יום ראשון, 4 בדצמבר 2016

לא אקטואלי 4.12.16

ושמחת בחגם
ביום רביעי האחרון התאחדו שני תאריכים מיוחדים: כ"ט בחשוון, הוא חג הסיגד ו-30 בנובמבר שנקבע כיום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן. למרות מוצאי החצי איראני וחצי טריפולטאי, אני מזדהה הרבה יותר עם חג הסיגד, שמבטא את הכיסופים לארץ ישראל של יהודי אתיופיה. מדוע? כי כשסביי וסבותיי האהובים והיקרים זכרונם לברכה בחרו לעלות לארץ (עם הוריי כילדים קטנים), הם עשו זאת מתוך כיסופים לארץ ישראל, ולא כי הם גורשו מארץ הולדתם (הם לא) ולא כי היה להם רע (לא היה להם רע). חג שמח לכולם!

אבו ביבי
אני רק שאלה: איך זה שמי שנחפזים להתייאש מכהונתו הארוכה מדי של נתניהו (תוצאה של 3 מערכות בחירות, יש להזכיר) משליכים את יהבם על אבו מאזן למרות כהונתו הבלתי נגמרת (ללא בחירות מאז 2005, אגב)?
פחות או יותר
בין המתלוננות לבוכריס, אני מאמין למתלוננות. יכול להיות גם שהסדר הטיעון עושה חסד עם בוכריס (וגם יכול להיות שלא). ועדיין, הסדר טיעון שכולל הודאה פומבית במיוחס בכתב האישום + הורדה בדרגה + פרישה מצה"ל עבור מי שהחליט להקדיש את חייו לשירות המדינה, זהו עונש לא קל. הרבה יותר מהשעתיים ביציאה של חבריי המשעשעים #יותר_מבוכריס

אי דעה
אירופה מוכנה להקשיב. עכשיו רק צריך להחליט מה מספרים לה. אפשר להתחיל עם זה שהנרטיב הפלסטיני הוא לא יותר מאשר הנגטיב של הסיפור הציוני.

תורת הקבוצות
אפשר לחלק את החברה הישראלית לשתי קבוצות: אלו שיודעים מראש שהערבים הם אלה שעומדים מאחורי הצתת היערות, ואלו שיודעים מראש שהגברים הם הצד האשם בכל תלונה על הטרדה מינית.

עד עכשיו הייתי נגד הצעת החוק המדוברת. עד שהגיע ברק ונתן סיבה מצוינת לתמוך בה.
לא רק נוסטלגיה
השבוע לפני 69 שנים החליט האו"ם על סיום המנדט הבריטי, תכנית החלוקה והקמתן של שתי מדינות חדשות: מדינה יהודית ומדינה ערבית. ליום זה חשיבות היסטורית רבה כאבן דרך משמעותית בדרך להקמתה של מדינת ישראל, אך יש בו גם היבטים עכשוויים. אני רוצה להתמקד באחד מהם.
בשיחותיי עם דיפלומטים ושאר מתעניינים בסוגיית הסכסוך, אני אוהב להתחיל דווקא במועד זה, מסיבה שנראית פרוזאית, אך היא מהותית: ההחלטה של האו"ם הייתה להקים מדינה ערבית. לא מדינה פלסטינית.
יתרה מכך, האו"ם ראה בתכנית החלוקה כמתווה לפתרון אפשרי ליישוב הסכסוך היהודי-ערבי. אף אחד לא דיבר אז על סכסוך ישראלי-פלסטיני. כשבן גוריון הכריז על הקמת המדינה, חצי שנה לאחר מכן, היו אלה כוחות של שבע צבאות מדינות ערב שפלשו לישראל כדי להשמיד את המדינה היהודית.

כדי להבין את מהות הסכסוך, חייבים להבין כיצד הפכו ערביי ארץ ישראל לפלסטינים.

כדי לעשות סיפור ארוך קצר (בתקווה שהתרגום עושה היגיון), אתמקד באירוע היסטורי שלכאורה לא קשור כלל: נפילת ברית המועצות. עם קריסת הגוש הסובייטי, הבינו מדינות ערב שהן הימרו על הצד הלא נכון בקרב בין המעצמות. החרם הערבי הפך ללא אפקטיבי ולא משתלם עבור העולם הערבי. גם ההסתגרות של מדינות ערב והימנעות מקשרים כלכליים וביטחוניים עם מדינות המערב בסופו של דבר פוגעות רק בהן. מלחמת המפרץ, בה ארצות הברית סייעה לכוויית, היוותה את הסולם של העולם הערבי לרדת מעץ החרם.
אלא שחוסר הרצון של העולם הערבי להכיר בריבונות היהודית בארץ ישראל נותר בעינו. מה עושים? מציבים את הפלסטינים לבדם בחזית המאבק היהודי-ערבי, בזמן שהעולם הערבי מנרמל את קשריו הכלכליים והצבאיים עם העולם המערבי. במקרה לא מקרה, הדרישות הטריטוריאליות של אותו עם פלסטיני הן ממדינת ישראל בלבד. הן מעולם לא היו כלפי ירדן או מצרים שהיו כובשות ביהודה שומרון ועזה במשך 19 שנה. הן מעולם לא היו על הגולן אותו רואה העולם הערבי כחלק מסוריה (בקרוב זכרונה לברכה).
יתרה מזאת, לעולם הערבי היה הרבה יותר קל להצדיק כלפי העולם המערבי את שאיפותיו הלאומיות של העם הפלסטיני מאשר את רצונם של הערבים במדינה ערבית נוספת, 22 במספר, על חשבון המדינה היהודית היחידה.
מהלך כזה גם הופך את יחסי הכוחות: מדינת ישראל, שגילמה את תפקיד דוד במאבקה נגד שלל מדינות ערב, הוכנסה לנעלי גוליית אל מול הפלסטינים החלשים. מציאות שמקשה על ישראל במזרח תיכון בו פועל "חוק הגונג'ל ההפוך" לאורן של תפיסות אירופאיות-נוצריות: אל תהיה צודק, תהיה חלש.
וזה השלב בו אני חוזר לשיחותיי עם דיפלומטים אירופאים, ומזכיר להם, שאפילו אליבא דאומות המאוחדות, העם הפלסטיני הוא יציר כפיים שכל מטרתו להתנגד למפעל הציוני. ולכן, כל בר דעת אמור להבין שהנרטיב הפלסטיני אינו אלא נגטיב שנועד לשלול את רעיון המדינה היהודית.

ב-1947, העולם המערבי התייצב בצד הנכון. אין סיבה שב-2016 הוא לא יעשה זאת שוב.

לקח לי רק 7 שנים בירושלים כדי לגלות שבית הכנסת שלי שוכן במרחק 7 דקות מהבית.

יום שני, 28 בנובמבר 2016

לא אקטואלי 28.11.16

מז"ל טוב
פידל קסטרו מת.

ציפי לבני, מאחורייך!
אירועי השריפה בחיפה גרמו לי להתרשם מאד לטובה מראש העיר יונה יהב, עד כדי כך שחשבתי שאולי מהמשבר הזה יצמח המנהיג הבא של השמאל הישראלי. הלכתי קצת לקרוא על אודותיו וגיליתי שהאיש היה חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, נבחר לראשות עיריית חיפה מטעם שינוי והירוקים, הספיק להיות ברשימת קדימה לכנסת, ובבחירות האחרונות היה ראש מטה הבחירות של מפלגת כולנו באזור הצפון.
עכשיו זה נשמע לי בול מתאים.
זה לא יכול להיות מבצע נגד מציתי האש אם אין לו שם, אז קחו: רוח מין הון.
מיתת בית דין
השבוע לפני 50 שנים, כ"ו בחשוון תשכ"ז (9 לנובמבר 1966 לא למניינם ולא למנייננו), בוטל הממשל הצבאי על ערביי ישראל. נראה שכמה מערביי ישראל מצאו דרך ממש לא לעניין לחגוג את האירוע. כדי שלא נצטרך לחזור לימי הממשל הצבאי, אך באווירת רטרו זו, אני מציע ללכת אחורה 2,000 שנה ולהטיל על המציתים עונש שרפה. רעיונות מקוריים נוספים לענישת המציתים יתקבלו בברכה.

פשוט שריונר
רק לדמיין את הוויכוחים בתוך הטנק על המזגן.

