוראים במתח, אני אגלה לכם את מה שאני מנחש שלא נאמר שם: לא רק שהתקשורת דואגת להגחכת הפוליטיקאים, זהו גם האינטרס שלה לעשות כן. כלל ידוע הוא שבמאבקי הכוחות בין האליטות בישראל, כשמעמדה של אליטה אחת יורדת, עולה קרנה של אחרת. אם כך, פלא שכלי התקשורת מנגחים ללא הרף את נבחרי העם (שאגב, גם אותו יש להחליף)?

מילה אחרונה

באיחוד הלאומי טוענים כי איבדו שתי מנדטים לפחות בשל זרם של מצביעי ימין פוטנציאליים רבים שהעדיפו להצביע למפלגה אחרת, רק כדי להעיף מהתקשורת העוינת עוד שמאלן. אחד, אורי אורבך.

יופרט בג"צ

מי שעוד מרויח מהפגיעה במעמד הכנסת הוא בית המשפט העליון, אשר לעיתים נדרש להתעמת עם חוקים שעינו צרה בהם. אחד המקרים הרלוונטיים אשר נידון בבג"צ זה ארבע השנים האחרונות הוא שאלת הפרטת בתי הכלא. לאור בקשתה של ממשלת ישראל להקים בית כלא באמצעות ספק חיצוני, עתרה חטיבת זכויות האדם ובין השאר ביקשה גם להגדיר מהם גבולות ההפרטה. בית המשפט העליון, אשר ביקש לא ראה את הצורך בדיון זה וביקש לדחותו, השתכנע רק לאחר שנרמז כי אם הדיון במועד יידחה, הדבר עלול להיות נידון בפני בג"צ שגם הוא כבר הופרט. השבוע החל מכון ון-ליר בסדרת כנסים שמטרתם לדון בשאלה מהם גבולות ההפרטה. בכל האמור לבית המשפט העליון, אולי לא כדאי לפסול את הרעיון של הפרטה כל כך מהר, לפחות לא מאז החליט אהרון ברק לפרוץ את גבולות הגזרה המקובלים לפעילותו.

יולאם פולארד

כי אובאמה הבטיח שינוי.

תמיד בחזית?

ארגון 'חיים וסביבה' יעניק בקרוב זו השנה החמישית את פרס 'הגלובוס הירוק' למצטיינים בפעילות סביבתית בממשל, במגזר העסקי ובחברה האזרחית. אלו הרואים עצמם בחזית, מוזמנים להצטרף גם לחזית האקולוגית, כשבתור התחלה ניתן להציע מועמדים לפרס עד ה-1.3. אולי כך בבחירות הבאות נזכה לראות מפלגה עם קונספקט חדשני שאף אחד לא חשב עליו אף פעם, נגיד 'התנועה הירוקה - מפד"ל'.

רוח חדשה

בימים בהם יש מאבק על התיקים השונים בממשלה, ולא ברור מי יהיה שר החינוך, מותר לגלות שלא רק שאלת זהות שר החינוך הבא היא שתקבע את עתיד חינוך הדורות הבאים. אחד הגורמים המשפיעים ביותר על מערכת החינוך בארץ הוא רן ארז, יו"ר ארגון המורים. חבורת מורים צעירים מכל הארץ, המכנה עצמה 'רוח חדשה בארגון המורים' החליטה להציב אלטרנטיבה במטרה להשריש חינוך ערכי. מהיכרותי עם אחד המורים המובילים את הקבוצה האיכותית הזו, בהחלט ראוי שתהיה נציגות לדור הצעיר והאיכותי של המורים בהנהגת ארגון המורים. מאבקם של אותם המורים בשלטון היחיד המונהג כיום בארגון הוא שיעור האזרחות הטוב ביותר שתלמידי ישראל יכולים לקבל.

ברית הזוגיות

השבוע עלה לכותרות המושג 'ברית הזוגיות'. לטובת מי שלא מבין על מה מדובר מובא בזאת הסבר קצר. ברית זוגיות נועדה לזוגות המבקשים להנשא שלא על פי ההלכה, לרוב מכיון שהם פסולי חיתון. לדוגמא: ציפי לבני ואביגדור ליברמן.

מרבין בשמחה

בעוד שבועיים וחצי נחגוג את חג הפורים. מי שרוצה להרים מסיבה בסגנון קצת אחר מוזמן לאתר של ארגון 'חברה טובה', עמותה אשר מספקת לכל מתנדב את האפשרות לתרום מזמנו באופן גמיש וחד פעמי בהתאם לכישוריו ויכולתיו. אחד הפרוייקטים המרכזיים של 'חברה טובה' בחודש הקרוב הוא ארגון מסיבות פורים בכל רחבי הארץ לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. זו גם הזדמנות להתחיל ולחוש את פורים כבר משנכנס אדר.

מתנות לאביונים

ואם כבר פורים, אז אלו שאינם חובבי מסיבות מוזמנים לפנות לעמותת 'שכן טוב', שבין שלל הפעילויות החיוביות שלה, היא גם מסייעת בחלוקת סלי מזון למשפחות נזקקות ברחבי הארץ. אמנם לא כל יום פורים, אך העמותה עובדת כל השנה מסביב לשעון, כך שראש חודש אדר הוא לא יותר מאשר תירוץ נהדר להתנדב.

פלורליזם

יש הטוענים כי פלוריסט ישראלי הוא זה שטוען שלכולם יש את הזכות לחשוב כמוהו. אחד המוסדות הפלורליסטים בארץ הוא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר עם עמיתיו הבכירים נמנים פרופ' קרמניצר שהיה ראש הוועדה המסדרת של מרץ בבחירות האחרונות ועו"ד אחת בשם טליה ששון, שאינה קשורה לטליה ששון אחרת שכתבה את דו"ח המאחזים המקצועי והלא פוליטי. עם הוודא תוצאות הבחירות מצאו במכון הישראלי לדמוקרטיה סיסמא מעודנת יותר מאשר "צריך להחליף את העם". ד"ר אריק כרמון, ראש המכון, מפרסם תכנית תחת הכותרת "להמציא מחדש את הדמוקרטיה הישראלית", בה הוא טוען כי יש לו משנה סדורה המציעה מרפא לתחלואים שמכבידים על ניהול המערכת הדמוקרטית הישראלית כהגדרתו. במילים יותר ברורות וקצת פחות יפות, הוא מציע לשנות את שיטת הבחירות כך שכל מיני מיעוטים שמפריעים ל-29 המנדטים של קדימה להיות רוב, יתקשו להשיג ייצוג הולם בכנסת.

המלכודת

אחד התיקונים המרכזיים אותם מציע כרמון הוא שראש המפלגה הגדולה הוא זה שירכיב את הממשלה. הרציונל המנחה הוא שכאשר הציבור יודע כי ראש המפלגה הגדולה הוא זה שיעמוד בראשות הממשלה, אזי חלק גדול מהתומכים המסורתיים של המפלגות הסקטוריאליות יצביעו לטובת המפלגה הגדולה והמפלגות הסקטוריאליות שייערכו לכך מבעוד מועד, יוכלו להשתלב במסגרת המפלגה הגדולה. מה לעשות שרעיון המפלגה הגדולה אינו מתאים לחברה הישראלית המפולגת ואינו מתאים עוד יותר למחנה הלאומי המורכב מאין ספור סקטורים דעתניים שלא יהיו מוכנים להצביע למפלגה שיש בה חילונים / דתיים / חרדים / רוסים / ספרדים / אשכנזים / מתנחלים או סתם ביבי. על כן, בטרם יוחלט על הקמת ממשלה חדשה על בסיס רעיון כזה או אחר של שינוי שיטת המשטר, חשוב לבחון את התאמתו למדינת ישראל והשלכותיו. בפעם האחרונה שניסו לשנות את שיטת הבחירות לבחירה ישירה ללא מחשבה מעמיקה, קיבלנו ליכוד מצומק שנאלץ להרכיב ממשלה כשמפלגת העבודה היא המפלגה הגדולה.

יש אלטרנטיבה

בהצעת החוקה של המכון לאסטרטגיה ציונית הוצע כי "רשימות מועמדים בבחירות לכנסת יכולות להגיע ביניהן, בטרם הבחירות, לברית בדבר מועמד משותף לראשות הממשלה; לאחר הבחירות יהיה המועמד לתפקיד ראש הממשלה חבר כנסת המייצג רשימת מועמדים או ברית כאמור שזכתה במספר המושבים הגבוה ביותר...". פתרון זה שומר על הייצוגיות של החברה הישראלית מצד אחד ומגביר את יכולת המשילות מצד שני, על ידי הפחתת יכולת הסחטנות.