שווים בפני החוק
דין אחד ליהודי עמונה ודין אחר לערביי אום אל חיראן.
זה גם נחשב אפרטהייד?
הפסקת אוכל
שרית כהן היא בחורה לא גנרית עם שם גנרי. שרית היא מנהלת השיווק של הארנה ובין יתר עיסוקיה כעלמה בעלת טוב טעם, היא אוהבת לבשל ולצלם את מה שיוצא. היה זה מתבקש לנצל את כישוריה הקולינריים / שיווקיים / צילומיים לטובת ביקור במסעדת לחם בשר שבמתחם התחנה.

16 שנים מלאו
ביום שלישי ציינו את יום השנה ה-16 למותו של בן דודי היקר לירון, בהתהפכות נדירה של טנק. מי שראה את הכמות הגדולה של בני המשפחה והחברים שהגיעו לאזכרה, לא היה מנחש שעברו כבר 16 שנים. 16 שנים ולילה אחד מאוחר יותר, ושוב אותה טרגדיה ארורה: עוד חייל שנהרג, בעוד התהפכות של טנק, שוב תאונת אימונים, שוב ברמת הגולן. שוב איבדנו עלם חמודות בן 20. עוד משפחה שלעולם לא תצליח לחזור להיות אותו דבר. והזמן יעבור ולא יעבור. והפצעים יגלידו לא יגלידו. והלב עדיין כואב.

התייעלות פוליטית
מבין כל סגני השרים, המיותר והבזבזני ביותר הוא נשיא המדינה.

ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו
למי שמצטרף אלינו רק עכשיו, ​כך נראה השבוע האחרון בפייסבוק:
1. היהודים נחסמים.
2. היהודים גולים לטוויטר.
3. היהודים חוגגים במסעדה החדשה של אורי מלמד.
​​נשמע כמו התחלה של חג יהודי חדש.

​מציין יחד עם חבריי בארצות הברית את חג ההודיה במסגרתו האמריקאים מודים על מזלם הטוב שילידי היבשת היו אינדיאנים ולא ערבים.​

יום שלישי, 22 בנובמבר 2016

לא אקטואלי 22.11.16

כשמגדל השן והר הבית נפגשו
שלושה ניסים נעשו ביהודה גליק: החלמתו מניסיון ההתנקשות, כניסתו לכנסת מהמקום ה-33 ברשימת הליכוד, והצלחתו להביא את בשורת הר בית ה' לציבורים חדשים בעם ישראל. כמו שמעידות הכתוביות מהראיון שקיים עם צמד היפסטריות תל אביביות, הנס השלישי עדיין לא הושלם...

חיבוק דוביבי
כרוניקה של יחסי לנתניהו: תומך. מתפרסם תחקיר נגדו החושף שערורייה חדשה. מתחיל לחשוב שאולי כדאי להחליף את נתניהו. שום דבר לא יוצא מהתחקיר. אני תומך יותר בנתניהו.
ויודעים מה? יש לי תחושה שאני לא לבד בימין שחש כך.
לתשומת ליבם של של כל מי שמנפיצים ברווזים עיתונאיים בתקווה שזה הדבר שיפיל את נתניהו ובסוף רק מחזקים אותו.

חנינת ביניים
כך בדיוק מטפלים בהפרה של הוראות הפתיחה באש: תחקיר משמעתי, בלי קמפיין פוליטי נגד החייל, ללא פרסום שמו ועם ענישה מידתית בהתאם לצורך.
המקרה הזה דומה למקרה של אלאור אזריה יותר ממה שנראה. ואגב: אני עדיין לא יודע אם אזריה אשם או לא, אבל העונש שלו הוא כבר קיבל. עכשיו הגיעה השעה לחון אותו.

שתו מים קרים
בנות מרצ: הרב אמר שנשים הן סנטימנטליות.
השופטת מרים נאור: אני אראה לו מה זה סנטימנטליות. אה!!!! סנטימנטליות! למי קראת סנטימנטליות??????????????
(ובינתיים בפינה יושבת שרת המשפטים הלא סנטימנטלית ומחככת ידיים בהנאה)

הפסקת אוכל
בימים שלישי עד שבת ייערך לראשונה בירושלים פסטיבל מסעדות פתוחות (קישור בתגובה הראשונה). לטובת העניין הוספתי לבלוג מאכלי י-ם תווית זמנית בה תוכלו למצוא את המסעדות המשתתפות בפסטיבל וכבר נסקרו בבלוג. שלא תגידו שלא דואגים לכם פה.
איך מכל השמות בעולם, קיבלתי את השם יריב?
שתי אצבעות מצד"ל
נכון שהסרט 'הלהקה האחרונה בלבנון' הוא מצחיק ומטופש (במובן הטוב של המילה), אבל הוא לא מטופש כמו הדרך בה נעשתה היציאה מלבנון. לראייה: יוצרי הסרט לא שכחו את לוחמי צד"ל. אה כן, לכו לראות.

הרבה קדנציות, מעט שנים
מברוק לבנימין נתניהו על הפיכתו היום לראש הממשלה שמכהן ברציפות הכי הרבה זמן. יש כמה שמאלנים (וגם ימנים) שזה משגע אותם, שאותו ראש ממשלה (ובטח אם קוראים לו ביבי) מכהן ברציפות כבר יותר משבע שנים, אבל אותי מטריד עניין אחר: מאז קום המדינה לא היה אף לא ראש ממשלה אחד שכיהן ברציפות 8 שנים - 2 קדנציות מלאות.
הנתון הזה זועק עוד יותר כאשר משווים אותנו לארצות הברית, בה השיטה הנשיאותית מעניקה סמכויות גדולות הרבה יותר לראש המדינה, מציאות שהביאה לכן להגבלת כהונה של שתי קדנציות שנמשכות תמיד 8 שנים (בתנאי כמובן שהנשיא נבחר שוב לאחר 4 שנים). לעומת זאת בישראל השיטה הפרלמנטרית מגבילה את כוחו של ראש הממשלה הרבה יותר. כנגזרת מכך, ראש הממשלה יכול לקדם פחות נושאים באותה תקופת זמן, וקציבת כהונה כמעט אינה רלוונטית.
איני בא לומר שמה שמתאים לארצות הברית מתאים לישראל. ברור שהשיטה הפרלמנטרית מתאימה לישראל יותר מאשר השיטה הנשיאותית. עם זאת המציאות הקיימת גורמת לחוסר יציבות וקשיי משילות כמעט לכל ראש ממשלה שעבר פה. ראש ממשלה שכן רוצה לשרוד בראש הפירמידה לאורך זמן, נאלץ לעסוק במלחמות פוליטיות בלתי נגמרות וללכלך את ידיו באופן כזה שאף אחד מאזרחי המדינה לא אוהב לראות אצל ראש הממשלה. כמובן שכל זה בא על חשבון עיסוקו של ראש הממשלה בקידום נושאים מהותיים יותר, אבל זו השיטה ואלה התמריצים שהיא מביאה איתה.
רוצים שראש הממשלה יהיה יותר מנהיג ופחות פוליטיקאי? רוצים ממשלה שעוסקת יותר בקידום מדיניות ופחות במאבקי הישרדות? רוצים לדבר על הגבלת כהונה לראש ממשלה? אז קחו בחשבון שלשם כך יידרשו כמה שינויים. לדוגמא זו, שבמבט ראשון יכול להיות שלא כולם יאהבו. רק אומר.

לא אשמתי

יום שלישי, 15 בנובמבר 2016

לא אקטואלי - 15.11.16

אנטי ביבי
חברים שמאלנים, תנו לי לגלות לכם משהו: נראה שמשום מה אתם וכמה חברים סימנתם את נתניהו כיתרון הגדול של הימין על פני השמאל. כאילו אם מחר תצליחו להפיל אותו, מחר השמאל יכבוש את השלטון בהליכה. אז יש לי משהו לספר לכם: עם כל הערכתי הרבה למדיניות שמוביל נתניהו בתחומים השונים, מבחינה אלקטורלית גרידא, נתניהו הוא יותר נטל מאשר נכס. אני מעריך שעם מנהיג אחר בראש הליכוד (לא פייגלין, לא התכוונתי אליך), יתכן והיינו רואים ליכוד הרבה יותר גדול מאשר 30 מנדטים (מספר שנחשב משום מה להישג אישי של נתניהו), ולא ארבע מפלגות המונות 54 מנדטים שבראשן עומדים אנשי ליכוד מובהקים (זוכרים מאיפה ליברמן, כחלון ובנט הגיעו, נכון? ובקרוב אולי נחזה גם בבוגי מקים מפלגה חמישית). בקיצור, שמאלנים יקרים, אם אתם רוצה להגיע לשלטון, פשוט תגדלו מנהיג. אגב, גם אנחנו בימין נשמח לפייט. זה יעשה לנו רק טוב. אנחנו בעד תחרות.