יומן בחירות - 13.02.09

מבוכתו של ביבי

הנחת העבודה של נתניהו לפני הבחירות הייתה שעל בסיס קואליציה ימנית ניתן יהיה לצרף את מפלגת העבודה ואת פליטי קדימה וכך להקים קואליציה יציבה שלא תלויה במפלגה כזו או אחרת. על פי הנחה זו הצהיר נתניהו שימנה את אהוד ברק לשר הבטחון ויקים ממשלת אחדות לאומית.
הספין. מי שטרפו את הקלפים הם היועצים של קדימה, שהצדיקו את הסכומים שהם מקבלים. בספין מבריק של הימים האחרונים, כשבאמצעות הסיסמא של "ציפי או ביבי" הם מיצבו את הרעיון שראש המפלגה הגדולה הוא זה שירכיב את הממשלה. הקמפיין הזה עבד נהדר, וכך קולות רבים ממרץ והעבודה עברו למפלגת ציפי, כשמגמה דומה, אם כי פחות חזקה בעוצמתה נחזתה גם במחנה הלאומי, כשחלק מאלה שהתכוונו להצביע לליברמן ולבית היהודי הצביעו ברגע האחרון למפלגת ביבי.
התוצאות. עם פרסומן של התוצאות התברר כי מפלגת העבודה, שתמיד הייתה לכל הפחות המפלגה השניה בגודלה, הפכה להיות המפלגה הרביעית בגודלה. תוצאה זו מחייבת את אהוד ברק ללכת לשיקום באופוזיציה על מנת לבנות מחדש את כוחה של המפלגה. גם מקדימה, שהפתיעה ושמרה על כוחה מהכנסת הקודמת, לא צפויות עריקות לטובת ממשלת נתניהו. ההפתעה הגדולה בהצלחתה של קדימה נובעת מכך שלמרות השמירה על כוחה האלקטורלי, פרופיל המצביעים שלה השתנה לחלוטין. בבחירות הקודמות קולותיה של קדימה הורכבו מאנשי מרכז-ימין מאוכזבים, בעוד בבחירות האלו התומכים באו מתומכי העבודה ומרץ שלא האמינו בחיים שלהם שהם יצביעו לצחי הנגבי וגדעון עזרא רק כדי להרחיק את ביבי.
ממשלה שכזו. במצב חדש זה, אם נתניהו רוצה להרכיב ממשלה בעצמו ללא רוטציות ותלות כלשהי בקדימה, יהיה עליו להסתפק בממשלת ימין מובהק. רעיון זה אינו רע כשלעצמו, הבעיה היא שקואליציה כזו תהיה קשה מאד לניהול. הקואליציה הימנית תורכב מ-65 ח"כים משש מפלגות כשכל איום פרישה עונתי מצד ש"ס, ישראל ביתנו או יהדות התורה עלול לערער אותה. מה עוד שישיבה משותפת של שש המפלגות באותה הקואליציה כרוכה בבליעתם של כמה צפרדעים עבור כלל חברי הקואליציה: ישי ייאלץ לשבת עם השטן, שאמור להתפשר עם גפני על נישואים אזרחיים בעוד נציגה של כ"ך אמור לתמוך ביוזמותיו של דן מרידור.
כ"ך יהיה. אפרופו כ"ך, אני לא אהיה מופתע אם האיחוד הלאומי יתפצלו שוב כדי ששלושת נציגיה הממלכתיים יחסית יוכלו לשבת בקואליציה של ביבי, בעוד ד"ר בן-ארי ינדוד במדברי האופוזיציה. בעיה נוספת שיש לנתניהו בקואליציה כזו היא שתדמיתית, נתניהו עצמו והליכוד בכלל נתפסים כסמנים השמאליים של הממשלה המיועדת. מסופקני אם לנתניהו את הרצון והכוח להתמודד עם הכתישה הצפויה בשל כך מצד האליטות שמתקשות לקבל את הכרעת הרוב.
אאורקה. תוצאת הבחירות לא בלבלה רק את ביבי אלא טלטלה את המערכת הפוליטית כולה. תוך ערב אחד ארבע המפלגות הגדולות הגיעו להסכמה היסטורית כי שיטת הבחירות הנוכחית אינה מאפשרת לחברה הישראלית לבנות משטר פרלמנטרי יציב. ההכרה הזו, שמאחוריה ניצבים יותר מ-80 ח"כים מאותן המפלגות, תוכל לאפשר את שינוי שיטת הבחירות, אם הם רק ישכילו להתאחד סביב הרעיון.
היישום. הרעיון הפשוט ביותר ליישום הוא שינויו של חוק יסוד הממשלה כך שהנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על המפלגה הגדולה. גרסאות מורכבות יותר לשינוי שיטת הבחירות בישראל הינן משטר נשיאותי ו / או בחירות אזוריות. התיאוריה מאחורי רעיונות אלה אומרת שכאשר הציבור יודע כי ראש המפלגה הגדולה הוא זה שיעמוד בראשות הממשלה, אזי התומכים המסורתיים של המפלגות הסקטוריאליות יצביעו לטובת המפלגה הגדולה. המפלגות הסקטוריאליות שייערכו לכך מבעוד מועד, יוכלו להשתלב במסגרת המפלגה הגדולה.
המלכודת. רעיון המפלגה הגדולה אינו מתאים לחברה הישראלית המפולגת ואינו מתאים עוד יותר למחנה הימין המורכב מאין ספור סקטורים דעתניים שלא יהיו מוכנים להצביע למפלגה שיש בה חילונים / דתיים / חרדים / רוסים / ספרדים / אשכנזים / מתנחלים או סתם ביבי. על כן, בטרם יוחלט על הקמת ממשלה חדשה על בסיס רעיון כזה או אחר של שינוי שיטת המשטר, חשוב לבחון את התאמתו למדינת ישראל והשלכותיו. בפעם האחרונה שניסו לשנות את שיטת הבחירות לבחירה ישירה ללא מחשבה מעמיקה, קיבלנו ליכוד מצומק שנאלץ להרכיב ממשלה כשלמפלגת העבודה יש יותר מנדטים.
פתרון אפשרי. את הצעת החוקה של המכון לאסטרטגיה ציונית כתב צוות בראשו עמד פרופ' אבי דיסקין, מי שהיה ראש החוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית ומומחה בנושא הבחירות עוד מהתקופה ששמעון פרס עוד לא נחשב ללוזר. הסעיף הנוגע לאופן הרכבת הממשלה בהצעת החוקה של המכון לאסטרטגיה ציונית ראוי להיות נידון בכובד ראש לאור המצב הפוליטי החדש: "רשימות מועמדים בבחירות לכנסת יכולות להגיע ביניהן, בטרם הבחירות, לברית בדבר מועמד משותף לראשות הממשלה; לאחר הבחירות יהיה המועמד לתפקיד ראש הממשלה חבר כנסת המייצג רשימת מועמדים או ברית כאמור שזכתה במספר המושבים הגבוה ביותר...".
משילות. רעיון מסוג זה, יעודד את הקמת הגושים בטרם הבחירות מצד אחד, מצד שני יקטין את האפשרות של מפלגות קטנות לסחוט את המועמדים לראשות הממשלה לאחר הבחירות. הצעה זו נהגתה לפני המציאות אליה התעוררנו ביום רביעי בבוקר, ולכן יתכן שהיא דורשת שיפורים והתאמות, אך על פניו, יש בה יסודות חזקים לקידום שיטת הממשל הפרלמנטרית תוך חיזוק יכולת המשילות של ראש הממשלה הנבחר. לכן, לפני שהליכוד נכנע לקולות הקוראים לממשלת רוטציה במסווה של ממשלת אחדות, על המפלגות לגבש שיטת בחירות מוסכמת ללא קשר להקמתה של הממשלה החדשה. על הממשלה החדשה להוציא לפועל את דבר הבוחר ותפקידה הוא רחב. לא יתכן וגם אין צורך שהממשלה החדשה תוקם על בסיס מכנה משותף יחיד של שינוי שיטת הבחירות.