דיבת הארץ
3,000 שנה ועדיין טרנד. יש מצב שזה הטרנד הארוך בהיסטוריה האנושית? (וכאילו זה לא מספיק טוב, עיתון הארץ מפיח עוד ענן רעיל של שנאה ובאותה נשימה מפרסם מאמר מערכת עם וואחד דבשת)

בחירה חופשית
​רק שאני אבין: כל אלה שטענו שהידידות בין ישראל לארצות הברית חיונית להמשך קיומה של מדינת ישראל ולכן קראו שלא לבחור בנתניהו בגלל יחסיו העכורים עם אובמה, יקראו בבחירות הבאות להצביע לנתניהו לאור יחסיו הטובים עם טראמפ?​

מפגינים נגד תוצאות הבחירות וקוראים לעצמם דמוקרטים. דמוקרטים פח.

שמעון פרס, מאחוריך.
מחשבה א': זה השלב שטראמפ מסמס להילארי: ערה? או שמוקדם מדי?
מחשבה ב': יום שלישי, פעמיים כי רע. מאחל לעם האמריקאי שהבחירות הבאות ייערכו מוקדם ככל שניתן.

הפסקת אוכל

סימה סייג היא מנהלת הפרסום של מוזיאון ישראל. לרגל הביקור שלה בבלוג המסעדות מאכלי י-ם, החלטנו ללכת למקום המייצג את תפארת האמנות העממית, מסעדת דוויני, הפיתה בר הראשון בירושלים.

שלום וביטחון
השבוע קיימתי פגישה עם דיפלומט חדש שהגיע לאחרונה לירושלים ומבקש ללמוד על הסכסוך. במסגרת השיחה ביקשתי להסביר מה הישראלים רוצים. לשם כך הצגתי לו את תאוריית הצרכים של אברהם מאסלו. על פי תאוריה זו, קיימת פירמידה של צרכים, אשר מאורגנים על-פי סדר חשיבות. מרמה בסיסית של צרכים פיזיולוגיים בסיסיים (אכילה, שינה, ביטחון וכד') ועד הרמה הגבוהה ביותר של מימוש עצמי (אהבה, שלום, הכרה וכד'). רק כאשר רמה מסוימת של צורך מסופקת, האדם פונה להגשמת הרמה הגבוהה הבאה במעלה. התאוריה המקורית נועדה לשקף את צרכי ומניעי האדם, אך לטעמי היא נכונה גם ברמת העמים בכלל ובישראל בפרט. הישראלים אמנם רוצים שלום ורוצים שהעולם יאהב אותנו, אך זה לא יקרה כל עוד לא נחוש בטוחים בקיומנו. כשהישראלים רואים שהטרור התחזק דווקא כשממשלת ישראל עשתה את מאמצי השלום הגדולים ביותר, המסר ברור: לא יהיה שלום כל עוד לישראלים לא תהיה תחושת ביטחון.
הניסיון להפוך את הסדר, ולהביא ביטחון דרך שלום, לא הוכיח את עצמו, והישראלים מבינים את זה.

מ מו מוא מואז מואזי מואזין מאומן
צפייה מהנה
הצפייה בסרט אבינו השלים לי סרייה של צפייה בארבעה סרטים ישראלים חדשים ומצוינים בתוך חודש (על ישמח חתני, סופת חול ולעבור את הקיר אולי קראתם כבר בפוסטים נפרדים). כל אחד מהם מביא סיפור שונה של בועה ישראלית אחרת. כל אחד וסגנונו הוא. ולכל אחד מהם אתם צריכים ללכת. אלא אם אתם אישה בהריון, ואז אל תעיזו ללכת לאבינו. עד עכשיו כואבת לי הבטן. אז מי בא איתי ללהקה האחרונה בלבנון?

את הסופר-מון שלי קיבלתי 'מאחורי הגדר' של תיאטרון פסיק
עליית כהן
לאונרד כהן היה אמור למות במוצאי שבת בשעה שתיים. מבחינתי הוא נפטר בטרם עת.

יום ראשון, 6 בנובמבר 2016

לא אקטואלי - 6.11.16

שאון חורף
זוכר את נובמבר? עננים עננים בעיניי אין דה קולד נובמבר ריין.

נשיאה תועה
הטענה של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור נגד שרת המשפטים איילת שקד היא גם חוצפה וגם חריגה מסמכות.
כפי שניתן לראות בסרטון שהכינה תנועת ישראל שלי, ולקרוא במחקר המשווה שערכנו במסגרת המכון לאסטרטגיה ציונית לפני מספר שנים (בתגובה הראשונה) בכל העולם המערבי נבחרי הציבור הם אלה שממנים שופטים, והגיע הזמן שכך יהיה גם בישראל. רק כך ניתן לדאוג לגיוון הרכב השופטים בבג"צ. אגב, במובן זה, הצעת החוק של חבר הכנסת אילטוב היא מזיקה ותגדיל את כוחם של השופטים בוועדה לבחירת שופטים.
כשעיתון הארץ כותב דברים נכונים, ראוי לפרסמם ברבים.
שני נאומים לשני עמים
ישבתי השבוע עם דיפלומטית אירופאית שנמצאת בישראל ומבקשת ללמוד על חזון הימין לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לאחר כמעט שעתיים של שיחה מרתקת, היא שאלה כיצד הייתי מציע לקהילה הבינלאומית לפעול כדי לקדם את פתרון הסכסוך? הצעתי לפעול להסרת פתרון שתי המדינות מהשולחן, כי הוא עצם העיסוק האובססיבי בו לא מאפשר את פיתוחם של כיוונים חדשים. בתגובה, היא שאלה אותי אם אני מבין שקשה לקהילה הבינלאומית לצאת נגד פתרון שכמעט כל ראשי המפלגות בישראל בעדו? תכלס, צודקת. הגיע הזמן לנאום בר אילן אחר.

יעד מודיעיני
במשך שנים מנסה הימין הישראלי ללא הצלחה למנוע מחגי אלעד ללכלך על מדינת ישראל בחו"ל. עד שהגיע אור הלר, ובזכות חשיפת שירותו של חגי אלעד ביחידה 504, הפך אותו ליעד אטרקטיבי לחטיפה בחו"ל עבור חיזבאללה, חמאס ויתר אוהבי ישראל. כל שנותר לראות הוא אם אויבי ישראל יתגברו על הפיתוי שבלקיחת חגי אלעד בשבי לסדרת חקירות, או שהם יכירו לו תודה על פעילותו העוינת לישראל במסגרת בצלם.

הפסקת אוכל
מכירים את האנשים שככל שאתה מכיר יותר טוב אתה פחות מבין מה הם עושים? אז תמי דיין היא בדיוק כזו. תמי, שהגיעה אלינו מצפת וכיום מתנחלת בעין כרם, היא בחורה ללא גבולות. אז אותה לקחנו לבדוק את הצריף בבית מאיר, מקום אוכל חדש עם מרחבים המתאימים למידותיה.

שוק על יריחו
אחרי שקיבלתי במה מכובדת להציג את רעיון 'יריחו תחילה' במסגרת המסע המדיני שערכה שרה העצני-כהן בעיתון מקור ראשון, קיבלתי 23 דקות להציג את הדברים גם בתכניתה של יעל בורשטיין.

פרס ניחומים
רק אני לא מבין למה לא נתנו לשמעון פרס לנאום בעצרת לזכרו של יצחק רבין?
איזה כיף של ספר!
כשליזיסטרטה החליטה לעבור את הקיר
אם לשפוט לפי הפיד שלי, למרות שחלף רק שבוע וקצת מאז שסרטה החדש של רמה בורשטיין עלה לאקרנים, יש פה רק קבוצה קטנה של אנשים שעדיין לא צפו בו. לשלושתם אומר: זהירות ספוילר!
כוכבת הסרט, מיכל, היא חוזרת בתשובה המחפשת שידוך ולאחר שבוטלו אירוסיה, היא מחליטה לשים את מבטחה באל ולהשאיר את תאריך החתונה על כנו באמונה יוקדת שתמצא חתן בתקופה הקצרה עד אז.
לפני כ-2,500 שנה נכתב ביוון המחזה המפורסם על ליזיסטרטה, אישה אתונאית, שמזמינה נשים מאתונה ומערי האויב ומציעה להן להימנע מיחסי מין עם בעליהן, אלא אם יסכימו לשים קץ למלחמה.
מנקודת מבט גברית, שלא לומר רציונלית, שני הרעיונות נראים רומנטיים ובעלי כוונות טובות, אך לא כאלה שיוכלו להביא לתוצאה המקווה. אלא שלפחות לפי שתי היצירות, בשני המקרים מצליחה האמונה הנשית לגבור על היאוש ולייצר מציאות חדשה ושמחה.
מה שעושה לכן טוב.

יום ראשון, 30 באוקטובר 2016

לא אקטואלי 30.10.2016

שליח לדבר עבירה
להחזיר את השגריר כרמל שאמה הכהן מאונסקו זהו צעד מתבקש. לשלוח להם את אורן חזן, זוהי כבר הברקה.

תרומתו לשלום
את פרס נובל לשלום קיבל שמעון פרס ז"ל על הסכמי אוסלו. החלטתו של ראש הממשלה לקרוא לקרייה הגרעינית בדימונה על שמו של הנשיא התשיעי, היא צעד ראוי של בנימין נתניהו שעושה עם פרס צדק היסטורי בזכות הנצחת שמו על המפעל שתרם הכי הרבה לשלום במזרח התיכון.
רק נפטר וכבר הקימו בית כנסת על שמו.
נוצרים בלבנו
זכיתי להשתתף השבוע בסיור מרתק במוזיאון ידידי ישראל, מוזיאון חדש שקם במרכז ירושלים ומוקדש להוקרתם של נוצרים שסייעו לעם היהודי ולמדינת ישראל ב-200 השנים האחרונות. המוזיאון הוקם מכספיהם של אלפי תורמים פרטיים ולא נדרש כל מימון ממשלתי להקמתו. אך לשם הכרת הטוב, ראוי היה שמדינת ישראל הייתה משתתפת במימון להקמת המקום. מכיוון שזה לא קרה, אני מקווה שמדינת ישראל תפעל להבאת כמה שיותר אזרחים ותלמידים לבקר במקום, לתשומת לבם של שר החינוך נפתלי בנט, שרת התרבות מירי רגב ושר התיירות יריב לוין. כי צריך לדעת לומר תודה!

שב ואל תעשה עדיף
​אילו הייתי הקמפיינר של טראמפ, הייתי מציע להקים תנועת המונים ספונטנית שקוראת לא להצביע בבחירות לנשיאות כמחאה נגד שני המועמדים. אם זה לא יעזור לו לנצח, זה יעזור לו לפחות להפסיד בהפרש קטן יותר.​

הפסקת אוכל
אלה שלא באמת נכנסים לבלוג 'מאכלי י-ם', לא יודעים, אבל הבלוג כולל רק ביקורות חיוביות. מה החוכמה לעשות ביקורת מסעדות שהיא רק חיובית? חוכמה, בטח חוכמה. תשאלו את אמוץ שביקר שתי מסעדות פחות מוצלחות לפני שהגענו למנוחה, הנחלה והטעימה של אישטבח (חוץ מזה, שלהנהלת הבלוג אין לב להתחרע על בעלי מסעדות בעלי כוונות טובות שקצת פחות מצליח להם. חראם).


מילא מספר הרישוי המקומבן. אבל לכתוב על הרכב 'אור ירוק' כשהרמזור מראה אור אדום, זה הכי לא 'שמור מרחק' המקובל.
מהירות האור
​לפעמים התגליות המדעיות החשובות ביותר נחשפות בשבת. הפעם מצאתי את ההגדרה המדויקת למהירות האור: פרק הזמן הקצרצר שלוקח לאדם דתי להדליק שוב את האור מיד לאחר שכיבה אותו ונזכר ששבת.​ ויש אומרים: פרק הזמן שלוקח לקב"ה למחול על זה.

משל ושנינה
​לא משנה כמה שיער יש לי על הראש – כשבקבוק השמפו מלא, תמיד אפנק את עצמי בכמות נכבדה של שמפו, וכשהבקבוק ריק, אסתפק במועט. ולא היו השיער והשמפו אלא משל.​
כשאני במקלחת אני לא אוהב לחשוב. לכן אני אוהב את המקלחות שחושבות בשבילי.
חידת בראשית 
בפרק א' מספר המקרא מהם הדברים שברא הקב"ה.
לאחר סיפור הבריאה, מוזכר מה לא נברא.
מהו הדבר?
(הפתרון אצלי בפייסוש)

יתחדש הכל
לאות סולידריות עם יהדות התפוצות, חוגג יום טוב שני של שמחת תורה. הכל כדי לדחות את אחרי החגים.

תוכלו לארוז לי את הסלט? כן, עם הציפורים.
עוצמה פנימית
שביזות יום א' + בשבוע העבודה המלא הראשון אחרי חודש + יום ראשון של שעון חורף עם חשכה מוקדמת.
לא תשברו אותי.

יום שישי, 21 באוקטובר 2016

לא אקטואלי 21.10.16

כנסיית המולדת
שלום אונסקו,
סיימתם להתקשקש עם עניין הכותל? יופי.
אז אם אתרי מורשת בארץ ישראל באמת מעניינים אתכם, בואו נלך 10 קילומטרים דרומה, ונדבר על כנסיית המולד, עליה הכרזתם כאתר מורשת. התמונות הללו צולמו בזמן האינתיפאדה השנייה, לאחר ש-40 טרוריסטים פלסטינים נמלטו לכנסיית המולד והסתגרו בה תוך שהם מחזיקים כ-200 בני ערובה בנוסף ל-46 כמרים. הטרוריסטים הללו הקדימו את דאעש בעשור, הציתו חלקים מקודשים במתחם הכנסייה, גנבו איקונות ומנורות יקרי ערך והשתמשו בדפים של ספרי קודש של הכנסייה כבנייר טואלט.
צה"ל צר על המבנה אך לא נכנס לתוכו על מנת שלא לפגוע בקדושת המבנה. צלפים של צה"ל ירו בחמושים במבנה שניסו לירות על חיילי צה"ל. בתמונה העליונה ניתן לראות את המנוף שנושא את עמדת הצלפים הממוגנת ובתמונה התחתונה ניתן לראות את כנסיית המולד בתמונה שצולמה מתוך אותה עמדה (לתמונות נוספות).
כנסיית המולד נמצאת בעיר בית לחם. אותה העיר בה נמצאים מקומות קדושים גם לנצרות וגם ליהדות. ב-1995 עדיין היוו הנוצרים שני שלישים מאוכלוסיית בית לחם וכיום הם מהווים פחות מ-20%.
על הדרך שווה להזכיר שמאז פרוץ השלום לאזורנו, גם מתחם קבר רחל שנמצא בפאתי בית לחם הפך ליעד פופולרי לפיגועים ובעקבות זאת כיום הוא נראה יותר כמו בונקר בתוך מוצב מבוצר. על ביקור של ישראלים-יהודים בבית לחם עצמה כמעט אין מה לדבר.
כולם יודעים שתכנית החלוקה של אונסקופ (יש קרבת משפחה לאונסקו), הציעה להפוך את ירושלים לשטח בשליטה בין לאומית. הרבה פחות אנשים זוכרים שאותו שטח מבונאם כלל גם את בית לחם. 70 שנה אחרי, לאור מה שקרה מאז העברת בית לחם לשליטת הרשות הפלסטינית, כדאי לשקול מחדש לבנאם את בית לחם לבדה. לטובת הנוצרים, לטובת היהודים, לטובת המוסלמים ולטובת תושבי בית לחם.
אז מה אתם אומרים אונסקו וחבריכם באו"ם, לא שווה דיון?

4 שנים
​אני לא יודע מי ייבחר לנשיא הבא של ארצות הברית, אבל אני יודע שבבחירות של עוד ארבע שנים לא ייבחר נשיא מכהן.