לא אקטואלי - 13.02.09

ליברמן ולבני
ליברמן אולי מבין ערבית, אבל לבני כנראה לא מבינה עברית. אחרת אי אפשר להסביר מדוע לבני חושבת שהיא זו שצריכה להקים את הממשלה הבאה לאור הכתוב שחור על גבי לבן בחוק יסוד הממשלה. אם לבני חושבת שעל פי החוק הנוכחי ראש הממשלה צריך להיות ראש המפלגה הגדולה, מדוע חברה אולמרט שניסה בנובמבר 2006 לשנות את חוק יסוד הממשלה ולקבוע שראש המפלגה הגדולה ייכהן כראש הממשלה? לאדלר הפתרונים.
המפלגה הגדולה
נניח שמפלגת הבית היהודי, אשר הודיעה לאורך כל הקמפיין כי תתמוך בנתניהו, תחליט להתמזג עם הליכוד, האם גם אז קדימה תהיה המפלגה הגדולה בכנסת?
המדגמים
שוב פישלו. אחרי שהתרגלנו ללכת לישון עם תוצאות מסוימות ולהתעורר עם תוצאות אחרות, מדגמי הטלויזיה דייקו כמעט לגמרי, ושוב גרמו להפתעה עם פרסום תוצאות האמת בבוקר.
מסכה חדשה
הצהרותיו של ליברמן בדבר נישואים אזרחיים משכו אליו קולות רבים של מיואשי שמאל, וחילונים רבים שבפניהם ניצבה אלטרנטיבה ימנית (יחסית) למפלגה חילונית. זה לפחות מה שחושבים בארגון 'משפחה חדשה', אשר בחר לשלוח ביום הבחירות איגרת אישית המסבירה מדוע לפתע פתאום אין צורך בנישואים אזרחיים. באגרת זו, הוסרה המסכה מאחורי האג'נדה האמיתית של ארגון משפחה חדשה ונחשף פרצופה האמיתי כארגון שמאל-קיצוני שכל מטרתו לקעקע את מעמדה של מדינת ישראל כמדינה ואת אופיה כמדינה יהודית. הטיעון המרכזי באגרת הוא שאין צורך בכל גושפנקא ממסדית שהיא להסדרת נישואים. מי שייחשף לעקרונות הארגון יכול לחשוב שארגון זה מבקשת לתת פרשנות חדשה לחזון ימות המשיח של "וגר זאב עם כבש". אירוני מאד, שמאחורי ארגון שקורא לעצמו משפחה חדשה, עומדת בחזית לא יותר מאשר בחורה אחת. אך אסור לטעות ולהתעלם מהקולות הללו. על מדינת ישראל, בהיותה מדינה יהודית עם אוכלוסיות מגוונות, להקל ככל האפשר על אלה שמתקשים למסד את זוגיותם במסגרות הדתיות. אחת מהמשימות החשובות שיוטלו על המחוקקים החדשים היא לקדם יוזמות דוגמת אמנת גביזון-מדן אשר הציעו מתווה הולם לפתרון סוגייה זו.
איש אחד
מאבק אחר של איש אחד שזכה השבוע להכרה ציבורית הוא מאבקו של ד"ר דוד צנגן ביוצר סרטו של מוחמד בכרי, "ג'נין ג'נין". צנגן, אשר שירת בתפקידו כרופא בג'נין במסגרת מבצע 'חומת מגן', ניהל קרב ציבורי עיקש ושכנע את בית המשפט כי הסרט שמתיימר להיות תיעודי הוא שקרי ושייך יותר לז'אנר המדע הבדיוני. על מאבקו זה, החליטה האגודה לזכות הציבור לדעת להעניק לד"ר צנגן את פרס ביקורת התקשורת. האגודה, אשר פועלת למען שמירת האתיקה בתקשורת, בחרה להעניק גם פרסים ל-'מטה מאבק היוצרים' על התעקשותו בקיום כללי המכרז עבור זכייניות ערוצי הטלויזיה ולכתב 'דה-מארקר', מוטי בסוק.
חוק הפוך
בשעה טובה הגיעה לקיצה תוכנית הריאליטי "המרוץ לכסא, רק 120 שורדים". בתכנית שנערכה זו העונה ה-18 השתתפו לא פחות מ-33 מפלגות ומאות מתמודדים. שיטת ריבוי המפלגות נועדה לאפשר לכל אזרח לממש את הזכות הדמוקרטית לבחור ולהבחר, אך מצב של מספר כה גדול של מפלגות חדשות, מקטין את הסיכויים של מי מהן לעבור את אחוז החסימה, ויצא שכרה של הדמוקרטיה בהפסדה. המצב הנוכחי בישראל נגרם בין השאר בשל התנאים שנקבעו בחוק המפלגות להקמת מפלגה חדשה: מאה חתימות ותשלום של כ-75,000 ש"ח. מימוש נאות של עקרונות הדמוקרטיה דורש את היפוכם של התנאים: 75,000 חתימות ותשלום של מאה ש"ח.
זכרון תלמודי
בערב הבחירות הזדמן לי לנסוע בקו אוטובוס מלא בחרדים. שני אברכים צעירים שישבו לידי שוחחו ביניהם באידיש. המילים היחידות שהבנתי בשיחה היו 'ש"ס' ו-'הסכמי אוסלו', מה שמחזק את הטענה שלימודי הגמרא אכן משפרים את הזכרון. כנראה שלא במקרה הגיע לידי פלייר הקורא: "ווייל דאס איז גוט פאר אונז!", עליו היה חתום לא אחר מאשר שלוח דרבנן ר' יעקב הכהן כ"ץ שליט"א.
בחירות עם ריח
את ההצלחה של ליברמן נוטים עיתונאים ובעלי דעה להסביר ביחס עוין של חלקים גדולים בציבור היהודי כנגד ערביי ישראל. דעתי היא, שבדומה למקרים אחרים בהיסטוריה המקומית והעולמית, המניע העיקרי להצבעת מחאה נגד ערביי ישראל היא כלכלית. לא במקרה בחר ליברמן לשלב כחלק מרכזי בקמפיין את משכורות הח"כים הערבים ולהצביע על החלק הגדול מכספי הביטוח הלאומי המגיע לאוכלוסיות חלשות ולא כל כך יהודיות. השיטה של פנייה אל כיסו של הבוחר עבדה בעבר נגד מתנחלים, חרדים וקיבוצניקים ואין סיבה שלא תעבוד גם בעתיד בחברה ישראלית שלא מוכנה שאף אחד יוציא אותה פראייר.
עוינות
גם לערביי ישראל יש חלק בעובדה שחלקים גדולים בחברה הישראלית מגלים כלפיהם עוינות. בשיח הפופולרי מקובל להאשים את המנהיגים של הציבור הערבי בישראל בהתססת האווירה הציבורית ולומר כי המנהיגים אינם מייצגים את ערביי ישראל המתונים והנאמנים למדינת ישראל. השבוע חשף ארגון 'מבט לתקשורת פלסטינית' כי חוסר הנאמנות בא לידי ביטוי גם בתקשורת הערבית-ישראלית: העיתון הנפוץ ביותר במגזר הערבי-ישראלי, כֻּל אל-עַרַבּ, בעל חשיפה של 33 אחוזים, צידד בעת מבצע עופרת יצוקה בחמס. מבלי להכנס לדוגמאות די לציין כי בחלק מהדיווחים השתמש העיתון במושג 'אויב' במקום ישראל. קשה להאשים את החברה הישראלית בכך שהיא מגלה חוסר סובלנות כלפי מי שרואה במדינת ישראל אויב.
נגב
בשנים האחרונות בהם יישובי הנגב הצפוני סובלים ממטחי רקטות, ארגוני מתנדבים רבים פועלים לחיזוק התושבים. בין כל ארגוני החסד הנפלאים הללו, בולט ארגון אחד שפועל כאילו ביקום מקביל: תנועת 'אור משימות לאומיות', אשר פועלת בימים אלה עוד יותר למען חיזוק ההתיישבות בנגב הצפוני, על אף ואולי בגלל, המצב הבטחוני המעורער. מבין מגוון היוזמות של תנועת 'אור', אשר שמה לעצמה למטרה לפתח את הנגב והגליל, אציין שתיים לדוגמא: האחת, היא הקמתו של גרעין דתי-לאומי במושב כפרי סמוך לנתיבות, והשניה, היא הקמת היישוב כרמית בחבל לכיש. זוהי הפעם הראשונה בה מוקם יישוב ייעודי לעולים ממדינות אנגלו סקסיות, כשבחודש שעבר הגיעו לביקור ראשון קבוצה של 25 מנהיגי קהילות יהודיות בארצות הברית על מנת להתרשם מהמקום. הקמת יישוב אטרקטיבי ומודרני תשפר את תדמית הנגב בעיני אזרחי ישראל ותעזור לעם בישראל לעבור את הבחינה אותה כתב בן גוריון בינואר 1955.
תופסים אמריקה
היוזמה להקמת יישוב ליהודים שאפילו עוד לא הגיעו לארץ, לא הייתה יכולה לצאת אל הפועל ללא הליווי הצמוד מטעם ארגון 'נפש בנפש' שלקח על עצמו את האחריות לעלייה מצפון אמריקה ומבריטניה. אחריות זו באה לידי ביטוי לאורך כל התהליך: משלב עידוד העליה, דרך ארגון טיסות צ'רטר מיוחדות ועד קליטתם בארץ מבחינה תעסוקתית וחברתית. בשש השנים בהם הארגון קיים עלו לארץ 18,000 עולים חדשים מארה"ב, קנדה ובריטניה. פעילותו הברוכה של הארגון לא נעלמה מהעין, ולא במקרה בחר היזם היהודי גומה אגואר לתרום בחודש שעבר 8 מיליון דולר לארגון, למרות המצב הכלכלי הרעוע. את תרומתו הסביר אגואר כהשקעה אסטרטגית במדינת ישראל. השקעה זו בהחלט צריכה להחמיא לתושבי מדינת ישראל, במיוחד כשהמשקיע הוא סך הכל בן 31.
כיבוי אורות
מי שעוד מסייעת לקליטה העלייה החדשה היא ישיבת 'אש התורה' אשר הקימה מסגרת מיוחדת לבחורים אמריקאים. מוסדות 'אש התורה' מרכיבים רשת ענפה המופעלת על ידי חרדים-ציוניים שמטרתה הפצת היהדות בקרב הציבור שאינו שומר מצוות. ביום חמישי שעבר נפטר הרב נח ויינברג, המייסד ומי שעמד בראש הארגון במשך 35 השנים האחרונות. גם מי שלא זכה להכיר את הרב ויינברג, יוכל להבין את מיוחדותו מגלישה אקראית בין תכני אתר האינטרנט המקורי של 'אש התורה'.
גושים
למעסיקים שלא מעוניינים בחלוקת דיבידנדים בדמות יום חופש כל שנתיים, וכן אחרים המבקשים להגיע ליציבות שלטונית על פי המודל האמריקאי של שתי מפלגות דומיננטיות המרכיבות שני גושים מרכזיים, מומלץ לקדם שינוי אחד בחוק יסוד הממשלה: הנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה בכנסת. כך יידע כל אזרח בבואו להצביע כי בפתק שלו הוא למעשה בוחר בראש ממשלה. כך יידעו חברי המפלגות הקטנות כי על מנת לשרוד, עליהן להשתלב במסגרת מפלגה גדולה. כך יידע נשיא המדינה כי אין מקום לפוליטיקה קטנה בתפקידו. אתגר זה, של הגברת המשילות בישראל, רובץ לפתחה של הממשלה החדשה בטרם קביעתם של קווי היסוד שלה.

יומן בחירות - 6.02.09

תכנית ההתפכחות

המשכה הטבעי של תכנית ההתנתקות היה אמור להיות תכנית ההתכנסות. רצה הגורל, וזו הוחלפה בתכנית ההתפכחות, בה רבים וטובים - מנשיא המדינה ועד שרוך הנעל - הודו בכשלון רעיון הנסיגה החד-צדדית. עם זאת, השינוי בדעת הקהל מתבטא בסקרים בעיקר לטובת הליכוד, שהעומד בראשו לא מוכן להתחייב לנסיגות נוספות גם היום. לאותם מצביעי ימין חדשים יש לומר: התפכחתם ולא הצבעתם – כאילו לא התפכחתם.

חבר מביא חבר

כשאת מצביעה קדימה, את מצביעה לצחי הנגבי, וגם לחברה שלו, רוחמה אברהם-בלילא, וגם לחבר שלה, רוני בר-און, וגם לחבר שלו חיים רמון, שבטח נישק פעם את גדעון עזרא. אולי אחד מהם יהיה שר החינוך הבא של הילד שלך. כשאתה מצביע קדימה, אתה לא מצביע לפרופ' יצחק בן-ישראל או לחבר שלו פרופ' מנחם בן-ששון, שנמצאים במקום לא ריאלי בעליל, ואם הקידום שלהם באקדמיה היה תלוי בפריימריז של קדימה, הם לא היו מקבלים אפילו תואר ראשון.

הבית היהודי

פנאטים לחינוך.

ישראל ביתנו

אבל לא בשבילנו (ערבים תומכי ליברמן).

ש"ס

עשה לך רב, וקנה לך חבר כנסת.

קדימה?

ליכוד!

א"ב

א' אוהל, ב' זה בית, ג' זה יהודי.

רשת ב'

השבוע יצאה רשות השידור בקמפיין לטובת הגדלת הרייטינג של רשת ב'. הסלוגן הנבחר, עשרה ימים לפני הבחירות הוא : "הצביעו ב'", לא פחות ולא יותר. מפלגת האיחוד הלאומי, שעיקר מצביעיה באים מקרב מאזיני רשת ב', עתרה מיד בבקשה להפסיק את הקמפיין בשל הרמיזה הפוליטית, ונענתה בחיוב. הסיבה להתגייסותה של רשת ב' לטובת הב' היהודי היא שיש מי שמעדיף לראות את אורי אורבך בערוץ הכנסת ולא כפצצת רייטינג מתחרה בגלי צה"ל.

תעמולה סמויה
איזה פתק ישימו בקלפי אלו שמעריצים את בוגי, סומכים על בני בגין, אבל לא מאמינים לביבי? ומה יעשו אלו שליברמן מפחיד אותם? ואלה שחושבים שזה גדול על לבני?

התנועה החדשה מרץ
מרץ אחרת לארץ אחרת.