אידאולוגיה בשירות הכלכלה
אידאולוגיה זה בדרך כלל דבר טוב. אידאולוגיה שלא תצליח לגייס את הכלכלה לטובתה, לא תצליח לממש את מטרותיה.
אבל לפעמים הצלחה רבה מדי של האידאולוגיה עלולה להביא לניצולה לטובת אינטרסים כלכליים מפוקפקים והפקת רווחים שלא ביושר. וזו תחילת הקריסה של האידאולוגיה, ראויה ככל שתראה.
וזה רבותיי, הסבר מצוין לקריסתה הטרגית (והמצערת) של תנועת העבודה ההיסטורית:
דור א' - עלייה שנייה: הרצון לכבוש את העבודה בארץ ישראל ולהוציא את היהודי הגלותי מניוונו, מביא להעדפתה של העבודה העברית ביישוב היהודי. רעיון העבודה העברית מסייע ליישוב היהודי להתגבר על הקושי שבתחרות עם הפועל הערבי הזול הרבה יותר. ערך העבודה העברית הביא להצלחתה של ההתיישבות היהודית להפרחת השממה ולהכשרתו של דור יהודי של פועלים. הצלחה פנומנלית בקנה מידה עולמי.
דור ב' - הממשל הצבאי: לאחר מלחמת העצמאות, מדינת ישראל מתרחבת אל מעבר לגבולות החלוקה וקולטת לתוכה מאות אלפי אזרחים ערבים שהיו אמורים להיות חלק מהמדינה הערבית שמעולם לא קמה. בשל לחימתם של הערבים במלחמה נגד הקמת המדינה, היה זה רק מתבקש להחיל על האזרחים החדשים ממשל צבאי. אלא שמה שהתחיל בתור "רע הכרחי", הפך תוך שנים מעטות לכלי לשימור ההגמוניה הכלכלית של תנועת מפא"י כדי למנוע תחרות מצד התוצרת הערבית הזולה יותר. מי שנאבקה במציאות זו, הייתה תנועת החרות, שביקשה לקדם את ערכי הימין של שוק חופשי, חירות הפרט וריבונות מקסימלית על שטחי ארץ ישראל. הציטוט בתמונה המצורפת הוא של חבר הכנסת יוחנן בדר ומתפרסם כחלק מהחוברת המצוינת שמוציא מרכז מורשת מנחם בגין לרגל הכנס שייערך בשבוע הבא לרגל יובל לביטול הממשל הצבאי.
דור ג' - משבר הקיבוצים והסכמי אוסלו: בכנס שנערך בשיתוף תנועת זכויות אדם כחולבן ובית ספר שדה כפר עציון, נשא ירון רוזנטל, המנהל מעורר ההשראה של בית הספר, נאום מרתק בו סיפר מדוע כרמי הערבים בגוש עציון מלאים בענבים שלא נבצרים. רק שבמסגרת הסכמי אוסלו, דאגו עסקני מפלגת העבודה להכניס סעיפים שלא יאפשרו לתוצרת פלסטינית להתחרות בתוצרת הישראלית, ולכן עד עצם היום לא מועברת תוצרת חקלאית מיהודה ושומרון לישראל. כך נוצרת מציאות אבסורדית בה בזמן שענבים עולים בשוק מחנה יהודה 7 שקלים לקילו, בכפרי יהודה ושומרון הם נמכרים ב-3 שקלים לקילו. ולכן, במקרים רבים לא שווה לחקלאים הפלסטינים לבצור את ענבים שלא ניתן למכור בישראל. כמעט במקביל, קיבוצים רבים קורסים כלכלית, לאחר שגם מנעמי מפא"י לא מספיקים להחזיק לאורך זמן את מי שביקשו להסתמך על משאבי המדינה במקום על עבודה קשה מול כוחות השוק.
מי מפסיד מזה? כולנו.
אזרחי ישראל שסובלים מיוקר המחיה.
תנועות ההתיישבות הציוניות שמתנוונות.
החקלאים הפלסטינים שלא מוכרים את סחורתם.
השלום (הכלכלי לפחות) שמבושש להגיע.
אז בפעם הבאה שינסו למכור לכם שהשמאל הוא זה שמנסה לקדם שלום / זכויות אדם / סולידריות חברתית, זכרו את ענבי הזעם שלא נבצרים.

בין מסילה למחילה
מדוע שרת המשפטים איילת שקד לא מקדמת בפועל את חוק יסוד: מדינת הלאום, למרות שהשר נפתלי בנט הקפיד לכלול אותו בהסכמים הקואליציוניים? מאמר שלי בעיתון בשבע.

12:50
למה קוראים להם ימים נוראים? כי אלו הימים בהם אנשים מתחרים מי סיים את תפילת מוסף יותר מאוחר. נורא.
הרשו לי לפתוח מקצה חדש: 12:50. כן. זו השעה בה התעוררתי ביום הנורא. נורא.
#סליחה

משה אמר
יופי, אז התעוררת ב-12:50, אבל איך העברת את שאר תפילות יום כיפור?
בקלות. ותודה למיכה גודמן על עוד ספר נהדר. עשה חשק לעבור על פניו ולקרוא.

מבחן האושפיזין
במדינת ישראל של היום קשה לפעמים לדעת אם אתה ספרדי או אשכנזי. לא חבל? אחרי הכל, אין מה להתבייש במוצא של כל אחד ואחת מאיתנו. לכל עדה יש את היתרונות שלה. אז מי שלא סגור על מה הוא, פיתחתי שיטה בדוקה: מוזמנים לצאת לסוכה ולבדוק מי האושפיזין שהגיע לבקר היום.

חו"ל או מועד 
כך נראה הפיד הישראלי הממוצע בפייסבוק. חג שמח!


יום שני, 10 באוקטובר 2016

לא אקטואלי 11.10.16

נס גוגל
מכל הנפלאות שהביא עבורנו גוגל, אני מוצא עצמי הכי נפעם מהיכולת של גוגל להציג את זמני כניסת ויציאת השבת של השבוע הנכון בתוצאת החיפוש הראשונה, אפילו שכל הזמן חגים ואני בקושי יודע איזה יום היום.

"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", גרסת ג'ון לוק.
על אלוהים ופוליטיקה
עיתון הארץ שאל את כלל חברי הכנסת האם הם מאמינים באלוהים. על פניו, מדובר בשאלה רלוונטית שראוי שתוצג בפני כל איש ציבור. שאלה רלוונטית נוספת, היא מתי יעשה הארץ (או כל עיתון אחר) סקר דומה בקרב שופטי בית המשפט העליון. רק שואל.
כמה ימים לפני פרסום הסקר, העלה סגן השר (אולי חלאס עם הפיקציה הזו באמת של סגני שרים?) מייקל אורן נאום מצולם בו הוא נותן מקום נרחב לאלוהים בסיפור הציוני. הביקורת לא בוששה לבוא. בין היתר, כי ליותר מדי ישראלים קשה לראות אדם שאינו דתי מדבר על מקומו של האל בספרה הציבורית. המשותף לשני המקרים הוא ההתייחסות, הן של עיתון הארץ והן של הביקורות על אורן, לאלוהים כאלמנט דתי, המביאה לביקורת כמעט אוטומטית כלפי הכללתו של האל בשיח הפוליטי.
אלא שמה שמייקל אורן מבין, כמו רבים אחרים בקרב יהדות ארצות הברית, הוא שאלוהים אינו רק מקור דתי. האל, כמו גם יצירת התנ"ך, הינו מקור חכמה, השראה ותרבות המתאים גם למי שלא בהכרח אדם מאמין. למעוניינים להרחיב על תפיסה זו ולהיווכח כיצד ניתן לקרוא את המקרא כספר חכמה, אמליץ לקרוא את הספר 'ראשית חכמה' של לאון קאס על ספר בראשית ואת ספרו של יורם חזוני על המקרא (וגם קצת מעבר) - The philosophy of Hebrew Scripture. לא מדובר בוויכוח תיאורטי פילוסופי בלבד. מי שלא מבין את הגישה הזו, יתקשה להוכיח את צדקת הדרך של התנועה הציונית מנקודת השקפה שאינה דתית.
לסיום אביא את תשובתה של גולדה מאיר (שגם גדלה בארצות הברית) כששאלו אותה אם היא מאמינה באלוהים: "באלוהים איני מאמינה. אך בעם היהודי שמאמין באלוהים - אני מאמינה בכל מאודי". אם אתם כבר פה, ממליץ בחום על צפייה בסרטון שהוכן לרגל השקת ספרו של חזוני, בו מודגם באופן חביב למדי הדרך לקרוא את התנ"ך כספר חכמה.

איש רזה, איש שמן
הסרטון שפרסמה חברת הכנסת רחל עזריה בשבוע שעבר הציף דיון חשוב שהגיע הזמן לשים לו סוף: האם בישראל עובדים הרבה שעות? הנה התשובה הנכונה:
איפה שיש ועד ו/או קביעות (ובהכללה גסה: במגזר הציבורי) - לא. להפך.
איפה שאין (בהכללה לא גסה: במגזר הפרטי) - כן.
ולא, המסר הוא לא לעבוד במגזר הציבורי. ככל שהמגזר הציבורי גדול יותר - כך המגזר הפרטי צריך יהיה לעבוד יותר. המסקנה עכשיו יותר ברורה?

אם תגידו שזה לכתוב טוקבקים, ממש יוקל לי.
הפסקת אוכל
ניצן ריבלין היא בחורה של מעשים. רק שבפרונט של כל מה שהיא עושה, עומדות מילים. לא מאמינים? תבדקו את הבלוג המפתיע שלה. לא פלא שבזמן לימודיה האקדמיים כבר השתלבה בסלע מאיר הוצאה לאור. אז כשחבר טוב המליץ לי לבדוק את מסעדת פסקדוס, מסעדת דגים מעולה שרק נפתחה, היה לי ברור את מי אזמין לבדוק את המעשים שמאחורי המילים.

Don't Trump America
Watch till the end.

המלצה 1
אפשר ללכת לסליחות חודש שלם ואפשר ללכת לא ללכת בכלל. אפשר ללכת לבית כנסת שלוש פעמים ביום ואפשר ללכת לבית כנסת רק ביום כיפור. אפשר להיות חרדי ואפשר להיות חילוני. אפשר להיות להיות אשכנזי ואפשר להיות ספרדי. אפשר להתכונן ליום הדין ואפשר גם לא. אבל לפני שאתם מחליטים איזה סוג של יהודי אתם רוצים להיות בשנה הקרובה, לכו לצפות בסרט החדש והמקסים ישמח חתני.

המלצה 2
אפשר לעלות למכה למשך חודש שלם ואפשר לא לעלות בכלל. אפשר ללכת למסגד שלוש פעמים ביום ואפשר ללכת רק פעם בשנה. אפשר להיות איסלמיסט ואפשר להיות חילוני. אפשר להיות להיות סוני ואפשר להיות שיעי. אפשר להתכונן לעיד אל אדחא ואפשר גם לא. אבל לפני שאתם מחליטים איזה סוג של מוסלמים אתם רוצים להיות בשנה הקרובה, לכו לצפות בסרט החדש אך הלא קל 'סופת חול'.


יום שישי את יודעת
תקוע כבר שעתיים וחצי בנתבג מחכה למזוודה של חבר שהגעתי לאסוף. פרטנר הגיעו למסקנה שזה אומר שאני בטח בדרך לאנשהו. פחחח. הם כנראה לא מכירים אותי. הרי ידוע שאני לא אוהב לטוס. בשישי אחר הצהריים.

ליל שימורים
מכירים את הקטע הזה שקצת אחרי כיפור מגיע סוכות? מכירים את הקטע הזה שביניהם מספיקה להגיע שבת? מכירים את הקטע הזה שבין השבת לסוכות יש מוצש קצת תקוע שאין מה לעשות איתו? אז יש. מוזמנים להצטרף לקבוצת טיולי פטור משמש בעם כדי לראות על מה מדובר.

גמר חתי...
חתמתי במשרד.

יום שישי, 7 באוקטובר 2016

לא אקטואלי 7.10.16

עפים עלינו
אפרופו משט הנשים שנועד לפרוץ את המצור על עזה - פעם בכמה זמן נשמעת הטענה כאילו ישראל שולטת בפלסטינים, וכהוכחה לעניין מביאים את העובדה שאין להם נמל ושדה תעופה.
אז אני רק רוצה להזכיר שאם זה היה תלוי בפלסטינים, גם לנו לא היו נמלים או שדות תעופה. לראייה, הם מונעים את הפעלתו של שדה התעופה עטרות בצפון ירושלים מאז ימי האינתיפאדה השנייה.
אז מתי באמת יהיה להם שדה תעופה? לא שנייה אחת לפני שעטרות יוכל לחזור לפעול באופן בטוח.

האדם שבטנק
למעלה: הקריקטורה היומית של עיתון הארץ המבקרת את פקודת 'השילוב הראוי'.
למטה: כתבה שמראה שדווקא הדוגמא שבחר הארץ היא זו שמוכיחה שיש עוד כמה סיבות זניחות להבדלים מגדריים בתפקידי לחימה בצבא.

על מה מתערבים
לאחרונה אני שומע יותר ויותר אנשים שאת דעתם אני מעריך שתוהים מדוע ישראל, מדינת העם היהודי שידע אסונות נוראיים, אינה מתערבת בסוריה כדי לסייע לקורבנות הטבח הנורא שמשתולל שם? אז למי שלא יודע, ישראל היא אולי המדינה שמגישה את הסיוע ההומניטרי הגדול ביותר בסוריה (גם אם תמיד אפשר יותר).
רק שיש בעיה: למדינת ישראל הרשמית אסור לספר על זה. למה? בעיקר משום שישראל למרות הכול עדיין לא רצויה בסוריה וגם כי לא לאף סורי תאב חיים לא כדאי להזדהות כמי שקיבל סיוע ממדינת ישראל. רוצים לדעת עד לאן מגיע האבסורד? נציגי האו"ם מלינים על כך שגורמים ישראלים המעניקים סיוע הומניטרי בסוריה מפרים את הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה. אמיתי לגמרי.
אז מה אפשר לעשות? שאלה טובה. בגדול המצב בסוריה די מחורבן ומקשה מאד על אזרחים מין השורה לסייע. אחת הדרכים שאני מכיר היא לתרום או להתנדב במסגרת ארגונים דוגמת Israeli Flying Aid שמסייעים בדרכים יצירתיות לפליטים סורים שהגיעו לירדן. אם אתם מכירים עוד דרכים, מוזמנים לפרט בתגובות.

Rest (in) Peace
לאור פטירתו של שמעון פרס ז"ל, השלום ינוח על משכבו.

ירייה באפלה
עיתון מקור ראשון בחר את אלאור אזריה כאיש השנה. אז יש כמה אנשים שהתעצבנו, כנראה בגלל שלא הבינו שאיש השנה הוא הבחירה של האיש המשפיע באותה שנה ולאו דווקא אמירה ערכית כזו או אחרת. נו שוין. אבל יש את מי שהתעצבנו על חגי סגל, העורך הראשי של מקור ראשון, ואף ניסו להתיימר ולטעון שאצל אורי אליצור זה לא היה קורה. אז זהו, שכן.

הפסקת אוכל
אביטל בלס התארחה במאכלי י-ם וטרחה לאמ;לק את הפוסט של עצמה. תודו שזה מרשים. הנה הקישור לפוסט לטובת אלה שמתעקשים לקרוא על המקום החדש שכנראה לא שמעתם עליו וחבל.

שנה חלפה
אין כמעט יום בשנה בו מישהו לא שואל אותי מה אני בעצם עושה בעבודה. אז למי שעדיין לא הבין, הנה תשובה מפורטת מה אנחנו עושים במכון לאסטרטגיה ציונית. זו הזדמנות נהדרת להודות לכל המתנדבים, העובדים והשותפים שבלעדיהם לא היינו מספיקים לעשות כל הרבה הרבה בשנה אחת.

מי השילוח
אז מסתבר שהשמאל משתגע מהדרך בה איילת שקד תופסת את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חכו שהם יגלו מה חושבת ציפי לבני. אם שרת המשפטים תשתף פעולה עם היוזמה הברוכה הזו של חברת הכנסת איילת שקד זה יהיה ממש נהדר!

לקח לי 37 שנים להבין מדוע משתמשים בתמרים כסימן בראש השנה
גדליה
Who?

שנה טובה מירושלים, 2016.
אז מה אם התמונה היא מגואטמלה 2006?
סימן לגאווה
גאה בכם עם ישראל, על שלא הגיעה אליי אף ברכה לרגל "ראשת השנה", סימן לשפיות לשונית שטוב שנשמרה, גם אם האקדמיה ללשון עברית קצת התבלבל/ה. גמר חתימ/ה טוב/ה!


יום שלישי, 27 בספטמבר 2016

לא אקטואלי 27.9.16

תרשמירי
יותר מדי אנשים טוענים שמירי רגב עשתה פרובוקציה כשעזבה את הטקס. אלא שמי שהתחיל בפרובוקציה היו מארגני הכנס שבחרו באופן מודע לשלב טקסט של דרוויש. למה הם עשו זאת? אחת משתיים: או שהם הם קיוו ששרת התרבות תישאר באולם ואז יוכלו להשפיל אותה כמי שנשארה לשמוע את השיר או שהם רצו שהיא תמחה על העניין והם ישיגו עוד כותרת. מה התשובה הנכונה? זה לא משנה. רק מה שברור הוא, שמארגני הכנס הם הפרובוקטורים האמיתיים, שגם התגלו כלא חכמים, כששיחקו לידיה של מירי רגב, שאולי היא פרובוקטורית בעצמה, אבל במקרה הזה היא גם צודקת.