לא אקטואלי - 6.02.09

עמדות אמיתיות
ביום שישי שעבר נערך עימות מיוחד במרכז סוזן דלל. כשירות למען הציבור, 'פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים' ביקש לעשות סדר, כהגדרתו, ולהציג מהן העמדות האמיתיות של המפלגות בסוגיות חברתיות כלכליות. כשירות למען הציבור, מובאת בזאת הרשימה המלאה של הארגונים החברים בפורום: האגודה לזכויות האזרח, בנק”י, ברית חברתית, הגדה השמאלית - מועדון תרבות, ועד המאבק בהפרטת מעונות חוסים, המכללה החברתית-כלכלית, כן לזקן, מטה המאבק לנכים, מרכז ישראלי לאחריות חברתית, עבודה שחורה, עמותת סנגור קהילתי, הפורום החברתי במרצ-יחד, פורום דיור ציבורי, קהילת סינקופה, חד”ש הפורום החברתי, הקשת הדמוקרטית המזרחית, צדק, קואליציית ארגוני החולים למען הזכות לבריאות, שדולת הנשים בישראל, שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם, שתי”ל, תנו לעבוד בכבוד, התנועה לאיכות השלטון, עמותת נאמן, ארגון הפעולה של הנכים והטלוויזיה החברתית. והרי חידה: מהן העמדות האמיתיות של אותם ארגונים המתיימרים להציג עצמם כארגונים חברתיים?
מחוקקים בעם
מי שבאופן מפתיע לא נמצא בקואליציית הארגונים החברתיים לכאורה, היא עמותת 'במעגלי צדק', שהכריזה על הפרלמנטרים המצטיינים בתחום החקיקה החברתית. הארבעה, גדעון סער, זבולון אורלב, הרב מיכאל מלכיאור ושלי יחימוביץ, יקבלו ביום שלישי תעודת הוקרה. בידי כל אחד ואחד מציבור הקוראים מופקדת הזכות להביע באופן אישי את הוקרתו, ביום שלישי שלאחר מכן. על אף הסקרים, תחושתי היא שאת כל הארבעה נראה גם בכנסת הבאה.
הפוך בה והפוך בה
בשבוע החולף החל קמפיין נוסף לטובת קידום יוזמת ז'נבה. המוטו של הקמפיין: ממלחמת עזה ליוזמת ז'נבה. הקמפיין כולל גם הסברים מנומקים היטב: "כולם יודעים שאחרי מהלך צבאי, חייב לבוא מהלך מדיני... בבחירות הקרובות כולנו חייבים להביא לכינון ממשלה שתוביל להסכם קבע עם הפלסטינים... יוזמת ז'נבה רעה לחמאס וטובה לישראל...". שלוש פעמים קראתי את נוסח המודעה עד שגיליתי שכבר יותר קל להבין את ההגיון שמאחוריה, אם קוראים אותה בדילוגים מהסוף להתחלה, רצוי במבטא זר: "טובה לחמאס, רעה ז'נבה... חייבים בחירות... מדיני מהלך לבוא חייב, צבאי מהלך שאחרי...". רק אם השמאל יתחיל לקרוא את המפה משמאל לימין, הוא יבין שיוזמת ז'נבה היא שתוביל לעוד מלחמה בעזה ולא להפך.
אל-ג'וז-זירה
לפני ארבעים ימים נפרד מאיתנו צפריר רונן ז"ל. בעיתון זה לפני חמש שנים בדיוק במסגרת המדור המיתולוגי של זאב גלילי, 'יש הגיון בשגעון' הציג צפריר את חזונו לערוץ טלויזיה פרו-יהודי שישדר לכל העולם את הנראטיב הנכון: "אנחנו נספר את הסיפור הזה. נשדר אותו לישראלים ולעולם... זה יהיה ערוץ גלובלי שיציג את צדקת הדרך הציונית". התמונות ששודרו לכל העולם במהלך המבצע בעזה על ידי שירותי התעמולה של אל-ג'זירה הפכו את החזון לצורך מוחשי וברור לכל.
גבולות
כשליברמן מבקש להסיט את קו הגבול כך שערביי המשולש יעברו לשטח המדינה הפלסטינית העתידית, הוא נתפס כפאשיסט. כאשר חיים רמון מבקש להעביר את שכונות מזרח ירושלים המאוכלסות גם הן בערבים אזרחי ישראל, לרשות הפלסטינית, הוא נתפס כיפה נפש המנסה לשמור על ירושלים. הערבים מבולבלים.
בטרם עת
כשהוקמה מנהלת ההסברה ליהודה ושומרון לפני כמה חודשים, חשו תומכי ההתיישבות כי סוף סוף זוכות ההתנחלויות להסברה ראויה שאינה מסתמכת רק על שיקולי בטחון. קמפיין "הסיפור של כל יהודי" העלה אל השיח את הקשר ההיסטורי של עם ישראל לארצו, ופרט על הנימים הנכונים של הציבור הישראלי. בשבוע שעבר הוחלט כי המנהלת תיסגר. ההודעה על סגירתה בקול דממה דקה, לוותה בנימוקים כלכליים הגיוניים לעת הזאת. אך עיתוי הסגירה, ממש עם תום תקופת הבחירות, מעלה את החשש שהמנהלת לא הוקמה אלא בכדי להוות כלי נוסף לקמפיין הבחירות של הימין. אם כך הדבר הכשלון הוא כפול: ראשית, שימוש ציני בגוף קש לטובת קמפיין בחירות זהו כתם מוסרי. שנית, מסתבר שראשי מועצת יש"ע, שזה עתה חשבנו שהבינו איך עושים הסברה נכונה, לא למדו כלום. שהרי תודעה לא בונים בחמישה חודשים, וההשקעה הנבונה עד כה, פשוט תרד לטמיון.
יהודי הגליל
מי שמנסה להחזיר את השיח הציוני גם לאזורים נוספים בארץ, היא תנועת הציונות המתחדשת, שקמה ופועלת בגליל זה כשנה, והציבה לעצמה כיעד מרכזי לפעול למען הבטחת רוב יהודי בגליל ובנגב. בשלב זה עיקר התמקדותם היא בעריכת כנסי בחירות פומביים ברחבי הגליל, וזאת לשם השגת רוב בכנסת שיפעל בכיוון זה ללא מורא בג"ץ.
שוברים שתיקה
והרי הודעה שהתקבלה בתיבת הדואר האלקטרוני שלי לאחר סיום מבצע עופרת יצוקה 1 (יש למישהו ספק שיהיה עופרת יצוקה 2?) מארגון שוברים שתיקה: "זכות הציבור לדעת! אם את/ה שירתת בעזה במבצע האחרון, בסדיר או במילואים, אנו רוצים לדבר איתך. אם את/ה מכיר/ה משיהו ששירת במבצע האחרון, בסדיר או במילואים, אנו רוצים לדבר איתך. אנא התקשרו למספר: 050-8454725. זהות נותני העדות או יוצרי הקשר עמנו תישאר חסוייה". לא ברור מהמייל, מדוע שהם ירצו לדבר איתי, אז התקשרתי. מסתבר שכנראה להמנע מהטרדות בשעות מוזרות (אפילו לא עלה בדעתי) המכשיר מכובה תמיד ומשמש רק להשארת הודעות. מיד לא העלתי בדעתי מה יקרה אם התא הקולי יתמלא בהודעות סרק.
אנטישמיות
אין כמו משבר כלכלי עולמי ומבצע צבאי ישראלי בכדי לגרום לאנטישמיות להרים את הראש בכל העולם. אין כמו אנטישמיות לעודד יהודים אמידים מכל העולם לעלות לארץ ו / או להשקיע את הונם בישראל. תודה לכל שונאינו שעוזרים לנו להתמודד עם תקופה לא קלה.
מנוי וגמור
מדי כמה חודשים, אני מקבל שיחת טלפון מעיתון 'הארץ' ומקבל הצעה מפתה למנוי חינם לתקופת ניסיון. אני מיד מסכים בלי לחשוב פעמיים, כי אני פשוט לא יכול לוותר על התענוג הזה. לא יכול לוותר על אותו הרגע, בו הם מתקשרים אליי שוב ומבקשים ממני להאריך את המנוי. את אותו הרגע בו אני מסביר להם שאיני מעוניין לתת כסף למי שמשלם לגדעון לוי, יואל מרקוס ושאר עיתונאי חצר. כמה אני אוהב את אותה השיחה בה אני תמה על כך שמאמר המערכת של הארץ, העיתון לאנשים שחושבים שהם בעד חופש הביטוי וחופש אקדמי, קורא לפסול את מינויה של הקצינה המשפטנית לתפקיד מרצה באוניברסיטת תל אביב. כמה אני אוהב לספר לאיש המכירות שלא יכול להיות שמי שדוגל בחופש הביטוי, מסתתר מאחורי מאמר מערכת אנונימי כאילו היה זה טוקבק. ואז, כשהוא אומר שהוא ירשום את הטענות, אני מבין שהחגיגה נגמרת. לא נותר לי אלא לחכות בכליון עיניים למבצע הבא של עיתון 'הארץ'.
ועדת קבלה
לישוב הקהילתי רקפת, אשר הוקם כחלק מתכנית המצפים בגליל, הגיע אחמד (שם לא בדוי) וביקש להתגורר בישוב. לא לשכוח, אותו ישוב שהוקם במסגרת תכנית 'יהוד הגליל'. ועדת הקבלה של הישוב, דחתה את אחמד על בסיס נימוק של 'אי התאמה חברתית'. אץ לו רץ לו אחמד לבג"צ, בליווי שישה ארגונים אנטי-ציוניים המחזיקים לו את היד. אמנם אין שום אפשרות לדעת מה בג"ץ יפסוק, אך הוא כבר ביקש לשריין מגרש לאחמד ובפסיקה האחרונה ביקשה דורית בייניש מהמשיבים לנמק מדוע לא יבוטל אותו קריטריון של 'התאמה חברתית' ולקבוע קריטריונים ברורים יותר. מוצע בזאת למשיבים לאזור אומץ ולהודיע כי ועדת הקבלה לישוב הקהילתי תאמץ מעתה את שיטת הועדה למינוי שופטים, אשר על פי חוק, חל חסיון על דיוניה, הייחודי לועדה זו בלבד, ולא ניתן לדעת מהם הקריטריונים הברורים בקבלה או דחיה של שופט כזה או אחר. זה לא יגרום לבייניש לשמות את החלטתה, אבל זה יחשוף עוד טפח אודות דרכי העבודה החשוכות של בית המשפט העליון לציבור הנאור.

לא אקטואלי - 23.01.09

הג'ורה של גישה
רובם של אזרחי ישראל כבר שבעו מהצביעות של כל ארגוני זכויות האדם שמאשימים את ישראל במשבר ההומניטרי ברצועת עזה. דוגמא לצביעות כפולה, מפגין ארגון 'גישה', שעתר לבג"צ בדרישה לעצור את קריסת מערכת המים הביוב כתוצאה ממחסור באספקת הדלק לרצועה. מעניין שקולם של ארגון גישה ושמונת שותפיו לבג"צ, לא נשמע כנגד הפגיעה באזרחי ישראל שנפגעו מהתקפות חמס, ואף לא כנגד הטבח שמתבצע בפעילי פת"ח שעוד לא הצליחו לברוח מהרצועה. מי שלקח על עצמו לפקח על הג'ורה שפותחים ארגוני זכויות האדם באופן חד צדדי כנגד מדינת ישראל, הוא ארגון NGO Monitor. באמצעות מעקב צמוד אחר פעילויות אותם ארגונים ומקורות המימון שלהם, הארגון היעיל מסיר את המסכה מעל פני אותם ארגונים הומניטריים כביכול ומוכיח כי סדר היום שלהם הוא אנטי-ישראלי. עכשיו רק נותר להוכיח כי במציאות המזרח תיכונית, להיות אנטי ישראלי, משמעותו להיות אנטי-הומניטרי.
עד הבחירות זה יעבור
לזכות המחנה הלאומי יאמר, כי הוא זיהה את כוח ההשפעה של הארגונים החוץ פרלמנטריים על סדר היום בישראל. כדוגמא לכך, ניתן לזקוף לזכות התנועה לשמירת אדמות הלאום, את הסיכול הזמני של יישום המלצות ועדת השופט גולדברג להסדרת התיישבות הבדווים בנגב. התנועה, שחששה כי יישום המלצות אלו ישמש כאתנן פוליטי של ממשלת מעבר לקראת בחירות, הגישה את התנגדותה לממשלה וזו הודיעה כי הדיון על הדוח שהמליץ להלבין את הבניה הבלתי חוקית של הבדווים בדרום יידחה עד לאחר הבחירות.
הוצאה מרשות לרשות
הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, פנה בדרישה שלא להתיר העברת כספים לרשות הפלסטינית דרך רשות הדואר, ואף הודיע כי יגיש תביעת נזיקין נגד הדואר על הנזקים שייגרמו כתוצאה ממימון פעולות הטרור של החמאס. בתגובה, מנכ"ל רשות הדואר הודיע כי לא יעביר כספים כל עוד לא יקבל הגנה משפטית בפני תביעות. עיטור מופת מגיע לפורום המשפטי על סיכול ממוקד מסוג קצת אחר.
פוליטיקה אחרת
המלחמה נגד החמס מעט תמוהה בעיניי: באֶרֶץ כאילו, יכולים אולמרט ולבני להפנות אצבע מאשימה לחמס, כאילו לא הוזהרו מעולם על ידי רמטכ"ל מכהן, כי נסיגה מרצועת עזה תגביר את הטרור. במחוזות השכחה, מדחיקים כולם כי הייתה זו ממשלת קדימה שאישרה פה אחד את השתתפותם של ערביי מזרח ירושלים אזרחי ישראל בבחירות בהן משתתף חמס. מדיניות ההסברה של שרת החוץ כנגד החמס, דומה בעיניי לבעל רוטויילר שכלבו תקף פעוט, וכאילו כדי להוכיח את חפותו וצדקתו, הבעלים מכה את הכלב לעיני כל.
מגביהים את הגדר
בחוק יסוד הכנסת מוגדר כי רשימה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לא תוכל להשתתף בבחירות. חוק זה נועד להבטיח את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אך בפועל הוא מבטיח רק את היותו של הפרלמנט כזה. אותן קבוצות, מימין ומשמאל, המהוות אתגר למדינת ישראל מודרות למעשות מהשיח הפוליטי באמצעות הגבהת גדרות, אך הן לא יעלמו וימצאו לעצמן זירות אחרות למאבק. ראוי שהכנסת תמצא דרכים אחרות לחזק את אופיה של מדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי, ואז תשנה את חוק יסוד הכנסת כך שיתאפשר לכל המפלגות להתמודד בד בבד.
חריגה מסמכות
יש שני דברים משותפים ליועץ המשפטי לממשלה ולי: ראשית, שנינו נגד פסילת המפלגות הערביות; שנית, אף אחד לא שואל לדעת שנינו בנושא. למרות שועדת הבחירות המרכזית אינה חלק מהרשות המבצעת, ולמרות שועדת הבחירות המרכזית בחרה בייצוג עצמאי על פני היועץ המשפטי, טרח היועץ וכתב מיוזמתו חוות דעת משפטית לבג"צ נגד הפסילה. הבדיקה עם הכתיבה נעשתה על חשבון שעות העבודה פשוט מתבקשת.
סקר לבן
הסיבה האמיתית לכך שועדת הבחירות ביקשה לפסול שתי מפלגות ערביות ולהשאיר רק אחת הייתה כדי לאפשר למכוני הסקרים להמשיך ולפרסם נתוני ההצבעה למפלגות הערביות כבלוק אחד.
מדבור תקשורתי
בשיעורי גיאוגרפיה בבית הספר היסודי, למדתי תמיד שדרום הארץ הוא הנגב והנגב הוא דרום הארץ. למרות שהנגב מהווה 60 אחוז משטחה של מדינת ישראל, נצרבה בתודעה הקביעה, שמרכז הארץ נמצא באמצע הדרך שבין חיפה לבאר-שבע. גיאוגרפית, גבולו הצפוני של הנגב נקבע על פי כמות המשקעים הממוצעת. בשמונה השנים האחרונות, דרום הארץ נקבע בכלי התקשורת על פי כמות משקעי הטילים הנוחתים בארצנו הקטנטונת. בהדרגה הפך שדר הטלויזיה בשדרות, אשקלון, אשדוד וגדרה לכתבנו בדרום. תהליך זה שהורגש ביתר שאת במלחמה האחרונה (נכון לזמן כתיבת שורות אלה), הינו חלק מתהליך גדול יותר של עיצוב גבולותיה של מדינת תל אביב. אלה נקבעים על פי טילי חיזבאללה מצפון, טילי חמס מדרום, ומתנחלי השומרון ממזרח. לטובת תושבי גוש-דן אני מקווה שמתנחלי השומרון לא ילכו לשום מקום.
מסתכל לאמת בעיניים?
מסתכל לסקר בעיניים.
ייהוד הגליל
בכנס שנערך מטעם המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע מטעם הקק"ל הוצג מחקרה של נעמה בן ששון-כץ, המסביר מדוע יוזמה דוגמת מפעל המצפים אינה ישימה כיום. טענת המחקר היא כי ירידת קרנו של השיח הלאומי-ציוני, המעבר משיח תכנוני-לאומי לשיח תכנוני-מודרני והתפתחות השיח הסביבתי, הם אלה שמקשים על התנעת מיזמים בסדר גודל דומה כיום. את השיח הציוני ניתן לקדם דרך המחקר האקדמי ועידוד חומרי לחוקרים צעירים ניתן דרך מכון זה שמציע תמיכה כספית למחקרים בנושא.
הזדמנות הומניטרית
עד שהשלום החד צדדי יגיע, מומלץ לנצל את המשבר ההומניטרי ברצועת עזה לטובת כל הפליטים החדשים שביתם זה אתמול מולכד, והיום כבר אינו קיים, לטובת קידום כמה רעיונות ותיקים. אחד הפתרונות שהועלו כדי לפתור את סוגיית הצפיפות ברצועת עזה הוא שמצרים תיתן חלק קטן מסיני, נניח, רצועת חוף בת חמישים ק"מ מרפיח ועד אל-עריש, בה יוכלו ערביי עזה להתיישב ביתר נינוחות. זו הזדמנות הומניטרית נפלאה הן לאותם עזתים מסכנים, והן לנשיא מצרים שלאחרונה מגלה דאגה רבה לגורלם. רעיון זה אינו מקורי והועלה כבר בעבר ביוזמות מפורטות מטעם הגיאוגרף יהושע בן-אריה, האלוף במיל. גיורא איילנד, ישראל הראל ועוד רבים וטובים. הרעיון אמנם ותיק, אבל סיור וירטואלי בתצלומי האוויר של גוגל מראים שהשטח עדיין פנוי.
ירוק יותר
לכבוד ט"ו בשבט, שנחשב כיום גם ליום כדור הארץ היהודי, הכריזה סוכנות הידיעות היהודית (JTA) על תחרות הכיפה הירוקה. במסגרת התחרות, מתבקשים ארגונים וקהילות יהודיות לספר על יוזמות יהודיות וירוקות שקודמו בשנת 2008 או עתידות להתקיים לקראת החג המתקרב, וראויות לפרסום בקרב כלל יהודי העולם. ציון לגנאי מוקדש בשנה זו לברנרד מאדוף, שפגע אנושות בכמות הירוקים שבכיסי יהודי העולם.
החזית האמיתית
מי שמאס בכל הפרשנויות המובאות בערוצי הטלויזיה השונים כלא יותר מאשר קישורים בין קטעי הפרסומות, מוזמן לקרוא את מאמרי המכון למחקרי בטחון לאומי, המפורסמים במסגרת כתב העת האלקטרוני 'מבט על'. במאמר חשוב, מסביר יורם שוויצר, כי המרוויחה העיקרית מהמערכה בעזה, היא איראן, שמסיתה את האש מכיוונה, ומרוויחה זמן לפיתוח פרוייקט הגרעין. על תרומתו לשיח האסטרטגי זכה המכון להכלל במסגרת הדוח של ג'יימס מק'גאן כאחד משלוש מכוני המחקר הטובים במזרח התיכון וצפון אפריקה. מי שרוצה להכיר את המכון יותר מקרוב מוזמן לערב עיון שייערך ביום רביעי בערב בנושא דוח וינוגרד, עם חברי הועדה ואנשים חשובים נוספים.
זהירות, ספוילר!
נסיגה חד-צדדית, הפסקת אש חד-צדדית. בקרוב יגיע שלום חד-צדדי, ונוכל לנגב חומוס בדמשק באופן חד צדדי...