חזרתם של הזועביז
אם חשבתם שההתבטאות של חבר הכנסת באסל גטאס על שמעון פרס היא הדבר הכי גרוע שהוא עשה עד היום, תחשבו שוב. בחבר הכנסת באסל גטאס צריך לטפל במישור הפלילי. הוא סיפק כבר מספיק סיבות לעשות זאת.

בלד לא לבד
לאחרונה נחשף סרטון שבו מציגה חברת הכנסת חנין זועבי את פרשנותה לפתרון שתי המדינות, ולפיה אף אחת משתי המדינות איננה צריכה להיות מדינה יהודית, ולצד המדינה הפלסטינית צריכה לשכון מדינה לא ציונית ולא יהודית. מכיוון שזועבי נתפסת כסמן הקיצוני של נציגי הציבור הערבים, הנטייה הדומיננטית היא להתייחס לדבריה בביטול ולראות בהם אמירה שולית ולא מייצגת. אלא שהעמדה שהציגה זועבי היא עמדת המיינסטרים הערבי, מבסאל גטאס ועד ידידנו "המתון" איימן עודה, כפי שהוכיחו ניירות העמדה של ערביי ישראל ב-2006/7.

זו חליפתך
ב-99 אחוזים מהמקרים של עימותים רעיוניים בין נתניהו לחיים כץ, תמצאו אותי בצד של נתניהו. אבל במקרה הזה, אני לגמרי עם כץ. עם כל הכבוד לקוד הלבוש המחויט המצופה משרים, אין צורך לדרוש משרים ללבוש חליפות, גם לא לישיבות ממשלה. אנחנו חיים במדינת ישראל, מדינה שהקיץ בה חמים למדי כשבמקביל אנו מצפים מנבחרי הציבור לצאת מהמשרדים הממוזגים כמה שיותר. אז חליפה זה אולי יפה, אבל מותר להזכיר: פה זה לא אירופה. פה זה ישראל. תתחילו להתרגל.

נעליים גדולות
מאד חבל שבזמן שמעון פרס עדיין נאבק על חייו, כבר יש מי שמנסים לתפוס את מקומו. אז לך אהוד ברק שמנסה לתפוס את תפקיד החתרן בלתי נלאה, ולכם מכבי תל אביב שרוצים להיות הלוזרים החדשים - תתביישו.

הפסקת אוכל
תניה גייגר היא בריטית מלידה וצמחונית בהתהוות. ולמרות כל אלה, היא על הכיפאק של בחורה, וגם מורת דרך מעולה ברחבי ארץ ישראל. לרגל אירוחה בבלוג, נבחר חליטת'ה, בית תה משובח באמצע של מרכז העיר. היה שווה במיוחד, ושווה במיוחד לקרוא.

התמונות בפנים
אני מתנדב זו השנה השביעית בפסטיבל בתים מבפנים. למי שתהה איך אני מגלה את כל המקומות האלה בירושלים.

בן סורר ומורה
מדוע כיניתי את בנצי גופשטיין בן זונה? מעבר ל-11 הסיבות שנתתי בפוסט המקורי הנה סיבה נוספת: ידעתי שלהכניס את אמא שלו לסיפור יזיז לו. בתקווה שיבוא יום וההשלמה האוטומטית שגוגל יציע עבור בנצי גופשטיין תהיה אתם יודעים כבר מה. ולטובת מי שמעוניין להבין מה בדיוק הלך באירוע המקהלות בבניין כלל.
והנה ההוכחה
פסודו ליברלים
באירוע המקהלות שהיה בבניין כלל, ניסיתי לשכנע כמה מנערי להבה לעזוב את המקום. הם טענו שמדובר במקום ציבורי, וכמו שלמקהלות יש את הזכות להופיע בו, כך גם להם מותר לשרוק בוז או לצרוח "עם ישראל חי". הסברתי להם שלמרות שמדובר במקום ציבורי, זה לא אומר שכל אירוע שמתקיים בו צריך להתאים לכלל הציבור. על כן, מכיוון שמדובר בהפקה שמתואמת עם העירייה אין להם זכות להפריע, ואם הם רוצים למחות נגד האירוע הם מוזמנים לעשות זאת בזמן או במקום אחר. בקושי עברו יומיים, ובאו כל "הליברלים" ומנעו את קיומו של אירוע אומנותי אחר שהיה אמור להתקיים במקום ציבורי אחר בתיאום עם עירייה אחרת והייתה מיועדת לציבור קצת אחר. אז תודה לכם "ליברלים" שהוכחתם לגופשטיינים שהמחאה שלהם הייתה מוצדקת.

סליחות
פעם הבאה שיארגנו אירוע סליחות שיזמינו רק את משינה, הביטלס, היי פייב, אתניקס, נוער שוליים, לד זפלין, מטליקה, תיסלם, בנזין, הדורבנים, R.E.M, הדג נחש, כנסיית השכל, U2, בקסטריט בויז ודוראן דוראן. נראה מישהו מדבר אז.

הרופאה של קלינטון: "אני כשירה לכהן כרופאת הנשיאה"
לימודי שפה
עד כמה השפה האיטלקית סקסית בארבעה שלבים
א. אתה שומע מישהי מאחוריך מדברת איטלקית.
ב. מסתובב עם חיוך רחב.
ג. זו סבתא בת 90.
ד. חזור לשלב א.


יום ראשון, 25 בספטמבר 2016

בנצי גופשטיין בן זונה

* הבהרה: הפוסט פורסם במקור בדף הפייסבוק שלי *
* רק שפייסבוק בחרו להסיר את הפוסט *
* ככל הנראה משום שחברי להבה התלוננו עליו *
* שזה מצחיק, כי טענתם הייתה שהיה מותר להם לצעוק באירוע בשם חופש הביטוי *
* אז מכיוון שיש מקרים בהם Shaming is caring *
* הפוסט מובא פה שוב, לרשותכם ולטובת גוגל * 

בנצי גופשטיין בן זונה. 

באמת. ראיתי במו עיניי.
איך אני יודע שבנצי גופשטיין בן זונה?


כי רק בן זונה היה מגיע לאירוע ירושלמי מקסים ומנסה לפוצץ אותו בשביל לקבל כותרת.
כי רק בן זונה היה טוען שאירוע בו מופיעות 5 מקהלות ירושלמיות מגוונות הוא "כנס נוצרי".
כי רק בן זונה היה משלח נערים צעירים למשימה שקרית של פיצוץ "כנס נוצרי".
כי רק בן זונה היה טוען שאירוע בו משתתפים חברי אנסמבל הפיוט הוא "כנס נוצרי".
כי רק בן זונה היה מבהיל את משתתפות מקהלת הילדות אנקור וגורם להן להלם שלא איפשר להן להופיע באירוע אליו התכוננו במשך זמן כה רב.
כי רק בן זונה היה גורם למקהלת הכנסייה הארמנית להרגיש לא רצויים באירוע כה יפה.
כי רק בן זונה היה פוגע באירוע בו מופיעה מקהלה מיוחדת של מטפלות פיליפיניות שנמצאות בארץ כדי לטפל בקשישי ישראל.
כי רק בן זונה היה מונע ממקהלת זמרי אורטוריו הכוללת עשרות חברים לתת את השואו אליו התכוננו.
כי רק בן זונה היה מפריע למאות אורחים שהגיעו לאירוע מרחבי הארץ ליהנות מערב נדיר שכזה.
כי רק לבן זונה הייתה את החוצפה להאשים את המשטרה שפעלה באירוע באופן סובלני (הרבה יותר מדי). 
כי רק בן זונה היה מוציא הודעה לתקשורת שפוצץ את האירוע, למרות שהאירוע המשיך להתקיים. 

אז בפעם הבאה שתראו את בנצי גופשטיין, תדעו שלפניכם עומד וואחד בן זונה.
משטרת ישראל, הגיע הזמן להוציא לבן זונה הזה צו הרחקה מירושלים. ויפה שעה אחת קודם.