לא אקטואלי - 16.01.09

חופש אקדמי

מה הייתם עושים לו עובד אותו אתם מעסיקים ומשלמים לו את מלוא שכרו, מצהיר קבל עם ועדה כי יש להחרים את העסק בו הוא עובד? גם אם נניח ואותו עובד צודק בכל טענותיו, מצופה כי הוא יעזוב את מקום עבודתו ולא יבקש להנות מהשכר המשולם על ידי המעסיק הנפשע. במשטר הדמוקרטי רבות הן האפשרויות להביע מחאה, אך נדמה שבמדינת ישראל ישנם גורמים המגלים אקרובטיקה יוצאת דופן. ממחקר שפורסם השבוע על ידי Israel Academia Monitor עולה כי חמישה אנשי אקדמיה ישראלים, ארבעה מהם מאוניברסיטה שלא משנה שמה, אך מותר לגלות שהיא נמצאת בתל אביב, חתומים על עצומה הקוראת לאיחוד האירופי שלא לשפר את הקשרים עם ישראל. מן הראוי שמדינת ישראל, משלמת המשכורות של אותם מרצים דגולים, תשלח אותם לחופש לא אקדמי.

פירוק ציר הרשע

אחד הטיעונים המרכזיים אותם מעלים המצדדים בנסיגה מהגולן הוא ששלום עם סוריה יפרק את ציר הרשע אירן-סוריה ויבודד את איראן במערכה מול העולם המערבי. בשם טיעון קדוש זה גם מדינות אירופה מפצירות בישראל על מנת שזו תכונן שלום אמיץ עם האויב הסורי. על פי מכון ממר"י שעוקב אחר הנעשה בעולם הערבי, כבר כמה חודשים מתגבש לו נסיון להקים גוש אזורי אסטרטגי סורי-תורכי-אירני. מאז 1987, בקשתה של תורכיה להצטרף לאיחוד האירופי נדחית בקש, בעוד מדינות שהוקמו רק בשנות ה-90 כבר מהוות חלק אינטגלרי מהאיחוד. תורכיה למדה על בשרה שהפתיחות האירופית מסתיימת באירויזיון, וכשדלת אחת נסגרת, דלת אחרת נפתחת. וכך מוצאת עצמה תורכיה שמעוניינת להחזיר את עטרת האימפריה העותמנית ליושנה, מצטרפת לגוש אזורי רדיקלי מסוג אחר. אז בפעם הבאה שסרקוזי החביב, הנשיא היוצא של האיחוד האירופי ומהמתנגדים הגדולים לצירופה של תורכיה לאיחוד, דוחף את אפו לטובת יוזמת שלום עם סוריה, ראוי להסב את תשומת ליבו לגיבנת התורכית הרובצת על גבה של המדיניות הצרפתית.

אליטות סמויות

במשך שישים שנות קיומה, נהוג היה לזהות במדינת ישראל כמה קבוצות כאליטות של החברה הישראלית, כאשר מידת הדומיננטיות משתנה מתקופה לתקופה. בקום המדינה היו אלה אליטות צבאיות ופוליטיות שנתפסו כמורמות מהעם ובשלבים מאוחרים יותר התגבשו גם אליטות משפטיות, תקשורתיות ואקדמיות. טיבן של אליטות הוא שהן קובעות את סדר היום הציבורי. הן בגלל שמדינת ישראל הפריטה חלק גדול משירותיה והן משום שהמפלגות נתונות בקרבות הישרדות פוליטיים, אין למערכת הפוליטית את המשאבים והזמן לעסוק באידאולוגיה. בריק שנוצר, צמחו להן אליטות חדשות בחברה הישראלית: האליטה הפקידותית ואליטת המגזר השלישי. למעשה, היום הפקידים והארגונים החוץ פרלמנטריים, הם אלה שאוחזים במושכות הרעיוניים. מבחינה זו, ומבחינה זו בלבד, טוב לשמוע שטליה ששון, עברה מהשדה הפקידותי, המקצועי כביכול, לשדה הקטל הפוליטי, בו היא תצטרך לעסוק בחימום מושבים במקום בהריסת ישובים.

נתון לפרשנות

את המקומות הריאליים בראש פרשת שמות, תופסים הגברים: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה. יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן, וּבִנְיָמִן. דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר. וַיְהִי כָּל-נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ-יַעֲקֹב--שִׁבְעִים נָפֶש. לטובת מי שחושב שסדר הרשימה מעיד על רמת החשיבות, מספר המדרש כי הקרדיט על תהליך הגאולה המובא בספר שמות ניתן לאותן נשים עליהן מסופר מיד בהמשך: "בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים". החל מהמילדות, דרך יוכבד ומרים, ועד בת פרעה. הניסיונות לדחוק את בנות ישראל לשוליים, לא מנעו מהן להגיע לקדמת במת העשייה הציבורית. לא בימים ההם ולא בזמן הזה.

פיקוח נפש דוחה בחירות

הטענה הרווחת כנגד דחיית מועד הבחירות היא שדחייה תהווה ניצחון לחמס. אין זו אלא שטות גמורה: דחיית הבחירות היא זו שתמנע את הנצחון החמס. מתחילת המבצע הובהר שבכדי להשיג הכרעה נגד חמס, דרושה מערכה ארוכה. כל סיום אחר למבצע שאינו מסתיים בהכרעת החמס, מהווה הפסד ישראלי. יש לנצל את ההסכמה הרחבה סביב המבצע בכדי להפנות את מרב הקשב והמשאבים להגנה על עוטף עזה רבתי. את שיקולי הבחירות יש להשאיר לימים בהם אף אזרח ישראלי לא מצביע תחת איומים.

שקר הסקר

בסקרים האחרונים, כמה מהמפלגות הלאומיות, מבלי לנקוב בשמות, לא עוברות את אחוז החסימה. באופן מסורתי, הקולות הצפים נמצאים במרכז המפה הפוליטית, ובסופו של דבר דפוסי ההצבעה שלהם נוטים לכיוון המפלגות הגדולות או למפלגות נישה כהצבעת מחאה. הסקרים מונים בדרך כלל כחמש מאות משתתפים, כאשר בין רבע לשליש טרם החליטו למי יצביעו. משמעות הדבר היא שכל משתתף בסקר מהווה כשליש מנדט. שלא בדומה למערכות בחירות קודמות, הפעם גם מצביעי המחנה הלאומי מרשים לעצמם להתלבט. התלבטות זו גורמת לכך שבסקרים כוחן של מפלגות המחנה הלאומי יורד עוד יותר, ולעתים קרובות הן לא חוצות את אחוז החסימה. את ההשלכות של סקרים שמצביעים על כך שמפלגה מסוימת לא עוברת את אחוז החסימה אין צורך להסביר. בשל כך, מומלץ לחברי המחנה הלאומי לשמור את ההתלבטויות הצודקות שלהם לעצמם, אבל לפחות בסקרים, להצביע ולהשפיע.

לא אקטואלי - 9.01.09

הגיל השלישי והמגזר השלישי
למיתון הכלכלי העולמי יש השפעות רבות על ישראל. השפעה אחת היא על המגזר העסקי שהתחיל כבר בהידוק החגורה, בין השאר, באמצעות הפרשה של עובדים לפנסיה מוקדמת. המיתון משפיע גם על עמותות הפועלות במגזר השלישי כתוצאה מהירידה החדה בהכנסה מתרומות. עמותות בעלות חזון ויכולת ארגונית נאותה יכולות להקים בקלות יחסית מערך מתנדבים הבנוי על פנסיונרים מלאי מרץ ורצון לתרום לחברה. לאותם פנסיונרים יש ניסיון רב בתחומם ומוסר עבודה גבוה, תכונות שעם הכוונה נכונה, יוכלו להוות מנוף לפעילותן של העמותות השונות, במיוחד בתקופה זו.

מדד מועמדים
עם ההודעה על פיזורה של הכנסת וההחלטה על קיומן של בחירות בתחילת 2009, פרסמה עמותת 'אדם טבע ודין' דוח המסכם את פעילות הח"כים בכנסת ה-17 בתחום איכות הסביבה. הח"כים המובילים בתחום זה הם דב חנין, אופיר פז-פינס, משה גפני ומיכאל מלכיאור. כמו כן צוינו לשבח 11 ח"כים נוספים שקידמו חקיקה סביבתית. בתקופה בה אמון הציבור בנבחריו נמצא בשפל, כשמערכת הבחירות מנוהלת על ידי יועצי תדמית, טוב יעשו ארגונים, באם יפרסמו מיהם הח"כים המצטיינים בתחומים נוספים דוגמת חינוך, צדק חברתי וכד'.

ציון לגנאי
מי שזכתה לציון לגנאי באותו הדוח, היא יו"ר הכנסת, שביטלה למעשה את מוסד נציבות הדורות הבאים. מוסד זה, זכרון חיובי יחיד במינו מבית מפלגת שינוי, נועד להוות גורם מייעץ לכנסת להתויית מדיניות פיתוח בר-קיימא. בעיני דליה איציק, תפקיד נציב הדורות הבאים מהווה לא יותר מאשר מטרד למפלגת שלטון אופורטוניסטית. על הצטיינותה בקידום סדר היום של מפלגה נטולת קיטבגים עם אידיאולוגיה, זכתה דליה איציק במקום הראשון בפריימריז של קדימה.
הסברה בינלאומית
מי שחושב שהמערכה בעזה היא עניין של תושבי ישראל בלבד, טועה. מיד עם פתיחת מבצע 'עופרת יצוקה', התגייסו רבים מיהודי העולם על מנת לתמוך במדינת ישראל. יש לציין שבתקופה של משבר כלכלי כה עמוק, אין תמיכה זו, שכרוכה במשאבים רבים, מובנת מאליה. תחום ההסברה הינו אחד החזיתות העיקריות בהם ניצבת יהדות התפוצות. את פעילותם ההסברתית של ארגונים דוגמת ‘Stand with Us’ ו-‘The Israel Project’ ניתן לחוש בין דפי הרשת, אך הגדילו לעשות ‘David Project’ שבנוסף למעקב אחר כמות הטילים שנורית על אזרחי ישראל, מפרסמים בעקביות גם את פרטי הסיוע ההומינטרי שמועבר על ידי מדינת ישראל לרצועת עזה. עם כאלה ארגוני הסברה, מי צריך שרת חוץ?
הסברה לאומית
מי שעוד תפסו את עניין צדקת הדרך, הם מנהלת ההסברה של יהודה ושומרון בקמפיין הנהדר אודות הקשר של עם ישראל לארצו. כחלק מהקמפיין ומעבר לטיולים המאורגנים שתופסים תאוצה, המנהלת החליטה להגיע ללבם של הסטודנטים. לשם כך דרושים רכזים בקמפוסים השונים תמורת מלגה צנועה. סטודנטים שרואים עצמם הולכים בדרכי אבות מוזמנים לשלוח קורות חיים לכתובת Students@jstory.co.il.
התפלגות דתית לאומית
בגבעת שמואל יש ציבור דתי גדול ומגוון. על אף העובדה שציבור זה אינו מהווה את רוב האוכלוסיה בעיר, הצליח לראשונה מועמד חובש כיפה, יוסי ברודני, להבחר כראש העיר. את המירוץ לראשות העיר התחילו חמישה מועמדים, ארבעה מהם דתיים, כנגד ראש עיר מכהן, לא ממש פופולרי, שכל יתרונו היה שהוא המועמד החילוני היחיד. נצחונו של ברודני הדתי, היה כרוך בהרבה יותר מזל משכל: מועמד דתי אחד פרש לאחר שלהפתעתו לא הסכימו שלושת האחרים להתאחד סביבו, מועמד דתי שני נפסל בשל קצת ליקויים טכניים והרבה חוסר יכולת, ומועמד שלישי היה לא יותר מאשר דחליל של ראש העיר המכהן. אבל גם לברודני עצמו מגיע קרדיט על ההצלחה: ברודני, שכיהן כיו"ר הדור הצעיר במפד"ל, השכיל להוות אופוזיציה לוחמת לראש העיר הקודם, להתמודד בנפרד מרשימת המפד"ל ולגבש סביבו חבורה של דתיים וחילוניים. כך הפך המועמד הדתי מאיום פוטנציאלי על הציבור החילוני להבטחה הגדולה לשינוי, תוך שהוא מצליח לאחד סביבו גם את ציבור הבוחרים הדתי. בשבוע שעבר הקים ראש העיר החדש של גבעת שמואל קואליציה, כשכל ששת חברי המועצה הדתיים, מצאו את מקומם בה. בפוליטיקה הארצית לעומת זאת, נראה שנצטרך להסתפק במלחמות בוץ בין זבולון אורלב לאורי אריאל.
נתון לפרשנות
"זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן". יכול להיות שאחרי עשר שנים בכנסת, אורלב בדרך לחוף הים? אם כן, זו גם המילה האחרונה של אורי אורבך בפוליטיקה...
מאבק הקרקעות
מי שחושב שהמאבק בין היהודים לערבים בארץ ישראל הוא על כל רגב אדמה, לא טועה בהרבה. מי שלא חושב כך הוא בית המשפט העליון, שמוריד את העם היהודי מנכסיו הטריטוריאליים כאילו העם היהודי חזר להיות עם ללא ארץ. לבג"צ הוגשו שלוש עתירות שונות שתכליתן הם לנשל יהודים מקרקעות בתחומי מדינת ישראל הריבונית. האחת, מבקשת למנוע מהקרן הקיימת לישראל, שגאלה את האדמות בכספי יהודים, לממש את חזונה וליישב יהודים בקרקעות אלה; השניה היא נגד המדינה שאפשרה התיישבות של חוות בודדים בנגב; והשלישית היא נגד ועדות הקבלה למצפים בגליל שהוקמו במסגרת התוכניות לייהוד הגליל בתואנה שאלה אינן מקבלות תושבים ערבים. את שלוש העתירות הגישו ארגוני שמאל ערביים שעושים שימוש ציני בשופטי בג"צ שקצת התנתקו מהשטח. בשלושת התיקים טרם ניתנה הכרעה, אך בג"צ והיועץ המשפטי כבר רמזו בגסות מהו הכיוון. אחד האתגרים שיעמדו בפני הכנסת ה-18 הוא להביא למצב חוקתי בו התיישבות על בסיס הלאום היהודי תהיה חוקית במדינתו של העם היהודי.
עלון פורח
עד לפני שנים לא רבות, תופעת עלוני השבת התקבלה בסלחנות בקרב פוקדי בתי הכנסיות. העלונים אמנם הסיחו את דעתם של חלק מהמתפללים מהתפילה, אבל לפחות היה זה לטובת דברי תורה, כך שאותם קשיי קשב שאני ביניהם, מצאו לעצמם עיסוק אלטרנטיבי במקום לשוחח על ענייני דיומא עם שכניהם. היום, כשצריך לתור אחר דברי תורה בין כל הפרסומות ושלל הפובליציסטיקה, הפכו העלונים לעיתון לכל דבר, כשזהו עניין של זמן בלבד עד שתאסר הפצתם בבתי הכנסת. מכיון שעבור רבים מציבור המתפללים מהווים העלונים מקור כמעט יחידי לדברי תורה במשך השבוע, ראוי שהרבנים יגלו אומץ ויאסרו באופן גורף שימוש בפרסומות בעלוני שבת. כל שעליהם לעשות הוא להמנע מלפרסם דברי תורה בעלונים מסחריים. העלונים שיישרדו ברמה הארצית יהיו רק אלה שיהיו איכותיים ויוכלו להמשיך ולהצדיק את קיומם באמצעות תורמים. את הריק שיווצר יתפסו העלונים הקהילתיים, שתוכנם יכתב הן על ידי גדולי הרבנים והן על ידי חברי הקהילה. יתר על כן, זו תהיה הזדמנות ליותר חברים להרים תרומה ולהקדיש את העלון לזכר יקיריהם. בסופו של דבר, גם אם כמות העלונים תרד, כמות דברי התורה נטו, תגדל משמעותית.
מסתכל לאמת בעיניים
מי שחושב שעיתוי פתיחת הלחימה בחמס נקבע לאור הבחירות הקרבות, אינו אלא איש ציניקן מרושע, חסר אמון שאינו נותן אשראי מספק למנהיגיו. הרי ברור לכל שהמבצע החל משיקולים ענייניים בלבד של משבר כלכלי גואה שלממשלה לא היה שמץ של מושג כיצד להתמודד איתו. איתו ועם ביבי.
משלוח מנות
בדיוק עוד חודשיים נחגוג את חג הפורים. מי שלא יכול להתאפק מוזמן כבר כעת לשלוח חבילות שי לחיילי צה"ל דרך אתר האינטרנט של עמותת 'לחיילים באהבה'. אתר זה מאפשר שליחת צ'ופרים לחיילים במשך כל ימות השנה, אך רק טבעי הוא שבימי לחימה, הפיתוי להשתמש בשירות המקוון יגבר.
מתנות לאביונים
המשרד לפיתוח הנגב והגליל בשיתוף פעולה עם עיריית תל-אביב מצאו דרך נוספת לעזור לנו לעזור לתושבי הדרום, באמצעות יריד בו יציגו סוחרים, שפים ואמנים את מרכולתם: החל מגמלים, דרך חלב גמלים ועד חרסינות של גמלים. היריד יתקיים בהאנגר 11 שבנמל תל-אביב בימים ראשון ושני. למי שפחות מסמפט גמלים, ניתנת האפשרות לסייע מהבית. אתר האינטרנט 'זה מה יש' הוקם על מנת לסייע לתושבי הדרום ולשדך בינם לבין אנשים טובים באמצע הרשת המעוניינים לעזור בכל תחום אפשרי: מתרומת ציוד ועד אירוח.
זה כתוב בתורה
לאור קריסת הבית היהודי והכשלון בהרכבת רשימה ימנית מאוחדת, לא ניתן להתעלם מתחושת הסלידה של הציבור מאלה המתיימרים להיות נציגיו. הרשימה האטרקטיבית יחסית שהציב הליכוד, רק מעודדת את פזילתם של בוחרי הימין לעבר שדות זרים. יהיו הדברים הבאים נחמה למחנה הכתום בפרט ולציבור הבוחרים בישראל ככלל: בראש העמוד הראשי של אתר האינטרנט של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18 מתנוסס הפסוק מהפרק הפותח את ספר דברים: "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם". רש"י במקום מסביר, כי ההבדל בין חכם לנבון הוא שהאחרון מבין דבר מתוך דבר. הקשר בין אותו חזון אלוקי של דמוקרטיה לבין המערכת הפוליטית בישראל מסתכם בעיקר בחלוקה של המפלגות השונות לפי שבטיכם. מי שמעוניין להתחבר למציאות, מוזמן לדלג שני פסוקים: "וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם". מיד עולה השאלה לאן נעלמו הנבונים? רש"י מתנצל בשם ה': "אבל נבונים לא מצאתי". כנראה שלא סתם אלו שמבינים דבר מתוך דבר לא מוצאים עצמם במערכת הפוליטית של עם ישראל לדורותיו.

לא אקטואלי - 2.01.09

יהדות

מעטות הן היוזמות שמתחילות בציבור הדתי ומצליחות לפרוץ את תקרת הזכוכית בדרך לקבלת הכרה בקרב הציבור הרחב. אחת מהעמותות המצליחות בתחום היא 'מעגלי צדק' שהביאה לעולם את 'התו החברתי' כחלק מהניסיון לקדם צדק חברתי ברוח היהדות (ויש שיאמרו לקדם את היהדות דרך הצדק החברתי). 'מעגלי צדק' נוסדה רק בשנת 2004, אבל נדמה שהיא איתנו כבר יותר מעשור, כשהכנס הקבוע אותו היא עורכת מדי עשרה בטבת כבר תופס מקום של כבוד בסדר היום החברתי במדינת ישראל. כל שנותר הוא שסדר היום החברתי יתפוס מקום בסדר היום של מדינת ישראל.

מתקדמת

למי שלא מתאים להרחיק עד ירושלים בצאתו של הצום, יכול להנות מהטקס האלטרנטיבי של היהדות האלטרנטיבית שיתקיים בבית דניאל ליהדות מתקדמת שבאופן מפתיע החליטה לציין את עשרה בטבת בתאריך העברי שלו. למי שיש בעיה עם רפורמים, יכול ללכת סתם כדי לשמוע את ברי סחרוף.

איך לחנך?