יום שלישי, 13 בספטמבר 2016

לא אקטואלי 12.9.16

סער, תהיה ביבי
לא הרבה זוכרים, אבל לפני שנתניהו היה לשר האוצר אחרי בחירות 2003, מינה אותו ראש הממשלה דאז אריאל שרון לתפקיד שר החוץ, למרות שנתניהו לא היה חבר כנסת אחרי שיצא לפסק זמן פוליטי. את המכתב הפתוח הזה כתבתי לפני שפרץ לחיינו משבר נתניהו-כץ, אבל דווקא על הרקע שלו, בנימין נתניהו יכול לצאת גדול אם יזמין את גדעון סער לחזור לתפקיד בכיר בממשלתו.

מסקנה מבושמת
תור לשירותי גברים. רק בפסטיבל היין. מסקנה: גברים שיכורים מתאפרים יותר.

לרגל המשחקים הפאראלימפיים שנפתחו השבוע, קבלו את ההמצאה שתיתן לכל נכה להרגיש גבר אמיתי.
בחירה בכי רע
יכול להיות שהמפלגה הדמוקרטית העמידה בראשה את המועמדת היחידה שיכולה להפסיד למועמד הרפובליקני היחיד שלא היה יכול לנצח אף מועמד דמוקרטי?

יום באסל
תכירו, זהו חבר הכנסת באסל גטאס מהרשימה המשותפת. נכון, כולם אוהבים לדבר על חנין זועבי, אבל גטאס, בן דודו של עזמי בשארה, מנסה לעשות הכל כדי להראות שהיא לא לבד בבל"ד. אז הוא עולה להר הבית למרות איסור מפורש על חברי כנסת לעלות להר (ולמרות שהוא בכלל נוצרי...), תומך בחרם על מדינת ישראל (מה שלא מפריע לו לקבל ממנה משכורת), מסרב לגנות רצח אזרחים (ואפילו עומד בדקת דומייה לזכר רוצחי ישראלים) והשתתף במשט הומניטרי (עאלק) לעזה.
על פניו, אפשר היה להתייחס אליו כפרובוקטור לא מזיק, אבל הבחור לא טמבל. לגטאס יש תואר דוקטור בהנדסת סביבה מהטכניון (בתפקיד הסביבה: אנחנו) ואף זכה במלגת פולברייט היוקרתית של הממשל האמריקאי (שלמרבה האבסורד מיועדת "להכניס לניהול ענייני העולם קצת יותר ידע, קצת יותר היגיון, וקצת יותר רחמים, ובכך להגדיל את הסיכוי שהאומות ילמדו סוף-סוף לחיות בשלום ובידידות"). אז מה נזכרתי בו עכשיו? מסתבר שבשבועות האחרונים גטאס גייס כספים בצפון אמריקה לטובת משט נשים שייצא מברצלונה לכיוון ישראל ביום רביעי הקרוב (זה לא סוד, לפחות לא בערבית). ומה מדינת ישראל עושה עם המידע הזה? אני לא יודע. אבל אם אני הייתי ראש הממשלה, הייתי מצייד כל ישראלי בנתב"ג שיוצא לספרד עם דגל גדול של קטלוניה ודף מידע שיספר איך ספרד מסרבת לתת לחבל ארץ זה עצמאות למרות משאל העם שהתקיים שם רק לפני שנתיים. ולבאסל גטאס הייתי מתיר באופן אישי להיכנס לרצועת עזה, ושנייה אחרי כניסתו מפזר כרוזים שמספרים שלא רק שגטאס נוצרי, אלא שהוא גם הומו. האם זה נכון? לא יודע, אבל זה לא משנה.

דוקר על הדם
יודעים כבר מי קבור מתחת להריסות? ביילין שואל.

תפוס את אמריקה
נוסעים לארצות הברית? קחו איתכם את המדריך העדכני ביותר.
ותודה לסלע מאיר הוצאה לאור על עוד ספר מפתיע
קשר משפחתי
הרגע הזה שאתה עולה למטוס כדוד לתשעה אחיינים ויורד עם עשרה. מברוק לי!

ברכת הדרך
הוא: כמה זמן תהיה פה?
אני: שבוע וחצי.
הוא: כבר עשית את כל הדרך מארץ הקודש, אז לא כדאי שתישאר פה יותר?
אני: קצת מוזר לי לקבל המלצה כזו בביקורת דרכונים.

אני והיעפת
ג'טלג: קום. בישראל כבר תשע בבוקר.
אני: אבל גם כשאני בישראל אני עדיין ישן בתשע.

כשתל אביבי מנסה לנהוג בירושלים
אני ועוד יעפת
אני בג'טלג אז מילא, אבל מי אתם האנשים שמגיעים למיאמי ביץ' ומתייצבים לארוחת בוקר כבר ברבע לשמונה?

סיפור בלי תאומים
אנשים שואלים אותי איך אני משיג כרטיסי טיסה כל כך זולים לניו יורק. וואלה לא יודע.

יום שני, 5 בספטמבר 2016

לא אקטואלי 5.9.16

מה שבע?
יש לי הרגשה שללוויין הישראלי הבא לא יקראו עמוס 7. בום!

נוסעים ונותנים
יום שישי שעה וחצי לפני שבת, חוזר מכדורגל אחרי שהקפצתי חבר לגבעת שאול. בדרך ראיתי עשרות רבות של חרדים עם שלל ילדים וציוד שמנסים לתפוס מוניות וטרמפים. מי יודע, אולי יום אחד הם יבינו שההפסקה המוקדמת באופן מוגזם של התחבורה הציבורית לפני שבת בראש ובראשונה דופקת אותם.
מעת לעת ניתן לצפות בחרדים זועקים קריאות עידוד למיזם: שבוס, שבוס!
משחק השבת
לא סובל את מה שהפוליטיקאים הדתיים והחרדים עושים למעמד היהדות במדינת ישראל, אבל האמת היא שלא רק הם אשמים. אשמים לא פחות הפוליטיקאים החילונים ששותפים באופן פעיל למשחק כיפופי הידיים התמידי. כשאלה בשלטון, הם מורידים את השאלטר איפה שרק אפשר, וכשאלה בשלטון הם מרימים את השאלטר גם במקומות בהם לא ראוי.
אפשר להתנפל על החרדים ו/או נתניהו ו/או כץ, היום בגלל התחבורה הציבורית ומחר בגלל סיבה אחרת, אבל כל עוד הפוליטיקאים ימשיכו במשחקים הפוליטיים נעדרי החזון, לא נצליח להגיע לאף הסדר בר קיימא בתחומי הדת והמדינה בכלל ובתחום השבת בפרט, מצב ממנו כל אזרחי ישראל סובלים. לא חבל?
בדיוק לשם כך חידשנו את פעילות שבת ישראלית, קואליציה אמיצה של ארגונים שהשבת חשובה להם, שמנסה לעשות שינוי ולקדם הסדר פוליטי ברוח אמנת גביזון-מדן. מוזמנים להצטרף.
שבוע טוב!
הפסקת אוכל
איתי ראובני הוא חוקר בכיר בארגון NGO Monitor שחושף את מה שארגונים אנטי ישראליים לא רוצים שתדעו עליהם. כפי שתוכלו לגלות מהפוסט שהזמנתי אותו לכתוב על מסעדת הכנענית, יש מצב שהעבודה שם קצת השפיעה עליו...

בבניין הארץ ננוחם
עיתון הארץ, אני לא יודע איך לבשר לכם את זה, אבל כשאתם מלינים בניית על בתי אבות בהתנחלויות ועל הכשרה רטרואקטיבית של בתים שנבנו בשנות ה-80, המשמעות היא אחת: הפסדתם. אז סחטיין על הפייט שנתתם בעשרות שנים האחרונות, אבל נראה לי שאתם יכולים לפרוש.

ביבי חראם
מעשה בפרה ושמה ביבי, שסוף כל סוף ממלאת את דלי החלב באמצעות שלל פגישות אינטנסיביות עם התקשורת, ובסוף שבוע אחד של משבר מיותר, מביאה בדלי בעיטה לתפארת. אז נכון שלא בוכים על חלב שנשפך, אבל ביבי, לא חראם?

עבודה בעיניים
האחד בספטמבר יום חמישי, תשע ועשרים בערב ועדיין במשרד.
מתי אמרתם שמסתיים יום ההסתגלות?
(חג ראשון בספטמבר שמח לכל מי שחוגג!)

באנו בגלל המטאורים, נשארנו בגלל הוודקות
נכנס יין
גרף שימושי לתועלת הציבור לקראת פסטיבל היין ה-13 במוזיאון ישראל, ירושלים.
מי שינחש מתי אני מתכוון ללכת לפסטיבל, יוכל להצטרף אליי ביום שני.