תהליכי ההפרטה שהגיעו עד למשרד החינוך, מקנים חופש רב לגופים העוסקים בחינוך כגון בתי ספר, מוסדות להכשרה ולהשתלמות וכן עמותות המעניקות שירותי חינוך. מבלי לדעת מי יהיה שר החינוך הבא, ברור כי התייחסות המדינה למצב זה תושפע רבות מהמלצות שיוצגו בפניו על ידי מי שייקח אחריות על נושא זה. מכון ון-ליר, אשר מבית מדרשו יצא נייר העמדה הראשון שקרא לאימוץ מדיניות של נסיגות חד צדדיות, החליט לטפל גם בסוגיה החינוכית הנ"ל. חוקרים צעירים העוסקים בתחום החינוך ומעוניינים להשפיע, מתבקשים להקדים ולהגיש את מועמדותם לקבוצת המחקר שנפתחה בראשות הגברת נלי מרקמן markman1@bezeqint.net.

דמוגרפיה

לכבוד סיום שנת 2008, מצורפים מספר נתונים אותם העביר לי הדמוגרף יעקב פייטלסון: הגידול השנתי הנומינלי של האוכלוסייה היהודית הוא כ-88,800 נפש - הגדול ביותר משנת 1996. זאת למרות הקטנת העליה ובזכות הגידול בילודה היהודית. זהו גידול שנתי של 1.62% - הגבוה ביותר מזה 8 שנים, משנת 2001; הגידול השנתי הנומינלי של האוכלוסייה המוגדרת על למ"ס כערבית (כולל מוסלמים, נוצרים-ערבים, דרוזים וצ'רקסים) הוא כ-37,000 נפש - ממוצע מיוצב מזה 6 שנים, משנת 2003. זהו גידול שנתי של 2.55% - הנמוך ביותר מאז קום המדינה ונמוך ב-29.3% מרמתו בשנת 2000. המשך מגמה זו עשוי להביא את הגידול השנתי של האוכלוסייה הזאת לרמה של 1.8% בלבד בשנת 2016 ולרמה של 1.27% בשנת 2024; המעוניין להעמיק מוזמן לכנס מטעם ארגון מציל"ה בנושא "מגמות דמוגרפיות בישראל" שייערך ביום חמישי בערב. לי כבר יש מסקנה: יתכן והבעיה הדמוגרפית תפתר אם רק נזדיין בסבלנות.

רוטציה

תפקיד נשיאת האיחוד האירופי עובר ברוטציה כל חצי שנה בין מדינות האיחוד. ביום חמישי האחרון החליפה צ'כיה את צרפת בתפקיד נשיאת האיחוד האירופי. ספק אם ידיעה זו הייתה זוכה לאזכור בחדשות אלולא תמיכתו הפומבית של שר החוץ הצ'כי בתקיפות צה"ל ברצועת עזה. לא רבים יודעים, אבל צ'כיה היא אולי המדינה הידידותית ביותר כלפי מדינת ישראל (פרט אולי למדינת אכזיב): מעבר לשגשוגה של התרבות היהודית בצ'כיה עד לתקופת הכיבוש הנאצי, צ'כיה סיפקה נשק למדינת ישראל עם הקמתה. ידיד צ'כי אותו פגשתי השבוע סיפר לי כי מאז התנתקותה של צ'כיה מהגוש הסובייטי, זוכה התרבות היהודית המקומית לעדנה מחודשת ואפילו האקדמיה הצ'כית נחשבת לפרו ישראלית מובהקת.


פרוטקציה

צ'כיה כבר הודיעה כי בתפקידה החדש היא תפעל לחיזוק הקשרים בין האיחוד האירופי למדינת ישראל. אתרע מזלנו, ובששת החודשים הקרובים, הסיכוי שמדינת ישראל תנצל את ההזדמנות הנדירה שווה לסיכוי ששר הבטחון יחליט להופיע בתכנית בידור שהרב שרלו יפסוק נגד הצפייה בה. בחודשים הקרובים שרת החוץ עסוקה במדיניות "חוץ": חוץ מהבחירות אני לא מתעסקת בכלום. שר החוץ שיתמנה אחריה לא יספיק להרים את הקרש בשירותי הלשכה ותחלוף לה התקופה. תקדים מקורי יכול להיות להציע למבקר המדינה, להצביע על המחדל המתהווה כבר כעת, על מנת שציפי לבני תחזור למלא את תפקידה ולהתהדר בהישגים דיפלומטיים יותר משמעותיים מהחלטה 1701 הזכורה לטוב.

נתון לפרשנות

בתקופה של מיתון כלכלי בה רמת הצריכה נמוכה והאבטלה גואה, ממליצים חלק מהכלכלנים כי דווקא בתקופת זו הממשלה תגדיל את הוצאותיה על מנת להניע את גלגלי המשק. מעניין לראות כיצד יוסף מנצל את המשבר הכלכלי לטובת חיזוק הפריפריה והעצמת תהליך העיור: "וַיָּבֹאוּ כָל-מִצְרַיִם אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר... לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ, גַּם-אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ--קְנֵה-אֹתָנוּ וְאֶת-אַדְמָתֵנוּ, בַּלָּחֶם... וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת-כָּל-אַדְמַת מִצְרַיִם, לְפַרְעֹה, כִּי-מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ, כִּי-חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב; וַתְּהִי הָאָרֶץ, לְפַרְעֹה. וְאֶת-הָעָם--הֶעֱבִיר אֹתוֹ, לֶעָרִים: מִקְצֵה גְבוּל-מִצְרַיִם, וְעַד-קָצֵהוּ." יש שיראו במהלך אותו יוסף מוביל מקבילה לפתרונות עכשויים. יהיו שיקראו לניצול המשבר לטובת חיזוק הפריפריה ויהיו שיקראו לטפל בסוגיית הבדווים באמצעות עיור. ואין זה סותר את זה.

אַבָּיִט עָיְאוּדִי

בבית היהודי נעשו כמעט כל הטעויות האפשרויות. לטעמי הגדולה שבהן הייתה הניסיון לשמור על עמימות מסוימת בכדי למנוע דיון במוקשים האמיתיים של האיחוד. אלה העדיפו לומר בשיחה שקיימתי עם הרב יואל בן-נון לפני מספר חודשים, תהיתי בפניו מדוע הוא אינו מעורב בפעילויות של הבית היהודי. הוא ענה לי בכנות אופיינית כי יש כמה חברים שיעדיפו לפוצץ את העסק לפני שיהיו מוכנים לשבת איתו. אמרתי לו שאם כך, עדיף ולו רק לשם הסיבה הזו להעלות את מועמדותו, וזאת כדי לבחון מוקדם מספיק את רצינות כוונות האיחוד מצד מי שנקרא היום מחנה כצל'ה. הסוף ידוע.

חידה

כיצד היה מגיב מר כצל'ה לו האדון שוקן היה מציג את מועמדותו לראשות הליכוד לאחר סדרת מתקפות ארסית נגד ביבי?


לב אחד 3.0

ארגון המתנדבים 'לב אחד' הוקם במטרה להוות כח סיוע אזרחי במצבי חירום. פעילותו הראשונה של הארגון הייתה סיוע לעקורי גוש קטיף, כשבקיץ לאחר מכן נשלחו המתנדבים לתמוך בקהילות הצפון. הארגון המשיך את פעילותו בשנה האחרונה בעוטף עזה ובעקבות המבצע, קורא למתנדבים נוספים לסייע.


המסבירן של הגולן

סוכנות הידיעות 'אימרה' מבקשת לחזק את מעמדו של הגולן באמצעות תחרות נושאת פרס בן אלף ש"ח למי שיכין את סרטון ההסברה הכי טוב נגד ירידה מהגולן. אני מציע נוהל מזורז: לשלוח כבר עתה את אלף השקלים למסבירן הבטחוניסט הטוב ביותר, מר חסן נסראללה.

הומאנים עאלק

לרגל חגיגות מאה שנה לתל אביב, נבחרה העיר לארח את קונגרס ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים שהתקיים בשבוע שעבר. במסגרת הקונגרס נערך פאנל עם נציגי תנועות קיצוניות דוגמת 'שוברים שתיקה', 'בצלם' ושאר מילים גסות. רוב המשתתפים באירוע היו סטודנטים יהודים מכל רחבי העולם, ואני הייתי חלק מקבוצת המיעוט הישראלית. לאורך כל הפאנל ביקרו הסטודנטים היהודים את ארגוני השמאל הקיצוני, שמגיעים לקמפוסים בחו"ל ומתבטאים כנגד מדיניות האפרטהייד של ישראל בשם שיח של זכויות אדם. היטיבה להתבטא סטודנטית יהודיה מדרום אפריקה, שאמרה שהעובדה שכתוצאה מההסתה נגד ישראל בתוך הקמפוסים, היא אפילו אינה יכולה להסתובב עם מגן דוד על צווארה, וזו הפגיעה האמיתית בזכויות אדם.


שתיקה

בתור נציג הישראלים, בחרתי לציין בפני המשתתפים זוית אחרת של אותה בעיה. ציינתי את העובדה כי מחנות הפליטים היחידים בעולם ששורדים יותר מאשר שנים ספורות, הם מחנות הפליטים של הפלסטינים מעבר לשתי גדות הירדן. במשך שנים האו"ם מראה יכולת התמודדות מרשימה בטיפול במחנות הפליטים ושיקומם המהיר. רק במקרה הפלסטיני הוקמה סוכנות מיוחדת, אונר"א, דרכה נשפכו עשרות מיליארדים של דולרים ללא שנפתרה בעיה של אף פליט. העליתי את המחשבה הבלתי מתקבלת על הדעת כי יכול להיות שיש פה צד שמעוניין לשמר את הבעיה במקום לפתור אותה, ואותם ארגונים רק משמשים לו ככלי נשק במלחמה נגד העם היהודי. התשובה לה זכיתי מנציג 'שוברים שתיקה' הייתה מאד לא אינטליגטית: "איך זה שיש מחנות פליטים שישים שנה? בדיוק כמו שיש התנחלויות ארבעים שנה!". מה שמוכיח שלפעמים עדיף לשמור על שתיקה מאשר לשבור אותה.


פריימריז

מניתוח תוצאות הפריימריז הצביעו הפרשנים הפוליטים על כך שככל שמועמד גייס יותר כסף לטובת מסע הבחירות שלו, כך גברו סיכוייו להשתבץ במקום גבוה יותר ברשימה. החלטתי לבדוק את רמת המתאם בין המיקום ברשימה למספר החברים שיש לאותו מועמד בפייסבוק. הופתעתי לגלות כי אין קשר בין הדברים וכי לרוחמה אברהם יש יותר משש מאות חברים שמוכנים להודות בקשר כלשהו אליה.